כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

מועצת התנועה הקיבוצית אישרה בישיבתה ביום חמישי את הצעת מזכירות התנועה הקיבוצית להקים אגף התיישבות קיבוצית חדש. אגף ההתיישבות הקיבוצית יעסוק בשיקום וחידוש ההתיישבות בקיבוצי הנגב המערבי ולאורך גבול הצפון, שפונו זמנית אחרי טבח השבעה באוקטובר והמלחמה שבאה בעקבותיו.

מזכ"ל התנועה הקיבוצית ניר מאיר הסביר את ההצעה בצורך שנוצר עקב פינוין של 56 קהילות קיבוצי הנגב המערבי, הגליל העליון והגליל המערבי לאזורים מאוימים פחות, וערעור תחושת  הביטחון של תושבים רבים לאורך הגבולות אחרי טבח השבעה באוקטובר של מחבלי חמאס. המציאות החדשה מציבה בפנינו משימה ציונית ראשונה במעלה של חידוש ההתיישבות לאורך הגבולות. בדיון שנערך בנושא תמכו כול הדוברים בעמדה התנועתית כי התנאי הראשון לחזרת תושבי הקיבוצים בנגב ובצפון הוא השלמת המשימה של חיסול חמאס ברצועת עזה והרחקת חיזבאללה מחדש אל מעבר לנהר הליטני.  

הפרויקטור שנבחר להקמת אגף ההתיישבות הוא צחי רם (רביבים), המשמש כיום בתור רכז אזור נגב מערבי בתנועה ונציג מחלקת רכזי האזור בהנהלה ובמזכירות התנועה. בין המשימות הראשונות של האגף יהיו מיפוי אוכלוסיות הקיבוצים הרלוונטיים, הבנת הצרכים הפרטניים, חיבור וקשר עם אוכלוסיות של מתיישבים פוטנציאלים חדשים מבין בוגרי ומתנדבי שנת שרות, גרעיני נח"ל ומכינות, בוגרי תנועות הנוער, חברי קיבוצים ותיקים המחפשים אתגר ומוכנים לשאת בסיכון וכמובן יחידים וזוגות שמעוניינים לבחון להצטרף לחברות בקהילה קיבוצית. אגף ההתיישבות יעבוד בשיתוף פעולה עם אגפי התנועה הקיבוצית וגורמי ההתיישבות של המדינה. 

 בשבוע הראשון להקמת האוהל הוא אוכלס על ידי צעירי קיבוץ כפר עזה ("דור צעיר") למשך ימי החג. הצעירים והצעירות הדליקו בכל יום נרות חנוכה עם משפחות שונות מהקיבוץ שיקיריהם נמצאים בשבי החמאס וארגנו מעגלי שיח בהם שיתפו בתופת שעברה ועוברת עליהם. אמנים שונים הגיעו גם כן לשיר ולהיות יחד, ובנוסף אליהם גם חברי וחברות קיבוצים מכל הארץ וחניכי מכינות קדם צבאיות שהגיעו לתמוך, להשתתף ולהקשיב.

איילת סלע יונגרמן ונרי שוטן שהיו אחראים על הקמת האוהל מטעם התנועה, יחד עם ריקי רז, רותם שניצקי, שיר גורן ודנה אדלהייט, מספרים כי כמות האנשים וכלי התקשורת שביקרו היא בלתי נתפסת, וכי "יש לקהילה שלנו כוח עצום". ביום חמישי שעבר השתתפו מזכ"ל התנועה הקיבוצית ניר מאיר ומזכ"לית תנועת הקיבוץ הדתי שרה עברון בהדלקת נר שמיני בכיכר החטופים. בדבריו קרא ניר מאיר לממשלה לחדש בהקדם את המו"מ לשחרור כל החטופים, ואמר בין היתר: "חנוכה הוא חג הניסים, אבל ניסים לא קרו בקיבוצי ויישובי הנגב המערבי בשביעי באוקטובר וניסים לא יחזירו את החטופים. רק מעשים. אני קורא לראש הממשלה ולקבינט - שלחו את ראש המוסד לקטאר לחדש את המו"מ לשחרור החטופים. כל יום שעובר מסכן את שלומם של החטופים ומפחית את הסיכויים להשבתם בחיים. למה אתם מחכים? מי שחושב שנעבור לסדר היום, שנחזור לחיינו בלי שהחטופים יחזרו הביתה לא קורא נכון את המציאות".

