כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

עוד בטרם החלה הישיבה, הובהר לצירים, בתשובה להערותיהם של כמה מהם, כי בבניית התקציב ותכנית העבודה נלקח בחשבון כי בעוד פחות מחודש יהיה לתנועה מזכ"ל או מזכ"לית חדשים וכי ברור שייתכן מאוד שיבוצעו בהם שינויים והתאמות והם יובאו מחדש לאישור המועצה. המועצה נפתחה בסקירת מזכ"ל התנועה ניר מאיר "ממועצה למועצה". מאיר הזכיר שבימים רגילים היינו אמורים לצאת לפארקים ולחגוג את ט"ו בשבט, אבל כמובן שהמצב לא מאפשר, וברגע זה יש 56 קיבוצים שמפונים מביתם. יחד עם זאת אמר כי כשהימים יאפשרו זאת, נחזור לנטוע בלי ספק. מזכ"ל התנועה מסר כי היקף האבדות מאז השבעה באוקטובר הוא 334 ילדים, חברות, חברים, ותיקים, ותיקות, חיילות וחיילים וכי הוא מקווה שבכך זה יסתיים. מעבר לזה הוסיף כי יש לנו 44 חטופים משבעה קיבוצים, וכי הוא אמר השבוע בישיבה של מנהלת תקומה שבלי החזרת החטופים אין מה לדבר בכלל על שיקום הקיבוצים וציין כי התנועה הקיבוצית שותפה לפעילות של מטה החטופים ולקריאה להחזיר את כולם הביתה.

מנכ"לית התנועה נטע קדם סקרה את פעילות מוקד החירום שהפעילה התנועה מאז שבעה באוקטובר, ואחריה הציג יו"ר התאחדות הארגונים הכלכליים האזוריים יענקל'ה בכר את תוצאות הסקר שערך לפני חודשיים כדי לבדוק את דעת הציבור בקשר לקיבוצים. הסקר הראה כי מאז השבעה באוקטובר ההערכה והיחס לקיבוצים עלו באופן משמעותי.

לפני הצגת תכנית העבודה לשנת 2024 אמרה מנכ"לית התנועה כי תכנית העבודה התנועתית מושפעת משמעותית מאסון 7 באוקטובר, המלחמה ופינוי עשרות קיבוצי הנגב המערבי וגבול הצפון אשר מחייבים טיפול מרכזי ותשומת לב רבה של כל גורמי התנועה עם הקיבוצים ומול גורמי המדינה. קדם ציינה כי מטרת העל היא מיצוב וחיזוק צורת החיים הקיבוצית כבת קיימא לאורך זמן בדגש על אתגרי 2024 שנוספו בשל המלחמה על מנת להשיג מטרה זו עובדים פעילי ופעילות התנועה הקיבוצית בארבעה מישורים: ייצוג התנועה הקיבוצית מול מקבלי החלטות וגורמי שלטון, ייצוג ייחודי של הקיבוצים אל מול גורמי השיקום השונים, פעילות בתוך הקיבוצים ובמרחב הבין קיבוצי, מעורבות ותרומה לחברה הישראלית. כל ראשי וראשות האגפים בתנועה הציגו את תכניות העבודה האגפיות והמחלקתיות.

תקציב התנועה (נטו) בשנת העבודה 2024 עומד על כ-28 מיליון ש"ח, תקציב הפעילות ברוטו של כלל גורמי התנועה עתיד להסתכם בכ-42 מיליון ₪ (בפעילויות רבות יש הכנסות מתקציבי מדינה, תשלומים ישירים של משתתפים והכנסות נוספות). כך מסר גזבר התנועה גלעד בכרך בסקירתו בפני נציגי הקיבוצים במועצת התנועה. הוא הסביר כי תקציב 2024 תוכנן להיות תקציב סולידי ללא שינויים משמעותיים, על רקע העובדה כי כבר בחודש הבא ייבחר מזכ"ל.ית חדש.ה לארגון. לדבריו אסון ה-7 באוקטובר והשפעותיו הגדולות על המדינה בשורה ארוכה של תחומים בכלל ובתוכם על קיבוצינו בפרט, יצרה מציאות חדשה ומאתגרת באופן מיוחד, מה שכמובן משפיע על המציאות של הקיבוצים ושל מטה התנועה. בכרך ציין כי לאור המצב, גביית מיסי התנועה במהלך שנת 2024 מתוכננת לפי שיעור גבייה של כ-80% בלבד, לעומת כ-90% בשנה רגילה, ולכן לבד מהמקור של מיסי תנועה, תידרש התנועה במקור תקציבי נוסף מתוך נכסי התנועה.

