אושרה מסגרת פעילות התנועה לשנת 2018. ניוזלטר התנועה הקיבוצית

גזבר התנועה, גלעד בכרך הציג את התקציב לצירי המועצה, והסביר כי סכום תקציב התנועה לפעילות המחלקות הינו כ24 מיליון ש"ח, והוא דומה בעיקרו לתקציב 2017. מדובר על תקציב נטו שהתנועה מקציבה, כאשר לחלק גדול מהמחלקות ישנן הכנסות והוצאות נוספות, למשל ממשרדי ממשלה, קרנות, תשלום ישיר בגין מפעלים וכנסים.

כאמור, אין שינויים משמעותיים מתקציב שנה שעברה, למעט השלמת המהלך של הקמת האגף החדש - אגף צעירים, כאשר חלק מהמחלקות באגף הן ותיקות והועברו מאגף חינוך וחלק הינן חדשות.

החלק השני של התקציב מתייחס להקצבות התנועה לגופים המתוקצבים. שם, בדומה לתקציב 2017, ישנו חוסר במקורות מול השימושים, חוסר אשר איננו מאפשר העברת ההקצבות שהיו בעבר. מבנה זה של המקורות והשימושים של חלק זה, נמצא בדיונים יחד עם חבצלת במטרה להגיע להסכמות לגבי ניהול ואיגום המשאבים והטיפול המשותף בשימושים. עם סיכום הנושא הוא יובא לדיון ולקבלת החלטות במזכירות ובמועצה.

מזכ"ל התנועה ניר מאיר, הציג את מטרות העל של התנועה בתוכנית העבודה ולאחר מכן פירט כל ראש אגף את תוכנית העבודה שלו ושל פעיליו. מאיר פתח ואמר: מטרות העל בתוכנית העבודה מדגישות העובדה כי גם השנה יפעלו מזכירות התנועה ומוסדותיה כמיטב יכולתם בכדי לשמר את תנופת הצמיחה בקיבוצי התנועה. בנוסף ימשיכו פעילי התנועה להתמודד על שגשוגה של החקלאות והתעשייה הישראלית ולהאבק על עתיד המרחב הכפרי, לפעול בכדי לשמר את הזהות הקיבוצית כחברה קואופרטיבית ערכית וייחודית ושיפור מעורבותנו בעיצוב החברה בישראל".

מזכ"ל התנועה פירט את היעדים האסטרטגים ובהם: חתירה לפתרונות שיקלו על בניה בקיבוצים, תהליך לעיצוב הזהות של הקיבוץ המתחדש, שכנוע הציבור בערכה של החקלאות כנכס לאומי, התמודדות כנגד הותמ"לים והרס המרחב הכפרי, השלמת ושיפור מערכת החינוך הקיבוצית כמערכת רלוונטית הלוקחת בחשבון החלטות מדינה, גיבוש כלים להעמקת המעורבות בחברה בישראל ומיצוב מטה התנועה כגוף רלוונטי למנהיגי, מנהלי וחברי הקיבוצים" .

מאיר הדגיש: "עלינו להיות ערוכים להתמודד עם אתגרים ולנצל הזדמנויות שלא נלקחו בחשבון מראש, מכאן נגזרת תכנית גמישה שתאפשר תגובה מהירה. עלינו להתאים את מבנה השימושים בתקציב התנועה לסוגי המקורות השונים העומדים לרשותנו ועלינו להשלים את הפריסה בדרג השטח - רכזי האזורים - תוך שיתוף פעולה מרבי עם גורמי ההשפעה הנוספים. כידוע, אמרתי ואני ממשיך להגיד ולעשות הכל כדי לא להשאיר פצועים בשטח, נמשיך ונפעל לחילוץ אחרוני הקיבוצים המתקשים".

במסגרת היעדים האסטרטגים לשנת 2018 הדגיש מזכ"ל התנועה בין היתר: חתירה לפתרונות שיקלו על בניה בקיבוצים, תהליך לעיצוב הזהות של הקיבוץ המתחדש, שכנוע הציבור בערכה של החקלאות כנכס לאומי, התמודדות כנגד הותמ"לים והרס המרחב הכפרי, השלמת ושיפור מערכת החינוך הקיבוצית כמערכת רלוונטית הלוקחת בחשבון החלטות מדינה. גיבוש כלים להעמקת המעורבות בחברה בישראל, מיצוב מטה התנועה כגוף רלוונטי למנהיגי, מנהלי וחברי הקיבוצים.

