כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

כמידי שנה התקיים הטקס לרגלי האנדרטה לזכר נופלי הקיבוצים שבמועצה האזורית מגידו. האתר זוכה לטיפול רצוף ומסור של איציק שפרן מעין השופט ואף הולך ומתפתח במימון תקציב משרד הביטחון.  את הטקס הנחתה השנה יערה ירון מעין השופט, והוא נפתח בנגינת חליל של יעל ארנון (מגידו) לשיר 'מה אברך'. בטקס שולבו קטעי שירה ונגינה של מיה יוהנה מנחם מגבעת עוז וסוף סלע מגבע.

את אבוקת הזיכרון הדליקה ורד לב, אמו של סמ"ר הרן לב ז"ל ממעין ברוך, אשר נפל בקרב במלחמת לבנון השנייה. לאחר מכן קראה את ה'יזכור' לאה גלבוע, אמו של סמ"ר יותם גלבוע ז"ל ממעוז חיים שנפל גם הוא במלחמת לבנון השנייה. אשר עברון, אחיו של סמל נתן עברון ז"ל, מקיבוץ סעד, שנפצע קשה במבצע 'ליטני' ומת מפצעיו לאחר שבוע, אמר תפילת קדיש.

שר הביטחון, רא"ל (במיל') ח"כ בני גנץ, היה ראשון הדוברים. גנץ דיבר בנאומו על תרומתה של התנועה הקיבוצית לביטחון המדינה ושגשוגה לאורך השנים, ואמר: "את ההקרבה למען המולדת, את החיבור השורשי לאדמה, את הזריעה והדמעות והקציר – את כל אלה, מייצגת התנועה הקיבוצית, מימי המחתרות ועד היום. חלק לא קטן מגדולי הלוחמים שידענו גדלו על הקרקע האידיאולוגית הפורייה, בין השדות לרפתות. כך נוהגים אנשי ההתיישבות העובדת והקיבוצים - לא מותירים מקום לספק, שעם אחד אנחנו – בקרבות ובקברים, במאבק מול הקורונה, או במאבק על הדמוקרטיה. במאבקים למען החלשים בחברה, ולמען המשימות הלאומיות שעוד נכונו לנו. פשוט מתייצבים לדגל ולוקחים אחריות". לדברים בהרחבה שאמר שר הביטחון: לחצו כאן.

בשם המשפחות השכולות דיבר יוסי הדסי, אביו של סמ"ר יונתן הדסי ז"ל ממרחביה, לוחם יחידת "מגלן" שנפל בקרב במלחמת לבנון השנייה, וסיפר: "יונתן, כשאר בני גילו מהשכבה בתיכון שהיו ברובם מקיבוצים, גדלו על מצע של ערכים שראוי להתגאות בהם – אהבת אדם, מוסר ודרך ארץ, וכן, גם אהבת המדינה. במציאות ימינו יש להמשיך להתגייס ולהילחם על חירותנו. אנחנו כאן בטקס ההתייחדות השנתי של התנועה הקיבוצית, תנועה שממשיכה את דרכם של בנינו ובנותינו. אנחנו גאים בתנועה, התנועה משמעותית בקיומה של המדינה ותפקידה עדיין לא תם".

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, ביקש בפתח דבריו "לשלוח בשם כל חברות וחברי התנועות הקיבוציות, את השתתפותנו בצער משפחות הנספים באסון הנורא שהתרחש בהר מירון. ליבנו ותפילתנו עם המשפחות והקהילות שאיבדו את יקיריהן". לאחר מכן אמר מאיר: "שמותיהם של 3,095 בנות ובנים, אבות ואימהות, נכדים ונכדות, בני זוג, חקוקים על לוחות האבן כאן מאחורי. את כולם מאחד קו אחד ברור – אהבת הארץ והמדינה. בימים אלה של התפוררות המרקם והערבות החברתית וההדדית במדינה, בתקופה של הקצנה מבית, של שנאה גוברת, של אובדן הבושה, בעידן בה מנהיגות איבדה דרך, עלינו  - על כולנו – רובצת האחריות להאיר את הדרך ולהוביל בה. כל אחד ואחת על פי יכולתו. במקום שאין איש, נשתדל להיות אנשים. על כולנו, במעשינו, בהתנהלותנו, להיות ראויים – כל יום מחדש -  לקורבן שהקריבו הנופלים".