מאז סיום החג מאויש אוהל התנועה בעזרת מנהלות ומנהלי התרבות בקיבוצים שיוזמים הגעה של נציגי קיבוציהם לאוהל. בכל ערב מגיע קיבוץ אחר בין השעות 16:00-20:00, ובמקום מתקיימת פעילות כלשהי כמו ערב שירה, מפגשים עם בני משפחות החטופים או עם כאלו שוחררו משבי החמאס ושבו אל משפחותיהם וקהילותיהם, וכן פעילות מחאה תחת הקריאה הברורה - להשיב את כולם הביתה עכשיו. אנחנו מזמינים את כל הקיבוצים על חבריהם וחברותיהם להגיע לכיכר ולאוהל התנועה כדי לתמוך במאבק ולהביע הזדהות עם המשפחות, וכמו כן לפגוש אנשים מכל גוני החברה הישראלית שרק רוצים לעזור ולהוסיף אור. אפשר להתארגן יחד כקיבוץ או כקבוצת חברים (מינימום 20), ולהגיע לאייש את האוהל.

המלחמה הקשה שמנהל צה"ל מול חמאס ברצועת עזה מותירה בצל את המציאות הביטחונית החמורה שהשתררה גם בגליל העליון והמערבי מאז הטבח בשבעה באוקטובר, מציאות שהביטוי הצבאי שלה הוא ירי יום-יומי אל בסיסים ויישובים, והביטוי האזרחי שלה הוא עשרות קיבוצים ומושבים והעיר קרית שמונה שהתרוקנו מתושבים, שפונו או התפנו אל חוף מבטחים.

ביום שני ביקר מזכ"ל התנועה ניר מאיר במועצה האזורית הגליל העליון, שם נפגש עם הנהגת המועצה ושמע סקירה מקיפה על המציאות הביטחונית בגבול הצפון, על מצב התושבים שנשארו בקיבוצים ושמירת הקשר עימם ועם הרוב הגדול של התושבים, שפונו או התפנו לאזורים פחות מאוימים. במועצה אזורית הגליל העליון 29 קיבוצים, מחציתם סמוכי – גדר.

המפגש השני היה במשגב עם, שטווח פעמים רבות מאז תחילת המלחמה. "אנחנו חיים בסרט בלהות", אמרו תושבים וחברי כיתת הכוננות שנשארו במקום. הם הביעו כאב, חששות וכעס גדול ותחושה שהמדינה לא עושה די ולא מפעילה את העוצמה הצבאית הדרושה מול חיזבאללה, בכדי להימנע, לעת עתה לפחות, מכניסה למערכה רחבה מול חיזבאללה. המפגש נערך בחמ"ל שבמקלט. המקום הכי בטוח להיות בו היום במשגב עם. ניר מאיר ציין את התרשמותו מעמידתם המסורה להגנת הקיבוץ כבר חודשיים וחצי. הוא ציין כי אחרי שבעה באוקטובר העיניים של כל יישובי הגבולות נשואות לתוצאות המלחמה בדרום, להן תהיה השפעה גם על המציאות בצפון. "כאן יבחן כוח הרצון של העם בישראל. האירוע שבעיצומו אנו נמצאים הוא מבחן של ממש לתפיסה הציונית. אם מקבלי ההחלטות בישראל לא יבינו כי מחובתם להבטיח את ביטחונם של יישובי הגבול, בצפון ובנגב המערבי, צפויה התכנסות מבוהלת של הציבור בישראל, לסביבות גוש דן ותבוסה לציונות. הוא הוסיף כי בכול מפגש עם מקבלי החלטות אנחנו אנו דורשים כי מדינת ישראל וצה"ל הגדול והחזק, יתייצבו למערכה וינצחו בה. רק כך תסמן מדינת ישראל לשכנותיה כי אנחנו כאן בכדי להישאר לתמיד". קראו את כתבתו של העיתונאי אלי אשכנזי באתר "וואלה!" אודות הביקור