המשנה למזכ"ל התנועה, גיל לין, הדגיש את תוכנית העבודה למעורבות בחברה הישראלית ובתוך כך – התישבות בדגש על פריפריה, חינוך קיבוצי, כלכלה שיתופית, תרבות יהודית חילונית והצמחת מנהיגות צעירה. לין פירט את היעדים הכלליים כגון מערכת מידע לתכלול נתונים, הטמעת עבודה רשתית ועוד.

מנכ"לית התנועה, הדס דניאלי-ילין הציגה את מטרות פנים הארגון כגון שימור הניסיון והידע הקיבוצי שנאגר במטה התנועה והעמדתו לרשות הקיבוצים, דגש על עבודה במודל רשתי והקמת מטות שיובילו את תחומי הקואופרציה, יובילו הקמת קיבוצים עירוניים ועוד.

לאחר מכן עלו ראשי האגפים להציג את תוכניות העבודה שלהם.

עליזה נולדה בשנת 1932 בצ'כוסלובקיה ובגיל שנה עלתה לארץ עם משפחתה. כנערה הצטרפה כחניכה ל"שומר הצעיר", ולאחר שירות בנח"ל הצטרפה לקיבוץ ברעם בהרי נפתלי. בשנים אלו השתלבה בענפי הקיבוץ ובהנהגתו, ובתווך כתבה מספר ספרים לילדים ולמבוגרים.

בסוף שנות השבעים ליוותה את הקמתו של קיבוץ גשור בגולן, והייתה חלק מכותבי "מסמך גשור", שכותרתו – "לא נהיה מכשול לשלום".

עם סיום פרק זה בחייה התמנתה למזכ"לית הקיבוץ הארצי, והייתה לאשה הראשונה שכהנה בתפקיד. לאחר מכן שימשה כמנכ"לית ונשיאת מכללת תל-חי.

בשנת 1996 נבחרה להדליק משואה בטקס הממלכתי בערב יום העצמאות כמייצגת ההתיישבות, התעשייה והחינוך בגליל.

עליזה השאירה אחריה בעל, יענק'לה, שלושה ילדים - הסופרת וחברת קיבוץ עין-שמר, רקפת זהר, הדס ואורנה. נכדים, בני משפחה, ורבים אשר הלכו לאורה וראו בדמותה כמנהיגה.

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, ספד לעליזה: "התנועה הקיבוצית כולה איבדה מנהיגה בכל רמ"ח אבריה. המשואה שהדליקה בערב יום העצמאות ה48 למדינת ישראל, הייתה רק כבוד קטן למי שהיוותה עמוד תווך איתן, נחוש ונמרץ למען ההתיישבות בגליל ופיתוח וחיזוק הגבול הצפוני. עליזה נפטרה, אך את צוואתה להמשיך ולפתח את הגליל נמשיך בגאון. חברי הקיבוצים והתנועה הקיבוצית מחבקים את בעלה וילדיה, חברינו – יענקל'ה, רקפת, הדס ואורנה, בני המשפחה, חברי קיבוץ ברעם וכל ויקיריה".

לאחרונה נתקלו מספר קיבוצים בקשיים רבים שהערימה ועדת ההשכרות מחוזית של רשות מקרקעי ישראל על חידוש חוזה שכירות עונתי, עד כדי אי חידוש החוזה על חלק מהקרקע "הזמנית" אותה עיבד הקיבוץ שנים ארוכות והעברתה לגורמים אחרים. מדובר בקרקעות אשר אינן כלולות במשבצת הקבע של הקיבוץ, ואשר מושכרות בחוזים קצרי טווח.
מקרים אלו גררו איתם דיון מקצועי ותקשורתי בשאלת עתידן של הקרקעות הזמניות והזכויות הנגזרות מעיבודן לאורך השנים.

עו"ד מיכי דרורי, ראש המחלקה המשפטית בתנועה מסביר: "ככלל, מסירת קרקע חקלאית שאינה בדרך של נחלה מעוגנת בהחלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 38 ובהחלטות שנגזרו ממנה ותיקנו אותה. ההחלטה קובעת, בין היתר, את כללי ההשכרה, את הקריטריונים לבחירת השוכר ואת פרוצדורות ההחלטה. הקריטריון של המשך שכירות ע"י השוכר הקיים הינו רק החמישי והאחרון ברשימת הקריטריונים (המדורגים על פי סדר חשיבותם). ההחלטה מייחסת משקל משמעותי להמלצת שר החקלאות".

