כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

תוכנית העבודה השנתית לשנת 2021, בתנועה הקיבוצית נבנתה על סמך ניתוח SWOT, שעיקריו יוצגו בכינוס המועצה. על בסיס המשימות ארוכות הטווח של מטה התנועה ובהתחשב בהתפתחויות בהן חזינו בשנת 2020, קבענו כמטרות העל למטה התנועה שתי נקודות:

1. מיצוב וחיזוק צורת החיים הקיבוצית כבת-קיימא לאורך זמן.

2. חיזוק התנועה הקיבוצית כמערכת שתכליתה היא שימור הערכים והמטרות המשותפות.

עקרונות העבודה לתוכנית השנתית יהיו:

1. חיזוק הקשר עם הקיבוצים וגיבוש מענים עדכניים לאתגרים שבפתח.

2. הערכות להתמודדות עם האיומים המופנים כלפינו מצד החברה הישראלית ומוסדות המדינה.

3. חיזוק הנוכחות הקיבוצית בין מקבלי ההחלטות במרחב הציבורי.

4. הידוק שיתופי הפעולה עם גורמים נוספים במרחב ההתיישבותי.

5. שימור יכולות המערכת גם בתקופה מאתגרת זו.

6. איגום מקורות ושימוש יעיל ומשמעותי לפעילות בחברה הישראלית.

המטרות הכלליות לשנת 2021 יהיו:

1. בירור זהותי וערכי רחב של המכנה המשותף בין קיבוצי התנועה וחבריהם - קיום תהליך ציבורי רחב ליצירת הסכמות מחודשות וכן קיום ועידת תנועה והקמת "חבצלת החדשה" - קרן שתאגד את כלל הגופים והארגונים של התנועה המקדמים עשייה בחברה הישראלית

2. שימוש יעיל יותר באמצעים העומדים לרשותנו - הוצאת בית התנועה מתל אביב

3. שימוש בכלים טכנולוגיים לצורך "קירוב רחוקים" בעת הדיונים השונים.

4. המשך עמידה על זכויות חברי הקיבוצים כאזרחי מדינת ישראל

בשנה של קורונה המשכנו לחזק את:

• "קהילה קיבוצית במיטבה" על מרכיביה כמנוף להתמודדות מיטבית עם הקורונה
• תפיסת העבודה במעגל שותפות ושותפים
• החוסן האישי של ממלאות וממלאי התפקידים

איך?

• בתמיכה בממלאות וממלאי התפקידים בהתמודדות עם הקורונה בקיבוצים, ובחיזוק הקשר עמם
• בפיתוח וביצירת פרקטיקות ומתודות לשגרת החרום המתמשכת
• בלמידה משותפת מרחוק ומקרוב בקורסים, בימי העיון ובכנסים
• בחיזוק קבוצות העמיתים

בשנת 2021 נמשיך לפעול:

• לחיזוק הזהות הקיבוצית שלנו
• לחיזוק החוסן של הקהילות הקיבוציות הרב דוריות שלנו
• ככתובת מקצועית בתחומי החברה והקהילה בקיבוצים –פיתוח ובינוי הקהילה, צמיחה וקליטה, פיתוח הון אנושי, קידום שוויון מגדרי, תרבות, בריאות ורווחה, ביטחון סוציאלי, ותיקים

בשנה האחרונה:

• פעלנו לביסוס ההיערכות הקהילתית למענה קהילתי-חינוכי באמצעות עקרונות הפעלה המקדמים את תפיסת החינוך הקיבוצי בתקופת משבר ויצירת ששגרה חינוכית מתמשכת במעגל שותפים קהילתי.
• יזמנו את יצירת "המענה הקהילתי המשלים" בזמני קורונה - ליווינו ותמכנו בהנהלות הקיבוצים ומערכות החינוך באמצעות יצירת מודלים ומתווים כבסיס לדיון קהילתי – "בית ספר של החיים" ו"מרכזי למידה".
• חיזקנו והרחבנו את "רשת החינוך הקיבוצית" גם ממרחק - העמקנו את שיח העמיתים הארצי – באמצעות מפגשי זום, ווובינרים על בסיס התכנים והצרכים המשתנים , מתוכנן וספונטני, קורסים והכשרות לצוותי החינוך לידה עד י"ב.
• שנת השירות – ניהלנו ואפשרנו את שגרת העבודה באופן רציף, תוך יצירת ביסוס תכנית ההעשרה החינוכית ערכית למשלחת השינשינים.
• עסקנו בליווי והסברת הרגולציה וההנחיות המשתנות להנהלות הקיבוצים והחינוך בהיכרות עם החוקים והצווים ובתרגומם לפרקטיקה קיבוצית אפשרית.

