"אנחנו בוודאי רואים את הנגב והגליל בעדיפות לאומית  גבוהה, אנחנו לא רואים את יישובי יהודה ושומרון בעדיפות לאומית, והמפה שאנחנו נציג תבטא את העדיפות הזאת"

השר לביטחון הפנים, עמר בר-לב הגיע ביומו השני של כנס הנהגות הקיבוצים לראיון נרחב עם העיתונאית נטע לי שם טוב מחדשות 12 על ענייני היום.

כבר בתחילת דבריו לא השאיר השר ספקות לגבי תפיסתו את מצב הפשיעה בארץ ואמר: "הפשיעה היא בכל הארץ והיא יעד מרכזי בעבודתי. מיומי הראשון אמרתי שזה עניין שיימשך ב-2021-2022. בלימה של האלימות ברחוב הערבי. זו הזנחה של שנים, אני לא מסתכל אחורה ולא מאשים. משטרת ישראל עושה מבצעים ופשיטות כל שבוע של מאות שוטרים וזה משהו שלא רצינו בעבר. זאת תחילתה של תהליך, זו לא טיפה בים, זה מאבק נחוש חד משמעי ולא מתפשר".

השר בר-לב תקף את היחס למשטרה מצד הממשלה הקודמת ואמר בין היתר: "משטרת ישראל דוכאה בשנים האחרונות, לא היה מפכ"ל, היו שרים והיה ראש ממשלה שפעלו נגד גופים במדינת ישראל וביניהם גם משטרת ישראל, לא רוצה לדבר על אחורה. רוצה להתקדם. הייתי תמיד פוליטיקאי רע, אבל קיבלתי על עצמי את המשימה ועל כך אני אבחן.

השר לבטחון פנים הדגיש: "איני אחראי על כל אמירה של שוטר. יש לי שותפים חשובים למדיניות שלי – הראשון זה המפכ"ל, שהוא מצוין ורתום, הוא פחות משנה בתפקיד. השותף הנוסף הוא ראש הממשלה – אנחנו לא מאותה מפלגה אך יש לנו רוח גבית וסיוע לצוות השרים, לי ולסגן השר. יש סימנים ראשונים לתחילת שינוי, אבל זה רק סימנים ראשונים. התהליך ארוך וקשה, אבל יצליח".

בכל האמור למעורבות שב"כ ציין השר: "אין צורך שאנשי שב"כ יחדרו לכל מיני מקומות כאלה ואחרים. חוק השב"כ מחייב את השב"כ להגן על השלטון והמשילות שלו. ברגע שמשפחות פשע משתלטות על ראשי מועצות, נכנסות למכרזים ממשלתיים ורשותיים. ירי על מלון זה ניסיון להראות מי שולט באזור. ולכן הפשיעה מאיימת על עצם הלגיטימיות של ממשלת ישראל והאכיפה היא הזרוע הביצועית שלה. ולכן יש צורך במודיעין ומעורבות כאשר יש סכנה לשלטון ולרשויות השלטון בישראל.

השב"כ היה מעורב בחקירת הירי לביתו של ניצב חכרוש. היועמ"ש מחליט מתי על שב"כ להתערב ומתי לא. בדוגמא של הירי לביתו של ניצב ג'מאל חכרוש, מדובר בפגיעה בסמלי שלטון ולכן היתה חקירה משותפת של המשטרה והשב"כ".

השר הדגיש: "אנחנו מאותתים לכל תושבי ישראל, יהודים וערבים וכולם, שמשטרת ישראל מתכוונת להתמודד עם הפשיעה הזו בכל האמצעים החוקיים אבל השונים, זה נעשה, זה עוד לא השיא אבל זה יקרה".

אפשר לומר שיש בשורה - מתן האמצעים לאנשי המתמיד. כמו שיש שיטור עירוני בערי ישראל וזה שיתוף פעולה בין שוטרים ופקחים, כך נעשה ב-2022 פיילוט ב-6-7 מועצות אזוריות לשיטור מועצתי – שוטרים ופקחים, זה מתוקצב והם יתמודדו עם פשיעה חקלאית והפרעות אחרות".

השר אמר עוד: "אנו מבינים שהפשיעה והפשיעה הלאומנית כנגד המדינה יש ביניהן חפיפה גדולה וראינו את זה גם ב'שומר חומות'. יכול להיות תסריט של מלחמה בצפון, שצריך להעביר כוחות וואדי עארה חסום והעברת הכוחות מתעכבת. אנו עובדים עם צה"ל להקמת חטיבת מג"ב משותפת לצה"ל ומשטרת ישראל, בשוטף תהיה חטיבה בצה"ל, אבל באירועים כאלה תהיה כמו כוחות מג"ב מילואים שחסרים בחירום".

השר בר-לב סיים את הראיון והתייחס לשאלה בעניין מפת העדיפות הלאומית: "במפלגת העבודה אנו עובדים על טיוטת מפת אזורי העדיפות ויש בינינו לבין מפלגות אחרות בממשלה חילוקי דעות. אנחנו בוודאי רואים את הנגב והגליל בעדיפות לאומית  גבוהה, אנחנו לא רואים את יישובי יהודה ושומרון בעדיפות לאומית, והמפה שאנחנו נציג היא תבטא את העדיפות הזאת. אני מניח שיהיה על זה דיון נרחב בממשלה וויכוחים ואני מקווה ומאמין המפה העדיפות הלאומית החדשה תהיה קרובה יותר למפה שלנו מאשר למפה בשנים האחרונות".