מוסיף דגן יראל מאגף כלכלה: "בשנים האחרונות חל שינוי פרוצדורלי בטיפול בחידוש חתימה על חוזים עונתיים. בין היתר, הוקמה בכל מחוז יחידה העוסקת בנושא הקרקעות הזמניות, ונקבע כי באחריות המחוז הרלוונטי ברמ"י להוציא קול קורא לקבלת הצעות לשכירת קרקעות זמניות אשר מועד פקיעת הסכם השכירות הנוכחי שלהן קרב לקצו. בניגוד לנוהל שאפשר והיה קיים עד לפני מספר שנים, הועדות עומדות על קיום הפרוצדורה כלשונה ואינן מאשרות הארכת הסכם ללא הגשת מלוא המסמכים כנדרש".

לתנועה הקיבוצית (דרך המרכז החקלאי) נציג היושב הן בוועדות המחוזיות והן בוועדת ההשכרות העליונה.

"חשוב להדגיש כי אנו מזהים מגמות של הקשחה וחידוד נהלים, הקפדה על היבטי מנהל תקין ואף מתן משקל גדול יותר לשיקולים כמו צדק חלוקתי, על פרשנויותיו הנכונות יותר והנכונות פחות. אנו בוחנים כיצד לטפל מערכתית בכל אלו, ואף פעלנו במסגרת ועדה שעסקה בנושא זה אולם טרם סיימה עבודתה", מסכם דגן לוין, ראש אגף כלכלה.

מתוך כך המלצות אגף כלכלה לקיבוצים על מנת למנוע ממקרים כאלה להישנות: 

1. לעקוב באופן אקטיבי אחר מועדי פקיעת החוזים "הזמניים". רצוי לקבוע נוהל מעקב מסודר כדי למנוע תקלות ושכחה.
2. להגיש בקשה מסודרת למחוז הרלוונטי ברמ"י להארכת החוזה הזמני כחצי שנה לפני פקיעת חוזה ההשכרה הקיים.
3. להקפיד על הגשת בקשה מסודרת על פי הנהלים לרבות קבלת חותמת נתקבל מרמ"י.
4. לפנות במקביל לנציגי המחוז של משרד החקלאות בבקשה למתן המלצה לוועדת ההשכרות.

אנשי אגף כלכלה והמחלקה המשפטית עומדים לרשות הקיבוצים לכל שאלה והבהרה ומזמינים אתכם לפנות במידת הצורך.  

חלב ניגר ומשקאות חלב:  
יצור של 470 מיליון ליטר חלב- עלייה של שני אחוזים מהשנה שעברה.  

יוגורטים ומעדנים:  
ייצור של 198 מיליון ליטר – עלייה של אחוז וחצי.

 גבינה צהובה: 
ייצור של 39,500 ק"ג! עליה של 5.4%  

סה"כ ייצור חלב לשנת 2017: מעל 1.5 מיליארד ליטר! עלייה של חמישה וחצי אחוזים - גבוה משמעותית מקצב גידול האוכלוסייה
צריכת מוצרי החלב הכוללת: עלייה של 2.5%. 

מנכ"לית מועצת החלב מיכל קראוס (קבוצת שילר): "העלייה בצריכה היא עדות נוספת לביקוש ההולך וגובר של הציבור בישראל למוצרי חלב. אין ספק שהעלייה הדרמטית בצריכת גבינה צהובה נובעת מהתחרות העזה הקיימת בשוק הכוללת מבצעים רבים והנחות. בנוסף, יותר ויותר אנשים מבינים כי גבינה צהובה היא מקור מצוין לצריכת סידן החשוב כל כך לגוף האדם בכל גיל".

בזמן שבחוף המזרחי בארה"ב וברחבי העולם מתמודדים עם חורף קשה במיוחד, אפילו בישראל חווינו בשבוע שעבר "מיני סופה", בחצי הדרומי של כדור-הארץ נהנים בימים אלו מקיץ שטוף שמש. באווירה קיצית זו החליטו השנה לראשונה בתנועות הנוער החלוציות בארגנטינה לקיים מחנה קיץ משותף בחלקו. המחנה מורכב מ-14 קהילות של החלוץ למרחב, תנועת הנוער הגדולה ביותר במדינה, 8 קהילות של הבונים דרור ושתי קהילות של השומר הצעיר.  כל אחת מהתנועות קיימה מחנה עצמאי, כאשר ביום האחרון נפגשו כל חניכי התנועות ליום פעילות משותף.  

