מעורב קיבוצי

30 חניכות וחניכים בוגרי כיתה י"ב החלו בתקופה האחרונה את מכינת "רעות" של התנועה הקיבוצית וארגון "החלוץ". המכינה לא יכולה היתה לקום ולפעול ללא מימון של פורום הקיבוצים למעורבות חברתית, שהוקם ממש לפני שנה והחליט לממן את הקמת המכינה ב- 100,000 שח, בנוסף לסכום זה תרם קיבוץ שמיר 50,000 ש"ח נוספים.

אבישי בן-אהרן רכז מעורבות בחברה הישראלית בתנועה הקיבוצית, ומי שיזם ביחד עם תנועת החלוץ שהוא עומד בראשה את הקמת המכינה מוסיף: "הפורום הוא משאב יוצא דופן שמאפשר לתנועה ולגופים הקרובים אליה לפתח יוזמות חדשות ולחזק מהלכים חשובים של שינוי חברתי בישראל, יש פה פוטנציאל אדיר של איגום כוחות ומשאבים ויכולת למנף פעולת של קיבוצים או של התנועה לרמה ארצית רחבה ומשמעותית. אנחנו מקווים מאוד שעוד קיבוצים יצטרפו למהלך וביחד נבנה מוסדות וגופים חברתיים שפועלים ביחד לשנוי חברתי בישראל".

פרויקט נוסף שהוקם על-ידי נחשון אלוני (עין החורש) וקבוצת צעירים בוגרי שנת השירות של התנועה הקיבוצית ויכול להמשיך ולפעול תודות לתרומה מפורום הקיבוצים המעורבים הוא פרויקט יה"ב.

לדברי אלוני: "הקמת יה"ב נבעה מההבנה כי התנועה הקיבוצית משלחת מדי שנה 1000 ש"שינים, ביכולתה לחנך את הנוער בצורה אשר תדחוף אותם להתגייס לשירות משמעותי, לתפקידי קצונה ופיקוד ולאחר מכן לתפקד כסוכני שינוי בחברה הישראלית. אחת ממטרות הפעילות של התוכנית היא ליצור מחדש את הזיקה של הצעירים לרעיונות של תנועת העבודה, הציונות והחלוציות ולעודד אותם לפעול ולקחת חלק פעיל בעיצובה של החברה בישראל. באמצעות פורום הקיבוצים המעורבים הצלחנו השנה לבסס את התכנית ולגייס מלגאים לשנת תשע"ט. אנו רואים בפורום גוף חשוב שיוכל לעזור להשיב את צעירי הקיבוצים וההתיישבות העובדת חזרה אל קדמת הבמה בישראל".

הפורום הכולל עד היום 20 קיבוצים ובראשו עומדת דניאלה לבנסארט (כרמים), שם לו למטרה לאגם משאבים כספיים ממספר רב כמה שיותר של קיבוצים על מנת לתרום לפרויקטים לקידום החברה הישראלית על מנת להתחיל מהלך בעל פוטנציאל להשפעה ארוכת טווח על התנועה הקיבוצית והחברה הישראלית כולה.

הקיבוצים הראשונים שהצטרפו לפורום הם  שמיר, משמר העמק, רביבים, בארי, החותרים, כרמים, שער העמקים, משאבי שדה, יזרעאל, גברעם, להב, נוה איתן, רמת רחל, יגור דליה, להבות חביבה ורבדים.

"הקיבוצים שחברים עד כה בפורום הם מגוונים באופיים, אך המשותף להם הוא שהם קיבלו החלטה שעשיה חברתית היא משימה לאומית וקיבוצית בעת הזו". אומרת לבנסארט.

והיא מוסיפה: "חודשים ספורים לאחר הקמתו השלים הפורום בהצלחה וביעילות סיבוב תמיכה ראשון לשנת 2018 בסכום של מעל 200,000 ש"ח. יעדי התמיכה הם פרויקטים מחוללי שינוי, ברוח ערכי התנועה הקיבוצית  100% מהכספים של הקיבוצים, מועברים ישירות לפרויקטים. ללא מנגנון מסורבל, וללא תקורות".

יערה טופל – כהן (קרית ענבים), מנהלת את הקהילה בקיבוץ גברעם: "אחרי שעברנו, כולנו כקיבוצים וכתנועה את שנות המשבר הגדול, שנים שכל קיבוץ היה עסוק בעצמו, היום הקיבוצים הרבה יותר חזקים – כלכלית וחברתית, ולתפיסתי, היום יותר מתמיד הזכות והחובה להשפיע על הסביבה שלנו.

מדוע החלטתם להצטרף לפורום?