בשנת 2021:

• יצירה וחיזוק ממשקי העבודה עם שותפים לטובת הכרה בייחודיותו של "החינוך הקיבוצי": המשך מיצוב "הגן הקיבוצי" ו"שבילים" כגוף יציג של המרחב הכפרי, קידום הרצף החינוכי בין החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי – במנהל לחינוך התיישבותי ובמועצות האזוריות, קידום הכרה בתקן ובתפקיד מנהלת מערכת הגיל הרך על ידי משרד הפנים, הכרה בייחודיות של החינוך החברתי בקיבוצים במשרד להשכלה גבוהה וקידום מעמד מדריכי א'-ו', הכרה במעמדה של התנועה הקיבוצית כגוף משלח ייחודי למתנדבי שנת שירות.
• קידום ופיתוח תחום התוכן, המחקר וההדרכה ב"חינוך הקיבוצי": קידום  פיתוח התוכן המקצועי כתוכנית אסטרטגית להכרה בגישת "החינוך הקיבוצי", מיצוב מערך הליווי וההדרכה של החינוך הקיבוצי והרחבתו להגדלת ההשפעה בקיבוצים ובמערכות הכפריות, פיתוח ארגז הכלים המקצועי החינוכי עבור מערכות החינוך בקיבוצים.
• ביסוס תפיסת "רצף חינוכי קהילתי" - חיזוק המענה הקהילתי המקיים תפיסה קהילתית הוליסטית: איחוד מערכי הייעוץ של הגן הקיבוצי ושבילים, מיצוב פיתוח התוכן כציר אגפי מרכזי המבסס שפה משותפת, מניע לעשייה ומעורבות אל הבית הקיבוצי ואל החברה הישראלית, התאמת מרכז ההדרכה של "שבילים" והפיכתו למרכז הדרכה של "החינוך הקיבוצי", קידום מודל העבודה מיטבי - "מודל גם וגם" - חינוך חברתי ותנועות הנוער, באחריות הקיבוץ, המשך יצירה ולמידה במעגל שותפים מתרחב, שמחזקת את מרכיבי הזהות הקיבוצית המתחדשת כבסיס לחיזוק קהילתי קיבוצי, פיתוח מענים חינוכיים שמנגישים את התכנים החינוכיים של המפעלים בזמני קורונה.

צעירים ומעורבות בחברה

שנת הקורונה הצריכה אותנו להסתגל למצב חדש וגם להתמודד עם אתגרים נוספים אבל היא טמנה בחובה גם הזדמנויות רבות:

• חיזקנו את המענים לצעירים שחזרו בהמוניהם לקיבוצים או שהם בגדר "חברים חדשים" בקיבוצים.
• נתנו מענה לצרכי החברה הישראלית בהגדלת מספר החיילים הבודדים בקיבוצים, מספר המשתתפים במכינת רעות ובאיסוף של אלפי מנות מזון ובמענים לצעירים בסיכון היכולים למצוא בית ומקום לצמוח בקיבוץ.
• חיזקנו את הנוכחות הקיבוצית במאבק על פני המדינה בגשרים, בכבישים ובצמתים.
• חיזקנו את הרצון והמוכנות לשירות משמעותי ונתנו מענה לשאלות ולקשיים שעלו אצל המלש"בים והוריהם לקראת הגיוס בתקופת קורונה בפגישות זום רבות משתתפים או במענה לפניות אישיות.

