דילוג לתוכן העיקרי
fw_before_content
content

עם הפנים לעשייה – "ביחד בשבילים"

השבוע התקיימה בפעם השנייה ועידת שבילים בקיבוץ מצר, בה השתתפו כמאה מנהלי ומנהלות חינוך מקיבוצים בכל רחבי הארץ. הועידה שעמדה בסימן "חברות פעילה" – מסיסמא לעשייה, כללה מעגלי שיח משותפים שביקשו ליצור רשת אקטיבית של מחנכי החינוך חברתי - קהילתי ולבסס את "הביחד" ליצירת תוכניות עבודה משותפות.
ועידת שבילים

היום נפתח בברכתה של גבי אסם, ראשת אגף חינוך, שהתייחסה לאסון הקשה שפקד את המדינה בסופה"ש, מזווית הראייה של מנהלי החינוך בקיבוצים, שיוצאים ומוציאים כל הזמן חניכים למגוון פעילויות. "אני מבקשת להבהיר שבעיני אסור להפסיק עם הפעילויות הקיימות, יש בהן ערך חשוב ומשמעותי, אך לצד זאת מוטלת עלינו, מנהלי החינוך, האחריות לעשות זאת ביתר זהירות, בבקרה מוחלטת ותוך נטרול הסיכונים האפשריים".
אחריה דיברו דורון ליבר ואופיר ברא"ס ממצר שסיפרו על החלטת הקיבוץ לקלוט מבקשי מקלט ראשונים. הם תיארו את הדרך בה בחרו לשתף בקליטה זו את החברת הילדים של מצר, שהכינו עבור מבקשי המקלט את הדירות ואת הגינות סביבן לקליטה נוחה ונעימה יותר ולחשיפה ומעורבות הילדים בשיח הער כל כך בנושא.

ועידת שביליםאת החלק הפותח ומעורר ההשראה סגרו נציגי קיבוץ מגל שסיפרו על יוזמה מיוחדת שפיתחו בקיבוצם הנקראת "יזמבה". אלעד שיפוני, הוגה היוזמה, סיפר על הרעיון שעלה מתוך הצורך למצוא מקומות תעסוקה לבנותיו המתבגרות, וזאת מתוך הרצון לאפשר להן להרוויח כסף בעצמן לעצמן. מתוך המחשבה המשפחתית נולדה יוזמה גדולה שמאגדת את כל נערי ונערות הקיבוץ, ואשר עונה על צורך קיים אצל החברים לעבודות מזדמנות כאלה ואחרות. כך נולדה רשת שלמה של עבודות מזדמנות עבור נערי ונערות הקיבוץ, רשת מאורגנת ומפוקחת ובשיתוף פעולה מלא עם מדריכת הנעורים והקהילה, ומצליחים בדרך קהילתית של ממש לענות על הצורך הקיים עבור הנוער באמצעות חיבור אל הקהילה וחבריה.

בהמשך סקרו צוות "שבילים" - אפרת קרינסקי, אורי פלד נקש, רינה לבנון ומנהלת "שבילים" דבי ברא"ס, את הנעשה אצלם מאז הועידה הקודמת, וכפי שהגדירה זאת דבי: "את השינוי ניתן לראות בעיניים. בועידה הראשונה היו כעשרים משתתפים ואילו בועידה השנייה אנחנו עומדים כבר על מאה". צוות שבילים סקר את הנעשה בנושאים השונים מאז הועידה הראשונה:
ביסוס החיבור והקשר לשטח, דבר הבא לידי ביטוי בהכרות אישית עם מנהלי החינוך ומתן מענה מותאם מערכתי וקיבוצי. מתן ליווי והדרכה של יועצי "שבילים" בקיבוצים רבים, לצד ליווי תהליכי הקמת מערכות חינוכיות במושבים.

מעורבות בתהליכי רגולציה בשני מישורים בו זמנית, תיווך וייצוג המרחב הכפרי וביניהן המערכות הקיבוציות למוסדות המדינה, ובה בעת הנגשת שפת הרגולציה למערכות הקהילתיות והיכרות עם הנהלים הנדרשים על פי חוק תוך שמירת החינוך הקיבוצי.

