הבחירות למזכ"ל התנועה הקיבוצית - שואלים את המתמודדים (חלק ב')

מה הנושא המרכזי לדעתך שמעסיק את חברות וחברי התנועה, ומה בכוונתך לעשות על מנת לקדם נושא זה?

ליאור שמחה: 
התנועה מחויבת בראש ובראשונה להיות שם עבור חברי וקיבוצי הנגב המערבי והצפון, יחד עם הובלת מאבק בלתי מתפשר להחזרת כל החטופים הביתה. משימתנו הגדולה, תקוותנו הגדולה, היא שיקום ופיתוח הקיבוצים ואמצעי הייצור, חרף המצוקה והמכאוב. הצלחנו לעשות זאת במשק החלב, עם שיקום הרפתות, כולל רפת כיסופים שנחרבה, כך ששלב אחר שלב נבנה מחדש את שנהרס, ניטע תקווה היכן שהיא נגדעה.

אמרנו ונאמר בכל הזדמנות: זו האחריות שלנו, של כולנו. כל קיבוץ ידע, כי במידה ויצטרך כולנו נהיה שם בשבילו, וכך נהיה שם בשביל קיבוצי הנגב המערבי וגבול הצפון. רק הם, אחינו ואחיותינו, יתוו את עתידם. עכשיו, כשהחברה הישראלית שבה ו"גילתה אותם", אסור לשכוח שעד ה-7 באוקטובר סבלו הקיבוצים, כולל קיבוצי העוטף והצפון, מהסתה נגדם וטענות לפריווילגיות ובבוא בוקר ה-7 באוקטובר, הופקרו לגורלם. זה לא יקרה שוב ואסור לנו שזה יקרה שוב.

על-כן, התנועה מחויבת להניע מהלכים ולהשפיע בצמתי קבלת ההחלטות אל מול מכלול שלם של גורמים במישור הלאומי והציבורי, בכדי להעניק לקיבוצים ולחבריהם את כל התמיכה והתנאים לתקומה מחודשת של ההתיישבות ואמצעי הייצור, עד התלם האחרון. הווה אומר: נזקוף קומה ונוביל תנועת הגשמה ועשייה, המציבה על סדר היום הלאומי את צורכי הקיבוצים, אורחות חייהם וערכיהם, ופועלת בכל המישורים לשמור ולקדם את זכויותיהם בדרום, בצפון, בכל נקודה.

ככל שניצור יותר מכפילי כוח בעזרת חיבורים וממשקים; ככל שנהפוך לתנועה יותר יוזמת, דינמית ומשפיעה; ככל שנהיה יותר נוכחים בייצוג האינטרסים של הקיבוצים וחבריהם בתקשורת והיכן שההחלטות מתקבלות – כך נוכל לממש את ההזדמנויות לעתיד טוב יותר, נכון יותר ובטוח יותר לכולנו. ועדיין, משימתנו לא תושלם עד החזרת אחרון החטופים הביתה, עד שנראה אותם שוב עמנו.

הדס דניאלי ילין:
אני מאמינה שכמו כולם, קודם כל חברות וחברי הקיבוצים היו רוצים לראות את החטופים חוזרים הביתה. אני מתכוונת לרתום את כוחה הציבורי של התנועה למען המשך המאבק הזה, וכמובן להמשיך לפעול באופן אישי.

לתפיסתי מאז 7 באוקטובר מעסיקים את חברי התנועה שני דברים במקביל: עתיד הקיבוצים הפגועים והמפונים ועתיד הקהילה שלהם עצמם. בנושא הראשון, העניין העיקרי הוא שיקום - פיזי, קהילתי וכלכלי. זהו תהליך ארוך שהתנועה מוכרחה לקחת בו חלק אקטיבי בייצוג מול מוסדות המדינה ובליווי מקצועי של כל צרכי הקהילות.

לכן נתרגם את ערך הערבות ההדדית שלנו למעשים: נחבר בין קיבוצים חזקים כלכלית לכאלה שזקוקים כעת לתמיכה כדי ליצור שיתופי פעולה, נרתום את הארגונים הכלכליים של התנועה לייצר מנועי צמיחה, ננתב את העשייה של הארגונים ההתנדבותיים (כמו ש"ש ומכינות) וגם את החברים והחברות בכל הגילאים לטובת שיקום הקיבוצים בדרום ובצפון. אני פוגשת כל הזמן חברות וחברים עם נכונות עצומה להתגייס ולסייע. על התנועה להיות הגורם המתכלל והמחבר בין הצרכים למשאבים - ובעיקר פשוט להיות שם למען הקהילות.

בקיבוצים שלא נפגעו נראה שכבר זמן רב החברות והחברים מוטרדים מנושאי הקליטה והבנייה. יש קיבוצים שבהם בנות ובנים מחכים שנים כדי לחזור ולהקים בהם בית, וחלק מהקיבוצים בפריפריה סובלים מדמוגרפיה שלילית. כאן תפקידה של התנועה הוא לסייע לתוכניות ההתרחבות, הקליטה והבנייה הספציפיות של כל קיבוץ. הקיבוץ לא אמור לנהל את המלחמות שלו לבד. אנחנו נכין תוכנית אסטרטגית כוללת לנושא זה ונדאג לסייע לכל קיבוץ בכל הכלים העומדים לרשותנו, להגשים את שאיפותיו ותוכניותיו.