יו"ר סניף יד לבנים הקיבוצי, ד"ר אירית בר-נתן הזכירה בתחילת דבריה את אבישי טבת ז"ל מגן שמואל שהלך לעולמו בלילה לפני וריכז במשך שנים ארוכות בתנועה הקיבוצית את תחום הנפגעים והטיפול בפרט, כשבמסגרת פעילותו טיפל במשפחות שכולות, אלמנות ויתומי צה"ל, וציינה ש"מאוד סמלי שדווקא היום הלך לעולמו מי שדאג כל הרבה שנים לחיילים ולמשפחות השכולות". אירית ביקשה להודות לנציגי אגף משפחות, הנצחה ומורשת במשרד הביטחון על עזרתם בטיפול במשפחות השכולות בקיבוצים, ולירון בסקינד, רכז הסניפים של ארגון יד לבנים, ואמרה שהיא שמחה על החזרה למסורת הרגילה של הטקס, כי זה חשוב שידעו מי אנחנו ומה תרומתנו.

מזכ"ל התנועה, ניר מאיר, ביקש להתנצל בפני המשפחות וסיפר כי "בשנה שעברה קיימנו את הטקס ביום הראשון שבו ניתן היה להתאסף ביחד 100 אנשים בשטח פתוח, ולכן קיימנו אותו כטקס לצורך צילום. לקחנו הימור ואני שמח שהצלחנו. יחד עם זאת, ספגתי תגובות זועמות ממשפחות שכולות שסברו שקיימנו אותו "כמו גנבים בלילה". אני סבור כי נהגנו נכון, היה חשוב לנו לשמר את המסורת למרות המגבלות שנוצרו". בעניין אחר אמר: "לא יכול להיות שחברי התנועה הקיבוצית יודעים להתאבל על הנופלים אך לא יודעים לתמוך במשפחות. אין מצב שבקדנציה שלי למשפחה שכולה לא יהיה למי לפנות. כל משפחה שנתקלת בבעיה מול הקיבוץ, אני מבקש ממנה שתפנה אליי באופן ישיר".

לבסוף דיברו עמוס שלו מעברון, אביו של רס"ן ניסן שלו ז"ל שהיה טייס מסוק יסעור אשר נהרג מפגיעת טיל במלחמת לבנון השנייה, שאול שילה מגבעת ברנר, אביו של סגן אלעד שילה ז"ל שנהרג באסון צאלים ב' ואירית בר-נתן ממעגל מיכאל, אמו של סמ"ר סיון בר-נתן ז"ל ששירת כלוחם בפלס"ר גולני ונהרג בתאונת דרכים. ההורים השכולים סיפרו על בניהם ועל התמודדותם עם השכול וההנצחה של בניהם.

לאחר שבשנה שעברה התקיים יום המורשת באופן מצומצם וכלל כ-50 שינשינים בלבד, בעקבות מגבלות הקורונה, השנה הוא חזר להיות כבעבר אך עם חידוש אחד: במקום להתפצל לשלושה אתרי הנצחה לבנים שהתנדבו לשנת שירות לפני שירותם הצבאי ונפלו במהלכו, התקיימו המפגשים עם המשפחות השכולות בתיכון מגידו. המשפחות - משפחתו של מורן כהן ז"ל מאשדות יעקב איחוד, משפחתו של תום כיתאין ז"ל מנווה שלום ומשפחתו של פז אליהו ז"ל מעברון - סיפרו לשינשינים את סיפורן האישי ומתוכו שוחחו על ערכים, על מנהיגות ועל תרומה ועשייה חברתית.

לאחר מכן קיימו השינשינים מעגלי שיח לעיבוד המפגש, ובהמשך שמעו הרצאות בנושא מנהיגות ואחריות מפיהם של סתיו גיל (ראש תחום מנהיגות ב"אחריי", ולשעבר ראש מכינת "בארי"), האלוף במיל' יצחק בריק וח"כ עמר בר-לב. בסיום השתתפו בטקס המרכזי באנדרטת הקיבוצים. ליום זה קדם מפגש הכנה בקומונות ובהמשך יתקיימו מפגשי עיבוד וסיכום. מטרת מפגשים אלו היא לאפשר לשינשינים להפיק מהיום את המיטב ולעבד את חוויותיהם ותובנותיהם ממנו.

