כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

ביום שלישי הקרוב, 13/2/2024, יתקיימו הבחירות לתפקיד מזכ"ל התנועה הקיבוצית, שהיא אגודה שיתופית ("מרכזית") בה חברים  259 קיבוצים מכל רחבי המדינה. הבחירה היא לכהונה של 4 שנים. המתמודדים לתפקיד הם הדס דניאלי ילין (50) מקיבוץ יגור, ליאור שמחה (47) מקיבוץ נצר סרני. המנצח.ת בבחירות יחליף / תחליף את ניר מאיר המכהן בתפקיד מאז 2015. 

בחירות 2024 נערכות במציאות שכמו לא הייתה ולא הכירו בתנועה הקיבוצית - 56 קיבוצים בנגב המערבי ובגבול הצפון פונו מאז השבעה באוקטובר לאזורים פחות מאוימים. על מנת לאפשר לכל בעלי זכות ההצבעה להשתתף בבחירות, תתאפשר הצבעה בקלפי דיגיטלית, באמצעות הטלפון הנייד או המחשב, בקיבוצים בהם נהוגה מתכונת הצבעה כזו (הנהוגה כיום במרבית הקיבוצים). בקיבוצים בהם נהוגה בימי שגרה "קלפי ידנית", ההצבעה למזכ"ל תהיה באמצעות פתקי הצבעה.

הליך הבחירה יתקיים בכל הקיבוצים בין השעות 20:00 - 12:00, למעט בקיבוץ שמספר חבריו 100 או פחות ויקבל אישור מיוחד לפתיחת הקלפי בין השעות 16:00 עד 20:00 בלבד.  בהליך ההצבעה רשאים להשתתף חברי וחברות קיבוץ בלבד (מי שעל פי תקנון קיבוצם רשאים להצביע בהצבעות הפנימיות בקיבוץ). סך כל המצביעים בבחירות הוא 64.5 אלף בעלי זכות בחירה.

ליאור שמחה: האתגר הראשון במעלה הוא הביטחון על כל רבדיו: אישי-קיבוצי-כלכלי, משמע - להחזיר לעצמנו את הביטחון בעצמנו, בדרך לתקומה מחדש ולשיקום החיים ואמצעי הייצור עד התלם האחרון. לצד זאת, עלינו להגדיר יחד חזון, מטרות ויעדים ברורים, לדעת לאן אנחנו הולכים. בציבוריות הישראלית איבדנו את הזהות והתכלית הראויה. על-כן, בכדי לחפש את התכלית הראויה שלנו ראוי שנברר עם עצמנו את השאלות הגדולות הללו, כמו זכויות וחובות החברים או שאלת אורחות החיים הקואופרטיבים. ביחד נוכל גם לשרטט את הקווים המנחים "לשינוי ב' - השלב הבא של הקיבוץ בעיניי המדינה״, כך ששאלת הקיבוץ המתחדש לא תהיה קיימת עוד וכל הקיבוצים יהיו שווים על רצף, שונים אך בעיקר דומים. רק לאחר שנבהיר לעצמנו מי אנחנו באמת ונסכים על כך, נוכל להרים את הראש אל מול החברה הישראלית בכללותה. 

זה אפשרי? בהחלט - ובתנאי שנלך באופן עקבי וסדור, עם אמונה שלמה בצדקת הדרך, לאורם של ארבעת ערכי מוצא: סולידריות, ערבות הדדית, שותפות ודמוקרטיה השתתפותית. כן, כן, אותם ערכים אשר בזכותם הפכנו את החזון למעשה, היינו אור לאחרים. בימים כל-כך חשוכים, זהו גם האור אשר שמציף את כולנו, לקראת ימים טובים יותר. אור של תקווה ואחדות לצמיחה מחודשת. אור של חזרה לתכלית הראויה, לחידוד הצביון והערכים המזוהים רק עמנו.

