חנה ושבעת בניה

מעשה באישה ושמה חנה, שנשבתה היא ושבעת בניה, והובאו לפני המלך.

הביאו תחילה את הבן הראשון.

אמרו לו המלך ושריו: השתחווה לצלם!

אמר להם: כתוב בתורה - "אנוכי ה' אלוהיך!" (שמות כ', ב) . "אנוכי" ולא צלם עשוי אבן.

ציווה המלך להורגו. הוציאוהו והרגוהו.

הביאו את הבן השני לפני המלך, ואמרו לו: השתחווה לצלם!

אמר להם: כתוב בתורה - "לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני!" (שמות כ', ג) 

הוציאוהו והרגוהו.

הביאו את הבן השלישי ואמרו לו: השתחווה לצלם!

אמר להם: כתוב בתורה - "לא תשתחווה לאל אחר". (שמות ל"ד, יד)

הוציאוהו והרגוהו.

הביאו את הרביעי, אמרו לו: השתחווה לצלם!

אמר להם: כתוב בתורה - "זובח לאלוהים (אחרים) יוחרם". (שמות כ"ב, יט)

הוציאוהו והרגוהו.

הביאו את החמישי, אמרו לו: השתחווה לצלם!

אמר להם: כתוב בתורה - "שמע ישראל, ה' אלוהינו ה' אחד!". (דברים ו', ד)

הוציאוהו והרגוהו.

הביאו את הבן הששי ואמרו לו: השתחווה לצלם!

אמר להם: כתוב בתורה - "וידעת היום והשבות אל לבבך, כי ה' הוא האלוהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת. אין עוד!" (דברים ד', לט)

הוציאוהו והרגוהו.

הביאו את הבן השביעי, הקטן שבכולם. אמר לו המלך: בני, השתחווה לצלם!

אמר לו הילד: חס ושלום.

שאל המלך: למה?

אמר לו: מפני שכתוב בתורתנו - "את ה' האמרת היום ... והוא האמירך היום" (דברים כ"ו, יז-יח). - כבר נשבענו לקדוש ברוך הוא שאין אנו מעבירים (מחליפים) אותו באל אחר, ואף הוא נשבע לנו שאין הוא מעביר אותנו באומה אחרת.

אמר לו המלך: אחיך שבעו ימים ושבעו חיים וראו טובה; ואתה קטן, לא שבעת ימים, ולא שבעת חיים, ולא ראית טוב בעולם. השתחווה לצלם!

אמר לו: כתוב בתורתנו - "ה' ימלוך לעולם ועד" (שמות ט"ו, יח). אתם בטלים ומלכותכם בטלה, אבל הקדוש ברוך הוא חי וקיים לעולם.

אמר לו המלך: ראה, אחיך הרוגים לפניך, הריני משליך את טבעתי לארץ לפני הצלם. הגביהנה (הרם אותה), כדי שיאמרו: "שמע לקול המלך"?

אמר לו הילד: אוי לך, המלך, אם כבוד עצמך חשוב בעיניך כל כך, כבודו של הקדוש ברוך הוא - על אחת וכמה.

ציווה המלך לעשות לו כאשר עשו לאחיו. והוציאו אותו כדי להורגו.

אמרה להם אמו: תנו לי את בני ואנשקנו.

נתנוהו לה.

אמרה אמו למלך: בחיי ראשך, המלך, הרגני תחילה, ואחר כך הרוג אותו.

ולא שמע לה המלך.

נפלה אמו עליו, והיתה מחבקתו ומנשקתו, ואמרה לו: "בני, לך אצל אברהם אביך ואמור לו: "כך אמרה אמי: אל תזוח דעתך עליך, אתה עקדת מזבח אחד, ואני עקדתי שבעה מזבחות; אתה - ניסיון, ואני - מעשה!".

אף היא עלתה לגג ונפלה ומתה.

יצאה בת קול מן השמים ואמרה: "אם הבנים - שמחה!" (תהלים קי"ג, ט).