שמיני עצרת ושמחת תורה

הקדמה

יום כ"ב בתשרי, היום שלאחר שבעת ימי חג הסוכות, הוא יום חג . שמחת תורה הוא חג

בפני עצמו, המסמל את היכולת לדעת, שהגעת לסיום ואתה מתחיל מחדש  – היצירה כל הזמן מתחדשת!
בספר ויקרא, כ"ג, לו, נכתב :
"... ביום השמיני מקרא קדש יהיה לכם  והקרבתם אשה לה' עצרת הוא כל מלאכת עבדה לא תעשו".
עצרת משמעותה:  כינוס, עצרה. ביום השמיני של חג הסוכות. היום חוגגים בשמיני עצרת בארץ-ישראל את שמחת-תורה. בשמחת תורה מסיימים את קריאת התורה בפרשת בפרשת ו"זאת הברכה "שהיא הפרשה האחרונה של ספר דברים, ומתחילים לקרוא מחדש את פרשת" בראשית." לפני קריאת התורה מוציאים את כל ספרי התורה מארון הקודש ועורכים שבע הקפות סביב הבימה בבית הכנסת . רוקדים ושמחים עם ספרי התורה. ההקפות נערכות פעמיים. בליל שמיני-עצרת, בתפילת ערבית ובבקר לפני קריאת התורה. נוהגים שכל הציבור עולה ביום זה לתורה.

מנהגים

תפילת הגשם
חג שמיני עצרת – שמחת תורה – מציין את ראשית עונת החורף, ובו נוהגים לומר בבית הכנסת תפילה מיוחדת על הגשם. תפילה זו מורכבת מפיוטים )שירי קודש( שעוסקים  במים ובגשם. יש הבדלים בין הפיוטים של הספרדים ובין אלה של האשכנזים, אך תוכן הבקשה זהה: בקשה מאלוהים שיוריד גשם – בזמן המתאים ובמידה הנכונה, גשמי ברכה שיביאו טובה לאדם ולאדמה . אף על פי שחג הסוכות נחשב במסורת לזמן שבו נקבע גורלם של הגשמים, קבעו את תפילת הגשם רק לשמיני עצרת, משום שגשמים במהלך ימי הסוכות אינם נחשבים לברכה כי אינם מאפשרים לחגוג את החג בסוכה. גם בשמיני עצרת, בשמחת תורה, מסתפקים בהזכרת הגשמים במילים "משיב הרוח ומוריד הגשם" – ולא מבקשים שהגשמים ירדו מיד. בקשה מפורשת לגשם- "ותן טל ומטר לברכה"- מתחילים לומר רק בחודש חשוון, כשבועיים אחרי החג. וזאת כדי להבטיח שכל עולי הרגל, גם אלה שהגיעו ממקומות רחוקים, יספיקו לחזור לבתיהם לפני תחילת הגשמים.