מועצת התנועה אישרה את מינויה של הדס דניאלי-ילין לתפקיד מנכ"לית התנועה הקיבוצית

הבוקר (חמישי) קיבלה מועצת התנועה הקיבוצית את המלצת ועדת גיוס רחבה של התנועה הקיבוצית בראשות שיבולת אדלמן, ואישרה את מינויה של הדס דניאלי-ילין (יגור) למנכ"לית התנועה הקיבוצית הבאה. ילין תחל בתקופה הקרובה חפיפה עם המנכ"לית הנוכחית מיכל וינברג (מסילות).

עוד לפני פירוט הניסיון התעסוקתי המרשים והעשיר שלה, כתבה דניאלי-ילין בקו"ח בין היתר: "חיי המשפחתיים והקריירה המקצועית שלי שלובים בסביבה הקיבוצית החל משנת 2001 בה הגעתי ליגור. לאורך השנים אני עוסקת בניהול ויעוץ בקהילה הקיבוצית, בענפים העסקיים ובתעשייה הקיבוצית, תחילה כיועצת ארגונית ומנהלת משאבי אנוש ולאחר מכן כמנהלת קהילה וכיו"ר בקיבוצים השונים. עד היום ליוויתי בתהליכים שונים מעל ל-50 קיבוצים ברחבי הארץ, ביניהם קיבוצים שיתופיים ומתחדשים, קיבוצי הקיבוץ המאוחד, הקיבוץ הארצי והקיבוץ הדתי. תפיסת עולמי מחברת בין מקומו האישי של חבר הקיבוץ היחיד, לבין הקהילה הקיבוצית הייחודית כחברה המקדמת ערכים אנושיים סוציאל דמוקרטיים".

הדס, ברכות על אישור מינוייך. נתחיל מהסוף - למה את בכלל צריכה את זה?

"אם לומר את האמת, לפני כמה שנים חשבתי שהתנועה היא גוף מיותר שאינו רלוונטי יותר לחיינו. אבל בשנים האחרונות מתקיים תהליך חד וברור של הפיכת התנועה לרלוונטית לחברי הקיבוצים ולקיבוצים עצמם. אני חשה שאנחנו כחברים וכקיבוצים צריכים מאד את התנועה ואני משוכנעת שמנהלים רבים בקיבוצים מרגישים זאת גם הם.  מתוך הראייה הזאת, אני רואה גם את  האתגרים שעומדים לפנינו ואני חושבת שאנחנו צריכים להתגייס על מנת להמשיך ולהעצים את העשייה של התנועה למען הקיבוצים והחברים. יתר על כן, אנחנו - "דור הביניים" צריכים להיות שותפים לעשייה כדי לייצר המשכיות בהנהגה  מחד ומאידך – המשימה היא גם להעביר הלאה לדור הבא את יכולות הניהול. לתפיסתי - גם הנשים בתנועה צריכות להצטרף ככל האפשר  להנהגות התנועה והקיבוצים בצורה יותר משמעותית כי הקול שלנו חשוב ואינו בא מספיק לידי ביטוי.  ומכיון שאצלי אין "צריך לעשות", אלא "עושים"- התגייסתי למשימה החשובה הזו היום".

הזכרת שהתנועה הפכה להיות יותר רלוונטית. איפה את חשה זאת?

"זה קורה בהמון תהליכים בשטח – סיוע בכל הקשור לבניה בקיבוצים, במאבק למען חקלאות, בתיקון לחוק המיסוי החדש והשינוי שהתנועה ביחד עם אנשי המקצוע עשו בנוסח ההתחלתי שהיה "קובר" את הקיבוצים, מתן מענה להתמודדות עם הצמיחה דמוגרפית ועוד.
בנוסף יש רצון של הקיבוצים והקיבוצניקים לחזור לעמדה של השפעה בחברה הישראלית וברור שעל מנת שההשפעה תהיה משמעותית, צריך שזה יהיה מאורגן ולא כל קיבוץ מעצמו.
אפשר לומר שמדיניות הממשלה בשנים האחרונות מאד "עזרה" לתנועה לחזור להיות רלוונטית, התחושה היא שיש ניסיון לפעול בכל הכוח נגד הזכויות הבסיסיות של הקיבוצים, דבר זה הופך את הצורך להתלכדות סביב התנועה לחזק יותר".

מהניסיון שצברת בקיבוצים לאורך השנים, התחלת לגבש חזון ואבני דרך לעבודתך?

