מזכ"ל התנועה הקיבוצית בכנס "ביטחון המרחב הכפרי": "במדינה בה זול יותר לשלם פרוטקשן מביטוח, בוחרים בפתרון הזה"

גניבות רכוש ותוצרת חקלאית, השחתת שדות ואמצעי ייצור, פריצות לבתים ומרדפים אחרי גנבים הפכו להיות חלק מחיי היומיום והלילה של התושבים והחקלאים במועצות האזוריות. מטרת הכנס היתה למידת עמיתים, שילוב כוחות ושיתוף פעולה של כל הגורמים הרלוונטיים כדי לסייע להשבת הביטחון במרחב הכפרי ובאזורי קו התפר ולהביא לשינוי המציאות הקיימת כיום.

המסר החשוב שיצא מכנס זה הוא שיש לשים את נושא הביטחון במרחב הכפרי בסדר עדיפות גבוה יותר על ידי ממשלת ישראל, בכל הרמות - תקצוב, משפט, ענישה ואכיפה, לתכלל ולפעול יחד.

השר לביטחון הפנים, עמר בר-לב, אמר בכנס: "אני כאן כדי לחזור ולומר ההתמודדות עם הפשיעה ברחוב הערבי והשלכותיה היא משימת על שלי אישית ושל המשרד משטרת ישראל ומג"ב. לא נאפשר את ההפקרות".

על תופעת הפרוטקשן אמר השר: "עד כה לא היתה בקרה ואכיפה על חברות השמירה וזה נוצל לרעה. אני פועל להעביר את האחריות ממשרד המשפטים לביטחון פנים ונקים אגף שלם שיטפל בזה. מי כמוכם מכיר את חברות השמירה ״עלק״ או שאתה משלם או שלא ואם לא שילמת למחרת נעלם טרקטור ומתבן נשרף. נעדכן את החוק ונחוקק חוק חדש וזה ייתן למשטרה ולרשות השופטת עוד כלים לפעול על פיהם".

שי חג׳ג׳ יו״ר מרכז השלטון האזורי וראש המועצה האזורית מרחבים מתח ביקורת על מערכת המשפט: "הענישה מקלה והעבריינים מנצלים את החולשה שלנו. ויחד עם זאת צריך לגבות את השוטרים ולחזק אותם, העבריינים מנצלים את החולשה שלנו".

עוד אמר חג'ג' כי "יש תחושה שהמדינה בוחרת ב"הכלה", לא מכילים רק את טפטופי הרקטות מעזה. שימו לב- מה שמתחיל בגניבת "רק אבוקדו" נגמר במעשי סדום בילדה, באונס ביום הזיכרון, בדקירות ובעיקר בערעור הביטחון האישי. הגיע הזמן להקים גוף אחד שירכז את כל משרדי הממשלה יחד להילחם בפשיעה: משפטים, חינוך, רווחה, ביטחון פנים וכו׳. זה לא קרה עד עכשיו למרות שזה הדבר הנכון לעשות ולכן מרכז השלטון האזורי ידאג לכך. זה אינטרס משותף של כולם, יהודים וערבים.

על פי נתונים שאנו מקבלים מהמשטרה מרבית הפשיעה נעשית על ידי עבריינים מהמגזר הערבי. ואני רוצה לומר ולהבהיר: לא ניתן לקומץ להכתים מגזר שלם. גם תושבינו הבדואים והערבים סובלים מהתופעה ולפעמים אפילו יותר מאיתנו, ויחד נביא לפתרונות. אנחנו כאן כדי לבחון מה הגורמים ואיך ניתן לטפל. כולנו רוצים לחיות חיים טובים יחד".

ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית אמר בכנס: "אני רוצה לדבר קודם כל על הסיבות – למה זה קורה? זה קורה בגלל שתי סיבות, הראשונה היא הצלחה גדולה והשניה היא אוניברסלית. ההצלחה הגדולה היא הציונות. אלמלא היו כאן תשעה וחצי מיליון בני אדם, היה פחות צפוף והיה פחות חיכוך. אני לא מדבר כרגע על פרוטקשן ופשיעה, אלא על כל מי שפושט על השדות והמטעים בטיולי השבת ועל הטרקטורונים שמחרבים את השדות. זאת קללת הברכה, אם הציונות היתה נכשלת והיו פה רק מיליון בני אדם, זה לא היה. הצפיפות והחיכוך מייצרים אלימות בכל מקום – גם בחברה היהודית וגם בחברה הערבית.

הסיבה השנייה היא סיבה קוסמופוליטית – בכל מקום שבו שיש עושר גדול שגר ליד עוני גדול, יש פשיעה גדולה. זאת לא המצאה ישראלית ולא המצאה ציונית. זה קורה בכל מקום. העני לא מוכן להסתפק במועט ולשמור על הכללים. ראינו בקיבוץ שניר את האסם שנשרף. הוא לא נשרף על ידי שב"חים, אלא על ידי אזרחים ישראלים שנתפסו באותו הלילה ושוחררו למחרת, ואתה פשוט מיואש, אתה אומר בסדר – עשו מבצע משטרתי גדול, תפסו אותם ושחררו אותם.

לצערי זול בהרבה לשלם פרוטקשן מאשר פרמייה לביטוח. במדינה שבה יותר זול וקל לספוג עבריינות מאשר לפתור אותה, אז הולכים לפתרון הזה".

ח״כ רם בן ברק, יו״ר ועדת החוץ והביטחון ויו״ר השדולה החקלאית בכנסת: "חוסר המשילות בנוגע לפשיעה החקלאית והטרור שמופעל נגד החקלאים הוא בלתי נסבל. הזנחה של שנים עולה על פני השטח כיום. נדרשת תוכנית רב שנתית אפקטיבית למלחמה ללא חרם בתופעה - השלמת הפרצות בגדר במעברי התפר, אכיפה וענישה".

מפקד משמר הגבול ניצב אמיר כהן: "הפשיעה תלך ותחמיר הפשיעה הולכת ונעשית יותר אלימה. מה שראינו בעמק חפר (אונס הנערה שחזרה מביהס ביום הזיכרון) יכול לפגוש אותנו בעשרות מקרים. יש כניסה של אלפי שב״חים כל יום. לפחות 20% מהם מעורבים באופן ישיר בפשיעה בכלל בישראל וחלק לא מבוטל מהם מעורב בכפרית ובחקלאית.

צריכה להיות ענישה מחמירה. לא רוצים לחכות לאירוע נוסף חלילה. אנחנו לא מתעייפים לרגע. אתגרי הביטחון מניעים אותנו כל הזמן. נגדיל את משמר הגבול ב 10 יחידות שונות של לוחמי, מתנדבי ואנשי מילואים של החיל בשנה הזו. נפעיל כוחות נוספים אבל זה לא רק כוחות. שיפרנו את המודיעין אבל בלי פריסה של אמצעים טכנולוגים גם של החקלאי וגם של המועצה האזורית".