שילוב תוכן ותהליך: עבודה עם קבוצות בחינוך הבלתי פורמלי

שילוב תוכן ותהליך: עבודה עם קבוצות בחינוך הבלתי פורמלי

אהוד רביב, מרצה בחוג לחינוך חברתי-קהילתי במכללת אורנים ומנחה קבוצות תוכן-תהליך. יולי, 2016

1. מבוא

הקבוצה החינוכית היתה, וככל הנראה גם תמשיך להיות, מסגרת העבודה המרכזית של החינוך הבלתי פורמלי (מנדל-לוי וארצי, 2016 ;סילברמן-קלר, 2005 ;שמידע ורומי, 2007). לקבוצות בחינוך הבלתי פורמלי ישנם מאפיינים ייחודיים הבאים לידי ביטוי במסגרת הפעילות, במטרותיה, ביחסים בין המשתתפים, ביחסים בין המשתתפים לבין המדריך-המנחה וביחסים בין הקבוצות לבין הגופים החברתיים הסובבים אותן (2007, Salmon & Jaques) .ניתן להניח כי שמונה הדילמות שאיפיינו לדעת דרור (2007) את התפתחותו המיוחדת של החינוך הבלתי פורמלי בישראל, הטביעו את חותמן גם על המבנה, האופי ושיטות העבודה המיוחדות של קבוצות אלה. על אף המגוון הגדול של קבוצות המאפיינות את החינוך הבלתי פורמלי בישראל, ניתן לומר כי מרביתן כוללות, בשילוב כזה או אחר, את מימדי החינוך הבלתי פורמלי שהציע כהנא (2000) ,ומכאן ההבדלים בינן לבין קבוצות אחרות (מנדל-לוי וארצי, 2016). אולם, למרות תפוצתן הנרחבת של קבוצות אלה ולמרות היותן נבדלות מקבוצות בתחומים אחרים, חסרים בתחום זה כמעט לחלוטין מחקר שיטתי, המשגה תיאורטית ותפיסה יישומית מבוססת-תיאוריה (רומי ושמידע, 2007).

להמשך קריאת המאמר   - לחצו כאן