ראשונה דיברה בפני צירי המועצה הדס דניאלי ילין. הדס (50) היא חברת קיבוץ יגור, נשואה להרן ואמא לשלוש בנות, ובעלת M.A בפסיכולוגיה ארגונית מהטכניון. במשך יותר מ-20 שנה מילאה תפקידים בכירים בתנועה הקיבוצית, ביניהם מנהלת קהילה בסער, יועצת ארגונית לעשרות קיבוצים, יו"ר אלונים, מנכ"לית התנועה הקיבוצית והמשנה למזכ"ל. עד לאחרונה שימשה כמנכ"ל שדולת הנשים בישראל, ובמקביל מכהנת בוועדים מנהלים ובדירקטוריונים של ארגונים רבים של התנועה הקיבוצית.

דניאלי ילין אמרה לצירי וצירות המועצה: "מנהיגות היא קודם כל לומר את האמת, גם אם היא לא נעימה: במשך שנים רבות אנחנו, הקיבוצים, הורחקנו ממוקדי ההשפעה. את המקום הטבעי שלנו תפסו קיצוניים, משיחים וגזעניים, שמסיתים נגדו ללא הפסקה. 'כסף-כוח-כבוד' דחקו את הערכים שלנו - דמוקרטיה ליברלית, סולידריות ושוויון. ואנחנו? קצת הורדנו את הראש. מאז שעתנו הקשה ביותר, ב-7 באוקטובר, אפשר לראות שוב ושוב את פניה היפות של התנועה הקיבוצית. את עוז הרוח, את הקהילה החזקה והנחישות. אני מתכוונת לבנות תנועה רלוונטית באמת, שתהיה הקול האמיתי של הקיבוצניקים והקיבוצניקיות בישראל. ואז נצא יחד למערכה החשובה ביותר - על עתיד מדינת ישראל".

אחריה דיבר ליאור שמחה (47), חבר קיבוץ נצר סרני, נשוי לכרמל ואב ל-4 ילדים. שמחה הוא בעל תואר ראשון בכלכלה ותואר שני במנהל עסקים מהאוניברסיטה העברית, מכהן כיום כמנכ"ל התאחדות יצרני החלב בישראל, ולפני כן שימש כיו"ר של קיבוצו ועבד שנים ארוכות בחברות ייעוץ, אסטרטגיה ופרסום, מהמובילות במשק הישראלי. לצירי וצירות המועצה אמר שמחה כי "זהו רגע אישי מרגש, מכונן, אולם גם מאוד לא פשוט. כמו כולנו, אני חש מנעד של רגשות, הנע כמטוטלת בין גלים סוערים, בין כאב גדול לתקווה גדולה. לצד הכאב והתפילה, קיימת התקווה למנהיגות - לקום מחדש, למצוא את תעצומות הנפש ולהתחיל את תהליך הבנייה של חיים חדשים, שלב אחרי שלב, כי פשוט אין לנו ברירה. נעשה זאת כולנו ביחד, שכם אל שכם, החברים הגיבורים, הנהגות הקיבוצים והתנועה הקיבוצית. כולנו ביחד נהווה מקור השראה לחברה הישראלית, סמל לערכים שטרם זנחנו, למחויבות לבנות מחדש את היסודות שמהם צמחו הקיבוצים ולפתח את אמצעי הייצור, נשמת אפה של ההתיישבות העובדת – בנגב, בגליל ובכל נקודה".  

עוד אמר: "משימתנו זו היא תקוותנו הגדולה, המוסיפה ומתעצמת הודות לרוח המופלאה של הקיבוצים. רוח הנושבת וסוחפת אחריה את כלל החברה הישראלית לתכלית הראויה ולערכי הליבה של הקיבוץ: ערבות הדדית, סולידריות ושותפות. על-כן, מתוך גודל השעה אני רואה בתפקיד מזכ"ל התנועה הקיבוצית את שליחות חיי ומבקש לעמוד ראשון בין שווים למול אתגרי המציאות, שהפכה למשימת חיינו. זהו צו השעה וכולנו יחד מאוחדים ונחושים לצאת לדרך חדשה".