הדס דניאלי ילין: האתגר המרכזי שלנו כמגזר הוא כמובן הקושי בהתרחבות - המגבלות על הבנייה והקליטה גרמו לכך שאלפי משפחות ממתינות לקליטה בקיבוץ, ולעלויות גבוהות מאוד של בנייה וקליטה. בנוסף, נוצר מצב בו אנחנו מסוגלים לקלוט רק את בנינו ובנותינו ולא מצליחים לפתוח את השורות כפי שהיה תמיד. כדי לטפל בכך יש צורך בחשיבה "מחוץ לקופסה" וגם בהתגמשות ואף ויתורים. אין פתרונות קסם - צריך לעבור לבנייה רוויה או לציפוף הבתים, ולעסוק בתכנון לשנים קדימה ברמה התנועתית והקיבוצית. התנועה חייבת תוכנית אסטרטגית בתחום הזה ולכן הדבר הראשון שאעשה יהיה להקים צוות אסטרטגי שמורכב מקולות חדשים בתוך התנועה וגם מגורמים בכירים מחוץ לתנועה כדי שיעזרו לנו לחשוב אחרת ולתכנן נכון את צעדינו.

אנחנו צריכים להסתכל בצורה הרחבה ביותר על הקיבוצים ואתגריהם - אתגרי הפריפריה שונים מאתגרי המרכז וצריך לייצר תכנית סדורה בה כל אחד מהקיבוצים יוכל למצוא את עצמו ולהיעזר בתנועה כדי לבנות לו מסלול צמיחה נכון ומתאים לו, ובעיקר התיאום בינינו, כלל הקיבוצים בארץ, חשוב ביותר וזה תפקידה המשמעותי ביותר של התנועה בהקשר זה. נראה שרוב הקיבוצים בארץ בחרו את מסלול השיוך המתאים להם ומתקדמים בדרך שבחרו ולכן צריך לסייע להם להגיע ליעד שהציבו לפניהם ולהתמודד עם האתגרים הנובעים מתהליכים אלה, בדגש על התהליכים הקהילתיים.

כ-440 משתתפים שהגיעו מכ-150 קיבוצים יחד עם נציגים מהמועצות האזוריות ומנחי תכנית העשרה של שנת השירות לקחו חלק בשלושת הכנסים. מדובר במספר שיא של משתתפים לאורך כל שנות קיומו של הכנס. ההיענות הרבה חיזקה את התחושה שהבחירה לקיים את הכנס באופן הזה ובעת הנוכחית ענתה על צורך אמיתי של השטח. מנהלי חינוך (לידה-י"ב), יו"רי הנהלות החינוך, מנהלי קהילות ושותפי דרך מהקהילה (פורמליים או לא פורמליים) בחרו להגיע יחדיו כצוות משימה קהילתי ולהתמסר ללמידה משותפת של כלים ומיומנויות שעשויות לתמוך ביכולתה של כל קהילה לקיים שגרת חינוך קיבוצי במציאות הטרופה ובשגרה ששובשה.

כנס החינוך ביקש הפעם לייצר מרחב למידה מאפשר ובטוח, ולכן המשתתפים השתייכו למעגל עבודה לאורך כל היום, שכלל את מעגל השותפות מהבית, את הרצף מלידה ועד י"ב ואת אותו מנחה לאורך כל היום. כל אלו יצרו מרחב התנסות בכלי המרכזי אותו ביקשו באגף חינוך התנועתי להעניק למשתתפים: עבודה והתבוננות על מה שיש ב"תוך הקופסא" - המשאבים האישיים של מנהלי החינוך, השותפים מהקהילה ובקהילה עצמה.