בשנת 2021 נרחיב את פעילותנו לכיוונים נוספים:

• נייסד קורס מנהיגות במרחב האזורי.
• נרחיב את המעורבות החברתית של הקהילות שלנו.
• נגדיל את מספר החיילים הבודדים והצעירים בסיכון בקיבוצים.
• נחזק ונרחיב את הפעילות האקטיבית שלנו במסגרת מערכת הבחירות המתקרבת.

• שמירה על זכויות הקיבוצים ומניעת אפלייתם: שנת 2021 צפויה לאתגר אותנו בחזית רחבה ומגוונת של נושאים, ובהם - המלצות הצוות לבחינת חלופת האגודה וניסיונותיה של רמ"י לפגוע בבסיס הלגיטימיות והריבונות הקיבוצית, ציפוף המגורים, תקציב המדינה, סיוע הדדי, חסמי שיוך, ותמ"לים, הסדר הביניים, חוק קמיניץ, חקיקת אזורי עדיפות, הסכמי חכירה, התכנון החקלאי ומשטר הנחלות, מיסוי הקיבוץ.
• תוכניות הסיוע של הממשלה לפיצוי בגין נזקי הקורונה: מעקב קפדני אחר תוכניות הסיוע של הממשלה ותיקונן כאשר הן מדירות או מקפחות את הקיבוצים וחבריהם.
• הקורונה  הכלכלית: ככל שיחמיר המשבר, סיוע לקיבוצים שיקלעו למשבר עקב הקורונה יחד עם הארגונים האזוריים והארגון הארצי.
• סיוע ישיר לקיבוצים ולחברי קיבוצים: באמצעות העמדת ערבויות לפיתוח כלכלי, קליטה ובנייה, הסדרי חובות, קידום והטמעת טכנולוגיה גבוהה בתעשיות מתקדמות ובתעשיות מסורתיות, סיוע לעסקים קטנים, העמדת ערבויות לשיוך ובנייה לחברים, השלמת הסדר הסוכנות ועוד.
• ידע ומחקר: ביסוס וחיזוק תשתית הידע והמחקר כדי לעגן ולחזק את מאבקנו הציבוריים.
• נכסי התנועה: הקמת "חבצלת החדשה" ואיגום משאבים לתרומה לחברה הישראלית, השכרת בית התנועה, טיפול שוטף בנכסי התנועה, גמר עסקת סמינר הקיבוצים.

"היה צריך להראות בסדרה על מלחמת יום הכיפורים את הערכות הכוחות ההזויה שהביאה לאירועים הרואיים ודרמטיים, אשר התבצעו על ידי חיילים פשוטים שהמשיכו להילחם למרות נפילתם של מפקדיהם. כל מפקדי הפלוגות בגדוד 74 של חטיבה 188 נפלו, ובפלוגה שלי נפלו המ"פ – אבי רוניס ז"ל , הסמ"פ – תני נתנאל ז"ל והמ"מ שלי - יואב יקיר ז"ל. למרות זאת, הפלוגות או שרידיהן המשיכו בלחימה. החיילים היו מוכנים נפשית לקרב הבלימה האכזרי והקשה ולהגן על מדינת ישראל בלי הבדל של דת, עדה, קיבוץ מושב או עיר! הסדרה מציגה מציאות כואבת ולא נכונה בלחימה מול הצבא הסורי במלחמת יום הכיפורים".

"זאת האמת של המלחמה הזאת, כמו של המלחמות שקדמו לה וכל לחימה שארעה מאז באה לידי ביטוי בערכי צה"ל, עליהם חונכו ותורגלו החיילים, ובערכים האישיים שלהם שאיתם באו מהבית. ערכים אלו הם שבאו לידי ביטוי בלחימה על חירותה ועצמאותה של מדינת ישראל ביום כיפור '73, כמו גם במלחמות העבר – '48, 56', '67, ובתקופת המרדפים. ארץ ישראל ומדינת ישראל הינה של כולנו ושייכת לכולנו, כפי שכתוב במגילת העצמאות "ללא הבדל דת גזע ומין..."