בחודש יוני אישרה המועצה את המתווה לצירוף קיבוצים עירוניים לתנועה בהמשך להחלטת ועידת התנועה, ובתחילת חודש ספטמבר החליטה מזכירות התנועה, פה אחד, להמליץ בפני המועצה על קבלתם לחברות בתנועה של הקיבוצים "מעשה" ו"משעול". ניר מאיר אמר כי זו הייתה אמורה להיות ישיבה חגיגית המתקיימת באופן פיזי, אך ברור כי לא ניתן לקיים ישיבה שכזו לאור מה שקרה בחודשיים האחרונים. מאיר סיפר כי הציע לקיבוצים העירוניים להצטרף לתנועה כבר לפני מספר שנים, אך "לא ניתן לכפות זאת וכנראה שהיה צריך לתת לזמן לעשות את שלו ולעזור להחלטה שאנו מקבלים היום להבשיל". עוד אמר כי "מהלך זה חשוב בעיני מאוד, לשני הצדדים. בכוחה של התנועה הקיבוצית לסייע לקיבוצים הללו באתגרים הניצבים בפניהם, ומאידך אנחנו מתברכים וגאים בפעילותם החינוכית המרשימה ובתרומתם של חברי הקיבוצים העירוניים הללו למדינה ולחברה.  אני מקווה ומעריך כי בעקבותיהם של משעול ומעשה יבואו קיבוצים עירוניים נוספים".

לאחר מכן הציגו חגי מיורק מקיבוץ מעשה ועדי שני מקיבוץ משעול את קיבוציהם והממשקים המשותפים שכבר קיימים עם התנועה הקיבוצית, ואמרו כי הם שמחים ונרגשים ביום זה ובטוחים כי הם עומדים לרשות המשימות התנועתיות ובטוחים שהם יכולים להיתרם ולהיעזר בתנועה. מנכ"ל חבצלת החדשה עוזי שמש ומספר צירי מועצה אמרו כי הם שמחים ונרגשים ביום זה וביקשו שההחלטה תתקבל פה אחד.

"משעול" הוא קיבוץ מחנכים עירוני בנוף הגליל (נצרת עילית לשעבר) שהוקם בשנת 2002 על ידי תנועת הבוגרים המחנות העולים ("קבוצות הבחירה"), המורכב מקבוצות שיתופיות ובו כ-70 חברים וכ-80 ילדים. החברים עוסקים בעבודה חינוכית-חברתית ופועלים למען שוויון חברתי וחיזוק הדמוקרטיה ברוח מגילת העצמאות. "מעשה" הוא קיבוץ שיתופי של בוגרי השומר הצעיר, המתגוררים ופועלים במספר מוקדים עירוניים. בקיבוץ 100 חברים, 50 מועמדים ו-65 ילדים. החברים עוסקים בתחומי החינוך והחברה בפריפריה החברתית והגיאוגרפית של המדינה, ובנוסף מפעילים את מכלול מסגרות הפעילות של תנועת הבוגרים.

"מטרת הקרן - החזרת הפעילות הכלכלית - מהווה נדבך מרכזי בשיקום הישובים שנפגעו וחזרתם לשגרה" אומר ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ומסביר כי "לצורך חזרה לפעילות ושיקום הנזקים העצומים (המפוצים עם הזמן, גם אם באיחור, על ידי המדינה) נדרש הון חוזר שיאפשר לקיבוצים בנגב המערבי להניע מחדש את הפעילות, לשלם שכר, לשקם, לזרוע, להפעיל מכונות ולרכוש חומרי גלם. בהקמת הקרן ומימוש התרומות באים לידי ביטוי גם ערבות הדדית וגם מענה אמיתי לצרכים העכשוויים של הקיבוצים בעוטף".

עמוס קונפורטי מנכ"ל מועדון המשקיעים חומה ומגדל וירון רייכמן מנכ"ל ברית פיקוח וחבר הנהלת חומה ומגדל הוסיפו כי הקרן החדשה מחברת בין הצרכים הגדולים לרצון של קיבוצים רבים לסייע. המסלול שנמצא הוא באמצעות אשראי מוטב ללא ריבית והצמדה למימון צרכים מידיים של הון חוזר בקיבוצי העוטף ובתאגידיהם. האשראי מועמד על ידי קיבוצים שונים ברחבי הארץ, רובם מאוגדים בפלטפורמת השקעות משותפת שנקראת "חומה ומגדל". האשראי מבוטח בערבות של קמ"ע, והארגונים הכלכליים האזוריים משקי הנגב ומשקי דרום". 

