content
מקיבוצי הצפון עד קיבוצי הדרום - נוטעים תקווה
פעילי התנועה הקיבוצית ונציגי קיבוצים מהעוטף וגבול הלבנון, אלו שפונו ואלו שלא, נטעו בקיבוצים שתילי עץ זית המסמלים חוסן, עמידה והתחדשות. בטקס שנערך אחרי השתילה נישאה תפילה להשבת החטופים, לשלום חיילי וחיילות צה"ל ולשיקומן של הקהילות וחזרתן הביתה בהקדם
פעילי התנועה ואנשי בארי נוטעים מחדש
עשרות פעילי ופעילות התנועה הקיבוצית, יחד עם נציגים מקיבוצים שפונו מהעוטף וגבול הצפון, נטעו ביום רביעי עץ זית סמלי בקיבוצים שפונו אחרי שבעה באוקטובר כמסר של אמונה בחוסן הקהילות ובתקווה לחזרתם הביתה בהקדם. בקיבוצים אליהם לא התאפשרה גישה - בגליל העליון או המערבי - נמסר השתיל לנציגי הקיבוץ במקום אליו פונו החברים. ישנם קיבוצים שבחרו להמתין עם נטיעת השתיל עד החזרה הביתה, ואז לקיים את הנטיעה בקיבוץ. בקיבוצים בהם התקיימה שתילת העץ הצעיר באדמת הקיבוץ גם התקיים טקס קצר שהוכן מראש, ביחד עם חברים מהקיבוץ וחברי כיתת כוננות, ובו גם נישאה תפילה להשבת החטופים, לשלום חיילי וחיילות צה"ל וכוחות הביטחון ולשיקומן של הקהילות וחזרתן הביתה.
איילת הריס, ראשת אגף חברה וקהילה בתנועה, ריכזה את הצוות התנועתי שארגן את היוזמה. היא ציינה כי "עץ הזית – כמו הקהילות הקיבוציות בנגב המערבי ובגליל – הוא סמל לחוסן, עמידות והישרדות והתחדשות גם אחרי סופה עזה. לא בכדי, עץ הזית הוא ששרד את המבול הגדול המתואר בפרשת נח, "ותבוא אליו היונה לעת ערב והנה עלה עץ זית טרף בפיה" (בראשית ח', יא'). כך ידע נח כי תם המבול".
מזכ"ל התנועה הקיבוצית ליאור שמחה נטע בטקסים שנערכו בלהבות הבשן, דפנה ושמיר. בדברים שנשא אמר כי "הפסח הזה אחר, יש בו הרבה כאב וצער, אך גם תקווה, לחזרת החטופים, לשלום חיילינו ולשיקום ההתיישבות לאורך הגבולות". שמחה ציין "שתלנו גם בקיבוצי גבול הצפון והעוטף שלא פונו בצו, אך אלפי התושבים בהם עומדים בגבורה כבר חודשים ארוכים מול התקפות האויב ללא תמיכות של המדינה. הדרישה שלנו מהמדינה היא לקחת אחריות על הצפון ולתת מענים כלכליים ואחרים לעשרות אלפי המפונים וליישובים שלא פונו".
הוספת תגובה חדשה