הלך לעולמו הסוציולוג וחוקר הקבוצות השיתופיות אליהו (צצה) רגב - הוגה רעיון הקיבוץ השיזורי

אליהו (צצה) רגב נולד בשנת 1932 בחדרה ולמד בבית החינוך לילדי העובדים בעיר. לימים לקח חלק בהכשרות השומר הצעיר שהקימו את קיבוץ ברעם ביוני 1949, בו היה חבר עד יום מותו. הוא לא הסתפק רק בחיים בקיבוץ, אלא הקדיש את חייו לחקר, הבנה ופיתוח של רעיון הקיבוץ והחיים השיתופיים והיה אידאולוג מקורי ויצירתי. כסוציולוג ופסיכולוג, הוא שילב ידע אקדמי עם ניסיון חיים עשיר, מה שהפך אותו למומחה מוביל בתחומו.

צצה עסק שנים רבות בליווי והדרכה של קבוצות וקיבוצים, חקר את תולדות התנועה הקיבוצית בארץ ותנועות שיתופיות ובעולם. רגב הוא היווה השראה גדולה לצעירים בתנועה הקיבוצית ובקבוצות שיתופיות ברחבי הארץ. לרעיונותיו ולמושגים אותם תווה, היה מקום חשוב ומרענן בהתחדשות רעיון השיתוף בישראל. מה שהפך אותו לדמות כה משמעותית היה יכולתו לשלב בין ניתוח ביקורתי לבין אופטימיות ואמונה בערכי השיתוף. הוא דגל בכך ש"שיתוף עושים באהבה או שלא עושים בכלל" - משפט שהפך למוטו עבור דור חדש של פעילים בתנועות שיתופיות.

בשנת 1996, בתוך משבר הולך ומעמיק בתנועה הקיבוצית על רקע תהליכי הפרטה, פרסם את הספר פורץ הדרך 'הקיבוץ מת יחי הקיבוץ' שבו הוא מציג מחקר מקיף על התמוטטות ערכי הקיבוץ, והציג פתרונות מעשיים לגישור על הפערים שהלכו והעמיקו בתוך הקיבוצים ולחידוש רוח הקיבוץ. הספר, שהיה נקודת מפנה בשיח על עתיד התנועה הקיבוצית וזכה להערכה רבה מעמיתיו האקדמיים, הפך לחלק בלתי נפרד מ"ארון הספרים הקיבוצי". החלופה שאותה הציע רגב בספרו תחת הכינוי 'השיתוף הריבוני', מבקשת לבנות מודל קיבוצי פדרטיבי, 'שיזּוּרִי' בלשונו (מלשון שזירה, כמו סיבים הנשזרים לחבל), כלומר קיבוץ המורכב מהתאגדויות פנימיות רבות של חברים (קומונות) המקיימים ביניהם מידות שונות של שיתוף בהתאם לרצונותיהם ולמערכות היחסים ביניהם, וללא כפייה של הרוב על המיעוט. 

לאחר ה-7.10 הוא פונה מברעם יחד עם שאר חברי וחברות קהילתו וסיים את חייו כשהוא מתגורר עשרה חודשים מחוץ לביתו, כפליט בארצו. הוא הותיר אחריו שלושה ילדים וארבעה נכדים. הלווייתו נערכה ביום רביעי בבוקר בבית העלמין בקיבוץ ברעם בחוג המשפחה בלבד, ואחר הצהריים נערך לו טקס פרידה על ידי קיבוצו במקום מושבם הזמני.