מנהל אגף הכלכלה התנועתי עמוס פרג'ון ציין עוד כי הקרן משקפת ביטוי עוצמתי לערבות ההדדית הלא פורמלית בין הקיבוצים. הכל נעשה על בסיס פילנטרופי, ללא כל עלות של משקי הנגב, משקי הדרום, קרן קמ"ע ו"חומה ומגדל בית לקיבוצים בע"מ".

טל שרייבר מחברת "ספין מאסטר", חברת הצעצועים השלישית בגודלה בעולם, ממציאה ומפתחת צעצועים כבר יותר משלושה עשורים. לאחר טבח השבעה באוקטובר ופינויים של אלפי ילדים מבתיהם בנגב אל יישובים מאוימים פחות, החליטה שרייבר לפתח צעצוע מותאם מתחום התמחותה עבור הילדים, שייתן להם מענה רגשי למצב החדש והלא מוכר של מגורים במקום זמני, אחרי הטראומה הקשה שעברו. המוצר שנבחר הוא דובי, שעל תכנונו ופיתוחו עבדה שרייבר עם עמיתיה בסניף הניו-יורקי של ספין מאסטר. תוצרי התכנון הם שבעה דגמים בצבעים שונים, והחלטה על ייצור של 20 אלף מהם, ושינועם בגמר הייצור למדינת ישראל. בשלב הזה כבר נכנס לתמונה אהרון הוכברג, ידידה הוותיק של שרייבר, לו ניסיון רב בלוגיסטיקה ושינוע של מטענים ועבודה מול המכס. אהרון, בן קיבוץ מעלה החמישה, שומר עדיין את בובת הדובי מילדותו שעזרה לו בעת השהות במקלט במהלך מלחמת ששת הימים.

חודש וחצי ארך המבצע הלוגיסטי של שינוע הבובות מהמפעל בארץ הייצור הרחוקה ועד למחסן הלוגיסטי שמפעילה התנועה הקיבוצית באזור "גרנות". ביום רביעי הגיעו פעילי התנועה הקיבוצית ליום התנדבות במרכז הלוגיסטי שהקימה התנועה, במהלכו ארזו אלפי בובות דובי שיחולקו מתחילת שבוע הבא לילדים. תחילה לילדי קיבוץ כפר עזה הנמצאים בשפיים, אחריהם לילדי גיל הרך של נחל עוז הנמצאים במשמר העמק, וכך הלאה, אל ילדי כל יישובי הנגב המערבי, ילדי ערים דרומיות ואלפי ילדים בפזורה הבדואית. סינטיה כהן, מנהלת רשת הגן הקיבוצי באגף חינוך של התנועה, ציינה כי לצד חלוקת הדובים נבנתה פעילות הוליסטית ומקיפה שתועבר בגני הילדים לגילאי 3-6 בקהילות המפונות. לדבריה "הדובי הוא הרבה יותר מבובה, הוא מענה רגשי. ילד יכול לדבר אל הדובי, לחבק אותו, להתייחס אליו כמו אל חבר קרוב, בן משפחה".

שיר גורן, מנהלת מחלקת מעורבות חברתית בתנועה הקיבוצית ויזמית "לוגיסטיק'ה" - המרכז הלוגיסטי של קרן התנועה הקיבוצית למען המפונים: "פרויקט "דובי מחפש חבר" הוא פרויקט שמבטא את הצורך של הילדים למענה רגשי עוטף ומחבק שהתוצר הוא הדובי והבנייה של הפעילות הקהילתית כמענה לצורך. בפעילות ההתנדבותית של הפרויקט משתתפים גם א.נשים עם מוגבלויות מבתים לחיים בקיבוצים החילוניים והדתיים כאחד (מזרע, מירב ומעלה גלבוע) ופעילות זו מאפיינת את שיתוף הפעולה ההדוק בין התנועה הקיבוצית לתנועת הקיבוץ הדתי במעורבות חברתית. במילים אחרות, הפעילות הנלווית לדובי שמחולק לילדים אף היא חלק ממהות הפרויקט, והשוני בין הדובים מאפיין גם את השונות בחברה הישראלית יחד עם האחדות המאפיינת אותנו, במיוחד ברגעי משבר. אני מודה מקרב לב לטל ואהרון על הפרויקט הנפלא שיזמו ועל העשייה המשמעותית שהם מייצרים עבור הילדים המפונים". 

