מזכ"ל התנועה הקיבוצית בפנייה לשרת הפנים: פעלי אתנו להקמת קיבוץ במסגרת תכניתך להקמת יישובים חדשים

מזכירות התנועה הקיבוצית אישרה השבוע, לאחר דיון מעמיק, כי על התנועה הקיבוצית לפעול לכך שיוקם קיבוץ חדש במידה ותצא לפועל תכניתה של שרת הפנים, איילת שקד, לה שותפים גם שר הבינוי והשיכון, זאב אלקין, ורשות מקרקעי ישראל להקמת 11 ישובים חדשים בנגב ובגולן.

הדוברים בדיון התחלקו לשניים: מרבית חברי המזכירות סברו כי אם לאחר 20 שנה החליטה ממשלת ישראל לחזור ולהקים יישובים חדשים כמדיניות - התנועה הקיבוצית כתנועה מיישבת חייבת להיות שם, כיוון שזהו חלק מהזהות שלנו ואין אנו יכולים לעמוד מנגד ולא לקחת חלק במאמץ. לעומתם, היו גם כאלו אשר סברו כי הדבר מוקדם מדי ועדיף להתרכז בחיזוק ועיבוי הקיבוצים הקיימים. ברקע הדיון עמדה גם הודעתה של תנועת המושבים כי היא מעוניינת להקים שני מושבים חדשים.

במהלך הישיבה אמר מזכ"ל התנועה: "לקחתי חלק פעיל מאוד בהר עמשא שהיה הניסיון האחרון להקמת קיבוץ בישראל. הניסיון הזה לא צלח מסיבה אחת – ממשלת ישראל החליטה בשנת 1993 לאחר המלצת "ועדת תכנון 2020" לא להקים יישובים חדשים, אלא רק לחזק קיימים ולהשקיע את המשאבים והתשומות שלה בקליטת עלייה ממדינות חבר העמים שזה עתה התפרקו. כל היישובים שהוקמו בזמן שחלף מאז לא היו כתוצאה של החלטת ממשלה אלא מלחצים ואילוצים.

התנועה הקיבוצית היא התנועה המיישבת הוותיקה ביותר בישראל מאז הקמת דגניה בשנת 1910 והייתה שותפה מלאה לבניית הארץ ויישוב הגבולות. כל השנים גרסתי כי ברגע שתחליט הממשלה לחדש את מאמץ ההתיישבות, אנו מוכרחים להיות שם. אם ממשלת ישראל החליטה היום כי בתוכנית העבודה שלה הקמת יישובים חדשים חוזר להיות ערך מרכזי - אנחנו מתייצבים למשימה".

בהתאם להחלטת המזכירות, פנה מאיר בהמשך השבוע באופן רשמי לשרת הפנים שקד וביקש לקיים עמה פגישה דחופה בעניין זה על מנת לקדמו במוסדות המדינה ובתוך התנועה הקיבוצית. בפנייה נכתב, בין היתר: "למרות שאנו מודעים היטב לצורך לשמור על מרחבי המדינה כשטחים חקלאיים ופתוחים, כמו גם לצורך לעבות ולקדם ישובים קיימים בפריפריה, אנו רואים בחיוב ובברכה את יזמתך להקמת ישובים חדשים בנגב, כחלק מהפיתוח והקידום של אזור בעייתי זה, המשווע לתשומת לב, משאבים וחיזוק אוכלוסייתו.

כתנועה מיישבת מרכזית כאמור, אנו רואים לעצמנו חובה וזכות לקחת חלק במפעל זה, ולכן נבקש לבחון יחד עמך שאחד או יותר מהישובים החדשים שיוקמו, יהיה קיבוץ החבר בתנועה הקיבוצית. המשמעות של הקמת ישובים חקלאיים מתוכננים נוספים בנגב, ובכלל זה קיבוצים, הנה פיתוח של אדמות מדינה ושמירה עליהן, הרחבה של שטחי העיבוד ומקורות המזון וביטחון המזון של מדינת ישראל. כמו כן, יהוו הקיבוצים גם בסיס לפיתוח מקורות תעסוקה ופרנסה נוספים להם משווע מרחב זה, כפי שמהווים הקיבוצים בכל האזורים בהם הוקמו". לחצו כאן לקריאת המכתב של מזכ"ל התנועה לשרת הפנים.

בתחילת אוקטובר הודיעה שרת הפנים, איילת שקד, כי הורתה להכין הצעה להחלטת הממשלה בנוגע להקמת עשרה יישובים חדשים בנגב וכי צוותי העבודה החלו להתקדם בנושא מול הגורמים הרלוונטיים. לגבי חלק מהיישובים התקבלה בעבר החלטת ממשלה להקימם, אבל התכניות לא קודמו. 

השרה שקד אמרה בנושא: "אנחנו רוצים להקים יישובים חדשים בנגב וברמת הגולן. בכניסתי לתפקיד שמתי לי למטרה להגשים את חזונו של בן גוריון ליישוב הנגב. ההתיישבות היא תמצית הציונות ומי שחושב שהמלאכה תמה, טועה ובגדול. לצערי, בעשר השנים האחרונות נקבעה מדיניות שגויה לפיה אין לבנות ישובים חדשים אלא לעבות את הקיימים בלבד. זוהי מדיניות שנכונה אולי למרכז הארץ, ודאי שלא לנגב. אסור לנו לאפשר את המשך המצב הקיים. מהלך הקמת היישובים הוא צעד אסטרטגי למדינת ישראל – הן להגדלת כמות התושבים בנגב והפרחת השממה, והן לשמירה על אדמות המדינה".

השרה שקד כבר נפגשה בנושא עם שר הבינוי והשיכון, זאב אלקין, במקביל הודיעו גם ברשות מקרקעי ישראל כי הם מגבשים תוכנית לבניית תשעה יישובים חדשים בנגב, שניים בגולן – והרחבת ארבעה נוספים.