כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

אבל ירד על קיבוץ משמרות ביום רביעי בבוקר עם קבלת ההודעה על על נפילתה ברצועת עזה של סמ"ר אגם נעים, שנהרגה ביום שלישי באזור מחנה הפליטים תל סולטאן שבדרום רצועת עזה, לאחר שמטען חבלה שהוטמן במקום שבו שהו התפוצץ וגרם לקריסה חלקית של המבנה. יחד עמה נפלו בתקרית עוד שלושה לוחמים מגדוד שקד של חטיבת גבעתי - סרן דניאל מימון טואף, סמ"ר עמית באכרי וסמ"ר דותן שמעון זכרם לברכה. אגם, ששירתה בתור פרמדיקית לוחמת בגדוד 52 של חטיבת השריון 401, הייתה אמורה לסיים שירות של חצי שנה בעזה, לצאת לחופשה קצרה ולהתחיל להדריך בקורס פרמדיקים בבה"ד 10, בית הספר של חיל הרפואה. אמה, דורית, סיפרה שאגם הגיעה הביתה מעזה ביום שישי האחרון, וביום ראשון נשארה לחופשת מחלה בבית. היא לא הייתה אמורה להיכנס יותר לרצועה אבל התעקשה על כך כדי להיפרד מהחבר'ה.

אגם נולדה בכרכור, להורים שהם איחוד של משפחת בן לולו מוותיקות כרכור ומשפחת נעים מוותיקות פרדס חנה. כשהייתה בכיתה ו' עברה המשפחה לקיבוץ משמרות הסמוך. היא למדה במוסד החינוכי מבואות עירון שבעין שמר, לקחה חלק בפעילות תנועת הנוער "השומר הצעיר" בקבוצת מעיין בקן המקומי, ולאורך שנות חניכותה הדריכה ואף הייתה רכזת שכבה צעירה בקן. לאחר שסיימה את התיכון יצאה לשנת שירות דרך התנועה הקיבוצית והייתה שינשינית בפנימיית "עדנים". היא התגייסה לצה"ל לתפקיד פרמדיקית, סיימה את הקורס בחודש מרץ האחרון כחניכה מצטיינת לימודית, הצטרפה לגדוד 52 בעיצומה של המלחמה ושובצה לצוותי הקרב כיוון שהיתה "לוחמת שביקשה לעשות את הכי טוב, הכי חזק והכי עוצמתי", לפי דבריו של מפקד הגדוד.

ביום רביעי אחר הצהריים הובאה אגם למנוחות בחלקה הצבאית של בית העלמין בקיבוצה בנוכחות מאות רבות של אנשים. היא הניחה אחריה את הוריה דורית ויורם (דודי, בפי כל), ואת אחיותיה פלג ויובל. אביה ספד לה מעל קברה, סיפר כי תמיד היתה מוקפת חברים והצטיינה בכל מה שעשתה, ואמר כי "אני רק רוצה להתפלל שאנחנו נהיה ראויים לך וחברייך ונזכה סוף סוף סוף למנהיגים שישימו בראש מעיניהם את חיי החיילים ולא שום שיקול אחר". אחיותיה אמרו כי "מותה יכול היה להימנע — ויש מקרי מוות נוספים שעדיין יכולים להימנע". התנועה הקיבוצית משתתפת בצערם הכבד של המשפחה, החברים וכל קהילת משמרות. יהי זכרה ברוך.

ביום חמישי בבוקר, למחרת האזכרה לבנה איל במלאת 27 שנים לנפילתו בדרום לבנון, החליטה אורנה שמעוני לעלות לכנסת ולפתוח בשביתת רעב עד להחזרתם של כל החטופים והחטופות מעזה. אורנה היא דמות מוכרת בתנועה הקיבוצית ועל אף גילה (83) היא ממשיכה לפעול ולהיאבק ללא לאות. אורנה הייתה מהפעילות הבולטות במאבק ליציאת צה"ל מרצעות הביטחון בדרום לבנון בסוף שנות ה-90 ומאז המשיכה להיות פעילה במאבקים חברתיים ומדיניים שונים, כולל בשנים האחרונות בתנועת "נשים עושות שלום" ובמאבק למען החזרתם של אברה מנגיסטו, הדר גולדין ואורון שאול משבי החמאס.

