דילוג לתוכן העיקרי
fw_before_content
content

"יצחק היה אחי הבכור והאהוב, תמיד הרגשתי שהוא שומר עלי"

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, ביחד עם המשנה למזכ"ל, הדס דניאלי-ילין וראש אגף כלכלה, דגן לוין (בן קיבוץ מנרה) ביקרו היום, יום חמישי, 4.11, את רחל רבין יעקב בביתה הצנוע בקיבוץ מנרה, מעליו גרים נכדיה וניניה שחזרו לקיבוץ
"יצחק היה אחי הבכור והאהוב, תמיד הרגשתי שהוא שומר עלי"

השלושה ביחד עם בתה של רחל, תרצה, שסייעה רבות לקיום המפגש, הקשיבו לרחל במשך שעה ארוכה על הקשר שלה עם אחיה, עלייתה לגליל העליון ואח"כ למנרה, תפקידיה בקיבוץ, בגליל העליון ובמשרד החינוך, והיוזמות הברוכות אותן עשתה "תמיד עם שותפים מכל האזור, אף פעם לא לבד". בסיום הפגישה הוזמנה רחל להיות אורחת הכבוד בועידת התנועה השישית שתערך בעוד כעשרה ימים בגליל-העליון.

רחל, אחותו הצעירה והיחידה של יצחק רבין ז"ל, "עלתה" לגליל העליון במסגרת גרעין של הנוער העובד והלומד לסייע בהתיישבות בכפר גלעדי לפני שמונים (!!!) שנה, ושנה לאחר מכן היתה ממקימות ומקימי קיבוץ מנרה. היא שימשה חמש פעמים כמזכירת הקיבוץ, היה מורה ומחנכת וניהלה את בית הספר המשותף – "הר וגיא", בנוסף היתה בין יוזמי ומקימי מכללת תל-חי, הקימה את פרויקט הוספיס הבית באיזור ועוד ועוד.

ניר מאיר: "ביום בזה חשבנו שצריך להיות פה. מבחינתנו, יצחק רבין הוא חלק מהתנועה הקיבוצית. לצערי, למרות שניסינו לעזור כספית וארגונית לקיום עצרת הזיכרון השנה, כמו שעשינו בשנים קודמות, לא היה די מימון להפקתה והיא לא תתקיים, יחד עם זאת לא רצינו לוותר וחשוב לנו להיות כאן".

רחל סיפרה כי השנה בחרה שלא ללכת לטקס הממלכתי בהר הרצל והסתפקה בטקס המרגש שערך נשיא המדינה, יצחק הרצוג. "אני לא צריכה את בית הקברות כדי לזכור את יצחק. הוא היה אחי היחיד והאהוב ותמיד הרגשתי שהוא שומר עלי. כשילדים אחרים היו רבים והיו אומרים – "אני אגיד לאבא שלי", אני הייתי אומרת – "אני אגיד לאח שלי". כל כך אהבתי אותו, כל כך אהבתי לנשק אותו, והוא לא סבל את זה".

רחל כאמור סיפרה לבאים על פועלה בקיבוץ ובאזור: "אני תמיד אומרת שאני שמחה שהייתי שותפה להקמה של דברים חשובים למען כלל תושבי הגליל העליון. את מה שחשבנו שצריך לעשות, עשינו בשיתוף פעולה רחב של אנשים מכלל הישובים כאן".

רחל הוסיפה וסיפרה על בהתרגשות על הצמיחה הדמוגרפית במנרה שמביאה משפחות חדשות ומחזירה את הבנות והבנים הביתה.

"שאלו אותי לא פעם אם היו לי מחשבות מתישהו לעזוב - אמרתי שלא. אני אוהבת את המקום.  כשבאנו כל הסביבה היתה נראית אחרת, ואני לא מתביישת להגיד שכשהיה קשה - הוצאתי את הציונות ואמרתי לסובבים אותי – "כאן צריך לחיות!" גם היום צריך לחשוב ככה".

המשנה למזכ"ל, הדס דניאלי-ילין, אמרה לרחל: "אני זוכרת שנפגשנו לפני כעשר שנים בצומת קשה לקיבוץ ולך בכל הקשור למצב הדמוגרפי, היה לך חשוב מאוד לשמור על המקום הזה בכל מחיר. בעינייך - העיקר שיצמח ויתחזק. לפני חודש הייתי כאן בסיור ושמעתי שנקלטו כאן עשרים משפחות וחשבתי עלייך ועל שיחה הזאת".

את המפגש בחרה רחל לסיים בקריאה של מכתב מרגש שכתב לה יצחק לאחר מותו של אביהם, עם מילים שהזכירו ימים אחרים של מנהיגים וערכים אחרים.

הוספת תגובה חדשה