דילוג לתוכן העיקרי
fw_before_content
content_top

מרכז הדרכה "שבילים"
"שבילים" - ארגון מערכות החינוך החברתי-קהילתי

content

פורים – גלגולו של חג

מתוך חוברת פורים תשע"ב, בהוצאת מחלקת נוער עמק חפר

רקע
 

"משנכנס אדר מרבים בשמחה"

"משנכנס אדר מרבים בשמחה", ויש לברר על איזו שמחה נאמר שיש להרבותה משנכנס אדר. הנה הרמב"ם כתב בהלכות פורים (פ"ב הי"ז): "מוטב לאדם להרבות במתנות לאביונים מלהרבות בסעודתו ובמשלוח מנות לרעיו, שאין שֵׁם שמחה מפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים, שהמשמח לב אומללים האלו דומה לשכינה, שנאמר להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים". וכתב שם המגיד משנה: "דברי רבינו ראויין אלו".

וכיו"ב כתב הרמב"ם בהלכות יו"ט )פ"ו הי"ח(: "...וכשהוא אוכל ושותה חייב להאכיל לגר ליתום ולאלמנה עם שאר העניים האומללים וכו'". ואף שם כתב המגיד משנה":דברים אלו מבוארים בכתוב, והפסוקים שהביא רבינו לראיה ראויין אליו להביאם". ועוד כתב הרמב"ם בהלכות לולב (פ"ח הט"ו): "השמחה שישמח האדם בעשיית המצווה ובאהבת האל עבודה גדולה", והמגיד משנה כתב שם: "השמחה בעשיית המצווה ולמידת התורה והחכמה היא השמחה האמיתית". ועל פי זה נראה לפרש, כי בביטוי "משנכנס אדר מרבים בשמחה", הכוונה לשמחה שנצטווינו לשמח את האחרים. שמחה זו מוטלת עלינו כבר מר"ח אדר, ולא רק ביום הפורים, וכפי שמדגיש הרמב"ם - המשמח לב אומללים אלו, דומה לשכינה . "ויתכן על כן אמרו חז"ל, שאע"פ שהמועדים יבטלו, פורים לא יבטל, וזאת ע"פ מה שכתב הרמב"ם בהלכות בית הבחירה (פ"ו הט"ז), שקדושת המקדש לא בטלה מפני שקדושתה היא מפני השכינה, ושכינה לא בטלה, מקום השראת שכינה הוא דבר יציב וקבוע לעולם. וגם בעיסוקינו במצווה גדולה זו של שמחת עניים ויתומים, שהוא דומה לשכינה כמו שכתב הרמב"ם הרי שכינה לא בטלה, וימי הפורים האלו לא יעברו מתוך היהודים.  ומפורשים הדברים ב'ספר המכתם' בסוף תענית: 'להרבות בשמחה משנכנס אדר'. לא נאמר להרבות מאכלים ומשתאות, אבל לב העניים והאביונים ובכללה כל שמחת מצווה ". (הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל(

 

מנהגים

משמעות החג:

כמו שמסופר במגילת אסתר , התרחש נס בשושן הבירה. המן הרשע ביקש להשמיד את כל היהודים. אסתר, שהייתה מלכת פרס שכנעה את אחשוורוש ואז ניתנה ליהודים רשות להתגונן ובי"ג באדר, התקוממו היהודים נגד שונאיהם והביסו אותם. י"ד באדר , יום אחרי הניצחון, הפך למשתה גדול ומאז הפך ליום פורים. הקרב בשושן הבירה נמשך עוד יום אחד ולכן המשתה נחוג שם מאוחר יותר – בט"ו באדר-הוא יום שושן פורים. צום תענית אסתר – בי"ג באדר, יום בואה של אסתר לפני אחשוורוש (על מנת לשכנעו לפעול כנגד המן הרשע) צמו כל יהודי שושן. יום זה נקרא- תענית אסתר.

 

ולמה פורים?

"פור" – גורל שהוטל לביצוע מזימת המן : באיזה חודש לבצע את מזימותיו להשמיד את היהודים. חג זה הוא זכר להצלה מהשמדה פיסית ולכן מרבית המנהגים שקשורים בו קשורים בביטויים גשמיים.