וכך אמרה אורנה בחמישי על החלטתה לפתוח בשביתת רעב מול הכנסת: "אתמול היה יום השנה של איל שלי. איליק נשאר צעיר בן 21, כאשר לפני 27 שנים טיל פגוט חטף את החלום במוצב ריחן שבלבנון. בסוף הערב לזכרו החלטתי לפתוח בשביתת רעב להחזרתם של החטופות/ים כולם - 101 ילדים, צעירות וצעירים, אבות וסבים וסבתות - רובם חיים. אני יושבת מאז הבוקר ליד הכנסת בירושלים, וקוראת לכל מי שרוצה בהחזרתם - להצטרף אלי ליד בית המחוקקים. הרוב הגדול בעם בעד עסקה. לא הצלחנו בזעקה ובמלחמה להשיבם, וכלי הנשק האישי האחרון הוא שביתת רעב. אסור לנו לוותר עליהם - בואו הצטרפו אלי". לאתר YNET אמרה אורנה "החלטתי לפני כמה שבועות כשרצחו את ששת החטופים לצאת בשביתת רעב, עוד בלוויה של כרמל גת. לא סיפרתי לאף אחד שאני עולה לירושלים לשבות רעב, אבל אין לי יותר מה לעשות. לא הצלחתי 10 שנים להחזיר את הדר ואורון ולא הצלחתי גם 11 חודשים עכשיו לעזור לכל המשפחות. צריכים לצאת לכאן 6 מיליון איש ולהראות למחוקקים שרוב העם רוצה בהשבת החטופים וזו תהיה תמונת הניצחון שלו. זה יהיה התיקון והתקומה. אני רוצה שהמונים יבואו".

מזכ"ל התנועה הקיבוצית ליאור שמחה קורא לכל תושבי הקיבוצים ומדינת ישראל להצטרף לאורנה: אורנה האגדית תומכת בזעקה של כולנו ודורשת להחזיר את כל החטופים הביתה. היא מפגינה מול הכנסת בעידוד ובתמיכה שלי ושל התנועה הקיבוצית כולה. לא מעט אנשים ניסו לשכנע אותה לוותר על שביתת הרעב בגלל הגיל ומזג האוויר, אבל אורנה היא אורנה - כשהיא מאמינה במשהו, אי אפשר לעצור אותה. אני נרגש מההחלטתה וקורא לכם לעלות לירושלים - לפגוש אותה ולהפגין יחד איתה. התנועה תגיש לה כל סיוע אפשרי".

לקראת יום השנה ל-7 באוקטובר, תקיים התנועה הקיבוצית אירועי זיכרון לנרצחים והנופלים בטבח ובמלחמה. הראשון יתקיים ביום שני, 30.9, באנדרטה לזכר חללי התנועות הקיבוציות שביער הקיבוצים, במעמד נשיא המדינה, משפחות נפגעי הטבח והמלחמה, התנועה הקיבוצית, המועצה האזורית מגידו, קק"ל והציבור הרחב. במקום מונצחים על לוחות שיש יותר מ-3,100 נופלים בהגנה, במערכות ישראל ובפעולות האיבה, מאז ראשית ההתיישבות הקיבוצית בשנת 1910. בטקס תונח אבן פינה להתקנת לוחות הנצחה נוספים, עליהם ייחרטו שמות הנרצחים והנופלים מאז 7 באוקטובר.

