"במקום לריב על העוגה, צריך להיאבק באוצר כדי להגדיל אותה"

סוגיית היחסים המורכבים שבין ערים למרחב הכפרי שסביבן, והקיבוצים השכנים בפרט, נמצאת בכותרות ועל סדר היום בשנים האחרונות. בין ועדות גבולות ומאבקי קרקעות לשאלות של גישה למשאבי טבע, אזורי תעשייה וארנונה, נראה שהשיח הציבורי מתאפיין בעיקר בקונפליקט.

בכנס הנהגות הקיבוצים השמיני הקדיש מושב לנושא זה, בהנחיית עיתונאית חדשות 12, נטעלי שם טוב. המושב נפתח דווקא בסיפור אופטימי, והוא סיפורה של רשת עירמק שהיא רשת של מנהיגות מקומית אזורית מבית שאן ועמק המעיינות. אלעד ערמון (שדה נחום) ואושרת בראל (בית שאן) הציגו את המיזם המשותף, שמייצר רשת של מובילות ומובילים שפועלים יחד בתחומי עשייה מגוונים ויוצרים יוזמות תרבותיות וקהילתיות. לדברי אלעד, "העשייה החברתית היא הדבר שמוביל אותנו, ובאמצעותה אנחנו לומדים לעבוד יחד. הגענו עם פתרון מתאים בזמן המתאים, אחרי עשרות שנים של ניסיונות שלא הצליחו לשיתופי פעולה ולא מעט איבה." אושרת הוסיפה: "למזלנו, ראשי הרשויות שלנו מאוד תומכים בזה, יש ביניהם קשר מצוין וזה מוליד חיבורים גם ברמה האזורית והאסטרטגית".

"עירעמק היא פלטפורמה שעוזרת לקיים שיתופי פעולה," ציינה אושרת. "אנחנו מתעקשים להסתכל על המקום הטוב, והמקום הזה מתאפשר כשמבינים שיש עמק אחד וכמה סיפורים ונרטיבים שאין ביניהם מדרג, לכולם יש זכות קיום שווה. אחד הדברים שמעניינים אותנו זה עיסוק בזהות ושייכות. על מנת ליצור סיפור משותף שלוקח בתוכו את כל השונות והמגוון יש צורך לגעת במרכיבים האלה".  

בהתייחסם לסוגיית המאבק על האסי בקיבוץ ניר דוד, ציינו אנשי עירעמק שלתפיסתם, "האסי נקלע לסיטואציה, אבל הוא לא העניין". הריב על האסי הוא ריב נקודתי, אמר אלעד, "ואי אפשר לצמצם את הסיפור הגדול של עשרות אלפי תושבי האזור לריב הזה. בזכות בניית אמון שנמשכת כבר חמש שנים, נוצרה יכולת לקיים שיח".   

לאחר הצגת המיזם, שוחחה נטעלי שם טוב עם פאנל שכלל את ראש עיריית קרית גת, אבירם דהרי, ראש המועצה האזורית עמק הירדן עידן גרינבאום, ומנכ"לית אשכול רשויות גליל מזרחי, נורית צור רבינו. דהרי התייחס לתהליך הטעון של שינוי הגבולות בין קרית גת למועצות הסמוכות לה, שעורר מחלוקת רחבה. דהרי הסביר את הצורך של עירו להתרחב לא רק בשטחי המגורים שלה, על מנת שתוכל לאכלס את המשפחות הצעירות הנוהרות לשם, אלא גם באזורי תעשייה שיוכלו לאפשר לעיר להתפתח מבחינת התשתיות והשירותים לתושבים הללו.

לדבריו, "האוצר יוצר את המתחים האלה כדי שהחבר'ה יסתדרו ביניהם, למה שהוא יוציא כסף מהכיס? אנחנו שנה שלישית ברציפות העיר שקולטת הכי הרבה משפחות צעירות בישראל, וב-2040 נהיה 400 אלף. זה משביח את ערכי הקרקע לטובת כל המועצות האזוריות מסביב. כשאנחנו פורחים, כל הסביבה שלנו פורחת. מערכת היחסים בינינו, למרות כל המחלוקות, היא טובה, אנחנו חברים. אני תמיד אומר להם – בואו נכוון להגדיל את העוגה ולא לריב על העוגה הקיימת".