מועצת התנועה אישרה את תקציב 2024 של קרן התנועה הקיבוצית – חבצלת החדשה, שיסתכם ב-14 מיליון ש"ח. מנכ"ל חבצלת החדשה עוזי שמש הציג את התקציב ותכנית העבודה. הקרן מסייעת לעשרות פעילויות בתחומי תרבות וחינוך ומעורבות ברחבי החברה הישראלית בכלל והחברה הקיבוצית בפרט. 

הרציונל מאחורי הכנס הוא הרצון לייצר הלך רוח ומחשבה שניתן להתמודד גם עם המציאות הנוכחית שנכפתה עלינו מאז השבעה באוקטובר, ושיש כלים חיצוניים ופנימיים, משאבים, יכולות ומסוגלות לעבודה באילוצים ולמרות העמימות. השנה, הושם דגש מיוחד על החשיבות להגעה של מנהלי החינוך עם מי ששותפים להם למשימת ההובלה והשמירה על מערכת החינוך הקיבוצית. בכנס צפויים לקחת חלק כ-450 משתתפים מ-155 קיבוצים. 

מפגש העמיתים יחל כבר בהתכנסות הבוקר. הצורך למפגש הארצי בא לידי ביטוי במספר הנרשמים הגדול מתמיד ובהגעה של מספר נציגים מכל קיבוץ. חלקו הראשון של הכנס יתמקד בפן האישי ובחוזקות של כל אחד. אחריו תתקיים הרצאה שתעסוק בקבעונות מחשבתיים וביכולת ליצור חשיבה ויצירה אחרת, כזו שתאפשר ותחזק את המנהלים לקיים שגרת חינוך בתנאים וזמנים אחרים. את תכני ההרצאה ומודל העבודה יתרגלו המשתתפים באתגר קבוצתי ולאחר מכן באתגר מבית בצוות הקיבוצי שהגיע לכנס. המפגש הארצי בשלושת הכנסים יסתיים ב"שירת רבים" של השיר "יוצא אל האור" אותו כתב ומבצע אהוד בנאי.

דבי ברא"ס, ראשת אגף חינוך בתנועה הקיבוצית: "כנס החינוך ה-9 יוקדש השנה למה שכן "יש". את הקשב נפנה השנה אל "תוך הקופסא" - נזהה את המשאבים הקיימים במנהלי החינוך, בשותפים מהקהילה ובקהילה עצמה, ונתאמן במיומנויות שיתמכו ביכולת להוביל את מערכת החינוך בעת הזו. רוח התקופה רוויה באי ודאות, בשינויים תכופים, בעצב גדול וחשש מהעתיד. זוהי הזדמנות לעסוק בעשייה משמעותית היוצרת מציאות ממשית ותחושת מסוגלות לפעול למען האחר".

ח"כ אלון שוסטר (מפלסים), אמר בפתיחת הדיון: "עלינו לעסוק, במקביל, בכאן ועכשיו ובשרטוט האופק הרחוק. צריך לעודד הן את השיבה הביתה והן את המענים למי שזקוק לעוד זמן. יש להכליל את כל הישובים, באופן דיפרנציאלי. כעומק הכישלון, כך גובה המחויבות לטפל באתגרים. התכנסנו היום ונמשיך בכך, בהמשך, כדי להשיג את היעד המרכזי שלנו - לכרות מחדש את הברית שקרסה בין התושבים למדינה". ח"כ דבי ביטון אמרה כי ״אין ספק שבניית היישובים מחדש וחזרת התושבים היא דבר הכרחי כל כך. הממשלה חייבת להמשיך ולתקצב באופן שוטף את המנהלת. שמענו את קולם של התושבים עצמם שהגיעו לכנסת, הם שבים ואומרים שחזרתם חייבת לכלול את מרכיבי הביטחון כדי שיוכלו לחזור הביתה בבטחה".