לירז ברנד, מנהל מחלקת שנת השירות בתנועה הקיבוצית, סיכם את יום המורשת: "במפגשים הורגשה התחושה שהשינשינים מבינים את חשיבות היום ומעריכים את הזכות לקחת בו חלק משמעותי. אני מודה למשפחות השכולות שהגיעו גם השנה במיוחד כדי לספר על בניהן שנפלו, עבורנו זוהי זכות. תקוותנו היא שביום זה השינשינים יכירו לעומק את מורשתם של חללי התנועה הקיבוצית ויצאו ממנו בתחושת שליחות ואחריות כלפיי החברה שלנו".

אלפי חברות וחברים חדשות וחדשים הצטרפו לתנועה הקיבוצית בחמש השנים האחרונות, והם הופכים לשיעור משמעותי יותר ויותר באוכלוסיית הקיבוצים. הצמיחה משפיעה על הקיבוצים, משנה אותם בדרכים רבות ועתידה לעצב את אופיים ואת אופייה של התנועה הקיבוצית בעשורים הבאים. לאחר כמה שנים של ריצת מרתון בקצב של ספרינט, מתפנים יותר ויותר קיבוצים לעצור ולבחון את תהליכי הקליטה שהתבצעו, לשוחח עם החברים החדשים והוותיקים כדי ללמוד מה עובד ומה דורש שיפור, להבין את חוויית הנקלטים ואת החסמים והזרזים לקליטה טובה ותחושת השתלבות ושייכות.

מחלקת צמיחה ופיתוח קהילה זיהתה גם היא את הצורך לבחון ולהעריך את חוויית הנקלטים, ולצורך כך בנתה סקר בשיתוף פרופ' מיכל פלגי מהמכון לחקר הקיבוץ באוניברסיטת חיפה, שיופץ החל מהשבוע הבא לחברים וחברות חדשים בכל רחבי הארץ, בעזרת רכזות ורכזי צמיחה דמוגרפית וקליטה.

הסקר מיועד למי שהתקבלו לחברות במהלך שבע השנים האחרונות ומבקש להבין לעומק את תחושותיהם ותפיסותיהם של הנקלטים – החל מהמוטיבציה להצטרפות לקיבוץ, דרך תהליכי הקבלה והקליטה ועד להשתלבות, ההזדהות וההשתייכות לאורך זמן. מטרתו המרכזית היא להבין כיצד לשפר ולחזק את הדברים שתורמים לקליטה מוצלחת ואת הכלים שדרושים לקיבוצים לצורך כך, אילו מרכיבים עלולים לחבל או לעכב תהליך טוב, וגם, בפשטות – לקבל הצצה לעמדות המשותפות של מי שמהווים את העתיד של התנועה הקיבוצית.

חודש מאי, שנמצא בין אירועי הזיכרון/עצמאות, ל"ג בעומר, שבועות, מיד לאחר חופשת הפסח, ורגע לפני החופש הגדול – הוא התקופה בה מנהלות החינוך הן בעלות המקצוע העסוקות ביותר בקהילה. בין תכנונים, לסגירות, להזמנות, לכוח אדם, לרישומים ואישורים וקייטנות. בתוך כל אלה, צריך לייצר פעילות חינוכית בעלת משמעות ועומק, לבנות פעילות קיץ שמבטאת את ערכי המערכת והקהילה, להמשיך את התהליך השנתי שעברה כל שכבת גיל ולתת יד לכל ילדה וילד בתהליך האישי של צמיחה וגדילה אותה הם חווים בקבוצת השווים הגילאית בקיבוץ.

במפגש ההעשרה, שהתקיים השבוע, קיבלו המשתתפות כלי שיסייע להן לחשוב בצורה תהליכית, לתכנן פעילות שעונה על מטרות, לשאול קודם "למה" ורק אח"כ לחשוב על ה-"מה". לאחר הרצאה קצרה שמספרת על "מעגל הזהב" (חפשו בגוגל...) התחלקו המנהלות והמנהלים לחדרי דיון, בהם יכלו לשוחח אחת עם השני, להקשיב, לייעץ, לשתף ולהבין מה קורה בקיבוצים אחרים ברחבי הארץ. השילוב בין הקנייה של ידע מקצועי לשיח עמיתים פורה, הוא הנוסחה לרלוונטיות של מפגש העשרה זה.