"כן, אני מתחילה לגבש לעצמי רעיונות ראשוניים. זה גיבוש שמגיע מהמקום המאוד ראשוני שלי ומההכרות הצרה שיש לי עם התנועה כמנהלת בקיבוצים, אבל כפי שכבר אמרתי ברור לי שהדבר הראשון הוא להמשיך את החיבור לשטח כדי ליצור מענה אמיתי לצרכים של הקיבוצים והחברים. בנוסף, חשוב שגם בתנועה וגם בקיבוצים יתחילו בתהליך של הטמעת שיטות ניהול מתקדמות וחדשניות. זהו צורך השעה וחייבים להתחיל ולהתחבר לחידושים טכנולוגיים וניהוליים. יש כל כך הרבה נושאים, תחומים וכלים שעם השנים הזנחנו ולא חידשנו בתנועה או שלא היו בתודעה בכלל והם קיימים היום בחוץ וצריך להשתמש בהם. למשל, בכל מה שקשור לכלים לשיתוף הציבור - איך מגיעים עם מידע לכל החברים בקיבוץ ואיך מקבלים מהם משוב ואיך התנועה מתקשרת עם כל קיבוציה בתדירות גבוהה. היום, יש כל כך הרבה אפשרויות להגיע לכל אחת ואחד – פנים אל פנים ובאמצעים אחרים וצריך לחשוב איך משתמשים בכלים של המאה ה-21 בכדי לעשות זאת. זאת דוגמא אחת – יש כמובן דוגמאות נוספות כמו ניהול ידע, ניהול תהליכים וניהול עובדים. גם הקיבוצים וגם התנועה הם גופים צומחים ומתפתחים אחרי שנים של השרדות וזאת משימה מאד מאתגרת".

לפני מספר חודשים הצטרפת כנציגת הציבור במזכירות התנועה, יש לך תובנות מהשנה הזאת?

"אני יושבת במזכירות תקופה קצרה יחסית, וגם שם כמו בכל מקום אליו אני נכנסת - אני משתדלת ללמוד לפני שאני מתחילה להגיד את דעתי. בחודשים הספורים שהייתי במזכירות ישבתי ולמדתי את התחומים השונים שהתנועה עוסקת בהם, ומתוך כך הבנתי שיש הרבה דברים בקבוצים שאנחנו לא מודעים אליהם – לטוב ולרע. דברים שכנראה כבר לא מתאימים לנו בתקופה הזו ודברים מצוינים שאנחנו צריכים להמשיך לחזק. כמובן, יש הרבה עשייה של הפעילים בתנועה למען הקיבוצים והחברים, שאנו לא תמיד מודעים לה. בנוסף, ולא פחות חשוב – אנחנו חייבים להמשיך את התפיסה של ניר מאיר לחזרה לעשייה חברתית למען כלל  אזרחי המדינה. זה צעד מאד משמעותי ונכון, שהודגש ואושר בהחלטות ועידת התנועה  ובהקמת אגף צעירים ומעורבות בחברה- שני מהלכים חשובים שאני מאד מסכימה ומתחברת אליהם".

בשנים האחרונות יש חזרה גדולה של בנים ובנות לקיבוצים, ובתנועה אף הוקם "אגף צעירים ומעורבות בחברה". איך את רואה את היכולת של התנועה להתחבר לאותם חוזרים לקיבוצים ובכלל לצעירים?

"אני חושבת שצריך לעשות הפרדה בין דור הביניים,  גילאי 35-50 לבין הדור הצעיר יותר שאליו אגף צעירים פונה. החשיבות של האגף החדש היא ב"לתפוס" אותם בגיל צעיר ולתת להם הרגשת שייכות- עבודה נכונה כזאת תשאיר אותם אצלנו, בקיבוצים, בתנועה ובעשייה החברתית. רואים את זה בקיבוצים שהצליחו להשאיר צעירים, ואלה יצרו סביבם חברה חזקה ונשארו בקיבוץ בסופו של דבר. אני רואה את זה למשל בצורך, שהאגף זיהה, בהמשך הקשר עם הש"ש בצבא וכמובן גם לאחר השחרור. בצורה כזאת הסיכוי שהם יתנתקו מהתנועה הוא קטן יותר וגם אם הם מחליטים לא לחזור לקיבוץ הם עדיין שגרירים שלך. לגבי דור הביניים, זו סוגיה שונה בתכלית.  חברים רבים כיום עזבו וחזרו או בכלל לא גדלו בקיבוץ ולא היה תהליך של צמיחה טבעית להנהגה, ולכן עכשיו צריכים להתחבר ולהרתם לעשייה בצורה אקטיבית. במובן הזה, המהלך של "הטורקים הצעירים" היה חשוב ביותר - ככל שהדור הזה יתחבר ויפעל ביחד עם התנועה, כך יבואו עוד מאלה ועוד מהצעירים. זה לא צריך להיות על חשבון הדור הוותיק, אלא שילוב בין- דורי, בדיוק כמו שקיים בקיבוצים עצמם". 

ואחרי כל זה את חושבת להשתלב בפוליטיקה הארצית או המקומית?

"מאד קשה לי עם מה שקורה בפוליטיקה הארצית. מצד אחד אני רואה, כמו כולם, את התהליכים הקשים שקורים בחברה הישראלית ומתקשה לשבת בשקט, ומצד שני יש בי רתיעה גדולה מאד מכניסה לתחום זה בגלל דרך ההתנהלות.  בכל מקרה המחשבות היחידות שלי כעת נוגעות לתפקיד החדש בתנועה, ולא שום דבר מלבד זאת".