ראש מנהלת תקומה תא"ל (במיל') משה אדרי הציג בישיבה את תהליך הקמת המנהלת ואת תכנית החומש שלה. אדרי אמר כי בטווח המיידי דאגה המנהלת לסיוע לקהילה הנמצאת במלונות באמצעות משרדי הממשלה ובטווח הביניים לשיקום תשתיות וגיבוש מענה לטווח הזה. תכנית החומש נועדה להגשמת החזון. נתפרה חליפה ייחודית לכל יישוב, ומצד שני ניתנה התחייבות כי אף אחד לא יופקר וגם מי שאינו יכול או שאינו מעוניין לחזור ליישוב, או שצריך קצת זמן לעצמו ולא מעוניין להיות עם עם הקהילה יקבל תמיכה ומענה. לאחר דבריו הקשיב משה אדרי למה שהעלו בכינוס תושבי ותושבות האזור ונציגי הרשויות, ולאחר מכן הבטיח כי אין יישוב שלא יקבל תב"ע כחלק מהצעת המחליטים וכי הם מעוניינים כחלק מתכנית מאה הימים לסבסד חלק מהתב"ע במטרה לעודד זוגות צעירים לבוא. הוא הודה לעופר ליברמן מניר-עם על הצעתו לבטל את הויזות לעובדים הזרים שמגיעים לעוטף כמענה למצוקת כוח האדם ואמר כי יבדוק זאת עם שר החקלאות.

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, אמר בישיבה "באופן אישי האמון שלי במערכות החל לחזור לאחר שאבד בשבעה באוקטובר, כי נוכחתי שכל הדברים שהובטחו לי בפגישה שהייתה לי עם משה אדרי שמונה ימים לאחר אותה שבת - מבוצעים. אני לא מכיר ממשק כזה עם ממשלת ישראל. הכיוון הכללי של תכנית מנהלת תקומה הוא מרשים, מדינת ישראל מבינה את גודל האירוע ואני מקווה שהיא תוכל לעמוד באתגר, כי מחכה לה בצפון אתגר מסוג אחר שהוא לא יותר קטן. ההתרחקות בזמן לא תקהה את האחריות של ממשלת ישראל לטרגדיה והמחדל שקרו. עד שלא יוחזרו החטופים לקיבוצים - אין שיקום. יש לתקן את כל הכללים והחוקים בהתאם לאירוע ולהעביר את קרקעות קיבוצי הגדר לבעלותם.

ביום שני נערך סיור של מזכ"ל התנועה הקיבוצית ניר מאיר בין קיבוצי הצפון, המופגז בטילים מלבנון כבר שלושה חודשים וחצי. 19 קיבוצים מהמועצות האזוריות מטה אשר והגליל העליון פונו בהחלטת הממשלה ותשעה נוספים נדדו דרומה בהמלצת ראשי המועצות שלהם. עשרות אלפי תושביהם, יחד עם תושבים רבים נוספים מהגליל, נמצאים במלונות או ביישובים שמחוץ לטווח הישיר. על כך אומר מזכ"ל התנועה כי המציאות הנוכחית לא הייתה מוכרת ואין מענה הולם לקיבוצים שלא נמצאו מתאימים לפינוי משום מיקומם, אך החיים בהם הפכו בלתי נסבלים במצב הלחימה הנוכחי. "המדינה צריכה להחליט על קריטריונים אזרחיים לפינוי, בנוסף להוראות הצבא. חיים ליד סוללת תותחים שיורה במשך שלושה חודשים הם סיוט".

הסיור במטה אשר החל בראש הנקרה, ואליו הצטרפו גם ראש המועצה משה דוידוביץ', סגנו אייל רייז (כפר מסריק) וקב"ט המועצה ישי עפרוני (מצובה). השלושה הביעו הערכה רבה ליחידות הצבא, אך מצד שני גם לא חסכו ביקורת מצה"ל המתנהל לדבריהם בתוך היישובים האזרחיים כמו במחנה צבאי. העובדה הזאת, כך אמרו, הפכה את היישובים האזרחיים למטרה "לגיטימית" עבור כוח רדואן של החיזבאללה וארגוני טרור נוספים. מהגליל המערבי המשיך הסיור לגליל העליון, והביקור הבא התקיים בכפר סאלד, השוכן בסמיכות רבה לגבול פינוי היישובים (200 מטר) וחווה שלוש-ארבע פעמים ביום מטחי תותחים בקרבתו המיידית. ממלאי התפקידים סיפרו על החלטות קשות שנאלצו לקבל בכדי לנסות לקיים שגרת חירום בקיבוץ ש-60% מתושביו מצאו עצמם נאלצים לחזור הביתה עקב היעדר תמיכה בפינויים, בהיעדר מוחלט של אופק לסיום מצב המלחמה וכאשר קריית שמונה, עיר המחוז, נטושה כמעט לחלוטין ואין בכוחה לספק שירותים מכל סוג שהוא.

