תקנה 3 - התהליך

תקנה 3 לתקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש) התשס"ה - 2005 כפי שהיא מנוסחת היום, אינה מתאימה לצורת ההתנהלות והחשיבה בקיבוץ המתחדש. לפיכך, מתנהל מזה זמן שיג ושיח עם משרד רשמת האגודות השיתופיות בניסיון לעדכן את נוסח התקנה. מטרת ההצעה אותה ניסח ודחף עו"ד עמר כהן ממשרד שלמה כהן, בשיתוף התנועה הקיבוצית, הנה להתאים את מנגנון "הפנסיה הקיבוצית" לשינויים ולתמורות שחלו בקיבוצים ובמדינה מאז נקבע נוסחן המקורי של התקנות בשנת 2005, כפועל יוצא מהמלצות הועדה הציבורית לעניין הקיבוצים (ועדת בן רפאל).

במועד בו פרסמה ועדת בן רפאל את המלצותיה כמחצית מקיבוצי התנועה כבר החליטו על שינוי באורחות חייהם באופן שלאחר תיקון התקנות אפשר את הגדרתם כמתחדשים. בהמלצות הועדה הוחלט כי כל מי שהיה חבר קיבוץ ב"יום השינוי" זכאי לפנסיה מלאה. רשם האגודות דאז, עו"ד אורי זליגמן, הסביר זאת בכך שכל מי שהיה חבר בקיבוץ השיתופי ידע שהקיבוץ אחראי לתמוך בו ולדאוג לו כלכלית בגיל פרישה וקיבוץ שהחליט לשנות את אורחות חייו אינו יכול להתנער מכך. תקנה 3 התייחסה לתהליך השינוי כנקודת המוצא, אך זליגמן וגם עו"ד מירון הכהן, שהחליף אותו בתפקיד, הסכימו כי התקנות יותאמו בעתיד לרוח הקיבוץ המתחדש, במסגרתה מתנהלים הקיבוצים לפי מודל רשת הביטחון. כעת הגענו לנקודה זו.

התקופה כיום שונה הן ממועד "לידתו" של הקיבוץ המתחדש והן מהמועד בו מונתה ועדת בן רפאל. הקיבוצים המתחדשים ברובם קולטים חברים חדשים, אך התקנות הישנות מכבידות ומקשות לעיתים על קליטתם.

ההיגיון והקו המנחה של הנוסח המוצע הוא התאמת תפיסת הפנסיה לתפיסת החיים הכוללת בקיבוץ המתחדש. התנועה והמועצה אינן קובעות את התקנה אלא אך ורק רשמת האגודות השיתופיות בתהליך חקיקה מסודר ומלא. כל בעל עניין – חבר או קיבוץ - יוכל לבוא אל מול הרשמת בבוא העת ולהשמיע את טענותיו. עם זאת ובמסגרת תחילת הליך שינוי התקנות, ביקשה הרשמת לשמוע את עמדת העקרונית של התנועה בנושא, ולאחר שמזכירות התנועה אישרה את הנוסח בתוספת תיקונים בתום דיון, היא מובאת כעת לדיון במועצת התנועה.

מאחר והתנועה רואה בנושא הפנסיה חלק מהותי ממרכיבי הערבות ההדדית בקיבוץ המתחדש, ישנה, לעמדתנו, חשיבות רבה לקיום דיון מקדים במועצת התנועה, ולהסכמה על קוים מנחים, שישמשו אותנו בתהליך החקיקתי.

הנושאים העיקריים הנכללים בהצעה:
1. הטלת חיוב על חברים לצבור מקורות גמל החל "מיום השינוי" ולהעביר מידע בעניינם לקיבוץ.
2. הגדרת חובת הקיבוץ בעניין הפנסיה כחובה להשלים את מקורות הגמל של החבר ושימוש באמות מידה של "רשת הביטחון" לעניין זה.
3. מעבר לבחינה של יחידה משפחתית לעניין חובת הצבירה והרחבת הגדרת מקורות הגמל גם לזכויות גמל של בן/בת הזוג של החבר.
4. אפשרות להגדרה בהסכמה של נכסים אחרים (שאינם בהכרח "נכסים פנסיוניים") כמקורות גמל.