כך אומר השבוע ניר עתיר, בן וחבר קיבוץ אפיקים, אשר לחם במלחמת יום כיפור בדרום רמת הגולן במוצב 116 ובתל-סאקי, שעל בסיס הקרב המפורסם ההוא יצרו חלק מרכזי מהסדרה המדוברת "שעת נעילה". אולם סיפור הקרב היווה ככל הנראה פתח לעיוותים רבים. עתיר ולוחמים נוספים מעלים טענות קשות על כתיבת הסדרה, אשר עיוותה לטענתם חלקים רבים בלחימה, בעיקר ביחסים בין חיילי המחלקה והצוותים הלוחמים. 

"מה שיוצרי הסדרה עשו הוא פשוט לקחת את השסע העדתי והחברתי של היום, להלביש אותו על המלחמה הקשה ביום הכיפורים,  אך המציאות  המתוארת בסדרה ממש לא הייתה כזו, בטח לא בצבא, בשריון בכלל ובצוותי הטנקים בפרט".

עתיר מוסיף: "אם רצו בסדרה להראות איך הצבא הוא גוף המייצר אינטגרציה חברתית, להראות שילוב בין התפוצות, העדות ומוצאן ושהצבא מהווה בעצם את אבן הבסיס לבנייתה של החברה הישראלית במדינת ישראל, אז אני הולך עם זה. אך אי אפשר להציג ולהדגיש רק את ההפרדה, האפליה, הגזענות אשר כלל לא הייתה ולא באה לידי ביטוי בצבא. צוות טנק ומחלקה, היו בתקופה המדוברת וגם כיום אני מאמין, משפחה אחת! היה גיבוש מחלקתי, צוותי הטנקים היו כולם כמו אחים שהפעילו כלי מורכב ולא פשוט בצוותא, ביחד. כך זה היה גם במלחמה ב - 73, בכל גזרות הלחימה השונות, סיני ורמת הגולן, סדיר ומילואים, ולדעתי בכל החיילות ולא רק בשריון. יחד עשינו טירונות, יחד שכבנו בבוץ, יחד שמרנו, יחד תמכנו ועזרנו האחד לשני! אז על מה מציגים בסדרה? ריב בין עדתי, הפנתרים השחורים, ובטח שלא היתה הפרדה בין עדתית"

השבוע, הוענקו בבסיס חיל האוויר חצרים כנפי טיסה ל-39 בוגרי קורס טיס מחזור 181. ביום שני האחרון הוענקו דרגות הקצונה למסיימים, לוחמים ולוחמות צוות אוויר אשר יהוו את חוד החנית המבצעית והאסטרטגית של צה"ל ויובילו את הפעילות המבצעית של חיל האוויר בשנים הבאות.
 
הטקס התקיים בסימן "דמות הלוחם האווירי", במעמד נשיא המדינה, ראובן ריבלין, ראש המטה הכללי, רב אלוף אביב כוכבי, מפקד חיל האוויר, האלוף עמיקם נורקין ומשפחות הבוגרים, ונערך במתכונת מצומצמת בשל הנגיף קורונה ועל מנת לשמור על בריאות המסיימים וקרוביהם.
 
טקס הסיום נערך בתום שלוש שנים של הכשרת הצוערים כקצינים לוחמים, צוותי אוויר ובוגרי תואר לימודים אקדמי מאוניברסיטת "בן גוריון". החל משבוע הבא הם יוצבו בטייסות השונות בחיל האוויר ויחלו את הכשרתם המבצעית.

