למה לדחות את הגיוס בשנה – הזכות שבהתנדבות

שלב ראשון: נבקש מהחניכים למלא כיצד הם רואים את תכנית חייהם.

עליהם לציין את האירועים המשמעותיים שחוו בעברם ואת האירועים שהם חושבים שהם יחוו כאירועים משמעותיים בהמשך חייהם. (בר מצווה, שירות צבאי, טיול להודו, חתונה, לימודים...)

שלב שני: נבקש מהם להוסיף על הציר- מהן החוויות העמוקות אותן חוו בכל אחד מהשלבים? (אחריות, כיף, חופש, מחויבות, אהבה, סקרנות, מרדף אחרי כסף...)

שלב שלישי: נשאל': כמה אנשים אתם מכירים ש'סטו' לרגע מהמסלול הזה - ולא הלכו בו כמו כולם? (תנו דוגמאות: התמכר לסמים, עבר לגור באוטובוס, חי בקומונה, דפק אקזיט וחי בהונלולו...) מה היתרונות של יציאה מהמסלול? מה החסרונות? מה זה מאפשר לך לחוות?

למדריך:  חשוב בשיחה הזו להעלות  

מושגים כמו "נורמאלי", "חריג", "פראייר"  וכו' - כדי להתעמת איתם אח"כ. 

2. נקרא איתם את הקטע- "מגש הכסף- לא קורבנות של אף אחד". - לחצו כאן

נשאל: מה אתם חושבים? האם שנת שירות ושירות משמעותי (כלומר: לא רק "לסיים עם זה כמה שיותר מהר" - אלא לבחור בשירות מתוך משמעות) הם וויתור שאתה צריך לעשות, או באמת זכות כמו שכתוב בקטע? איך אתם מרגישים ביחס לזה?

3. סיכום: שנת שירות היא עולם תוכן עצום, שכדאי להתעניין בו, וכך גם שירות צבאי שהוא משמעותי: קצונה, פיקוד, קרבי לבנים ולבנות... שירות שאתה נותן בו את המקסימום, וגם מודע לעצמך תוך כדי. הרווח והזכות הם גדולים. וחשוב לדמיין את השנים האלה כחד פעמיות, חוויה שלא תחזור על עצמה, ואתם עשויים להרוויח מהזמן הזה הרבה מאוד... תחשבו על זה!