 

מצוות החג

במגילת אסתר מוזכרות ארבע מצוות שאותן נהוג לקיים בפורים: קריאת המגילה, משלוח מנות איש לרעהו ,מתנות לאביונים ומשתה לפורים.
קריאת המגילה:
את מגילת אסתר קוראים פעמיים: ביום ובלילה. בזמן הזכרתו של המן מרעישים ברעשן – מה שמבטא את רגש הנקמה שהרגישו היהודים כלפי שונאי ישראל בכל הדורות.
משלוח מנות:

 משלוח מנות הוא מנהג עתיק שבו שולחים דברי מאפה וממתקים לידידים וקרובים, בני משפחה ושכנים. צריכים להיות לפחות שני מיני מאכל לכל איש.

 

מתנות לאביונים:

 מצוות מתנות לאביונים נזכרת גם היא במגילת אסתר, היא נועדה לבטא את הערבות ההדדית ואת הדאגה לעניים כי השמחה איננה שלמה כאשר יש אנשים שאינם יכולים לחגוג ולשמוח יחד עם כל עם ישראל. כדי לקיים את המצווה בשלמות יש לתת שתי מנות לשני אביונים, אומר על כך הרמב"ם:
"מוטב לאדם להרבות במתנות אביונים מלהרבות בסעודתו ובמשלוח מנות לרעיו. שאין לך שמחה גדולה"

 

למה מתחפשים ?

 מקור המנהג מהמילה "ונהפוך הוא" – במגילת אסתר מסופר על ההיפוך לטובה בגורלם של היהודים: המן זמם להרוג את כל היהודים בחודש אדר - אבל הגורל התהפך והיהודים ניצלו מגזירת המן, וכך הפך חודש אדר מחודש של יגון - לחודש של שמחה. היפוך נוסף במגילה - הוא המהפך בגורלם של המן ושל מרדכי. המגילה מספרת על חילופי גורלות ביניהם - הגורל הרע שהמן תכנן למרדכי נהפך בסופו של דבר לגורלו של המן: המן, שהיה אחד משריו החשובים של המלך אחשוורוש, זמם לתלות על עץ את מרדכי היהודי (שסירב להשתחוות לו). אך בסופו של דבר התהפכו הגורלות:  מרדכי עלה לגדולה, ואילו המן נידון בעצמו לתלייה.
 מקור ההתחפשות הוא בנשפי המסיכות באירופה שמתקיימים בסמוך לפורים. ההתחפשות- רמז לשינוי שחל בגורל העם היהודי בימי מרדכי ואסתר - "אשר נהפך מיגון לשימחה ומאבל ליום טוב".

 

קרנבל פורים וה "עד – לא – ידע"  

ימי פורים נקבעו כימי משתה ושימחה. יש לערוך סעודה חגיגית ומצווה היא לשתות יין ואף מעט להשתכר (והדגש הוא על – מעט...)"חייב אדם להתבסם עדלאידע"- עד שלא יבדיל בין המן למרדכי. העדלא ידע – לקוחה מתהלוכת חג הפסחא של הנוצרים. בראשית הציונות התפתח בעיר תל-אביב קרנבל גדול של תחפושות, תהלוכה, קרנבל.

 

ומה אוכלים בפורים ?

  •  אוזני המן – אוזני המן הוא המאכל הנפוץ ביותר בחג זה. יש אלה שאומרים שהמן חבש כובע משולש לראשו ויש אלו שטוענים כי המשולש הוא רמז לשלושת האבות.
  • תרנגול הודו - מזכיר את המלך אחשוורוש המלך מהודו ועד כוש.
  • קיטניות – סמל להסתפקות במועט של אסתר המלכה.

 

כזה ראה וחדש
חגים ומועדים
סיווג חומרים לחגים
האם הפעילות עזרה לי?

הוספת תגובה חדשה

This question is for testing whether or not you are a human visitor and to prevent automated spam submissions.

6 + 5 =
Solve this simple math problem and enter the result. E.g. for 1+3, enter 4.