אירוע הזיכרון השני מתוכנן להתקיים בכמה שיותר קיבוצים, בעת ובעונה אחת, כמפגן של אחווה וחיזוק עם אחינו ואחיותינו בנגב המערבי, במלאת שנה. ההצעה שהועברה למנהלות ומנהלי התרבות והנהלות הקיבוצים היא לקיים ב-6.10 (יום ראשון) במקביל באותה השעה (17:30) מעמד זיכרון על רחבת הדגל בקיבוץ, כזה שיכבד את כל נפגעי טבח 7 באוקטובר והנופלים במלחמה, ויעביר מסר של תקווה לחזרתם של החטופים הביתה ולשיקום הקהילות והקיבוצים שפונו. ההצעה לקיים מעמד יזכור מקומי נועדה לאפשר לכמה שיותר חברים ותושבים להשתתף ולכבד, לבטא את הכאב הגדול שבלב.

ההצעה מזמינה להתכנס ברחבת הדגל, לבצע הורדה של הדגל לחצי התורן, ולהקריא קטע קריאה קצר שכתב מוקי צור לכבוד יום השנה ל-7 באוקטובר (נשלח למנהלי ומנהלות התרבות). מעמד הזיכרון יסתיים בשירת ההמנון. התכנים נשלחו לקיבוצים, ובתנועה מדגישים כי זו הצעה בלבד, וכי כל קיבוץ יחליט לעצמו כיצד לבצע את מעמד הזיכרון.  

השבוע יצאה משלחת מטעם קרן התרומות של התנועה הקיבוצית למסע גיוס כספים בקהילות היהודיות בארה"ב עבור קיבוצי הנגב המערבי וגבול הצפון. במשלחת משתתפות קרן פרדו, אדל ראמר מקיבוץ נירים, ואריאלה - גייסת הכספים של הקרן מטעם עמותת התשתית. הקרן הוקמה אחרי השבעה באוקטובר לעזרת קיבוצי הנגב המערבי (ובחודשים האחרונים גם לקיבוצים גבול הצפון), ומטרתה המרכזית היא גיוס תרומות ומשאבים לשיקום עשרות הקהילות והקיבוצים שנפגעו. ליבת עבודת הקרן - שמוסדותיה מורכבים מנציגי התנועה, קרן חבצלת ומשקי הנגב - נעשית מול תורמים פרטיים, פדרציות וחברות מסחריות, על מנת לגייס כסף לפעולות שיקום מגוונות ומענה לצרכי הקיבוצים. בנוסף מסייעת הקרן לקיבוצים עצמם בגיוס כספים.

נרי שוטן, מנהל הקרן מטעם התנועה, מסר כי עד כה גויסו באמצעות הקרן יותר מ-80 מיליון ש"ח. הכספים מחולקים לקיבוצים למשימות שיקום ולצרכים שהם מעלים, וכמחצית מהסכום אלה כספים שגייסו הקיבוצים והקרן מהווה אכסניה לשמירתם עד לשימוש עתידי.

המסע יארך 10 ימים, החל בלוס אנג'לס, דרך סנטה ברברה וסן דייגו, ומשם יעברו ליוסטון וסאן אנטוניו. בערים הללו ייערכו מפגשים עם נציגי הפדרציות היהודיות וארגוני יהודיים, עם תורמים פרטיים ובבתי כנסת. זו הפעם הראשונה שקרן התרומות מוציאה משלחת מסוג זה. יציאת המשלחת היא תוצר של עבודה מאומצת וקשר רציף עם תורמים וקהילות יהודיות בתפוצות הנעשית בשנה החולפת.

