חינוכי חברתי בלב הקיבוץ

שלהי הקיץ קשים מהקיץ עצמו: עם סיום החופש הגדול ולקראת  שנת הלימודים, צוותי מערכת החינוך החברתי יחדשו את הבתים ויתאימו את שגרת העבודה. ימי ההערכות בין פעילות הקיץ לפעילות השוטפת של השנה נותנים קצת אוויר להתמודד עם השינוי בקבוצה, העיבוד מהפעילות של השנה החולפת והצבת המטרות לשנה הבאה. וכך, כאילו בלחיצת כפתור, יעמדו הצוותים מחויכים ונרגשים כאשר האוטובוס יעצור והילדים יחזרו מהיום הראשון ללימודים.

ג'ורג' ברנארד שואו אמר פעם שבילדותו הוא נאלץ להפסיק את לימודיו על מנת ללכת לבית הספר. לכאורה, נראה כאילו אנחנו הופכים תקליט ומנגנים מנגינה שונה בצלילים מוכרים, אך למעבר הזה בין פעילות הקיץ לפעילות השנתית יש השפעות רבות, הוא מלווה בשינויים במזג האויר, בפרידה מילדים שנכנסו לנו ללב, משינויים בצוות שנכנס לנו ללב, שינוי היחסים עם ההורים שנכנסו לנו ללב, ובאופן אישי כל אחד ואחת מביטים על הזמן הזה ומרגישים את ההתרגשות שבין סיום להתחלה. המעבר הזה קורה בין-לילה, כי העבודה בחינוך החברתי לעולם אינה עוצרת, אנחנו שם תמיד, כמו שכתבה רחל שפירא "נאמנים כצל, סבלניים כזמן".

כזה הוא החינוך החברתי, המקום בו בוחרים להתנסות, להיות חלק מקבוצה, ליצור חברויות, לריב, להתפייס, להתבונן במבוגר משמעותי ולרצות להיות כמוהו, אפילו אם זה המד"צ בתנועה או מדריך מחליף שהגיע לכמה ימים. החינוך הבלתי פורמאלי הוא המקום הזה שאליו הולכים כדי להתאמן בלהיות מבוגרים, שהמעשה החינוכי שלו לעולם אינו נגמר, הוא ממשיך להשפיע גם 20 שנה אחרי גיל 18, כי את החוויות של המעשה החינוכי, כמו מסע אופניים על גבול ירדן או חציית הכנרת ברפסודה - אי אפשר לשכוח.

תחילת השנה החינוכית הנוכחית מביאה איתה אתגרים רבים לקהילות הקיבוציות ובתוכן גם למערכות החינוך. ישנם קיבוצים שחוזרים הביתה עם חששות גדולים, ישנם כאלו שיתחילו את השנה במקום הפינוי, ישנם כאלו שלא התפנו בכלל אבל הצוותים שלהם עדין במילואים והם חסרים, ויש כאלו שיתחילו את השנה בעיר או ביישוב רחוק מהקיבוץ שלהם. למערכת החינוך החברתי ישנו תפקיד חשוב בחיבור כלל הילדים ובני הנוער של הקיבוץ בשנה הזו. זה יהיה מאתגר, זה יהיה שונה, עם זאת- זה יהיה באופן המתאים לכל מערכת ולכל משפחה, והגמישות תהיה מרכיב חשוב ומהותי בשנה זו.

וגם לי באופן אישי זו תהיה שנה שונה. אם היו אומרים לי כשהתחלתי לעבוד בתנועה הקיבוצית שאסיים את עבודתי באגף החינוך לאחר שבע שנים וחצי לא הייתי מאמין. תקופה כזאת משמעותית תגמר בסוף חודש אוגוסט עת אסיים את תפקידי באגף החינוך של התנועה הקיבוצית ואצא לדרך חדשה.

במהלך תקופה זו פעלתי רבות על מנת שכל קיבוץ אשר יבחר בכך, יוכל לקיים מערכת חינוך חברתית, ולשמחתי הרבה הבחירה הזו נעשית טבעית יותר ויותר כאשר גם בתקופת הקורונה ראינו איך מערכות החינוך החברתי מוצאות את הדרך לתת מענה חינוכי קהילתי אשר מושתת על אותם ערכים.