בהמשך ביקרו את מפוני קיבוץ שניר במלון באיילת השחר ונחשפו לחשש "מהתפזרות" הקהילה. כ-40% מתושבי שניר ממוקמים במלון, אליו הועברו ממלון בנצרת, והיתר מפוזרים בסביבה או במרכז הארץ. הקהילה אינה מצליחה לקיים פעילויות משותפות באופן סדיר וחלק מן הפעילויות עדיין אינן מאורגנות כראוי, אף כי איילת השחר שייך גם הוא לאותה מועצה אזורית. גם מתושבי שניר נשמע החשש בדבר הקושי הגדול לחזור ולהתאחד בבית עם סיום הלחימה. ניר מאיר אמר כי בניגוד לקיבוצי הנגב המערבי שרובם פונו יחד כקהילות, התושבים שפונו מקיבוצי הצפון מאוד מפוזרים (בין היתר בגלל פינוי "פחות מסודר" וגודלן של הקהילות בצפון למלון אחד או שניים סמוכים). "כך קהילות לא ישרדו", אמר מאיר. "כולם מבינים שצריך לעשות מאמץ ולרכז מחדש את הקהילות, אבל כרגע עדיין אין מאמץ מצד המדינה להתמודד עם הקושי הזה".

ליאור שמחה: התנועה מחויבת בראש ובראשונה להיות שם עבור חברי וקיבוצי הנגב המערבי והצפון, יחד עם הובלת מאבק בלתי מתפשר להחזרת כל החטופים הביתה. משימתנו הגדולה, תקוותנו הגדולה, היא שיקום ופיתוח הקיבוצים ואמצעי הייצור, חרף המצוקה והמכאוב. שלב אחר שלב נבנה מחדש את שנהרס, ניטע תקווה היכן שהיא נגדעה. כל קיבוץ ידע, כי במידה ויצטרך כולנו נהיה שם בשבילו, וכך נהיה שם בשביל קיבוצי הנגב המערבי וגבול הצפון.

על-כן, התנועה מחויבת להניע מהלכים ולהשפיע בצמתי קבלת ההחלטות אל מול מכלול שלם של גורמים במישור הלאומי והציבורי, בכדי להעניק לקיבוצים ולחבריהם את כל התמיכה והתנאים לתקומה מחודשת של ההתיישבות ואמצעי הייצור, עד התלם האחרון. הווה אומר: נזקוף קומה ונוביל תנועת הגשמה ועשייה, המציבה על סדר היום הלאומי את צורכי הקיבוצים, אורחות חייהם וערכיהם, ופועלת בכל המישורים לשמור ולקדם את זכויותיהם בדרום, בצפון, בכל נקודה. ככל שניצור יותר מכפילי כוח בעזרת חיבורים וממשקים; ככל שנהפוך לתנועה יותר יוזמת, דינמית ומשפיעה; ככל שנהיה יותר נוכחים בייצוג האינטרסים של הקיבוצים וחבריהם בתקשורת והיכן שההחלטות מתקבלות – כך נוכל לממש את ההזדמנויות לעתיד טוב יותר, נכון יותר ובטוח יותר לכולנו.

הדס דניאלי ילין: אני מאמינה שכמו כולם, קודם כל חברות וחברי הקיבוצים היו רוצים לראות את החטופים חוזרים הביתה. אני מתכוונת לרתום את כוחה הציבורי של התנועה למען המשך המאבק הזה, וכמובן להמשיך לפעול באופן אישי. מאז 7 באוקטובר מעסיקים את חברי התנועה שני דברים במקביל: עתיד הקיבוצים הפגועים והמפונים ועתיד הקהילה שלהם עצמם. בנושא הראשון, העניין העיקרי הוא שיקום - פיזי, קהילתי וכלכלי. זהו תהליך ארוך שהתנועה מוכרחה לקחת בו חלק אקטיבי בייצוג מול מוסדות המדינה ובליווי מקצועי של כל צרכי הקהילות. לכן, נתרגם את ערך הערבות ההדדית שלנו למעשים: נחבר בין קיבוצים חזקים כלכלית לכאלה שזקוקים כעת לתמיכה כדי ליצור שיתופי פעולה, נרתום את הארגונים הכלכליים של התנועה לייצר מנועי צמיחה, ננתב את העשייה של הארגונים ההתנדבותיים וגם את החברים והחברות בכל הגילאים לטובת שיקום הקיבוצים בדרום ובצפון.