"שבילים" הוכר כארגון שיכול להכשיר את צוותי ההדרכה להפעלת חוגי העשרה ב"צהרונים", באמצעות מערך היועצים של "שבילים", ועל בסיס 5 תכניות העשרה מוכרות המופעלות בקיבוצים. הכרה זו מאפשרת לצוות החינוכי לקיים פעילויות העשרה ללא צורך בפעילות "קנויה" ומפעיל חיצוני.

הכשרה מקצועית מוכרת המבוססת על שיתופי פעולה עם משרד החינוך למדריכים ומנהלים בקורסי הכוון במסגרת אקדמית (מכללת אחווה, מכללת אורנים, סמינר הקיבוצים, רופין) ובקורסי הכוון ב10 מועצות אזוריות. במהלך השנה שחלפה מהועידה הראשונה, היינו שותפים בהכשרת כ40 מנהלי חיועידת שביליםנוך וכ200 מדריכים חברתיים. שבילים שותפים יחד עם משרד החינוך ופרדס בהובלת קורס לעובדי מחלקות הנוער במועצות האזוריות.

מרכז ההדרכה המקוון – עלה לרשת בספטמבר האחרון, וניתן למצוא בו כ50 ניירות עמדה המתייחסים לחינוך החברתי קהילתי, כ800 פעילויות, מחקרים ועבודות גמר. מרכז ההדרכה מבקש לייצר שפה משותפת ובמה לשיתוף בחומרי הדרכה, ידע וניסיון שנצברו במהלך שנות עשייה חינוכית מפוארת בכל מערכות החינוך בקיבוצים ובמועצות האזוריות.

המשך פעילות "כזה ראה וחדש"- תכנית העוסקת בזהות היהודית-ישראלית-קיבוצית. במסגרת זו שותפים 23 קיבוצים ושתי מועצות אזוריות.

צוות "שבילים" סיכמו את הנעשה ואמרו כי הם מקווים שבשנה הקרובה ילך מעגל ההשפעה ויתרחב בקיבוצים נוספים ויתחזק בקיבוצים הקיימים, תוך שיתוף פעולה פורה בין מערכות החינוך השונות, המנהלים, יועצי שבילים וכמובן צוות שבילים עצמו.

ר
הון אנושי- הקושי בגיוס ובשימור מדריכים ומדריכות לבני הנוער והניסיון למצוא פתרונות מיוחדים לקשיים ולאתגרים שמאפיינים את סוג העבודה הזו.

שנת י"ג- את שנת השירות לא צריך לפרסם, המעגל הפעם עסק במקום של מנהלי החינוך בתהליך, עד כמה הם עוזרים לחניכים למצוא את עצמם במסגרות הנכונות בשבילם, עד כמה המערכת כולה עוזרת בתהליך ולא משאירה את הפרטים השונים לעשות זאת לבדם.

ילדים שונים, צרכים מיוחדים- שילוב ילדים עם צרכים שונים במערכות החינוך שלנו. אותם ילדים שמסיבות שונות מתקשים להשתלב. מטרת הצוות הייתה להשקיע מחשבה משותפת פורצת דרך, שלא תביא למפח נפש בסופו של דבר, שתחבר לזה את הקהילה כולה ותנסה למצוא פתרונות אמיתיים לסוגיה מורכבת זו.

תפיסת בטיחות פרואקטיבית- חשיבות הנושא אחרי סופה"ש הקשה ברורה לכולם. הניסיון לייצר בטיחות מאפשרת אל מול בטיחות משתקת. גיבוש כללים והתנהלות תחת ההחלטה לא לוותר על ועידת שביליםהפעילות האתגרית, החווייתית והערכית ומצד שני שמירה על חיי אדם כערך עליון.

מעורבות והתנדבות בחברה הישראלית- כיצד מביאים את הבוגר והבוגרת שמסיימים את מערכות החינוך שלנו  להיות בעלי תחושת ערך ומשמעות, כאלו המעוניינים להיות חלק ומעורבים בקבוצה, בקהילה, במדינה – איך הופכים את המילים למעשים.

