מה קורה עם האגרו-וולטאי?

קצת סדר:

אגרו-וולטאי שהוא שילוב בין אנרגיה סולארית לגידול חקלאי באותו תא שטח, מסתמן בישראל כדרך לייצור אנרגיה מתחדשת בעלת פוטנציאל עצום. בכדי שנצליח לעמוד ביעדי המדינה לייצור אנרגיה מתחדשת ובכדי להשתוות במשהו למקובל במדינות מפותחות (OECD), הייצור הסולארי בישראל צריך להמשיך לגדול בקצב מהיר יותר ממה שהיה עד כה. האגרוולטאי מתאפיין באתגר יסודי של מציאת איזון בשימוש בקרני השמש על ידי הפאנלים לבין הצומח תחתיו. מדינת ישראל בעלת מאפיינים מתאימים להיות גורם משמעותי בפיתוח תחום האגרוולטאי לאור הצפיפות, מיעוט הקרקעות במדינה ואולי בעיקר היכולות המפותחות במחקר חקלאי בישראל.

מה עם הפיילוטים?

גורמי המדינה השונים רואים בשנים האחרונות את האגרוולטאי כתחום מתאים לישראל ונותנים לו רוח גבית, למשל בהקמת תוכנית הפיילוטים. התוכנית חתרה לייצר וודאות דרך תוצאות בשטח של שילוב מתאים בין פאנל לצמח ובכך לקדם את התחום. פרוייקט הפיילוטים החל בכ-500 הצעות מישובים עם יזמים וחוקרים, כמו כן נבחרו כ-120 חלקות לבחינת פעילות האגרוולטאי תוך בחינה רחבה של אופן פריסת פאנלים בשילוב גידולים חקלאיים מסוגים מגוונים. כיום בפועל לא ממש הוקמו פיילוטים במסגרת התוכנית. הסיבות לכך מגוונות: לא ניתנו אישורי חיבור מחח"י לרבים מהפרוייקטים, התעריף שהובטח לפיילוטים לא מספק - 20.93 אג' לק"ו (בינתיים חל שיפור עם פתיחת האפשרות לתעריף דו שימוש של כ-30 אג' לפי המדרגות הקבועות ובתנאי שהפרוייקט עד 630 ק"ו). העדר הפיילוטים משאיר במידה מסויימת עננת אי-ודאות לגבי הצלחת השילוב סולארי-גידול ובראיה ארוכת טווח של התחום נקווה שיקומו פיילוטים שיספקו מידע וודאות לכולם.

מצב הרגולציה כיום, אפשר להקים אגרוולטאי מסחרי?

כן, ניתן ברוב הארץ! כמו בכל פרוייקט בתחום האנרגיה נדרשים אישורים מצד רמ"י, רשות החשמל ומנהל התכנון:

רמ"י - דווקא לא מהווה את החסם בתחום האגרוולטאי ואישרה כבר ב-2022 מכסה של 500 דונם לישוב לאגרוולטאי (לחצו להחלטת רמ"י העדכנית) שאינה באה על חשבון מכסת ייצור קרקעי ואינה גורעת ממכסת התעסוקה. הפרוייקט כן כרוך בתשלום לרמ"י של 60 אש"ח למ"ו DC לתקופת חוזה (25 שנה) בדומה לסולארי קרקעי.

רשות החשמל - גם לא מהווה חסם ממש, פרוייקטי אגרוולטאי משתתפים בהסדרת השוק שאין לה מגבלת ייצור, אך מטבעם מתקנים אלו יקרים יותר משדות קרקעיים ולכן עלולים להיות פחות רווחיים.

מינהל התכנון - פרוייקטים מסחריים מקבלים אישורי הקמה במוסדות התכנון כבר היום (ראו פירוט מה-7.2024 בטבלה) אך המסלול לכך אינו מיטבי. לשם הסדרת מסלול תכנוני נדרש תיקון לתמ"א 1 לאגרוולטאי ועל כך אנו שוקדים במרץ בחודשים האחרונים (תיקון לתמ"א שאיפשר פיילוטים אגרוולטאים אושר כבר ב-2022).

למרות שניתנים אישורי הקמה למתקנים, תיקון התמ"א לאגרוולטאי מהווה את הסוגיה הרגולטורית העיקרית בימים אלו בדרך להאצת קידום האגרוולטאי. במסגרת הדיונים לתיקון זה עולות מספר נקודות משמעותיות: אפשרות לביצוע גם בגידולי בעל (גד"ש שאינו מושקה), הגדרות לגובה מינימלי למתקנים של 4.5 מ' שיאפשר החלפה של גידולים שונים, אחוז כיסוי פאנלים, אחוז תפוקה חקלאית לעומת חלקה מקבילה ללא פאנלים. אנו בקשר מול הרגולטורים השונים ומקווים שישכילו לא להגדיר כללים נוקשים במסגרת התמ"א לתחום המתהווה והדינמי הזה שיש בו עוד המון נושאים לא ברורים שכן הגדרה בתמ"א קשה מאוד לשינוי בהמשך. כמו כן, אנו דנים באפשרות לביצוע במכלול חופי ונופי, במרכז הארץ ומחוז חיפה וזאת על אף היעדר האישורים כאמור בסולארי קרקעי כיום. בהקשר זה מתוכנן שיתוף ציבור בתיקון לתמ"א שיתקיים בירושלים ב-5.9, במידה ומישהו מעוניין להשתתף נא צרו עימי (בני) קשר.
 

