מקורות – בקשת סליחה

יום כיפור – סליחה ותיקון בין אדם לחברו

משנה מסכת יומא פרק ח, משנה ט

הָאוֹמֵר 'אֶחֱטָא וְאָשׁוּב, אֶחֱטָא וְאָשׁוּב', אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה.

'אֶחֱטָא וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר', אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר.

עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם, יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר.

עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, עַד שֶׁיְּרַצֶּה אֶת חֲבֵרוֹ.

בַּבֹּקֶר שֶׁלְּאַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים

בְּתַחֲנַת הָרַכֶּבֶת תֵּל-אָבִיב מֶרְכָּז

אוֹתָהּ קְשִׁישָׁה נִצּוֹלַת שׁוֹאָה

פּוֹשֶׁטֶת יָד בְּטַבּוּרוֹ שֶׁל רָצִיף הוֹמֶה.

הַשְּׂמִיכוֹת עֲרוּמוֹת עַל גּוּפָה מִתַּחַת

לַשֶּׁלֶט, הַיְּצִיאָה מִכָּאן

בַּבֹּקֶר שֶׁלְּאַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים וּכְבָר

לְלֹא רִיק שֶׁל בֵּין לְבֵין

אֲנָשִׁים חוֹלְפִים עַל פָּנֶיהָ,

כְּאֵב חָדָשׁ מִצְטַבֵּר בְּפִנּוֹת

לוּחַ הַשָּׁנָה הָעִוְּרִי

בֵּין אָדָם לַמָּקוֹם זֶה מְהַדְהֵד

בַּבֹּקֶר שֶׁלְּאַחַר נְעִילָה,

רָצִיתִי לָגֶשֶׁת

לְבַקֵּשׁ מִמֶּנָּה

סְלִיחָה

עַל הַזִּקְנָה

ילי שנר

תלמוד בבלי מסכת יומא דף פז, ע"א-א"ב

רבי זירא, כשהיה לו דבר עם אדם,

היה חולף ושונה לפניו וממציא את עצמו,

כדי שיבוא ויוציא לו מדעתו (יפייס אותו).

רבי ירמיה היה לו דבר לרבי אבא איתו.

הלך ישב על המפתן של רבי אבא.

כאשר שפכה שפחתו מים, נפלו קילוחי המים על ראשו.

אמר: עשאוני כאשפה.

קרא על עצמו: "מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן" (שמואל א ב, ח; תהלים קיג, ז)

שמע רבי אבא ויצא לקראתו.

אמר לו: עכשיו אני צריך לצאת ולפייס אותך,

שכתוב "לֵךְ הִתְרַפֵּס וּרְהַב רֵעֶיךָ" (משלי ו, ג)