הקואופרציה מגלה את כוחה גם במשבר הקורונה

הדו"ח, המתפרסם זו השנה התשיעית, מהווה שיתוף פעולה מחקרי בין ברית הקואופרציה העולמית (ה-ICA) לבין מכון המחקר האירופאי לקואופרטיבים ועסקים חברתיים (EURICSE). החל משנת 2020, הורחב שיתוף הפעולה המחקרי על מנת לכלול גם קואופרטיבים הלוקחים חלק ב-ICETT, צוות החשיבה היזמי של ברית הקואופרציה העולמית, ביניהם התנועה הקיבוצית.

נקודת המוצא לגיבוש המוניטור ככלי מחקרי היתה העדרו של המרכיב הקואופרטיבי מהמחקר האקדמי הכלכלי, דבר שפגע ביכולת הפיתוח וההתקדמות של קואופרטיבים בעיני מקבלי החלטות וקובעי מדיניות במדינותיהם והן ביכולת למצב את הכלכלה הקואופרטיבית בעיני הציבור כולו ובעיני חברי קואופרטיבים בהווה ובעתיד כחלופה כלכלית ראויה ואף טובה יותר מחלופות מוכרות ונחקרות יותר.

מנקודת המבט הכלכלית שלו, מנתח המוניטור קואופרטיבים גדולים מסביב לעולם, וכולל דירוג לפי גודל כללי ולפי סקטור השתייכות (ייצור, חקלאות, בנקאות, ביטוח ועוד). בנוסף, מתמקד הדו''ח בנושאים כלכליים ספציפיים, לרבות השוואת החוסן הכלכלי של הקואופרטיבים לחוסן הכלכלי של המדינות בהן הם פועלים, את מספר העובדים המועסקים בהם ואת תרומתם לתוצר הלאומי הגולמי (GDP), כאשר כבר מפרסומים קודמים של המחקר ניתן היה ללמוד על יכולת ההשפעה הגלובלית של התנועה הקואופרטיבית כארגון כלכלי.

מתוך הדו''ח עולה כי סך המחזור של 300 הקואופרטיבים הגדולים (לפי נתוני 2018) עומד על סך של יותר מ-2 טריליארד דולר, וכי מרביתם פועלים במדינת מתועשות דוגמת ארה"ב (74 קואופרטיבים), צרפת (44), גרמניה (30), יפן (24), הולנד (18) ואיטליה בעיקר בתחומים של חקלאות (104 קואופרטיבים) וביטוח (101 קואופרטיבים).

בחינת יחס מחזור העסקים לתמ"ג לנפש של 300 הקואופרטיבים הגדולים בוחנת אותם במונחי כח הקניה בכלכלה המקומית בה פועל כל אחד מהם. בחינה זו, מכניסה לדירוג 300 הגדולים גם קואופרטיבים למתן שירותים דוגמת חינוך ובריאות וגם קואופרטיבים של עובדים, ומרחיבה של הרשימה גם למדינות נוספות, דוגמת קוסטה ריקה, אורוגואי וקניה.

הדו''ח לשנת 2020 כולל בתוכו גם פרק מיוחד, הבוחן את דרכי התמודדותה של התנועה הקואופרטיבית ברחבי העולם עם משבר הקורונה, הן עם המגפה העצמה והן עם המשבר הכלכלי שנלווה ועדיין נלווה לה. על פי ממצאי הדו''ח, פעולתם של קואופרטיבים ברחבי העולם לא הוגבלה פנימה, לדאגה לחבריהם בלבד, אלא כללה התגייסות ופעולות סיוע כלפי אוכלוסיות שנפגעו מהמגפה ומהסגרים שנלוו לה. כך, למשל, תרמו קואופרטיבים חקלאיים ברחבי העולם חלקים מתוצרתם לצורך סיוע לאוכלוסיות מוחלשות. קואופרטיב הצרכנות הבריטי MIDCOUNTIES העמיד מימון לצורך הקמת מערך מתנדבים בסיוע בהנגשת מוצרי מזון לאוכלוסיות שניידותן נפגעה עקב המגפה והסגרים, בעוד ש-S GROUP  הפיני השקיע כספים בפיתוח טכנולוגיות שיאפשרו צמצום התקהלויות ויגבירו יעילות בעת רכישת מוצרי מזון בצרכניותיו הפזורות ברחבי פינלנד. קואופרטיבים פיננסיים, דוגמת RABOBANK ההולנדי סייעו ועודם מסייעים לא רק לחבריהם בהתמודדות עם נזקי המשבר הכלכלי הנלווה למגפה, אלא גם מסייעים להמשך קיומן וקיומם של פעולות ושירותים חברתיים דוגמת חינוך ורווחה בקהילות בהם הם פועלים, הכל לצד או בנוסף לתכניות הסיוע שהעמידה כל ממשלה וממשלה.

התובנות המתגבשות בקרב קובעי מדיניות בעולם הנן כי ההשלכות הכלכליות והחברתיות של הקורונה קשורות זו בזו, ומאחר ומדובר במשבר עולמי – ידרשו פעולות ותגובות מתואמות על מנת לצאת ממנו. הערכים והעקרונות העומדים בליבה של הזהות הקואופרטיבית תרמו ליכולתם של קואופרטיבים להתאים עצמם לתנאים הבלתי ציפויים ואף הקיצוניים ששררו השנה, ואין ספק כי יהא בהם, כך לדברי מנכ''ל ה-ICA  ומנהל מכון המחקר EURICSE, אשר נשאו דברים בכנס, כדי לתמוך בהתאוששות הכלכלית העולמית, לצד בניה מחודשת של עסקים וקהילות.

לקריאת לדו''ח המלא: לחצו כאן