"נאבק כל חיינו להיות ראויים לזכרם"

טקס הזיכרון השנתי של התנועות הקיבוציות באנדרטה לזכר חללי הקיבוצים שביער הקיבוצים בתחומי המועצה האזורית מגידו, נערך הפעם במתכונת מצומצמת ובהשתתפות פעילי התנועה הקיבוצית, ראש המועצה האזורית מגידו גיל לין, מזכ"לית הקיבוץ הדתי שרה עברון, נציגות ארגון יד לבנים ומשפחות שכולות ומאות מתנדבי שנת השירות של התנועה הקיבוצית. הסיבה למתכונת המצומצמת היא שטרם נחרטו באנדרטה, המנציחה את חללי הקיבוצים מאז ראשית ההתיישבות הקיבוצית בשנת 1910 ועד ימינו, שמותיהם של 331 הנרצחים והנופלים בשבעה באוקטובר ובמלחמת חרבות ברזל, אשר מצריכים בניית קיר הנצחה נוסף ומיוחד וזכרם יונצח בכבוד הראוי באתר. התנועה וסניף יד לבנים הקיבוצי שמו לעצמם למטרה להשלים את בניית הקיר וחריתת כל השמות עד הטקס באוקטובר לציון שנה.

הטקס הופק על ידי ריקי רז, מנהלת מטה התרבות בתנועה הקיבוצית, יחד עם איציק שפרן שאחראי על האנדרטה מטעם המועצה האזורית מגידו, רכז האזור בתנועה, רוני בר-ניר, יו"ר סניף יד לבנים הקיבוצי, ד"ר אירית בר-נתן, נועה יפת ומתנדבי ומתנדבות שנת השירות מקומונת עין השופט שלקחו חלק מרכזי בהנחיית הטקס ובחלקיו השונים. 

את אבוקת הזיכרון הדליק בטקס תומר איתמרי מכפר עזה, הרכז הטכני באגף חינוך, שהוריו לילי ורם ז"ל נרצחו בביתם שבקיבוץ בידי מחבלי החמאס בשבעה באוקטובר.

ליאור שמחה, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, אמר בטקס: "הגיבורות והגיבורים המונצחים באנדרטה מספרים את סיפור תקומת עם ישראל שחזר לארצו. הם באו מההגנה, הפו"ש והכשרות הפלמ"ח, צה"ל וכל כוחות הביטחון. התיישבות וביטחון תמיד היו ביחד ותמיד יהיו". שמחה נשא את דבריו זמן קצר לאחר שמטה משפחות החטופים הפיץ את סרטון חטיפת התצפיתיניות ממוצב נחל עוז, והתייחס לנושא החטופים: "החברה הישראלית ספגה מהלומה קשה באוקטובר. אני קורא לראש הממשלה ולשרי קבינט המלחמה להכריע בעד חזרת החטופים. זהו ציווי ראשון במעלה. רק כך תוכל החברה הישראלית להתחיל בתהליך השיקום".

ראש המועצה האזורית מגידו, גיל לין: "מראשית ימיה הייתה התנועה הקיבוצית בחוד החנית של החברה הישראלית. ראשונים להתיישבות, ראשונים לחקלאות, ראשונים להתנדבות וראשונים להילחם בחזית ההגנה על מדינת ישראל לדורותיה. כה רבים ורבות מבני ובנות התנועה הקיבוצית לא שבו הביתה ממלחמות ישראל. והשנה, לדאבון לבנו, כה רבים ורבות מאזרחי ישראל, ביניהם חברי וחברות קיבוצי הנגב המערבי, עדיין לא שבו מציפורני החמאס, שחטף אותם מקיבוציהם, מבתיהם, מלב הקהילות הפורחות והנפלאות שהקימו ולבן נשבר לרסיסים ולב כולנו עמן.

כאשר ייתמו יום קרב וערבו, וכאשר ישובו כל חטופינו אלינו, מחכה להם ולחברה הישראלית כולה התמודדות ארוכה, מורכבת וכואבת, עם אובדן של חיים כה רבים ועם צלקות המלחמה. גם מי שזכה לשוב מהמלחמה נושא אותה עמו לנצח. מוטלת עלינו החובה והאחריות להתמודד עם הצלקות והכאבים של משפחותיהם וחבריהם של אלה שלא ישובו עוד, ולא פחות חשוב גם עם הצלקות בגוף ובנפש של מי ששבו מהקרב וחייהם שוב לא יהיו כשהיו. לעולם נזכור את קורבנם של חללי התנועה הקיבוצית, ונאבק כל חיינו, להיות ראויים לזכרם".

איתי כוכבא, שינשין בקומונת קשת - תבור ובנו טייס המסוקים רס"ן רן-יהושע כוכבא ז"ל אשר נפל במלחמת לבנון השנייה בתאונה אווירית שאירעה בעת פעילות מבצעית בגבול לבנון, נשא גם כן דברים קצרים וסיפר על אביו.

לבסוף הונחו ארבעה זרים על האנדרטה: זר יד לבנים, זר המועצה האזורית מגידו, זר הקיבוץ הדתי וזר התנועה הקיבוצית.