דברים רבים השתנו מאז השבעה באוקטובר. המציאות כפי שהכרנו אותה קיבלה תפנית איומה ונוראה, המשליכה באופן ישיר על כ-60 קיבוצים שחבריהם נדרשו או התבקשו להתפנות את חלקת האלוהים הקטנה והירוקה שלהם. ריבויי מוקדי הפינוי אליהם הגיעו התושבים והחברים, והפתרונות הפרטניים שמצאו היחידות המשפחתיות מחוץ למוקדי הפינוי, מהווים אתגר חברתי קהילתי עצום בזמנים אלה, בנוסף לאתגרי ניהול היום יום במוקדים.

את המודל ניסחה ומציעה לקיבוצים מירי יציב מכפר סאלד, שהצטרפה לאחרונה לאגף קהילה וחברה, לאחר שניהלה בשנים האחרונת את המחלקה לצמיחה דמוגרפית וליווי ישובים במועצה האזורית הגליל העליון. מירי מסבירה כי "בבסיס המודל ניצבות מספר תובנות: הראשונה - תהליכי השיקום הפיזי והקהילתי יהיו שונים באורכם בין הקיבוצים, השנייה - המצב של הימצאות במקום אחר ונתק בין פרטים בקהילה מביא להתרופפות בין הפרטים ולהיחלשות של קהילתית, והשלישית נשענת על שתי הסוגיות הקודמות ומחדדת את משמעותן – השיבה המשותפת הביתה, שכמה שיותר אנשים יחזרו בסופו של תהליך לקיבוץ".

בשלב הראשון של הפעלת המודל מוצע למפות ולהבין היכן נמצאים כולם, ולמסד דרכי התקשרות קבועה עם מי שלא נמצא עם רוב אוכלוסיית הקיבוץ. בשלבים הבאים מומלץ לגזור צרכים חברתיים קהילתיים ולהבין שחייבים לפעול באופן אקטיבי לחיזוק הזהות הקהילתית, לפתח פעולות המקדמות לכידות חברתית, לייצר שיתופי פעולה ולעודד יוזמות, לחזק את הערבות ההדדית והסולידריות ולקיים גם מרחוק קהילה רב דורית.

בבוקר ה-7.10, השבת השחורה, היו בקיבוץ בארי שלושה ממשתתפי תכנית תל"מ (תעסוקה לימודים ומגורים בקיבוצים עבור צעירים חסרי עורף משפחתי מהפריפריה החברתית-גאוגרפית בישראל), במסגרתה צעירים אלו עברו לגור בקיבוץ, השתלבו בענפי הקיבוץ השונים (חינוך חברתי וכלבו), נטמעו בקהילה ויצרו לעצמם נתיב מיטבי לפיתוח חיים בוגרים ועצמאיים. צעירים אלו, שהופנו לתכנית תל"מ ע"י גורמי מערכת הרווחה השונים, ראו בקיבוץ בארי את ביתם. לאחר שחולצו באישון לילה יחד עם הקהילה, הם התפנו לבתיהם להתאוששות וחישוב מסלול מחדש. שותפות הגורל שנקשרה בינם לבין קהילת בארי הובילה שניים מהם לשוב למקום העבודה המקורי שלהם, והם הצטרפו לקהילת בארי בים המלח כדי לקחת חלק מרכזי בשיקום מערכת החינוך, ולשוב ולהוות דמויות חינוכיות משמעותיות ויציבות עבור ילדי הקיבוץ. אחת מהן אף מובילה כיום את מרחב ג'. משתתפת עבר שסיימה את תל"מ בארי לפני כשנה חזרה לעבוד במערכת החינוך לגיל הרך.