"נחשפנו לפורום, המנהלת העסקית של הקיבוץ, פאולה בן גל, ואני בכנס ההנהגות האחרון. נכון, כל קיבוץ כל שנה בוחר את התרומה שלו לקהילה, אבל ראינו לנכון להצטרף למשהו רחב יותר, מתוך המחשבה שכל אחד הוא אור קטן וכולנו אור איתן, החיבור הזה מגדיל את מעגלי ההשפעה וחשוב לנו להיות במקום כזה. התרומה לכלל הציבור הישראלי היא שלב טבעי נוסף בתהליך שעוברים אצלנו בגברעם ובתהליך שעוברים הקיבוצים. אנחנו, הקיבוצים, חייבים לתפוס שוב את מקומנו בחברה הישראלית – מקום חזק ומשפיע".

ומה ראית בעיני רוחך כפעילות החשובה של הפורום?

"כשנכנסו לפורום אני חשבתי על השפעה בפריפריה, באזור שלנו, ואני חושבת שיש לזה שתי מטרות – ראשית מעורבות ותרומה לקהילה הכלל הישראלית ולהיות חלק משפיע בתוך החברה במדינה, והשני לעשות משהו שמשפיע על הדימוי של חברי הקיבוץ בעיני עצמם. האפשרות להיות בצד התורם, בצד החזק והמחזק זה מאד חשוב. כל אחד עושה בסביבה הקרובה וזה חשוב, אבל אם לא נעשה משהו הרבה יותר רחב – כגוף, אז לא נוכל לחזור למקום של ההשפעה. לשמחתי, מחלקת הצעירים של התנועה עושה עבודה נפלאה בעניין.

אנחנו בקיבוצים מחנכים מגיל מאד צעיר לעשייה חברתית ותרומה, אם הילדים לא יראו את ההורים שלהם עושים ומתנדבים הם לא יעשו בעצמם".

ואת רואה את גברעם ממשיכים ומשתלבים בעשיה למען החברה בישראל?

"בוודאי, השלב הבא יהיה במקביל לפעילות הרחבה בפורום לחבר את הקהילה לעשייה משותפת למען החברה באופן מעשי ולא בתרומה כספית".

דניאלה חוזרים אלייך, איך את בכלל הגעת לעניין?

"נחשפתי לפורום בשלבים הראשונים שלו, דרך היותי חברת מזכירות התנועה. ״הצטרפתי לקיבוץ כרמים בצפון הנגב, לפני 12 שנים. גדלתי בירושלים, חייתי לא מעט שנים בתל אביב, ואז עשינו מעבר משפחתי חד לכרמים. מיד אהבתי את ׳הקיבוץ המתחדש׳. מודל ששמר בעיני על הערכים החשובים של הקיבוץ, והצליח להתאים את עצמו לזמנים. קיבוץ של המאה ה 21. 

לפני קצת יותר מעשור, כשהתחלתי לעבוד כמנהלת קהילה או - מזכירת קיבוץ כינוי שאני מעדיפה- פגשתי קיבוצים שהיו בשלב של לבכות את הפרידה מהשיתופיות. תחושה כואבת שהקיבוץ החדש, אינו קיבוץ ממש. כמובן שמדובר בתהליך שינוי מורכב, שהיום אני מכירה מקרוב.  כמי שבאה מבחוץ, מצאתי המון  ערכי יסוד מושרשים של דמוקרטיה, שוויון, וערבות הדדית. ארגון מובנה. מנגנון קבלת החלטות ברור. קואופרטיב, שבנוי למשימתיות.    

כשהגעתי לכנס ההנהגות הראשון, ונכנסתי לחדר מלא בעלי תפקידים- פגשתי קבוצה גדולה של אנשים שמחזיקים באותם ערכים, ומאחוריהם- כמה עשרות  אלפי אנשים. זה לא דבר של מה בכך. בשנים האחרונות הערכים האלה נשחקים  בחברה שלנו, ולתנועה הקיבוצית יש חובה לעמוד יציב, להרים ראש, ולא רק להגן על הערכים האלה, אלא באופן אקטיבי להפיץ אותם ולחזק אותם בחברה שלנו.

אין שום סיבה שלציונות הדתית למשל יהיו מכינות קדם-צבאיות, ולתנועה הקיבוצית – אף לא אחת. אני מאד שמחה על כך שהפרויקט הראשון שהפורום תמך בו הוא הקמת מכינה.  יש כאן אמירה- היינו ועודנו גוף גדול ומאוחד, ואנחנו מסמנים כיוון.

בכנס ההנהגות לפני שנתיים, התקיים פאנל שעסק בעשיה חברתית ומקומה של התנועה הקיבוצית. בין הדוברים היו מיכאל ביטון ראש העיר של ירוחם, אביטל בלונדר, מנכ"לית ג’ינדאס פרויקט ייחודי של התחדשות עירונית בלוד, ועוד. שמעתי בבירור מסר לתנועה הקיבוצית- חסרים אתכם.

בשנה האחרונה, מאז הקמת הפורום והשקתו בכנס ההנהגות האחרון, פגשתי הרבה מאד מנהלי ומנהלות קהילה. התרשמתי באופן ברור שהקיבוצים אינם שואלים - ״האם לעשות?״. הם שואלים ״מה לעשות ״. והקיבוצים עושים הרבה, כל אחד באזור שלו, חלקם במשך שנים רבות".