בהרצאה המרכזית והיחידה, הוצג כלי הבוחן את המושג "קיבעונות" בפעולה ובחשיבה, והאופן בו ניתן לבחון האם המשך שמירתן משרתת את המשימה, או שמא ראוי וניתן להתאימן לאתגר והמציאות המשתנה. המודל תומך בחיזוק היצירתיות והתאמת העשייה לשינויים, באופן הולם למרחב האישי, המערכתי והקהילתי. למידת הכלים בעבודה עם חברת SIT שעוסקת בפיתוח חדשנות וחשיבה יצירתית מתמשכת, התאמתם לשטח והכשרת מנחי המעגלים (לב ליבו של הכנס) הובלו במקצועיות על ידי אסנת חביב גל, מנהלת פיתוח התוכן של אגף חינוך, שבעבודתה אפשרה לצוות האגף ולמערך ההדרכה להוביל את המפגש הארצי במעגלי השיח. בחלקו האחרון של כל כנס התקיימה "שירת רבים", בה שרו המשתתפים בשני קולות את השיר "יוצא אל האור" של אהוד בנאי. בשירה המשותפת הובעה התקווה לחזרתם בשלום ובמהירות של החטופים, החיילים והחיילות והמפונים והמפונות.

ראשת אגף חינוך, דבי ברא"ס, סיכמה: "החיוך על פניהם של המשתתפים והחיבוקים שהגיעו מיד אחרי, כמו גם השיח שנוצר, חיזקו את התחושה שהאתגר הגדול מאוד של קיום שגרת חינוך הוא אתגר שיכולים לו. וכמו כן, שמנהלי החינוך וכלל המשתתפים מוצאים טעם ומשמעות בקשרי העבודה הרציפים עם אגף חינוך ומערך ההדרכה, ואגף חינוך מצדו מרגיש את השטח ומדייק את המענים כל הזמן ביצירת רצף עבודה שנתי במערכות החינוך, למרות האתגרים אשר באים לפתחנו כל הזמן".

ההתאקלמות מתרחשת בצל כוונת הממשלה להחזיר את תושבי היישובים המרוחקים יותר מ–4 ק"מ מהגבול לביתם כבר מהחודש הבא, ומאבקם של ראשי המועצות האזוריות כנגד כוונה זו, משום שהחזרת התושבים מחייבת וודאות שביטחונם לא יופקר בשנית ומחייבת הזרמת תקציבים דחופה להפעלת מערכות השירותים לתושבים, שפסקו לאחר טבח 7 באוקטובר.

אנשי כרם שלום עברו מאילת למקום מושבם הזמני בכפר הסטודנטים "עדיאל" שביישוב הקהילתי אשלים, אשר "תוגבר" בקרווילות, שהבאתם למקום נועדה להשלים מגורים קרובים יחסית לכל הקהילה. לדברי אבי עטר, מנכ"ל הקיבוץ, עד סוף השבוע ייכנסו אחרוני חברי כרם שלום לקרוואנים. קהילת כרם שלום "נשענת" על מערכות החינוך של המועצה האזורית רמת הנגב שקלטו אותם באהבה.

קהילת קיבוץ נירים התגוררה במלונות באילת יותר משלושה חודשים, ובשבועות האחרונים החלו חבריה את המעבר לבאר שבע, לשם החליט הקיבוץ לעבור כמקום זמני. בימים הקרובים יושלם המעבר של כל חברי הקהילה לבירת הנגב, כאשר הכוונה היא להתרכז בשלושה אתרים סמוכים יחסית, בכדי שהדבר יסייע לשמור על מסגרת של חיי קהילה. "ככלל, הקיבוצים נמצאים בשלבי התאקלמות מתקדמים", אמר מזכ"ל התנועה ניר מאיר. "התאקלמות לוקחת זמן, אבל הכיוון חיוב"י, אומרים בשני הקיבוצים, שם מביטים קדימה וכבר מתכווננים את החזרה ללימודים בתחילת ספטמבר בבתי הספר שלהם, בעוטף.