מאז אותה שבת שחורה וארורה ופינוין של קהילות קיבוציות רבות למגורים זמניים, עולה הצורך הדוחק לסייע בידי מערכות החינוך להקים מחדש, לייצב ולהפעיל באופן מיטבי את מסגרות החינוך עבור ילדי הקיבוצים מלידה עד י"ב, בין אם במקומות הפינוי הראשוניים ובין אם במקומות הישוב החדשים והזמניים. תכנית תל"מ (אגף צעירים ומעורבות בחברה) בשיתוף עם אגף חינוך מקדמות בימים אלה פתרונות ייעודיים לגיוס, הכשרה וליווי של אנשי ונשות צוותים חינוכיים לגילי לידה - י"ב עבור קיבוצים מפונים, מתוך קהל היעד של תכנית תל"מ. לצורך כך, נבנה בשותפות מודל ייחודי ונעשה איתור צרכים משותף על ידי צוותי האגפים על מנת להגיע לקהילות המפונים הזקוקות לכך, ולסייע באופן המהיר והמקצועי ביותר למנהלי ומנהלות החינוך בשטח.

פיילוט ראשון יחל בשבועות הקרובים במערכת הגיל הרך של אחד מקיבוצי הנגב המערבי ולאחר מכן הכוונה היא להתרחב לעוד מספר קיבוצים, כאשר נדרשת התחייבות לשנת עבודה מלאה מהצעירות והצעירים המגיעים לתכנית, לצד יכולות גמישות, הכלה רגשית ועבודה בתנאי אי וודאות. אנו מאמינים כי צעירות וצעירים אשר יראו בכך שליחות חינוכית ראשונה במעלה יצטרפו לפרויקט ויהוו חלק משמעותי מתהליך שיקום הקהילות.

לפרטים נוספים – אילת ארנוני, מנהלת תכנית תל"מ: 050-9005466

"רשת הצעירים" של התנועה הקיבוצית עוסקת בימים אלה בשמירת הקשר עם רכזי ורכזות הצעירים בקיבוצים המפונים וטיפוחו, במטרה לסייע בזיהוי הצרכים ובניית מערך שגרת חירום לאוכלוסיית הצעירים. רותם שניצקי מנהלת הרשת מספרת: "לפני כחודש נשלח למנהלי הקהילות ורכזי ורכזות ועדות הצעירים 'קיט צעירים בחירום' לביצוע מיפוי ראשוני של הצעירים ואפשרויות לשילובם במערך החירום בתוך הקהילות. מכאן המשכנו למפגש לרכזי ורכזות הצעירים בנגב המערבי. זהו המפגש הראשון מתוך סדרת מפגשים שהרשת תמשיך לקיים יחד עם הפורום הזה. עמיתינו שיתפו על מצב הצעירים במקומות הפינוי ומחוצה להם, על ההצלחות והאתגרים בחודשיים האחרונים ועל הדילמות בטווח המיידי והבינוני".

"בשיתוף עם המועצות האזוריות זיהינו את הצורך בליווי ההנהלות ומובילי תחום הצעירים בקיבוצים ביצירת תכנית פעולה בחירום. התחלנו עם קיבוצי הנגב המערבי ובקרוב יתקיימו גם מפגשים לקיבוצי הצפון. במיוחד בימים אלו חשוב לזכור כי הדור הצעיר הוא כוח מניע בקהילה הקיבוצית, הצורך לשלבם במוקדי קבלת ההחלטות, בנציגות בהנהלות ובצוותים השונים כחלק ממערך החירום הקהילתי הוא משמעותי יותר מאי פעם", אומרת שניצקי.

הפיזור הקהילתי מאתגר את יכולותיהם של רכזי הצעירים, הממונים על שמירת הקשר וניהול מסגרת ייעודית עבור הצעירים גם כשאינם נמצאים במקום אחד. על כך אומרת רותם כי ברשת הצעירים ממשיכים ללוות את רכזי הצעירים גם בפורום וגם בפגישות אישיות, לסייע בבניית כלי מיפוי, דיוק הצורך ובניית תכנית פעולה המתאימה לכל קיבוץ. המהלך התחיל עם קיבוצי הנגב המערבי ובקרוב יתקיימו גם מפגשים לקיבוצי הצפון.