התייחסות ניר מאיר במועצת התנועה לביקור במוא"ז משגב

אני מבקש להתייחס למפגש שהיה במועצה אזורית משגב. הוזמנתי עם עמיתיי - מזכ"ל תנועת המושבים, עמית יפרח, ויו"ר מרכז השלטון האזורי שי חג'ג', על ידי ראש המועצה, דני עברי. נפרשה בפנינו ובפני מוזמנים נוספים, ביניהם מפורום שילה, מציאות שהפתיעה אותנו, שהיא תוצאה של מדיניות ממשלתית רעה, של חסמים ביורוקרטיים, הגבלות, מחירים מטורפים - והכול ביחד חוסם צמיחה ביישובי המועצות.

בשום שלב בדיון לא דובר על פגיעה בזכויות אוכלוסייה לא-יהודית, להיפך. הדיון עסק בשאלה כיצד לחזק את הגליל למען כל תושביו, כיצד לשכנע את הממשלה החדשה לראות בגליל יעד לאומי, להציע תמריצים, אזורי פיתוח, הטבות – עבור כל מי שרוצה לחיות באזור, ללא הבדל דת וגזע.

אני שומע וקורא את ההתקפה על המפגש, במרכזה ההתקפה עליי. את הכעס, העלבון והזעם. חשוב לי שתדעו, המפגש אמור היה להתקיים כבר לפני חצי שנה, הרבה לפני הבחירות, אך נדחה מספר פעמים. בסופו של דבר הוא יצא לפועל בתזמון רע, של ימי הרכבת ממשלה, ימים בהם צד פוליטי אחד צוהל ומתחרה בתוכו בהצעות חקיקה קיצוניות, שהן הגשמת חלום הבלהות שלנו. ויש עוד דבר. חברים רבים חשים מעין תחושת אבל מאז הבחירות. איבדנו את השלטון, העבודה ירדה לארבעה מנדטים, מרצ לא נכנסה לכנסת.

אנחנו תנועה קיבוצית אחת שאוחדה משתי תנועות אם, להן היסטוריה וערכים דומים, אך לא זהים. תמיד היה גם שוני מסוים בתפיסת העולם, במשקל השונה שניתן בתנועת האם לסמלים ולערכים מסוימים. וכמובן, היו דפוסי הצבעה שונים. היום כמעט אי אפשר להבדיל או לזכור מי תנועת האם של כל קיבוץ, דפוסי ההצבעה גמישים יותר.

אולם, גם אם עברו כבר שני עשורים מאז האיחוד, ישנם נושאים שהרגישות כלפיהם גבוהה מאוד אצל חלק מהחברים, ואצל אחרים פחות, ולהיפך. אני מתנצל אם הצורה בה פורסמו הדברים פגעה בערכי חברינו. לא זאת הייתה הכוונה, בשום פנים ואופן.

בכל מקרה, חשוב לי להבהיר, כמזכ"ל התנועה הקיבוצית אני מחויב תמיד לקיבוצים, לרווחתם ולחוסנה של מדינת ישראל, ובתוכה הגליל, על כל אוכלוסייתו, שרווחתה הוא אינטרס של כולנו.  

ובאשר לעצם העניין. דני עברי, מיודפת, ראש המועצה האזורית משגב, הוזמן ויופיע בפני מזכירות התנועה הקיבוצית, ושם יוחלט אם ואיך להתייחס לסוגיה כולה.