יהדות רומניה: הסיפור שלא סופר

בשבוע שעבר יצאה לרומניה משלחת של ההסתדרות הציונית העולמית שמטרתה ללמוד ולהכיר את סיפורה המיוחד של יהדות רומניה. החל ממבשרי הציונות שהתכנסו בפושאן בשנת 1881 ושלחו ארצה עולים שהקימו את ראש פינה ואת זכרון יעקב, עבור דרך סיפורן של תנועות הנוער ברומניה בין שתי מלחמות העולם וכלה בסיפורה הבלתי מוכר של שואת יהדות רומניה. בראשות המשלחת עמדה גוסטי יהושע-ברוורמן, ראשת המחלקה לפעילות בתפוצות בהסתדרות הציונית העולמית ובעצמה יוצאת רומניה והיא כללה  את מזכ"ל התנועה הקיבוצית ניר מאיר, מזכ"ל תנועת המושבים מאיר צור, מזכ"ל הבונים דרור, יוחאי וולפין,  מנהלת עמותת הבונים שירלי מדר ראשי תנועות הנוער מכל הזרמים ובהם גם לירן לוי שייצג את השומר הצעיר העולמי שליחים, פעילים ועוד.

שואת יהודי רומניה צוינה לאחרונה על-ידי ממשלת ישראל, מכיוון שהתשיעי לאוקטובר נקבע כיום הזיכרון הלאומי השנתי ברומניה לציון שואת יהודי רומניה. היום הזה הינו מאורע חדש יחסית, לאחר שלאורך שנים הוכחשה שואה זו על ידי הרומנים. גם בישראל לא הכירו בעצמת השואה הזו כיוון שמאפייניה היו שונים.

השוני הגדול נעוץ בכך ששואת יהודי רומניה בוצעה בידי הרומנים עצמם.

רומניה לא נכבשה בידי הנאצים, לא הוקמו בה גטאות ולא מחנות השמדה. שואת יהודי רומניה הייתה סיפור שונה...
העובדות מלמדות כי שליש מ-45 אלף יהודי העיר יאשי נרצחו בפוגרום בעירם ביוני 1941. טבח יהודי העיר, ימים אחדים לאחר מבצע ברברוסה, היווה לתפיסתם של היסטוריונים רבים את תחילתו של "הפתרון הסופי". לאחר תום מלחמת העולם השניה התברר כי כ-400 אלף מתוך 800 אלף מיהודי רומניה נרצחו בזמן השואה במדינה.

גוסטי: "השואה הייתה ממש מבית, באופן כמעט סיסטמטי ובהתלהבות יתרה. אני, כיוצאת רומניה חייתי בתחושה שלא הייתה בעצם שואה ברומניה, או שהייתה לייט. הסיור הזה מבחינתי הוא ההוכחה, למי שצריך הוכחות, שהייתה שואה איומה, קשה ואכזרית ברומניה, שהגיעה מבית. אנשים שם חיו בתוך הקהילה, התערו בה, תרמו לה ולפתע הכול התהפך עליהם. היום כבר ידוע וברור שמי שביצע את השואה זה הרומנים עצמם. בהשראה, בהכוונה, תוך הנחיות של הנאצים - אבל רומניה הייתה חלק משואה אכזרית ביותר".

"אנדרטת השואה שהוקמה במרכז בוקרשט היא הוכחה להכרתה של ממשלת רומניה בשואה היהודית", אומרת סגנית השגרירה, טניה ברג-רפאלי.

לאורך השנים הצליחה רוב יהדות רומניה לעזוב את המדינה ולעלות לישראל.
כיום מתקיימת במקום קהילה יהודית קטנה (כמה אלפי יהודים) המתחדשת בימים אלה בעיקר בידי יורדים ומהגרים. המשלחת ביקרה בבית ספר יהודי בבוקרשט ועמדה על הצורך לחדש שם תנועת נוער ציונית בכדי לשמר את הקשר של בני היהודים שנותרו ובני הקהילה המתחדשת לישראל ולרעיון הציוני.

בחלקו השני של המסע ביקרה המשלחת בהונגריה ועסקה מעט גם בשואת יהודי הונגריה ובסיפורה המיוחד, ובחלקן של תנועות הנוער הציוניות בהתמודדות עם הפרק האפל הזה.

החלק השלישי היה בעצם כינוס רב משתתפים שארגנה המחלקה לפעילות בתפוצות תחת הכותרת Ivision.

כ- 160 נציגים מ- 18 מדינות, בגילאים ובתפקידים שונים התכנסו בבודפשט, עיר הולדתו של הרצל, לשורת הרצאות דיונים ושיח שעסקו כולם בהוויה הציונית והישראלית היום ובעתיד.
הכנס היווה בימה ליצירת קשרים ושיח בין מנהיגי ציבור ונוער יהודי באירופה.

עם שובה של המשלחת לישראל אמר ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית: "נחשפנו לסיפור שלא סופר, למתרחש בקהילות היהודיות ברומניה ובהונגריה היום, ולכמיהה לקשר עם ישראל בכלל ועם התנועה הקיבוצית בפרט בכדי להקים ולייצב מסגרות יהודיות וציוניות לנוער. נבחן אם וכיצד נוכל להיענות לאתגרים הללו".