במכתב דחוף אותו שלחו אל שר החינוך, ח"כ יואב קיש, הפצירו בו מזכ"לי התנועה הקיבוצית ותנועת המושבים, ליאור שמחה ועמית יפרח לעצור את הקיצוץ המתוכנן בתקציבי תנועות הנוער. במכתבם כתבו השניים: "נדהמנו לשמוע דיווחים בתקשורת על כך שמתוכנן קיצוץ של כ-25% בתקציב תנועות הנוער ושנת השירות, שישפיעו דרמטית על יכולתן להמשיך להפעיל את מערך מתנדבי שנת השירות המדריכים במוקדי פעילות חינוכית-חברתית במאות ערים, שכונות, מושבים וקיבוצים בכל קצות הארץ". עוד כותבים מזכ"לי התנועות, 'בשנים האחרונות התרחבו מוקדי משימות שנת השירות בהם פועלים מדריכים מטעם תנועות הנוער, העושים עבודת קודש במסגרות חינוך בכל רחבי החברה הישראלית, בדגש על מרכזי נוער מערים ויישובים שפונו מהנגב המערבי או גבול הצפון. היעלה על הדעת שבשנה כה קשה לחברה הישראלית בכלל, ולילדים ובני נוער בפרט, יתבצע קיצוץ בפעילות התנועות?".  

את מכתבם אל שר החינוך הם מסיימים בפניה "כמי שעומדים בהנהגת תנועות התיישבות, שרבים מבניהן ובנותיהן מתנדבים למען החברה, פעילות שכל כך נחוצה אחרי השבר הנורא שחווינו ב-7 באוקטובר, אנו מבקשים ממך לבלום את המהלך, ולהגן על מערכת החינוך ועל כל בני הנוער".

שאלת השפעת המלחמה על הקיבוצים עמדה במרכז כנס מיוחד של גלובס, בשיתוף בנק דיסקונט, קבוצת דוראל, התנועה הקיבוצית, איגוד התעשייה הקיבוצית וקרן קמ"ע, שהתקיים במרכז הכנסים בשפיים, בהשתתפות מאות אורחים. בכנס נידונו הווקטורים המשמעותיים של כלכלת הקיבוצים, כולל מושבים ייעודיים לאנרגיה, נדל"ן ותעשייה, לצד הנושא הקריטי של ביטחון והתיישבות. ראש אגף כלכלה בתנועה הקיבוצית, עו"ד עמוס פרג'ון, היה מעורב בתכני הכנס ובכתיבת השאלות בפאנלים השונים. מו"ל העיתון, אלונה בר און, התייחסה לסיקור בגלובס לאורך השנים של התעשייה הקיבוצית, שמהווה חלק אינטגרלי מהכלכלה הישראלית, ואמרה כי ״אנחנו מסקרים את התעשייה הישראלית ורואים בעצמנו חלק מהתעשייה הישראלית״. הדובר השני היה אבי לוי, מנכ"ל קבוצת דיסקונט, שנתן סקירת מצב כלכלית בישראל לאחר ה-7/10 והציג את הצעדים שלדעתו יש לעשות כדי להיחלץ מהמצב הכלכלי הקשה. לוי ציין כי הקיבוצים תורמים רבות לכלכלה במדינה ולייצוא, בעיקר בתחומי התעשייה, החקלאות והתיירות, וכי הפריסה הרחבה שלהם מאפשרת את מימוש היעדים הלאומיים. הוא הוסיף שבזכות התנאים הייחודים שלהם הקיבוצים יוכלו לתמוך בכלכלה הירוקה ולייצר מקומות עבודה וכחלק מהפיתרון הם יכולים להוות עוגן כלכלי להבראת המשק.