יש קיבוצים שיגידו - אנחנו תורמים לקהילה ומדינה בדרכים אחרות. מה חשיבות הפורום?

יש כל-כך הרבה כוח בלפעול יחד. עצם ההחלטה לפעול יחד, כבר מהווה מכפיל כוח. באמצעות החלטה אחת להצטרף לפורום, קמה פלטפורמה שלמה של עשיה, היכרות עם פרויקטים, יצירת שיתופי פעולה, ועמידה איתנה משותפת. התנועה הקיבוצית היתה תמיד תנועה משימתית. פעילות של קיבוצים בודדים, אין כמוה כפעילות מתואמת, ומאוחדת.  

הפעילות דרך הפורום מאפשרת גם להגדיל את הסכומים שמושקעים - לצרף משקיעים נוספים, ולעמוד בתנאים לתמיכת הרשות המקומית, או המדינה.

ואיך זה בדיוק עובד?

"הפורום בנוי כך שכל קיבוץ שמצטרף, מקצה 10,000 ₪ לשנת התקציב, עבור פרויקטים שייבחרו בהמשך על ידי נציגי הפורום. מעבר לכך, קיבוצים שיכולים ורוצים, משקיעים סכום גדול יותר. כך למשל קיבוץ שמיר החליט השנה, להשקיע סכום נוסף מתקציבו למכינת רעות, דרך הפורום.

ההצטרפות לפורום לא צריכה להחליף את הפעילות הקיימת של הקיבוצים, להיפך - קיבוצים שכבר תומכים בארגונים או פרויקטים מוצלחים, יכולים לחשוף את העשייה הזו בפני הפורום, ודרך הפורום להגדיל אותה פי כמה. בהמשך נרצה לראות פרויקטים שמערבים את חברי הקיבוצים".

אני נשאלת גם על פשר החיבור עם התנועה. לחלק מהקיבוצים יש משקעים מן העבר בקשר לתנועה הקיבוצית, ולעתים גם ציפיה- שאם הקיבוצים משלמים מסים, "שהתנועה תעשה את הפעילות". התנועה לא תחליף את העשיה של הקיבוצים  -הקיבוצים צריכים לפעול בעצמם. מה כן? החיבור של הפורום עם התנועה הוא של שיתוף פעולה הדוק, באמצעות אגף צעירים ומעורבות בחברה שקם גם הוא לא מזמן, ומקדם את החלטת התנועה לפעול להגברת ההשפעה והמעורבות של הקיבוצים בחברה.

אז מה עכשיו?

האתגר של הפורום כעת הוא לחבר אליו עוד ועוד קיבוצים. התנועה הקיבוצית מתעוררת לחיים, ומוצאת שהגחלת בוערת. מערכות החינוך של התנועה, תנועות הנוער, מפעלי שנת השירות בתנועה ומחוצה לה, אלה קיימים כל השנים האלה, ומחנכים את הצעירים לעשיה. הקיבוצים יכולים ונקראים! לקום עכשיו, לפעול יחד ולאגם משאבים כספיים ואנושיים, ללבות את הלהבה. לאחד כוחות ולייצר שינוי במציאות הישראלית.

אנחנו מקווים שעוד ועוד קיבוצים יגידו: רוצים אנחנו, וישלחו לפורום נציג. משם- הדברים מתגלגלים הלאה - הודות לפעילים בפורום ובכל קיבוץ, וגם לאנשים שיוזמים את הפרויקטים ומובילים אותם. אני קוראת למקבלי ההחלטות- צרפו את הקיבוצים שלכם לפורום, ולחברי הקיבוצים- בקשו ודרשו מקיבוצכם להצטרף.

צוות ההיגוי של הפורום ואני, נשמח מאד להגיע להנהלות של קיבוצים ששוקלים הצטרפות, לספר על הפורום ולענות על שאלות. הקיבוצים נאבקו על הקמת המדינה. עכשיו הזמן להיאבק על דמותה.  אל נמעיט בכוחנו. עת לפעול".

גיל לין, המשנה למזכ"ל התנועה הקיבוצית, מסכם: "במקביל להחלטה שהתקבלה בוועידת התנועה הקיבוצית, בה הוחלט כי הקיבוצים והתנועה יפעלו להגברת מעורבותם והשפעתם בחברה הישראלית, חיפשנו דרכים על מנת לאפשר לקיבוצים שרוצים "לעשות יותר" לפעול במשותף על מנת להשיג השפעה מצרפית גדולה ומשמעותית יותר. הפורום הוא גישה חדשה לנושא השותפות בין הקיבוצים. כל קיבוץ החבר בפורום מחוייב למינימום תרומה, אבל אנו מעודדים את כל הקיבוצים לתרום יותר בהתאם ליכולתם ורצונם להיות מעורבים ולהשפיע. זוהי גם הגישה המקובלת כיום בקרנות פילנתרופיות ובגופים רבים אחרים בהם התורמים מעוניינים להיות מעורבים באופן ישיר בקביעת ייעוד התרומה".