בקיבוצים שלא נפגעו נראה שכבר זמן רב החברות והחברים מוטרדים מנושאי הקליטה והבנייה. כאן תפקידה של התנועה הוא לסייע לתוכניות ההתרחבות, הקליטה והבנייה הספציפיות של כל קיבוץ. נכין תוכנית אסטרטגית כוללת לנושא זה ונדאג לסייע לכל קיבוץ בכל הכלים העומדים לרשותנו, להגשים את שאיפותיו ותוכניותיו.

המלחמה הקשה עדיין ניטשת, אך חלק מחיילי וחיילות סדיר ומילואים שנלחמו במערכה החלו לחזור אל בתיהם. עצימות הלחימה, האינטנסיביות והתמשכותה, נותנת בוודאי את אותותיה בנפשם ובגופם של השבים. החזרה של הלוחמים והלוחמות אל משפחתם הגרעינית והמורחבת מצריכה תשומת לב, הבנה והכלה. הבנים והבנות; החברים והחברות, אשר היו "שם" שבים עתה אל הקיבוץ, ולצד בני המשפחות הפרטיות גם הקהילות הקיבוציות נדרשות להיערך לקבלתם חזרה אל מעגלי ההשתייכות השונים שבה. איך נכון לקבל את פניהם? כולם רוצים לחבק, לחמול ולעטוף - אך באיזה אופן ובאיזו מידה? איך מחבקים אך לא חונקים? איך מחזקים אך לא מטרידים? מה נכון לשאול ומה לא? ומתי? ועד כמה?....

מפגש הזום שיתקיים ביום א' 4.2, בשעה 14:00, ביוזמת מחלקת בריאות ורווחה של התנועה הקיבוצית ובשיתוף עם עמותת נט"ל (נפגעי טראומה על רקע לאומי), יעסוק בהיכרות עם הסימפטומים ומאפיינים של החזרה לשגרה מאירוע טראומתי והעלאת מודעות לאתגרים שעשויים ללוות את השבועות הראשונים לחזרה מהלחימה, ובמתן כלים לסיוע, תיווך והנגשת המעבר עבור המגויסים החוזרים ולשאר חברי הקהילה: בין המלחמה למשפחה; לקהילה; לחיים האזרחיים. המפגש מיועד למנהלות ומנהלי בריאות ורווחה בקיבוצים ולממלאי תפקידים רלוונטיים נוספים בתחומי הרווחה בקהילה. ההשתתפות במפגש היא ללא עלות אך כרוכה ברישום מוקדם

"נטעים", תכנית ייחודית מבית WeKibbutz והתנועה הקיבוצית, שבין מייסדיה היה אופיר ליבשטיין ז"ל, תטיס השבוע פקעות של כלניות לקהילות יהודיות ברחבי אירופה, במסגרת פעילותה לחיזוק הקשר עם יהדות התפוצות וכחלק מפעילותה לזכרו של אופיר, ראש המועצה האזורית שער הנגב ויו"ר תנועת 'הבונים דרור' שנהרג בקרב עם מחבלים שחדרו לקיבוצו כפר עזה בשבת השחורה ב-7 באוקטובר. יוזמה זו מצטרפת למיזם "לאורו של אופיר", בו הופצו כ-45 אלף ערכות נרות לזכרו בארץ ובעולם בחג החנוכה האחרון.

פקעות הכלניות יימסרו על ידי נציגי נטעים במסגרת פעילות ט''ו בשבט במהלך השבועיים האחרונים של ינואר לראשי קהילות יהודיות ברחבי אירופה, ולמנהלי בתי ספר יהודיים, שישתלו אותן במסגרת פעילות קהילתית ובית ספרית. פריחת הכלניות בנגב המערבי היוותה את הבסיס לפסטיבל השנתי "דרום אדום" אותו יזמו בשנת 2005 אופיר ו-ורד ליבשטיין יחד עם חבריהם, וכעת פריחת הכלניות בקהילות היהודיות לקראת האביב תנציח את זכרו של אופיר ותחבר בין שתיים מהיוזמות הרבות שהקים בחייו.