מזכ"ל התנועה הקיבוצית ליאור שמחה פתח את דבריו בהשתתפות בצערן של המשפחות שאיבדו את יקיריהן יום קודם לכן בעזה. שמחה ציין את חשיבותם ותרומתם של הקיבוצים למדינת ישראל, לא בכלכלה ובמעשה אלא גם בדם, כמו במלחמה הנוכחית. שמחה ציטט את ברל כצנלסון כי יש רגעים "שבהם יחושל אדם", וכן "היום הזה נהיית לעם". אלו מעידים, לדבריו, על העת ההיסטורית שבה נמצאת מדינת ישראל. "מאז מלחמת העצמאות ועד 'חרבות ברזל', התנועה הקיבוצית חטפה בצורה הכי קשה עם האבידות הקשות ביותר ונדמה שאנחנו אלה, כמו שחטפנו את האבידות, שצריכים להקים את התנועה מחדש, ואף את המדינה מחדש - יחד עם כולם". עוד אמר כי התנועה הקיבוצית היא "מעסיקה בולטת במשק. נצטרך לחזק את הפריפריה, את אמצעי הייצור, כי פריפריה חזקה שומרת על ערי מרכז חזקות. פריפריה חזקה שומרת על מערכת בנקאית חזקה ובעיקר מייצרת חלוקת הכנסות שוויונית".

המאבק הנוכחי, לדבריו, הוא בראש ובראשונה "על עמוד האש, תמונת העתיד של מדינת ישראל. תמונת העתיד היא הסולידריות בין שבטי העם שלנו. ההשקעה באדם, בצמצום פערים, בפריפריה, ראיית הטוב המשותף. זהו ברית הייעוד של מדינת ישראל. לא ברית גורל, אלא ברית ייעוד. המלחמה על הפלא שנקרא מדינת ישראל כנראה שעדיין לא תמה. אסור שפנינו יהיו השבעה באוקטובר. עלינו לאחוז את התקווה. התנועה תהיה חייבת לאחוז בדגל ההתנדבות ולקרוא לתושבי תל אביב והמרכז - בואו להיות חלק מהסיפור החדש של ישראל, בואו להיות חלק מהקיבוצים". 

מתנדבים מטעם חמ"ל ההתיישבות והמשימות של התנועה הקיבוצית - קיבוציניקים מכל רחבי הארץ, מתנדבים מבריטניה, חיילי צה"ל ושינשינים - מפשילים שרוולים ועוזרים לשקם קיבוצים שתושביהם פונו אחרי 7 באוקטובר בנגב המערבי ובגבול הצפון. לאחרונה, הגיעו לקיבוץ ארז חברים מתנועת FZY הבריטית וצעירים שמשתתפים בתכנית "תגלית". המתנדבים ניקו את גן הילדים של הקיבוץ, שחלק מהתושבים התחילו לחזור אליו. "המפגש עם תושבים שחזרו לגור בסמוך לגבול עם עזה הצית אצלי את הרצון לעלות לארץ", סיפרה אחת המשתתפות. מתנדבת אחרת סיפרה שהצטערה לראות גן ילדים מוזנח, אבל התרגשה לסדר ולנקות אותו. קבוצה נוספת של "תגלית" עזרה קודם לכן להכין את הגנים בקיבוץ ניר יצחק לפתיחת שנת הלימודים, ובקרוב תגיע קבוצה נוספת לקיבוץ בארי. בניר יצחק התנדבו לאחרונה גם 45 בני ובנות נוער ממעגן מיכאל במשימות שונות בחצר הקיבוץ וגם זכו לשמוע הרצאה על ההיסטוריה שלו.

בנוסף, בימים האחרונים הגיעו עשרות חיילים מקורס מ"כים בתיאום עם החמ"ל התנועתי, כדי לעזור בעבודות השונות בקיבוץ ארז וכרמיה. 60 חיילים מחיל השריון הגיעו בתיאום החמ"ל להתנדב בשיקום חצרות המייסדים בנתיב העשרה, שחלקם חזרו כבר הביתה. הם שתלו שתילים שונים שנתרמו דרך מיזם "לזרוע אור". גם בקיבוץ חולית ממשיכים בעבודת השיקום, כאשר לשם הגיעה קבוצת מתנדבים מהיישוב הקהילתי תמרת שבעמק יזרעאל, שיצאו מהבית השכם בבוקר כדי להגיע לחולית בשעה 06:30, ובמשך היום עבדו על שיקום הנוי שנהרס על ידי מחבלי החמאס. חברי הקבוצה סיפרו על תחושת מחויבות עמוקה לעבודה בקיבוץ, שספג פגיעה קשה מאוד בהתקפת המחבלים, ובכל ביקור הקבוצה גדלה בעוד מתנדבים. חברי חולית במקום מספרים על קיבוצם, על ההיסטוריה, ההווה, ועל התוכניות לשקם את ביתם ולבנות מחדש את הקיבוץ והקהילה, שהייתה בצמיחה אך לפני שנה.