מתווים וכספים בהקמת פרוייקט בשטחי הקיבוץ

פרוייקטי אגרוולטאי יקרים מאוד מטבעם עם אומדן עלות של כ-5000 ₪ ל-KWP כאשר כוללים את האגירה. כלומר, בפרוייקט של כ-200 דונם מגיעים לעלות הקמה של 100 מלש"ח, עלויות שהן הרבה מעבר ליכולות של הרוב המכריע של הקיבוצים וגם היזמים נסמכים בפרוייקטים אלו על מימון בנקאי של כ-80% מעלות הפרוייקט. המשמעות היא שקיבוצים לא יוזמים פרוייקטים כאלו בעצמם בניגוד למה שנהוג בפרוייקטים אחרים של דו שימוש. 

בהתקשרות עם יזם מקובלים מספר מתווים:

"שכירות" - הקיבוץ אינו שותף בסולארי והיזם לא שותף בחקלאות. הקיבוץ מקבל סכום קבוע של כ-3000-5000 ₪ ואף גבוה מכך לדונם מהיזם. יודגש כי יש לפעול בהתאם לחוק ההתיישבות.

שותפות חלקית - הקיבוץ שותף באנרגיה בלבד, החקלאות נשארת של הקיבוץ לחלוטין.

שותפות מלאה - הקיבוץ והיזם שותפים מלאים בחקלאות ובאנרגיה, כאשר יש שונות למידת השליטה של הקיבוץ בחקלאות בהתאם לסוג היזם (חלקם בשיתוף ארגונים חקלאיים) ולמידת המעורבות וידע של הקיבוץ בחקלאות. שיתוף זה מנטרל הרבה מהניגודי עניינים המובנים בין האנרגיה לחקלאות שקיימים במתווים האחרים.

ברית פיקוח ביצעו עבורנו עבודה כלכלית שבוחנת את האפשרויות השונות, התשלומים וכל הדרוש מבחינת תחשיב כלכלי, היא מצורפת למסמך זה ומתוכה לקוחים המספרים הנ"ל. מתוך עיקרי העבודה חשוב להדגיש שכניסה של הקיבוץ לשותפות מלאה גם בפרויקט הסולארי מספקת פוטנציאל להגדלה משמעותית של הערך, אולם מגדילה את החשיפה לסיכונים הפיננסיים והתפעוליים של הפרויקט.

סיכום

לאור אי ודאות בשילוב סולארי-צמח המדינה החליטה לעבוד במקביל - לנסות להמשיך לקדם פיילוטים ולצידם גם פרוייקטים מסחריים, בשלב זה רק בהיקפים של כ-100-200 דונם לישוב. לצד הרצון של המדינה לקדם את התחום קיים בקרב הרגולטורים גם חשש משמעותי מ"אגרובלוף" - ייצור אנרגיה ללא גידול חקלאי אמיתי. החלטת מועצת רמ"י (סעיף 6.2.6.12) מגדירה שבמידה ומשרד החקלאות קבע שאין חקלאות בשטח תתכן גריעה של הקרקע מהישוב - איום דרקוני שנקווה שלא ידרש להשתמש בו.

כאמור, לקיבוץ יש מכסה של 500 דונם לאגרו ולא נראה שהיא תגדל בעתיד הנראה לעין, לכן יש לדאוג לניצול טוב שלה לאורך שנים רבות בדומה למכסת התעסוקה שיש לכל קיבוץ ושאיננו ממהרים למסור ליזם בהקדם אלא עושים בהדרגה ותוך בחינה כלכלית ארוכת טווח. התנאים בשוק צפויים להמשיך להשתנות משמעותית עם התפתחות ההולכה, הרגולציה וההכרות בפרוייקטים שיקומו.

ניתן לשקול להתחיל מהתקשרויות עם יזם לפרוייקטים בהיקף של חלק מהזכויות (בכל מקרה עד היום לא ניתנו אישורי הקמה לפרוייקט בהיקף של יותר מ-200 דונם ולא קרוב למלוא הזכויות בקיבוץ) ובהמשך, עם פחיתת אי הודאות והסיכון שמאפיינים את התחום כיום, ייתכן שהקיבוץ והארגונים בבעלות קיבוצית יהיו בשלים לקחת חלק משמעותי יותר מהסיכון, הבעלות והרווחים בפרוייקטים. טוב יעשה הקיבוץ אם ישמור לעצמו את האופציה לשותפות לשלב מאוחר ככל הניתן (נהוג לשלב הסגירה הפיננסית של הפרוייקט). טוב יעשה הקיבוץ אם יכלול בהסכם גם אפשרות לקניית חלקו של היזם לאחר הקמת הפרוייקט. בכל מקרה, רצוי להיעזר ביועץ משפטי עם מומחיות בתחום האנרגיה והאמור כאן אינו מחליף ייעוץ שכזה. התנועה הקיבוצית והקיבוץ הדתי ממשיכים להיות בקשר רציף עם הגורמים השונים בתחום לייצוג האינטרס הקיבוצי ומשתתפים כשותף מוביל בפורום הנשיא לאגרוולטאי. בספטמבר יוצג הנושא באופן נרחב גם בשולחן הארגונים.            

בני רגיל, מנהל תחום אנרגיה בתנועה הקיבוצית ודובי מילר, יו"ר כלכלי בקיבוץ הדתי