נורית צור רבינו אמרה בהתייחס לכך, "אני מסכימה עם האמירה שצריך להגדיל את העוגה. צריך לחשוב איך ראשי הרשויות משנים את יחסי הכוחות מול הממשלה ואיך מעבירים הרבה יותר סמכויות לשלטון המקומי. אני בטוחה שהרבה אנשים הם ממשפחות 'מעורבות' – מערים ומקיבוצים. הציבור רוצה לגור ביחד, לצרוך שירותים ביחד, יש יותר מאחד מאשר מפריד".

נטע לי שם טוב: איך באמת אפשר לשתף פעולה, למרות שנים ארוכות של סכסוכים כאלה בין רשויות שכנות?

נורית צור רבינו: "האידאל שלנו, בתפיסת העבודה של האשכול האזורי, היא שכשראשי הרשויות נכנסים למשרדי האשכול, הם מורידים את הכובע של ראש רשות וחובשים את הכובע של מנהיג אזורי. כאן זה המקום לתכנון משותף אסטרטגי ולשיתופי פעולה. ואנחנו מוצאים את המקומות לשתף פעולה, למשל בנושא של תיירות, פינוי פסולת, בריאות ועוד. כן, יש פצעים כואבים בין רשויות באשכול, ותמיד עולה השאלה – האם לגעת בפצע הכואב, להביא אותו פה לבית, לאשכול ולפתור את המחלוקות ללא ועדות גאוגרפיות חיצוניות או ערכאות משפטיות. יש גישה אחרת שאומרת, בואו נשים את המחלוקות בצד ונקדם את מה שאפשר במסגרת האשכול. אנחנו מתמקדים בדברים שבהם יש יתרון לגודל".

נטעלי שם טוב: יכול להיות שיהיו גם מחלקות חינוך משותפות?

נורית צור רבינו: ראש המועצה האזורית גליל עליון העלה רעיון מדהים לייצר רשת חינוך אזורית. זה מודל שיכול לעבוד בעוד רשויות בארץ והתקדמות נהדרת". 

ראש המועצה האזורית עמק הירדן עידן גרינבאום התייחס גם הוא לשאלות אלה. לדבריו, "השיח של העברת קרקעות הוא בעיניי לא השיח הנכון. הרבה מהצמיחה הדמוגרפית של המועצה שלנו בשנים האחרונות מגיעה מאנשים שעוזבים, לצערי, את טבריה בגלל תהליכים שמתרחשים שם, שהעיר מתחרדת ונחלשת. גם אם נסכים לתת להם שטחים, לא יקרה עם זה שום דבר. מבחינתי שיקחו – רק שיפרחו וישגשגו. כולנו רוצים את עיר המחוז שלנו חזקה. כולנו רוצים את טבריה חזקה". 

במענה לשאלה בנושא קיבוץ האון, שם נמצאת המועצה במחלוקת עם רמ"י בשל כוונת המינהל לשווק את המגרשים לכל המרבה במחיר, אמר גרינבאום:  "ראש רמ"י אומר שראש המועצה דואג לחברים שלו. כשקלטנו בהרחבות – קלטנו בעיקר חבר'ה מהערים - מבית שאן, מטבריה. מי שרוצה לגור בעמק, אני רוצה אותו. ועדת קבלה זאת עוד פיקציה שצריך לנפץ אותה. היכולת שלהן לפסול תושב שואפת לאפס. כל אותם הני זובידה וחבריו שמנסים לעשות דמוניזציה של המגזר ההתיישבותי - זה אחד המקומות שהם טועים ומטעים. אני מוכן לוותר על הרצון לקבוע מי יגור בהאון, אבל לא במכרז לכל המרבה במחיר, כי אז מי שעושה את זה מכוון את האוכלוסיה לרובד מסוים מאוד. אני מוכן לכל מכרז שלא יהיה, אבל שלא הפרמטר היחיד שיהיה בו הוא פרמטר המחיר. אני אחזור על זה מעל כל במה – נאבק בדבר הזה. לא נאפשר להפוך ישוב בישראל לכפר נופש לעשירים או לכפר איר בי אן בי."

עם זאת, סיכם גרינבאום כי הוא אופטימי: "בחדשות פורסם ששרת הפנים ביקרה עם השגריר הרוסי בכנסיה הרוסית בטבריה. אנחנו עוסקים בימים אלה בסוגייה של שביל סובב כינרת – האם הוא יעבור בתוך הקיבוצים ובתוך הגינות או בתוך החצר של הכנסיה, או לא. אמרתי – אם פוטין שומר על הכנסיה, יש מי ששומר גם עלינו. אם השביל לא יעבור בכנסיה, אני בטוח שהוא לא יעבור גם בקיבוצים".