ורד ליבשטיין, אלמנתו של אופיר אמרה כי "פרויקט הפצת הכלניות לקהילות התפוצה מסמל מבחינתי בדיוק את כל מה שאופיר האמין בו, ובנה לכל אורך חייו: הקשר העמוק בין ערכי הקיבוץ והמדינה ליהדות העולם דרך החיבור לטבע הנהדר שיש לנו בצפון הנגב. זה מרגש אותי במיוחד שהכלניות יפרחו ויצבעו באדום בוהק פרחוני את בתי הספר של הקהילות שאנחנו פועלים איתן, במחווה לאופיר ולפסטיבל דרום אדום". שירי מדר, מנכ"לית "WeKibbutz" והבונים דרור, הוסיפה כי "אופיר, שותפי לעשייה בקרב קהילות התפוצות, היה יזם פורץ דרך והכלניות מייצגות את הפריחה, הלבלוב והיופי שהוא הביא לעולם, ולאורו נמשיך".

בטקס נשאו דברים יו"ר הסוכנות היהודית אלוף (במיל) דורון אלמוג, שגריר ארה"ב בישראל ג'ק לו, יו"ר משואה יוסי פייט וראש הטקס במשרד החוץ גיל השכל. במהלך האירוע הממלכתי נערך שיח שגרירים בהנחיית גיל השכל ובהשתתפות שגרירי המדינות איטליה, בלגיה, קנדה, אירלנד וקרואטיה, שהתמקד בנושא תפקידה של מדינת ישראל במאבק באנטישמיות בת זמננו. בכנס השגרירים, הוקרן לראשונה סרט תיעודי קצר - ניצולי השואה נוכח אירוע הדמים ב-7 באוקטובר, בו ניצולי השואה, שמרביתם תושבי קיבוצים בעוטף, מתעדים את תחושותיהם ותובנותיהם בעקבות השבת השחורה.

יו"ר הסוכנות היהודית אלוף (במיל') דורון אלמוג, אמר בטקס: "כאשר בעולם כולו רוחשות רוחות של שנאת יהודים ותופעות האנטישמיות שוב מרימות את ראשן, כולנו מקבלים תזכורת נוספת לא רק למחויבות להילחם באנטישמיות, אלא גם לחשיבות שבחיזוקה של מדינת העם היהודי, אשר לעולם תהווה מקלט ומפלט לכל יהודי בעולם. הסוכנות היהודית מחוייבת, יחד עם הקהילות היהודיות ברחבי העולם, לפעול הן לשיקום הפיזי והן לשיקום החוסן הקהילתי של מי שנפלו קורבן לאותה שנאה".

שגריר ארה"ב בישראל, ג'ק לו, אמר: "אירועי ה-7 באוקטובר עוררו כאב גדול ופחד קיומי בקרב ישראלים ויהודים בכל העולם. לכולנו בקהילה הבינלאומית זאת תזכורת של מחויבותנו לקיים את הנדר שנתנו אומותינו אחרי השואה - לעולם לא שוב ולעולם לא נשכח. מייד לאחר מכן ראינו עליה חדה באנטישמיות ברחבי העולם, כמו גם במדינה שלי. האינטנסיביות של השנאה והאלימות בתקופה האחרונה כלפי יהודים, אפילו בשעות הראשונות של האבל, היא תזכורת שהאנטישמיות עדיין כאן. ביום הזיכרון הבינלאומי לשואה, הבה נזכור שעל אנשים בעלי מצפון מוטלת החובה להתעמת, ולהביס את האלימות הניזונה משנאה".

איה בן נפתלי, מנכ"לית משואה: "העלייה הדרמטית בגילויי אנטישמיות בעולם לאחר טבח ה-7 אוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיו, עוררו סימן שאלה: האמנם העולם למד לקח לאחר השואה? המאבק כנגד כל גילוי של אנטישמיות בכלל, בכלל זה הכחשת הטבח בדומה להכחשת השואה, מחייבים חשבון נפש משותף של אומות העולם!".