בשנת 1996 מספר חודשים אחרי רצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל והשבר בחברה הישראלית, קמה בתנועה הקיבוצית, תחת התאגיד מרחבים - חברה לחינוך ותרבות (חלצ) ("מרחבים") פעילות חדשה בשם בינ"ה - המקדמת יהדות קהילתית פתוחה ושוויונית. במסגרת פעילות בינ"ה, פועלות במרחבים, בין היתר, מכינה שנתית קדם צבאית ומסגרת שנת שירות אשר נושאות את שמם וזכרם של לובה אליאב ז"ל ואריה (בודה) בודנהיימר ז"ל, ומכינה חצי שנתית (מסבח"ה).

במהלך השנים עברה הפעילות גלגולים תפעוליים שונים אך, לאורך כל הדרך, שמרה על מהותה, תחת "מרחבים", תאגיד של התנועה הקיבוצית. בשנים האחרונות הלך והצטמצם נפח פעילות המסגרות לצעירים לפני גיוס (המכינות ושנת השירות) ובד בבד הותירה הפעילות את מרחבים עם גירעונות גבוהים. אלה ועוד, חייבו את דירקטוריון מרחבים לקבל החלטה אחראית באשר לעתידה של הפעילות וזאת בטרם, ביצוע פעולות אופרטיביות "בשטח" (בעיקר גיוס משתתפים) לשנת הפעילות תשפ"ה.

לאחר בחינת חלופות שונות, התקבלה בדירקטוריון מרחבים החלטה להמשיך את הפעילות החינוכית החשובה בתנועה, בתאגיד מרחבים (כפי שהיה עד כה), ובמקביל לבצע הליך התייעלות כולל ומשמעותי, על מנת להגדיל את נפח הפעילות ולהביאה לאיזון תקציבי. הליך ההתייעלות הצריך את ביצועם של שינויים רבים, בין היתר, באופן תפעול הפעילות, ובתוך כך גם שינוי שמן של התוכניות השונות. בהקשר זה, מציינת מנכ"לית התנועה הקיבוצית נטע קדם, חשוב להבהיר כי התנועה הקיבוצית ומרחבים רואות עצמן מחויבות למהות הפעילויות החינוכיות, לערכים והרעיונות המוטמעים בהם וכן, לפועלם של האישים על שמם הן נקראות, והן תפעלנה על מנת לתת לכך ביטוי, באופן מכבד ובדרכים שונות, גם לאחר השינויים שנדרשה מרחבים לבצע.

בהמשך להחלטת הדירקטוריון, וכפועל יוצא ממנה, אומר מנכ"ל מרחבים משה מרום: "אנו נרגשים לעדכן, כי הליך הגיוס לשנה"ל תשפ"ה למכינה השנתית וכן למכינה החצי שנתית של מרחבים נמצא בעיצומו, שתישא את השם מכינת "דרור- מרחבים" - המכינה לציונות וצדק חברתי. המכינה מוקמת תוך התייחסות לאסון ה- 7/10 ומתוך רצון לייצר דור ממשיך של מנהיגים ומנהיגות, שיחונכו ברוח הערכים והגבורה של קיבוצי ואנשי הנגב המערבי". למכינה תהיה שלוחה קיבוצית-עירונית בסגנון "קיבוץ בלב העיר" שתפעל בגוש דן, וצוות מרחבים עומל על השגת האישורים הנדרשים להקמת שלוחה נוספת - "שלוחה התיישבותית" - שתוקם עוד בשנה"ל הקרובה באחד מקיבוצי העוטף. במקביל, מתבצע הליך גיוס למכינה החצי-שנתית של 'מרחבים', המכינה הנודדת היחידה במינה בעולם, הנושאת את השם "מכינת מסבח"ה" לשנה"ל תשפ"ה ובהמשך יתחיל הליך הגיוס לשנת השירות של 'מרחבים'.

