דילוג לתוכן העיקרי
fw_before_content
content

אסור לעבור בשתיקה על הכפשת הקיבוצים ופועלם למען החברים

קראו את מאמר התגובה שהתפרסם 'בידיעות הקיבוץ' של ראשת אגף חברה וקהילה בתנועה, ד"ר אילת גלס, לדברים שכתב ד"ר עמי כהנא על היחס לתושבי הקיבוץ בקיבוצים החזקים כלכלית: "הערבות ההדדית, לא זו בלבד שהיא לא עומעמה, אלא שהיא הולכת ומתחזקת. הרמיזה כאילו הקיבוצים החזקים כלכלית סולידריים פחות לחבריהם ואף מפקירים את הוותיקים - טועה ומטעה"
ד"ר אילת גלס
ד"ר אילת גלס

מנתוני שנתון התנועה הקיבוצית עולה כי לקהילה הקיבוצית מאפיינים ייחודיים שאפשרו לה להתמודד עם האתגרים החברתיים־כלכליים המורכבים של העשורים האחרונים, תוך כדי שינויים והתאמות למציאות ולסביבה המשתנה, ואף לצמוח ולהתחזק.

תפיסת קהילה קיבוצית במיטבה מבטאת את המכנה המשותף העובר כחוט השני בין הקיבוצים למרות השונות ביניהם, בעיקר השונות הכלכלית. חלק נכבד מתפיסה זו הוא הערבות ההדדית בתוך הקיבוץ ובין הקיבוצים, ערבות הדדית שלא זו בלבד שלא עומעמה, אלא שהיא הולכת ומתחזקת.

באצטלה אקדמית בחר ד"ר עמי כהנא לפרש את הנתונים כפי שהוא מבינם (ידיעות הקיבוץ, 16.8). עם כל הכבוד, ויש הרבה כבוד, התובנות שלנו שונות. יתר על כן, הרמיזה בדבריו כי הקיבוצים החזקים כלכלית סולידריים פחות לחבריהם ואף מפקירים את הוותיקים - טועה ומטעה, ואף מעבר לכך. הוא מכפיש את הקיבוצים ואת פועלם למען החברים, ועל כך אסור לעבור בשתיקה.

אני ממליצה לכל חברת קיבוץ ולכל חבר קיבוץ לקרוא את הנתונים, אך בקליפת אגוז הנתונים מראים עלייה בהקצאת כספים ומשאבי כוח אדם לטובת התפקידים החברתיים: מש"א, בריאות ורווחה, צרכים מיוחדים, סיעוד, הגיל השלישי, תרבות, נאמנות מניעת אלימות מינית, חינוך בגיל הרך, חינוך חברתי, ריכוז תחום הצעירים ועוד.

המספרים מעידים על כך שהפנסיה של לא מעט ותיקים מובטחת למרות חובות העבר, ויותר מכך - גובה הפנסיה של רוב הוותיקים עולה על סכום המינימום שמחייב רשם האגודות.

מזכ"ל התנועה הקיבוצית ניר מאיר הכריז בתחילת כהונתו כי לא מפקירים פצועים בשטח, וכי הוא פועל לשם כך ללא לאות. אחת התוצאות של פעולה זו היא שאין ותיקים שהסכום החודשי שלהם נמצא מתחת למינימום הרשם, משום שבקיבוצים שאינם יכולים לעמוד בנטל הכלכלי, נכנסה לתמונה קרן סל"ע של התנועה הקיבוצית. המקור לכך הוא אותם קיבוצים שנוהלו היטב והצליחו כלכלית.

בשונה מפרשנותו של ד"ר כהנא, ניהול מקצועי, פנימי או חיצוני, הביא לכך שקיבוצים רבים כבר אינם צריכים להתמודד עם משבר כלכלי. ברוב המוחלט של הקיבוצים מתקיימים תהליכי קליטה של בנות ובנים, וכמובן גם של מי שלא גדלו בקיבוץ, אך מבקשים להצטרף ולהיות חברים.

התנועה הקיבוצית והקיבוצים אינם קופאים על השמרים. בחלוף שנות המשבר, קיבוצים רבים מבקשים לשכלל את מודל הקיבוץ המתחדש. מחד גיסא, מנהלים את ההוצאות ואת השימושים בצורה אחראית אל מול המקורות, ומאידך גיסא, מתפנים לעסוק בסוגיות של חזון, זהות ומשמעות.

עומק הסולידריות וגובה הערבות ההדדית נקבעים וייקבעו על ידי חברי הקיבוצים, ויש מודלים שונים ליישם זאת. מיסוי פרוגרסיבי הוא אחד מהם, אך לא היחיד. קחו למשל את המיסוי לפי גודל הבית, את סבסוד המערכות החברתיות כגון החינוך והבריאות עבור חברי הקיבוץ מתקציבי הקהילה, וכן מודלים נוספים הכוללים שימוש ברווחי הנכסים המשותפים. אבל כאמור, אין חוק אחד ויחיד התקף לקיום הסולידריות בכל הקיבוצים בארץ, ואם אותו לא מקיימים, אז זו לא קיימת כלל ועיקר.

אכן, יש עוד דרך לעשות. יש מה לשפר, ואנחנו - באגף חברה בתנועה הקיבוצית - מעודדים את הנהגות הקיבוצים לקיים את השיח הפנימי, לקיים את התהליכים כך שהחברים יקבעו בעצמם עבור עצמם, וכל זאת תוך כדי כך שאנו מעמידים לרשותם את הידע האנושי העצום הקיים בתנועה ובקיבוצים אחרים. ב־24.9 יתקיים בספיר כנס חברה וקהילה הראשון, ובו נעמיק בכל הנושאים הללו.

עם הקיבוצים נמשיך לפתח את הכלים לחיזוק הזהות הקיבוצית שלנו, ואנו גאים לומר שנעשה כל מאמץ כדי להיות קהילה קיבוצית במיטבה. אנו עושים, מצליחים ומחפשים כל העת מה עוד אפשר לשפר. 

לקריאת הטור באתר mynet קיבוץ: לחצו כאן

הוספת תגובה חדשה