נשיא המדינה, מר ראובן (רובי) ריבלין: "לאחרונה שמעתי את מפקדכם, המפקד של כולנו, הרמטכ״ל אביב כוכבי, אומר מילים שחשוב לי לצטט דווקא כאן: 'מאז הקמתו, היה לצה"ל תפקיד משמעותי בחברה הישראלית, בהיותו צבא העם. אין עוד צבא כזה בעולם, שלוקח את מיטב אנשיה של המדינה, מחנך אותם על עקרונות אהבת הארץ והמדינה ומפגיש את הקבוצות השונות החיות כאן אלה עם אלה. לצד כל זה, גם מלמד את כל מתגייסיו, שאין משימה שלא ניתן לבצע'. כך אמר הרמטכ״ל ואני- מצדיע. לדבריו של הרמטכ״ל היה אז המשך, ואני מבקש בימים אלה, של סערת בחירות המתרגשת עלינו שוב, לְבּוּשָׁתֵנוּ, להדגיש אותם כאן ביתר שאת: 'תפקידו של צה״ל כארגון מופת, המובל על ידי ממלכתיות - כשהמדינה, ענייניה ועקרונותיה מעל הכל - משמעותי מתמיד. כוכב הצפון שלנו, של כולנו, הוא השיקולים הביטחוניים והענייניים נטו, ואנחנו, כולנו, חייבים להיות מסורים לעיקרון הזה, ולו בלבד'. אלו דברי הרמטכ״ל אותם אני מאמץ אל ליבי, בימים אלה, ומתחייב אני כי אעמוד איתן מול כל ניסיון להטיל בהם ספק".

בתחילת המפגש דובר על החשיבות והנחיצות בתוכנית עבודה, כחלק מהותי בתהליכים בקיבוץ בכלל וקליטה בפרט.  כך יכולים כולם לדבר בשפה משותפת ולחתור אל אותן מטרות ויעדים. בהמשך המפגש, נתנה הדס מתווה אפשרי לתוכנית עבודה המשלבת את כל המערכות והגורמים. הרכזים והרכזות שמעו על מצבים שונים בקיבוצים אחרים, עם גישות ודגשים מגוונים.

"המפגש עם הדס היה מאוד משמעותי בעיניי", סיכם רוני כרמל, רכז הקליטה בקיבוץ ניר יצחק. "העיתוי היה מתאים לקראת גיבוש תכניות עבודה לקראת שנת 2021. היה מאוד יעיל ונכון, ונתן לי ולעוסקים במלאכה הכוונה וכלים בניהול והובלת הקליטה בקיבוצים."

מחלקת צמיחה ופיתוח קהילה בתנועה הקיבוצית נערכת לפתיחת קורס מבוא לרכזי ורכזות קליטה בקיבוצים. הקורס יתקיים באמצעות הזום ויאפשר מפגש בפריסה ארצית - מגרופית בערבה ועד סאסא בגליל העליון. בתאריך 05.01.21 יחלו שמונת מפגשי הלמידה עבור למעלה מ-30 נרשמים ונרשמות שיזכו למפגש למידה מקצועי אשר ישלב תכנים מרכזיים בתחומי הקליטה, כגון: הערכות, גיוס ורתימת הקהילה בשלבי הקליטה, עבודה עם פעילים ומתנדבים, תכנון דמוגרפי, שיוך דירות, היבטים כלכליים ועוד.

א. כתיבת קורות חיים

ב. הכנה לראיון עבודה (הסדנא התקיימה כבר)

ג. סדנת "סטוריטלינג" והצגה עצמית

לפרטים מלאים והרשמה: לחצו כאן


השירות ינתן עד תאריך 31.12.20 ולחברי ׳הרשת׳ בלבד - מהרו להירשם!

*מספר המקומות מוגבל.

במרחב פתוח בקיבוץ נפגשו חברי המטה עם הנהגת ניר דוד. שאול גולומב - היו"ר העסקי ויפתח רונן - המנהל העסקי סקרו בפני הנוכחים את מצבו הכלכלי של הקיבוץ. שלמה גלזר - יו"ר הקהילה ושחם מיטלר - מנהל הקהילה , דיברו על הפעילות החברתית והקהילתית בניר דוד. טל דגני בלכר, אורית מלכין אנוך וגליה סגל מצוות החוסן הקהילתי של הקיבוץ תיארו את ההתמודדות של חברי ניר דוד עם העיסוק בנחל האסי העובר בלב הקיבוץ. 

בניר דוד פועלים לאיחוד סטאטוסים בקיבוץ ולחיזוק החוסן החברתי בהתמודדות בתקופת הקורונה ועם האתגרים האחרים בהם התגלתה חוסנה של הקהילה הקיבוצית בניר דוד. ניר מאיר וחברי המטה חיזקו את ידיהם של מנהלי ניר דוד וביקשו להעביר את המסר המחזק לחברים בקיבוץ.