למה לנו קואופרציה עכשיו?! (ובכלל?)

יהקואופרציה היא צורת התארגנות המיועדת לתת מענה לצרכיהם של אנשים. בדומה לחברה בע"מ ולשותפות, הקואופרציה היא צורת התארגנות המיועדת להשגת מטרות כלכליות, ובדומה לעמותה ולחברה לתועלת הציבור – הקואופרציה היא צורת התארגנות המאפשרת השגת מטרות חברתיות. יתרונותיה של ההתארגנות הקואופרטיבית, התאמתה למרבית תחומי הפעילות הכלכלית והחברתית ורב גוניותה הפכו אותה, באופן טבעי, לשחקן מרכזי במהלכים ובתהליכים שקדמו, הביאו וליוו את הקמת מדינת ישראל ואף בעשורים הראשונים לקיומה. 

הקואופרציה במאה הקודמת היתה כלי מעשי להגשמת יעדיה של תנועת הפועלים: הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל על יסוד משק יהודי עצמאי ובסיס כלכלי סוציאליסטי, אולם במבחן הזמן, המשק הכלכלי הקואופרטיבי המפואר והמגוון הצטמצם עד מאד. חלקים ממנו – דוגמת אגד ודן – שינוי פניהם והפכו לחברות בע"מ, חלקים אחרים – דוגמת חברת העובדים - נסגרו, נמכרו או פורקו בשל העדר כדאיות כלכלית להמשיך ולקיימם.

במושב שניסה לתת מענה לשאלה "מה ניתן ללמוד מההיסטוריה?" תיארו פרופ' יצחק גרינברג (המכללה האקדמית בית ברל) ופרופ' משה שוורץ (אוניברסיטת בן גוריון) את הסיבות שהובילו לקריסתה של חברת העובדים ההסתדרותית ואת תפקידה של המדינה בבנייתה וצמצומה של הקואופרציה החקלאית השניונית, פרופ' מיכל פלגי וד"ר שלמה גץ (המכון לחקר הקיבוץ) בחנו את מאפייניו הקואופרטיביים (לעומת הקומונליים) של הקיבוץ, כפי שבאו לידי ביטוי לאורך השנים, ואילו ד"ר אביגיל פז-ישעיהו סיכמה במבט היסטורי את תהליך הפיכתה של הקואופרציה בישראל מתנועה של שיתופיות לתנועה של שיתוף כלכלי. המכנה המשותף למחקרים ולעמדות שהוצגו במסגרת מושב זה היה כי הקואופרציה, ככזו, יכולה לשמש ככלי להגשמתן של "מטרות גדולות" – בין מדיניות ובין סקטוריאליות, אולם התנאי על מנת שתצליח לאורך זמן – נדרשים הבנה, הסכמה ו"מחוברות" (engagement) למטרות לשמן מתקיימת ההתארגנות הקואופרטיבית הן מצד החברים בה והן מצד המנהלים. תפקידה של המדינה בקיומה (או שלילתה) של הקואופרציה כצורת התארגנות לגיטימית יושפע במידה רבה מדרך התנהלותם של החברים והמנהלים".

כניסיון לתת מענה לשאלה מה נדרש לצורך קיומה של "קואופרציה מצליחה" במציאות הכלכלית והחברתית של ישראל במאה ה-21, הציגו עמית בן צור ויוני בן בשט ממכון "יסודות" נייר מדיניות, אשר הוכן על ידי המכון ועסק הן בהזדמנויות הכלכליות, אוצן מציעה הקואופרציה במאה ה-21 והן בשאלת יכולתו של המודל הקואופרטיבי לצמצם פערים כלכליים וחברתיים בין מרכז ופריפריה. במציאות של המאה ה-21 ובעולם המשתנה בעידן הקורונה, לצורת ההתארגנות הקואופרטיבית יתרונות רבים בפיתוח כלכלי, מאחר וצורת התארגנות זו מאפשרת לא רק השגת יתרונות כלכליים אלא גם השגת יתרונות חברתיים ואזוריים במקום פעילותה – דוגמת קידום שוויון ושוויון מגדרי בפרט, יציבות עסקית, צמצום פערי שכר ועוד. מאחר והקואופרציה מבוססת על דמוקרטיה ארגונית  ועל זיקה ישירה ומעשית בין החברים לקואופרטיב, היא מאפשרת לחברים בה, באמצעות היתרון לגודל של ההתארגנות, לפעול כשחקן בשוק תחרותי, מבלי לאבד את מעמדם בתוך הקואופרטיב פנימה. בשל תכונותיו הייחודיות, המודל העסקי הקואופרטיבי יכול לאפשר צמיחה מכלילה ובת קיימא באזורי הפריפריה, אולם על מנת שצמיחה מעין זו תתקיים הלכה למעשה – יש צורך לא רק בהכרה ובלגיטימציה מצד המשינה ומוסדותיה בצורת התארגנות זו, אלא נדרשים גם רצון ובחירה מצד האוכלוסיות השונות בפריפריה בצורת התארגנות קואופרטיבית כדרך ואמצעי להגשמת יעדיהם וצרכיהם הכלכליים והחברתיים.

ביטוי מעשי אחד לאפשרויות הגלומות במודל הקואופרטיבי, הוצג על ידי עמרי בן עמי, מנהל המחלקה לקואופרטיבים ועסקים חברתיים בעיריית ירושלים. תפיסת הקואופרציה כדרך לענות על צרכים עירוניים, הביאה את העיריה לקדם, לעודד ולאפשר הקמת קואופרטיבים ועסקים חברתיים בתחומי העיר עצמה,  ולהכיר בצורך הגדול שיש ברגולציה מותאמת למציאות הטכנולוגית, החברתית והכלכלית של ישראל היום וביצירת "ארגז כלים" כמו גם מחקר מוכוון פיתוח. המציאות הירושלמית הפגישה עיריה מאפשרת עם ציבור מעוניין והוכיחה, הלכה למעשה, כי הקואופרציה אפשרית גם בסביבה עירונית וגם במאה ה-21.

הוכחה זו זכתה למשנה תוקף במושב השלישי בכנס, אשר הוקדש לקואופרטיבים "מהגל השני", אשר צמחו בעשור האחרון. בפאנל השתתפו חברות ונציגות קואופרטיבים מתחומים שונים - וביניהם קואופרטיב סופי – בית תוכנה מירושלים, קואופרטיב הנקיון תנד'יף, קואופרטיב "המפלצת" מירושלים, קואופרטיב שומעים חזק" להגברה ותאורה וקואופרטיב התרבות "פרכור" בפרדס חנה-כרכור, והציגו את היתרונות, החסמים, האתגרים והתקוות שלהן מהקואופרטיבים בהם הן חברות או אותם הן מנהלות.

להתייחסות מיוחדת מצד הדוברים במושבים השונים זכו הרגולציה המיושנת בתחום הקואופרציה בישראל והצורך בעדכונה והתאמתה לא רק למציאות הקואופרטיבית אלא גם לתפיסת הקואופרציה כהתארגנות לגיטימית וראויה. הן סגן שר הכלכלה, יאיר גולן, והן רשמת האגודות השיתופיות, עו"ד שלומית שיחור-רייכמן, הביעו את רצונם ותקוותם כי עוד בתקופת כהונתם נזכה לראות חקיקה ותקינה מעודכנות.

לחצו כאן לצפייה במצגת סיכום הכנס בתמונות הכוללת לינקים לצפייה בהרצאות מתוכו.