וגם צפונה הגיעו מתנדבים - לקיבוץ נאות מרדכי, שלא פונה. לשם הגיעה חבורת מתנדבים מקיבוצים ויישובים שונים שנעזרו בשינשינים של הקיבוץ ואחרי מספר שעות עבודה "הפכו פינות עזובות לפינות חמד", לשמחתם של המקומיים מנאות, שהודו למתנדבים בחום.  

השבוע הוציאה תכנית "נטעים" שתי משלחות לרומניה במטרה להמשיך ולחזק את הסולידריות שהיא מפגינה כלפי ישראל בשנה האחרונה. התכנית מהווה במהותה גשר חי בין ישראל לקהילות יהודיות ברחבי העולם, נותנת מענה בהיבטים השונים הקשורים לבניית קהילה וחיבור בין ישראל לתפוצות, ומבוססת על יהדות כתרבות ועיצוב ושימור הזיכרון.

המשלחת הראשונה שיצאה הורכבה מ"משפיענים" ואנשי תרבות בעלי זיקה לרומניה, כגון נועם סמל, סנדרה שדה, גבי שדה, קובי אשרת, ענת סגל ועוד. המשלחת יצאה בעקבות סיפורה של הסופרת, המשוררת, המחזאית והתסריטאית המנוחה נאווה סמל ז"ל ומשפחתה - משפחת ארצי, ששורשיה נטועים במדינה -  לסיור העוסק בתרומתם לעיצוב ושימור הזיכרון בקהילת יהדות רומניה. הספר 'הפמוטים שלנו' שאותו כתבה נאוה ממש לפני מותה, ויצא לאור לאחר מכן, מבוסס על הסיפור המשפחתי מתאר את גלגולם של זוג פמוטים במשך ארבעה דורות – מהיווצרם בנפחייה באירופה ועד להגעתם לארץ ישראל של ימינו, ועוסק בהיבטים שונים של זיכרון, וכן במשמעויות העוברות מדור לדור. המשלחת השנייה הורכבה מאחים ואחיות שכולים מעמותת "האחים שלנו" בהובלת אליסף פרץ, כאשר חלק גדול מהקבוצה הם מנפגעי מלחמת חרבות ברזל.

שתי המשלחות נפגשו עם נציגים מהממשל הרומני, שגריר ישראל ברומניה ראובן עזר וסגנו רמי טפליצקי ועוד, ועברו סמינר עיצוב זיכרון מופתי, בהובלת נעמה אגוזי מקיבוץ מזרע, סביב סיפור של יצחק ארצי, אבא של שלמה ארצי ונאווה סמל ודמות מופת בהצלת מאות רבות של ילדים בשואה. את המשלחות ליווה סא"ל שי אברמסון, החזן הראשי לצה״ל, שערך קבלת שבת מעוררת השראה. המסע הסתיים עם אירוע שיא לציון שבעים שנה להולדתה של נאווה סמל ז״ל שנפטרה בטרם עת וחלמה להעביר את לפיד הזיכרון מדור לדור. מיטב התרבות הישראלית היו באירוע שכולו "נטעים". אסיף איזק ושירי מדר, יו"ר ומנכ"לית WeKibbutz ותנועת הבונים דרור, ניצחו על כל הפעילות המבורכת בשיתוף עם קק״ל.

