פסטיבל "הקהל" חזר לאפעל

בין עשרות הפאנלים המרתקים שנערכו, נערך מושב בהשתתפות מוקי צור (עין גב), ארי אלון וההרכב מוסיקלי של נועה שנער ממחלקת שנת השירות בתנועה הקיבוצית שעסק במאה שנה ל"הלכה ואגדה" של ביאליק - מסע בעקבות הגותו של ביאליק. מושב נוסף בראשות דב אלבוים עסק בשאלה מדוע נעדרת הדמוקרטיה ממגילת העצמאות, וכן מושב בשם "לחיות יחד" נגע בחיבור המעשי האפשרי בין "ארבעת השבטים" בהשתתפות ניר ברוידא, סמנכ"ל בינה התנועה ליהדות חברתית, רואן בשאראת, פעילה חברתית ומנהלת-שותפה של עמותת סדאקה רעות, ליאת מלכה, אקטיביסטית חרדית-מזרחית בתחום החינוך, אהרן אריאל לביא, יזם חברתי ואיש קהילות ותיק, ובהנחיית מיקי נבו – מנהל מיזם "לחיות יחד".

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר פתח את המושב שעסק במגילת העצמאות, ברך על חזרת "הקהל" לביתו המקורי, והוסיף: "ככל שהיה הקיבוץ – "דת אלטרנטיבית" הוא גילה ניכור וחוסר סובלנות לדת ולמוסדותיה הרשמיים.
ואולם, בשנים האחרונות, כאשר ביטחונו העצמי של הקיבוץ, נסדק, אוכלוסיות חדשות מגיעות ומתקבלות לחברות, אנחנו הופכים, גם בנקודה הזאת ליותר הטרוגניים. זה לא תמיד קל. זה לא פשוט לאלה שצמחו ב"קיבוץ השולל", אבל זוהי המציאות. אגב, בניגוד למוצג בכל מיני מקומות, הסיבה איננה כלכלית גרידא. זה לא נועד בכדי שנקבל תעודות כשרות ונוכל לפתוח את חדרי האוכל שלנו לאוכלי כשר. זו פשוט הסתגלות לסביבה הישראלית ב2017, סביבה יהודית יותר ומסורתית יותר מזו שהיתה כאן בשנות ה-20 ה-30 וה-40 כאשר התנועה הקיבוצית עיצבה את גישתה ליהדות.
וכך לצד מסורת החגים והשבת הקיבוצית אנחנו לומדים להיות סובלניים יותר לכל צורות היהדות הקיימות. הרפורמית, הקונסרבטיבית וכן – גם האורתודוקסית. הסובלנות הזאת, מתכתבת יפה עם אירוח הפסטיבל אצלנו ולכן עולה בקנה אחד עם מה שטוב ונכון בעינינו".

מנכ"ל "בינה", ערן ברוך הוסיף בשיחה איתו: "הקיבוצניקים לא צריכים לחשוש. התנועה הקיבוצית עושה פעילות יהודית עניפה וטוב שכך, כי התנועה הקיבוצית היא היהדות. זאת לא פעילות אלטרניטיבית, חב"ד היא הפעילות האלטרנטיבית. התנועה הקיבוצית היא אחת מהתנועות החשובות ביהדות במאה בעשרים, תוך שהיא מובילה את התנועה הציונית, וטוב לראות אחרי שנים של גמגום ומבוכה חוזרים בקיבוצים ובתנועה הקיבוצית לעסוק ביהדות".

מיכל ברמן, מנכ"לית ארגון "פנים" המארגן את "הקהל": "שני הכוחות המובילים את ההתחדשות היהודית בישראל הם או דתל"שים (דתיים לשעבר) שאני חלק מהקבוצה הזאת או קיבוצניקים. שתי הקבוצות מחפשות ומוצאות בהתחדשות הזאת את הקהילתיות, התרבות והיהדות. לא בכדי יש אחווה ערכית של התנועה הקיבוצית ושל תנועת ההתחדשות היהודית. בשנתיים האחרונות ניסינו לצאת לנמל תל אביב להגיע לקהלים נוספים, אך השנה החלטנו לחזור לאפעל כי אנחנו מרגישים שיש לחזק את המעגל הפנימי והמעגלים סביבו. מבחינה זו החיבור עם רמת אפעל הוא מאד נכון לנו – הצניעות, הדשא, לא מסחרי כמו הנמל. וכמובן החיבור של התנועה הקיבוצית".