מערכות רבות נשאבות לתוך העשייה בחודשיים העמוסים של הקיץ (ולא בכדי) ונוטות להזניח את הפן הרגשי והמקצועי בתקופה זו. הדיון בחדרים, אשר הובל במקצועיות רבה על ידי מעיין להב פיין ומישל דגני ממערך הייעוץ של "שבילים", עסק לא רק בהקניית כלים, אלא גם בתהליך העבודה בו מתחילים בניסוח מטרות ומסיימים בפעילות אשר תואמת אותן (ראו קובץ מצורף), כמו גם בחשיבות הרצף, כאשר דגש חזק ניתן על מקומן של מנהלות החינוך כמחזיקות עמדה חשובה זו.

ד"ר הישראלי הוא בוגר מכון מנדל למנהיגות חינוכית והיה ממקימי תנועת הבוגרים של "המחנות העולים" ומזכיר קיבוץ נערן בבקעת הירדן. ד"ר הישראלי מחליף בתפקידו את ד"ר איריס בקשי. עבודת הפוסט דוקטורט שלו במכון מופ"ת עסקה במעורבות הורים בתהליכי שינוי של בתי ספר ובמחקר המשך הוא בוחן את מעורבות ההורים לאור משבר הקורונה.

בתפקידיו הקודמים במכללת סמינר הקיבוצים עמד בראש היחידה למעורבות חברתית, חבר בהנהלה האקדמית של המכללה,  יו"ר ועדת ההיגוי של תוכנית "תקווה ישראלית" ועוד.

"אני שמח ומודה על האתגר החדש. הכשרת המורים נמצאת בתוך תהליך שינוי מעמיק וצריכה להוביל את החינוך בישראל למאה ה-21. מורים ומורות בעידן התפוצצות המידע כבר לא צריכים "להעביר את החומר" לתלמידים, אלא לטפח בהם מיומנויות וכשירויות של למידה וחקר, לשמר את הסקרנות שילדים באים איתה מהגן, לעודד יצירתיות ויזמות ועוד. אני אשים דגש בהכשרה על הנושאים של מעורבות חברתית, אקטיביזם וחינוך בלתי פורמלי לצד יזמות וחדשנות פדגוגית".

מסלול "בארות" יאפשר לחניכי שנת השירות לפעול בתוך בתי הספר הממלכתיים ובמסגרות חינוכיות וקהילתיות במקום מושבם ולהציג פניה של יהדות פתוחה ומגוונת ברוח בינ"ה. במסלול יוכשרו מדי שנה עשרות פעילים צעירים לפעילות חינוכית וקהילתית, והוא יחל בחודש הכשרה אינטנסיבי בתכני יהדות וישראליות והקנית כישורי הדרכה, וימשיך בימי לימוד סדירים מדי שבוע, במשך כל השנה. גרעיני בארות הינם גרעיני שנת שירות ונח"ל אליהם מגיעים, באופן ייחודי לבינ"ה, חניכים מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית של מדינת ישראל. 

הלימודים במסלול יציגו בפני התלמידים מודל של אקטיביזם המושתת על התפיסה העמוקה של צדק חברתי הטמון בשורשי התרבות היהודית לדורותיה. משתתפי התוכנית ילמדו יהדות לגווניה, החל מחכמי התלמוד, דרך ראשוני החילונות ועד לכותבים בני ימינו. כל זאת, על פי הטקסט העתיק אותו לימד אותנו בודה: "גדול תלמוד המביא לידי מעשה". בתוכניות שנת השירות כיום אין תקצוב לתוכנית לימודים עבור החניכים.

על מנת להקים בשנה הבאה את מסלול בארות להכשרת שינשינים ע"ש אריה בודנהיימר (בודה) זקוקים לעזרתכם. תרומתכם היום, תעזור להגשים את החלום הזה!

לתרומות: https://my.israelgives.org/he/campaign/Buda

החניכים לעתיד פגשו חברים מכל הארץ, העמיקו את ההיכרות עם המכינה, התאמנו, התגבשו ויצאו עם מלא חשק להתחיל כבר את המכינה.

בהשתתפות: אשכול נבו, כנסיית השכל, שהרה בלאו, אלמה דישי, אמנון וולף, משה בן יוחנה.
מנחה: אבי גיל
משך מופע: 90 ד'

קוד ידיד לכרטיסי הנחה במחיר 35 ש"ח, בקופות - טל. 03-6950156 ובאתר צוותא

* בהתאם להנחיות התו הירוק של משרד הבריאות, הכניסה תותר רק לבעלי תעודת מחוסן ולמחלימים מקורונה.