לפני כמעט שנה, בעודי מהרהר מתי הזמן הנכון לסיים, יצאתי החוצה לערב סתווי והחלטתי לעשות עוד שנה אחת, זה היה בתחילת אוקטובר. ובשנה האחרונה עברה מדינת ישראל בכלל והתנועה הקיבוצית בפרט טלטלה גדולה מאוד. אנחנו עדיין מלקקים את הפצעים אשר נפתחו ב-7.10 והחלמתם לא תתחיל עד אשר ישובו כל החטופים והחטופות וישתחררו כל החיילים והחיילות מהמלחמה. מלחמה זו משפיעה רבות גם על מערכות החינוך. איבדנו חניכים, הורים, אנשי צוות ושותפים לדרך. לצד האובדן והכאב הגדול מערכות חינוך חברתי התמודדו ועדיין מתמודדות עם אתגרים רבים, אך דבר אחד ברור ניצב לנגד עיניי- אין עוררין בצורך שיש לכל קיבוץ וקיבוץ בקיום מערכת כזו, ולא משנה היכן הוא נמצא.

העבודה באגף החינוך מאופיינת בתחושת שליחות עם אחריות גדולה מאוד- אנחנו אלו שתומכים את צוותי החינוך של מי שירכיבו את הנהגת המדינה בעוד 30 שנה. אחריות זו ליוותה אותי בכל מעשה חינוכי אשר הייתי שותף בהובלתו.

העשייה החינוכית מבחינתי מאופיינת בכמה שלבים:

התחלה- שלב התכנון, החזון, הצבת המטרות, חשיבה על המשתתפים, הכנת המדריכים והצוות ועוד.

אמצע- הפעילות החינוכית עצמה, המפגש החברתי, התכנים החינוכיים, החוויות האישיות והקבוצתיות, עמידה באתגרים, הטעויות שלומדים מהן.

המשך- עיבוד החוויה, המטען הרגשי שנשאר איתנו, החוויות שיעצבו אותנו בהמשך החיים, החברויות שנוצרו וגם התסכולים עליהם התגברנו ויעזרו לנו בהמשך הדרך.

בזכות שלבים אלו, יכולים בני ובנות הנוער אשר מתחנכים במערכות שלנו, לסיים י"ב ולבחור בתהליך האישי שיעברו, את ההשפעה שלהם על החברה הישראלית.

היו אלו שבע שנים בהן בחרתי לקחת אחריות ולהוביל את תחום החינוך החברתי בתנועה הקיבוצית במחלקת "שבילים", בהתחלה בתור רכז מפעלים חינוכיים ורכז אזור צפון, ולאחר מכן כמנהל מחלקה. זכיתי להוביל פעילויות חינוכיות רבות - מסע י"ב, כנס י"א, רפסודיה, כנס החינוך השנתי, קורסי הדרכה, תהליכים קהילתיים, שותפות בצוותי עבודה של משרד החינוך, קידום החינוך הבלתי פורמלי במרחב הכפרי, חיזוק הקשר עם יחידות הילדים והנוער במועצות האזוריות, יצירת הכשרות, עבודה עם מערך ההדרכה, ועוד תהליכים חינוכיים רבים אשר קידמו את מערכות החינוך בקיבוצים.

לעבודתי בתנועה הקיבוצית היה מעגל שותפות רחב מאוד - אגפי התנועה וכלל עובדי ועובדות התנועה, מנהלי יחידות הילדים והנוער במועצות האזוריות, מנהל חברה ונוער במשרד החינוך, אנשי ונשות אקדמיה, תנועות וארגוני הנוער, מנהלי ומנהלות הקהילה בקיבוצים, מנהלי ומנהלות החינוך בקיבוצים והצוותים החינוכיים.

לכל אלו, אני מבקש להודות על ההקשבה, הסבלנות, המקצועיות היכולת להכיל את הרעיונות ולהתחבר לדרך ולמעשה החינוכי אליו כיוונתי. בזכות שיתופי הפעולה אשר נוצרו, עבודתי נעשתה מקצועית ומתאימה יותר לצרכי מערכות החינוך בקיבוצים. מכל אחת ואחד למדתי משהו שאני לוקח איתי להמשך.

אני מאחל המון בהצלחה, וגאה להגיד שהייתי חלק מהעשייה המשמעותית של התנועה הקיבוצית.

לחבריי בצוות אגף החינוך - אני מסיים לעבוד במקום העבודה הטוב והמשפיע ביותר להיות בו. תמשיכו בעבודת הקודש של החינוך הקיבוצי, מלידה ועד ש"ש, בתמיכה ובליווי המערכות הקיבוציות. תודה על האמון, המסירות וההתמדה! יש בלב שלי ציור של חולצה ירוקה.

כמו שאומרים אצלנו בחינוך החברתי- אנחנו לא נפרדים, פשוט הולכים להיפגש באופן אחר ובתדירות שונה. אסיים באיחול שבשנה הבאה כשנשב על המרפסת, בשמים יהיו רק ציפורים נודדות.

לאשתי ולבנות- אתן סוד ההצלחה שלי.