דילוג לתוכן העיקרי
fw_before_content
content_top

מרכז הדרכה "שבילים"
"שבילים" - ארגון מערכות החינוך החברתי-קהילתי

content

סיפור הגדול - דף לימוד

ללא

הסיפור הגדול/ החצר האחורית

מילים: יענק'לה רוטבליט

לחן: תומר יוסף

 

הסיפור הגדול שמתחיל בתנ"ך

ומאז עד היום הוא הולך ונמשך

עם העם שיצא לגלות וחזר

אלפיים שנה יותר מאוחר

לבית שבין הים לנהר

 

הסיפור הגדול עם שואה ותקומה

חלוצים רעבים גואלים אדמה

דונם פה דונם שם הפרחת השממה

הפרחת האשמה כי הייתה מלחמה

ואויבים אין מספר מדינה שהוקמה

וזה העיקר

 

בין הים לנהר

בין הים לנהר

 

בין הים לנהר המרחק לא גדול

בין הים לנהר קו ירוק קו סגול

קו אדום בבקעה תפר תכלת בהר

וחומה של בטון בגוון אפרפר

והנוף ההרוס נאנח מיוסר

 

הסכסוך לא נגמר הסכסוך לא נפתר

מי לוקח הכל ולמי לא נשאר

של מי העתיד ושל מי העבר

איפה אסור ולמי זה מותר

 

בין הים לנהר

בין הים לנהר

 

הסיפור הגדול סיפור נהדר

לדור ועוד דור את עצמו הוא מכר

עד שחל בו שיבוש את עצמו הוא סתר

ומאז בפירוש הסתבך עד צוואר

הנרדף נעשה לרודף האכזר

 

בין הים לנהר יד החוק כבר תקצר

ההמון שזרע וההון שקצר

אלימות ושחיתות וכפל מוסר

שררה וכבוד במיקח וממכר

ויד איש באחיו באשה ובזר

הכל כבר פרוץ והכל מגודר

והכל מבוצר

כל מגזר ומגדר

בין הים לנהר    

 

הלך לאיבוד הסיפור הגדול

הסיפור הגדול שיודע הכל

מימין ומשמאל והפוך וישר

שיבין את את מול ויגיד מה מחר

 

בין הים לנהר

בין הים לנהר

 

ואומרים עוד מוקדם ואומרים מאוחר

ואומרים שאפשר ואומרים שנגזר

מחכים שיבוא כבר נשיא או קיסר

משיח, נביא, מצביא או חייזר

שיודע לפתור את הבלתי נפתר

להביא  שוב תקווה, להראות שאפשר

לחיות בשלום בין הים לנהר

בין הים לנהר

 

שני בניו של האב שני בני אברהם

שני עמים אוחזים זה את זה בגרונם

וכובש ונכבש נכבשים עד עפר

אדמה שספוגה בדם הניגר

 

בין הים לנהר

בין הים לנהר

 

הלך לאיבוד הסיפור הגדול

הסיפור הגדול שיודע הכל

מימין ומשמאל והפוך וישר

שיבין את אתמול ויגיד מה מחר

 

בין הים לנהר

בין הים לנהר

 

 

משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה.

פרקי אבות, א', א'.

 

 

 

 

כ"ח אדר תר"ץ

תל אביב 28 למרץ 1930

לכבוד מר דוד אומנסקי, גניגר

א.נ.

 

את החגים אין בודים מן הלב. כבר ניסה ירבעם לעשות כזאת ולא הצליח. אפשר ל"נסח" ול"סגנן" קצת את החגים, אבל לא לברוא יש מאין. החג הוא עניין של יצירה קיבוצית, שמשתתפים בה כוחות ויסודות מרובים ושונים: הדת, המסורת, ההיסטוריה, האומנות, הטבע וכו' וכו'. וכשם שאין כותבים שירים לפי הזמנה והדרכה או ע"י שליח, כך אי אפשר להזמין חג או טקס של חג. החגיגיות הנאמנה יוצאת מן הלב ובאה לעולם ברוח הקודש. ואם זו אין לה - מה תועלנה לך עצות מרחוק?

 

עצתי האחת היא: חוגו את חגי אבותיכם והוסיפו עליהם קצת משלכם

לפי כוחכם ולפי טעמכם ולפי מסיבתכם.

העיקר שתעשו את הכול באמונה ומתוך הרגשה חיה וצורך נפשי,

ואל תתחכמו הרבה.

 

אבותינו, לא נמאסו עליהם שבתותיהם ומועדיהם, אף על פי שחזרו עליהם כל ימי חייהם כמה וכמה פעמים בנוסח אחד. הם מצאו בהם כל פעם טעם חדש ואִתְעַרוּתָא חדשה. ויודע אתה מפני מה? מפני שהייתה בהם לחלוחית, וברכת החג שָכְנָה בנפשם. אלה שאינם מוצאים טעם בחגים ובמועדים, סימן שנפשם ריקה ותוֹכָם חוֹל, ולאלה - אין תַקָנָה.

 

בכבוד רב ובברכת החג הקרוב

ביאליק

 

(איגרות ביאליק, כרך ה', עמ' נד).

כזה ראה וחדש
האם הפעילות עזרה לי?

הוספת תגובה חדשה