תוכניות משרד החינוך- איך לעבוד עם מה יש – המערכת הקיימת. לגייס את המציאות לחלומות, עבודה מול ועם משרד החינוך והרגולציות הקיימות מבלי לוותר על אבני היסוד שבחינוך שלנו.

רפסודיה- מפעל אדיר, מאמצים רבים, אתגרים רבים. מהם הערכים שחשוב לנו כמערכות חינוך לשמור במפעל הזה, כמה חשוב להשקיע בו ואיך מגבירים את מעורבותם של מנהלי החינוך בתכני המפעל.

מרכז ההדרכה- כמה פעמים ישבתם וחיפשתם תכנים, תוכניות, פעילויות, תיקי הדרכה לצוות החינוכי ועוד ועוד – זהו המקום למצוא אותם. כיצד נהפוך את מרכז ההדרכה למשוכלל, טוב ומתאים לכל צורך של מדריכי ומנהלי החינוך.

הכשרה מקצועית- בעשור האחרון עברו מערכות החינוך כברת דרך ארוכה להתמקצעות ההכשרות אך דרך ארוכה עוד לפנינו. כיצד לשמור על ההכשרה שיהיו נגישות, רלוונטיות וכמובן מקצועיות, ההכשרות בפריסה גיאוגרפית, הכשרות לפי תחומי עניין שונים ועוד.

כנס י"א-כנס י"ב-הציר החינוכי- הדרך לאזרחות טובה- לשים דגש על הדרך, הרצף של הדברים שצריך להיות. ניסיון לאתגר את הדרך שבין מפעלי השיא כחלק מהרצף החינוכי במערכת הלוקאלית, ביסוס של תכנים שישרתו את שכבות י"א וי"ב במהלך השנה, ובכך ליצור את המפעלים הללו שמהווים אירועי שיא, לא בודדים בפני עצמם אלא כחלק מתהליך חינוכי רציף. 

שנת מצוות לכולם- הילדים היום חשופים לשלל מסיבות בר/ב המצווה הקיימות. כיצד מביאים להן ערך מוסף? היכן נכנסים הערכים שלנו? הקהילה? החילוניות? הקיבוציות? האם מייצרים שנה מלאת פעילות או אירוע שיא בודד של מסיבה.

אילן הקיבוצים- שנתון כיתה ח' – איך ממשיכים את האנרגיה שנצברת בשכבת הגיל ובשנת המצוות, כיצד ממשיכים בעיסוק בזהות ונותנים לה ביטוי בשנה הזו, כיצד שומרים על הגיבוש השכבתי ויוצרים בעזרתו את הגשר מהגיל הצעיר לגיל הנעורים.

חגים כהזדמנות חינוכית קהילתית- כיצד מחברים בין הצמחתועידת שבילים מנהיגות נוער המקיימת זיקה לחברה הקיבוצית ולערכי היהדות החילונית, כיצד מקיימים חגים במסורת יהודית בתפיסה המתאימה לקיבוץ.

דבי ברא"ס מסכמת את הועידה: "כשיצאנו לדרך, הרעיון לחבר ברשת של שותפים את כל מנהלי החינוך החברתי, נראה כמו חלום מאתגר. היום זכינו ליהנות מחוויית יחד משמעותית, מהאפשרות לקדם שפה משותפת ומביסוס ההבנה שב"יחד" נצליח לשמור ולקדם את החינוך החברתי קהילתי!

אז ברוח הועידה שזה עתה הסתיימה ועם הפנים לירידי שנת השירות, בהם יתקיים מפגש נפרד למנהלי החינוך, בו נדון על מקומו ותפקידו של מנהל החינוך וכיצד יהיה גורם מקצועי משמעותי עבור בני הנוער, הצוות החינוכי וההורים. וזהו רק נושא אחד מתוך רבים שעוד לפנינו ונעסוק בהם, ביחד, על מנת לייצר מערכות חינוך חברתיות-קיבוציות בקהילה, כפי שהיינו רוצים ושואפים".

יריד שנת שירות צפון 11/5 בעין חרוד מאוחד יריד שנת שירות דרום 25/5 בבית קמה: להרשמה
השתלמות למדריכי חברות ילדים ונעורים לקראת הקיץ ב7.5 בגבעת חביבה: להרשמה 

הוספת תגובה חדשה