הרקע למפגש היה מהלך שחרור גדודי המילואים והלוחמות והלוחמות שהחלו לשוב אל בתיהם. עצימות הלחימה, האינטנסיביות והתמשכותה, נותנת בוודאי את אותותיה בנפשם ובגופם של השבים. החזרה הביתה - אל המשפחה הגרעינית והקהילה הקיבוצית -  מלחימה אינטנסיבית וממושכת הנותנת קרוב לוודאי סימנים בגוף ובנפש, מצריכה תשומת לב, הבנה והכלה והיערכות לקבלתם חזרה של החיילים והחיילות אל מעגלי ההשתייכות השונים. המפגש נערך ביוזמת מחלקת בריאות, רווחה וביטחון סוציאלי בתנועה הקיבוצית, הנחו אותו נועה אבני תמים (געש) ואנה נווה לדרמן (לשעבר לוחמי הגטאות) מעמותת נט"ל (נפגעי טראומה על רקע לאומי) והוצג בו מידע רב והדרכה להתמודדות מקדמת של הקהילה הקיבוצית עם חבריה ובניה השבים הביתה מהקרבות.

המשתתפות והמשתתפים נחשפו לקשיי ההשתלבות השונים הצפויים ללוחמים וללוחמות לאחר תקופת הלחימה שחוו והמנחות הסבירו כי צריך הרבה סבלנות ולתת זמן לחזור לשגרה בהדרגה. סביר כי בקצוות נפגוש את אלו שיחזרו לעניינים ישר וכן את אלו שלא יחזרו לעניינים בכלל, אבל צפוי כי רובם יחזרו בסופו של דבר לעניינים לאחר תקופה מסויימת. בהמשך המפגש ניתנו גם כלים, עצות והנחיות מעשיות לפעולה כמו לקיים פניות יזומות לשבים מהמילואים לשם מיפוי המצב במישור הכלכלי; התעסוקתי; הנפשי; והמשפחתי, ככל האפשר. בהתאם, מומלץ להנגיש מענים כלכליים וטיפוליים לשבים מהמילואים. לאחר כחודש ממועד החזרה מוצע ליזום פניה חוזרת לשם הערכת מצב והצפה של הצרכים. בכוחה של קהילת הקיבוץ להוות רשת ביטחון עבור מי שנזקק לה בתקופת ההסתגלות, תוך זיהוי של מצבים חריגים. 

את המפגש סיכם עו"ס ארנון בוכבינדר ממחלקת בריאות, רווחה וביטחון סוציאלי בתנועה הקיבוצית: "חזרת הלוחמים והלוחמים הביתה מהלחימה אל משפחותיהם, מהווה בוודאי אתגר מורכב של התמודדות הדדית במעגלים הקרובים של בני/בנות הזוג, הילדים, ההורים, ובמעגלי החיים הנוספים כמו העבודה והלימודים, למשל. השיבה הביתה היא גם אל הבית הקיבוצי, אל הקהילה התומכת עם ערכי הערבות ההדדית שבה, הכמהה לחבק לעטוף ולסייע. האתגר שלנו בקיבוצים הוא למצוא את הדרך המתאימה לעשות כן, במידת ההבנה ההכלה והסבלנות המתבקשת".   

מסע י"ב המסורתי של התנועה הקיבוצית שהיה אמור להתקיים בחופשת חנוכה האחרונה בערבה התיכונה נדחה בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" למרבה האכזבה אך מסיבות מובנות לגמרי. מאז היה קצת ערפל לגבי קיומו האפשרי ובאיזה מועד, אך אגף חינוך בתנועה הקיבוצית רואה חשיבות רבה בקיום המסע עבור שכבת י"ב הנוכחית, מתוך מחשבה כי יש לנסות ולשמר עבור בני הנוער שיגרה חינוכית שנתית ככל הניתן. 