קיקה רוזנבורט, מזכ"ל החלוץ למרחב: "המחנה הינו חוויה מאוד אינטנסיבית של 10 ימי פעילויות והיכרות בין החברים, חוויה של צופיות, לנים באוהלים ומתחברים עם הטבע, וכמובן דרך התוכן מתחברים למדינת ישראל וליהדות. מוקדי הפעילות במשך השנה וביתר שאת במחנות הקיץ מדגישים  את המסגרת המרכזית, אם לא היחידה לחינוך יהודי ציוני פלורליסטי במדינה. בתוך המחנה יש כ50 מדריכים, שבעוד חודש יעלו למטוס ויבואו לארץ להשתתף בשנת ההכשרה של התנועות, חלק מזה יהיה חוויה בקיבוצים וקומונות בערים, לימוד עברית, עבודה קהילתית ולימודים בארץ כחלק מתכניות "מסע"".

רוזנבורט מדגיש: "ארגנטינה היא הקהילה החמישית בגודלה בעולם ועם הרבה היסטוריה ציונית וחלוצית. היה לנו הכבוד לארח השנה את מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר בקיני התנועות הציוניות שם, והתרגשנו יחד איתו מהחוויה בסמינר "סוף שבוע העצמאות". סוף שבוע שהראה כמה כוח יש לתנועה הקיבוצית ביבשת הלטינית בפעילות התנועות- הבונים דרור, הנוער הציוני השומר הצעיר והחלוץ למרחב".

מטה אשר הגיעו לשלב זה לאחר שבשלב הקודם ניצחו 3:1 את אלופת צ'כיה, בודיצ'בה, במשחק חוץ. במשחק הראשון הפסידה מטה אשר 3:2 בביתה לאחר שהובילה כבר 2:0 במערכות.

המשחק יתקיים כאמור ביום חמישי הבא בשעה 19:30 באולם עין שרה, הכניסה חופשית, הציבור מוזמן להרים את הגג באולם. 

אספקה קטנה – חנות (ללא תשלום) בה חילקו לחברים מוצרים בסיסיים שונים בהקצבה

במקום - מנה חלופית שמוגשת בחדר האוכל במקום המנה העיקרית.

חדר – הבית של ההורים

קומונה – מחסן הבגדים המרכזי בקיבוץ

כביסת חיילים - כביסה שמתבצעת בשבת עבור החיילים

משה בתיבה - נקניקיה מצופה בצק עלים. בקיבוצים מסוימים נקראת "נקניקיה בפיג'מה"

חצרן - עובד "כלבויניק" שמבצע תיקונים, אוסף כביסה ועוד עבודות כלליות

כלבויניק – מיכל פלסטיק לאיסוף שאריות המזון בחדר האוכל

שומר/ת – חבר/ת הקיבוץ שמשגיח/ה על הילדים בבית הילדים בלילה

מקימ/ה – מטפל/ת בבית הילדים שמשגיח/ה על הקטנים משעת היקיצה משנת הצהריים ועד היציאה לחדר.

הקמה – שעת אחר הצהריים, בה הולכים להורים

שקדיות – שקדי מרק

דייסה – כל סוג של מנת פחמימות בחדר האוכל

המוסד - קיצור של "המוסד החינוכי", בית הספר הקיבוצי

והתשובה לשאלה שבכותרת – וופל

ויצ"ו ישראל מציגים הפקה מיוחדת: "מחווה ללהקת הנח"ל" עם כוכבי להקת הנחל לדורותיה.

הזדמנות מדהימה ליהנות מנוסטלגיה במיטבה ולתמוך בפעילות החשובה למען משפחות נפגעות אלימות.

בית בירה "FASS" הינו מבשלת בירה בוטיק משפחתית, בר ומרכז מבקרים במבנה חדר האוכל הישן של קיבוץ גשור.

במקום מוזגים ממגוון הבירות המקומיות שמכינים במקום:
FassWheat - בירת חיטה קלילה ועדינה. 5.6%
FassLager - בירת לאגר אדמונית, עשירה בטעמי לתת. 5.6%
FassPorter - בירת פורטר כהה בסגנון אנגלי, בעלת טעמים קלויים עמוקים. 4.8%

לצד הבירות תמיד יש גם מה לאכול ובמקום מוגשות מגוון מנות - המקום כשר.

מבשלת הבירה "FASS" הינה בית גם לאמנים יוצרים מקומיים ומרחבי הארץ כולה ובמקום מתקיימות הופעות ומיני אירועים.
 

בואו לטעום מהבירות המקומיות וליהנות מאוויר הרים בגולן!

ליצירת קשר: 052-457-6109