לחינוך החברתי ("בלתי פורמאלי") חשיבות חינוכית וחברתית רבה בעיצוב פני החינוך בישראל, החל מקום המדינה ועד היום, והוא מהווה מערך חינוכי משלים, חוויתי ותומך לילדים ובני נוער, בהתאמה ליכולותיהם וכישוריהם. אנחנו חיים בתקופה מורכבת וקשה, מצפים לזמני השגרה המוכרת ואין לנו ידיעה אם ומתי ישובו ואיך יראו. בעת הזו, מערכות החינוך נדרשות ליצירת שגרת חינוך שמצריכה התאמות - אתגר גדול מאוד למנהלי החינוך החברתי בקיובוצים.

תכנית הלימודים של הקורס לניהול מערכות חינוך בלתי פורמאליות שמה דגש על נושאים שיש להם חשיבות רבה בסדר היום החינוכי-חברתי של המערך הבלתי פורמאלי: מנהיגות, ערכים, תקשורת עם הורים, השפעה בסוגיות חינוכיות, חברתיות, לאומיות וערכיות, ועוד. אופי הלמידה בתוכנית הוא קבוצתי-חווייתי ובזיקה לתפקידי הניהול אותם נושאים הסטודנטים. המסיימים והמסיימותבוגרות ובוגרי הקורס יקבלו תעודת סיום מטעם מכללת סמינר הקיבוצים, המכללה לחינוך, לטכנולוגיה ולאמנויות (ע"ר). לפרטים נוספים על הקורס ולהרשמה אליו - לחצו כאן

סמדר שם-טוב, מנהלת הקורס ויועצת במערך ההדרכה של אגף חינוך: "אנו מזמינים אתכם להצטרף לקורס שמותאם למציאות המערכתית ההפכפכה, זו שזוכרת את ערכיה ועקרונותיה ויודעת שהמציאות מחייבת מנהיגות חינוכית מקצועית. הקורס מציע לכם ולכן מרחב למידה מקצועי ייחודי שיתמוך את עבודתכם/ן ויעצים את ההזדמנויות להצלחה ואת היכולת למענה חינוכי מיטבי ומערכתי, יחד עם מענה לשאלות ולאתגרים ועם למידה משותפת". מוזמנים ומוזמנות למפגש זום שיתקיים ביום חמישי, 26/9, בשעה 18:00, בו תכירו את תכני הקורס והמסגרת ותינתן לכם ולכן הזדמנות לשאול ולבחון האם ברצונכם/ן להצטרף - לחצו כאן להרשמה. ניתן גם לפנות בשאלות אל סמדר: 054-5655003⁩.

תנאי סף, ניסיון וכישורים נדרשים:

• חבר/ת קיבוץ, החבר בתנועה הקיבוצית ושאינו בשנת חופש.
• השכלה אקדמאית: חשבונאות או כלכלה - חובה.
• ניסיון בניהול מערכת כספים גדולה - יתרון.
• מילוי תפקיד בכיר בקיבוץ ו/או במערכות אזוריות או ארציות - יתרון.
• ניסיון בעבודה מול מערכות פיננסיות/כלכליות - בנקים וכיוצ"ב - יתרון.
• ניסיון בעבודה מול מוסדות חיצוניים: ממשלה, הסוכנות היהודית, ארגונים אזורים ותנועתיים - יתרון.
• יושרה ואתיקה מקצועית מוכחת.
• יכולת עבודה בסביבה דינמית ורב-משימתית.
• מיומנויות בינאישיות גבוהות ויכולת לייצר הסכמות.

כפיפות: מזכ"ל התנועה הקיבוצית
היקף משרה: 100%, קדנציה של 4 שנים (אפשרות להאריך ל- 4 שנים נוספות).

הגשת מועמדות לתפקיד תתבצע עד לתאריך 10.10.24. קורות חיים יש לשלוח בקובץ WORD בלבד, לדוא"ל: rinatfein@gmail.com