גיא גרסול, רכז המפעלים החינוכיים בתנועה הקיבוצית, אומר בהקשר זה כי "לתפיסתנו, מסע י"ב הינו אירוע חינוכי משמעותי מאוד עבור בני ובנות הנוער, וכן עבור הקהילות מהן הם מגיעים. לכן, החלטנו להתאים את המסע ולעשות את המאמצים הנדרשים כדי לקיים אותו בכל זאת בשנה זו כך שבני ובנות שכבת י"ב לא ייפגעו ויפספסו את ההזדמנות לקחת חלק באירוע חינוכי מסוג זה. במיוחד בימים אלו, ישנו ערך רב בעיסוק בתכנים השזורים במסע, ובשאלות החשובות לקראת המשך דרכם של בני הנוער המסיימים פרק משמעותי בחייהם כתלמידים במערכת החינוך, רגע לפני שהם ממשיכים הלאה לגיוס לצבא או לשנת י"ג".

המועד החדש שנקבע למסע הוא בסוף השבוע הראשון של חודש אפריל, בימים חמישי עד שבת (4-6/4/24). כפי שכבר תוכנן לחנוכה ואושר על ידי כל הגורמים המוסמכים, המסע ייערך בנופים היפים של אזור הערבה התיכונה, לראשונה מאז 2018, ויהיה "מסע נודד" הכולל שלושה ימי רכיבה על אופניים בשטח והקמת חניון לילה במקום אחר בכל יום. הציר החינוכי של המסע עובר התאמה גם כן, ובהמשך יפורסם מסמך המפרט אודות הציר החינוכי. ההרשמה תיפתח לקראת סוף פברואר - מועד מדויק ומסמך עם העלויות ופרטי ההרשמה יתפרסמו בטרם פתיחתה. הכנת המדריכים תתקיים ב-5-6 במרץ, וכמו בכל שנה - השתתפות המדריכים בהכנה מהווה תנאי ליציאת הקבוצה למסע.

קרן המלגות של חברת אדמה פתרונות לחקלאות בע"מ הוקמה במטרה לתמוך בקהילות החקלאיות שנפגעו במהלך הלחימה, וכדי לסייע בהבטחת עתיד ענף החקלאות בישראל. אדמה תורמת לקרן כמיליון ש"ח למימון של כ-25 תארים אקדמיים בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית הממוקמת ברחובות (עד 40 אלף ₪) לתואר ראשון או שני לסטודנטים מעוטף עזה ויישובי גבול הצפון, הרואים את עתידם בענף החקלאות ומבקשים להשלים תואר ראשון או שני בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית.

המלגות מיועדות לסטודנטים בשנה א' לתואר ראשון או שני בתחומים הבאים: קרקע ומים, בעלי חיים, מדעי הצמח, אגרואקולוגיה ובריאות הצמח, כלכלת סביבה וניהול קריטריונים לחלוקת המלגות: מקום מגורים רלוונטי באחד מיישובי העוטף או גבול הצפון או אזור אחר שנפגע במלחמה, זיקה לתחום החקלאות והבעת רצון לשוב ולעסוק בעבודה חקלאית בסיום הלימודים, עמידה בדרישות התואר עד לסיום הלימודים/אישור התקדמות והמלצת מנחה. המלגה תחולק באופן הבא: 2,000 ש"ח עם אישור הקבלה לתוכנית, יתרת התשלום בסוף כל שנת לימודים לאחר בדיקת עמידה בדרישות האקדמיות ורישום לקורסים בשנה שאחריה.

תהליך הבחירה יבוצע על ידי ועדת המלגות הפקולטאית שתערוך מיון וסינון ראשוני בדגש על הקריטריונים שנקבעו, בשלב הבא - ועדה מטעם חברת אדמה תבחר את המלגאים הסופיים בתוכנית. מועד אחרון להגשת המועמדות: 03.03.24. יש למלא את טופס הבקשה המקוון באתר הפקולטה לחקלאות ובמערכת המלגות: לחצו כאן