מקיבוץ קטורה לימי הפלמ"ח

בימים אלו בערוץ TeenNick סדרת הנוער פלמ"ח, חזרה לעונה שנייה, הסדרה המצליחה מגוללת את סיפורי הגבורה והפעילות של הפלמ"ח החל משנת 1946. בסיס העלילה מתמקד בחוות הכשרה לגיוס נוער לשורות הפלמ"ח כמוקד ליציאה לפעולות נגד הצבא הבריטי ששלט בארץ באותה תקופה. אחד מכוכבי הסדרה, הוא חבר קיבוץ קטורה, מייק הריס. מייק עלה לארץ מאנגליה בשנת 1978 בגיל 21, לאחר שסיים "אולפן" בקיבוץ העוגן הגיע לערבה, לקטורה. מייק עבד בקיבוץ במגוון תחומים, מטבח, בניה, ניהל את תחנת הדלק, מזכיר קיבוץ וב 15 השנים האחרונות עובד במפעל אלגאטק שמייצר אסטאקסנטין, או במילים פשוטות, הצבע האדום שמופרש ממיקרו אצות.

מייק, איך הגעת לשחק בסדרת טלויזיה מוצלחת?

"תמיד אהבתי את מקצועות הבמה. אני מנגן על מגוון של כלי נגינה, הייתי חבר בלהקה ששמה היה “The Fabulous Penthouse Bunnies” והיו לנו הופעות קבועות בבתי מלון באילת. במהלך השנים הייתי משתתף קבוע (בתור המן) בהצגות הפורים שהקיבוץ היה מפיק כמחזות זמר – מי יכול לשכוח את הלהיט "לא כל כל נורא להיות ASSHOLE" כאשר הייתי בתחפושת של תחת. התחלתי להופיע בפרסומות דרך בת זוגו של חבר קיבוץ לשעבר שפתחה משרד ליהוק במרכז הארץ. בעבר השתתפתי בפרסומות ל" בזקסטור" ו"יטבתה". כשהתקשרו לספר שמחפשים שחקן בריטי לתפקיד פילדמרשל מונטגומרי הבריטי לסדרת נוער, לא היססתי, שלחתי אודישן מצולם וקיבלתי את התפקיד".

מה בכלל עושים על סט צילומים של סדרה כזאת, איך זה מתנהל?

"זו הפעם הראשונה שהשתתפתי בסדרת טלוויזיה ולא ידעתי בכלל למה לצפות. כדי להגיע להשתתף בסדרה, צריך לשלוח מראש לחברת ההפקה את כל המידות לבגדים שלך ואתה מגיע למקום בתאריך ושעה שקובעים לך מראש בציפיה שלמדת את הטקסט ושאתה מוכן. הצילומים לא היו באולפן, אלא באתר חיצוני, ואני מודה שהייתי די לחוץ כי לא הבנתי לקראת מה אני הולך. ידעתי מהעבודה בפרסומות שימי צילום מאוד ארוכים ומאחרי כל דקה שרואים על המסך יש שעות של עבודה. קבלו אותי בצורה מאוד יפה ונתנו לי להרגיש בבית מיד. די מהר התלבשתי בבגדים שהכינו מראש  - עברתי איפור ואז מחכים עד שקוראים לך לגשת לסט הצילומים. יש משמעת בסט צילומים וכולם שומרים על שקט ונשארים במרחק עד שקוראים לך. ברגע שקוראים לך אתה ניגש לאיזור הצילומים, מתקינים אליך מיקרופון, הבמאי, יונתן בר-אילן, מקבל אותך, נותן לך הוראות ותוך דקה או שתיים מתחילים לצלם. מבצעים כמה טייקים על פי הצורך. לפעמים צריכים לצלם כמה פעמים שיהיו כמה זוויות צילום, צילום קרוב של הפנים. מצד אחד האווירה מאוד רציני ויש לו"ז צפוף, צריכים לספק לצלם כמות מסוימת כל יום – זאת חתיכת אופרציה, הרבה אנשים, הרבה כסף מושקע בפרויקט אבל בסופו של הדבר הבמאי קובע את האווירה".

מייק לוקח נשימה ומוסיף: "הייתי בסיטואציות שהבמאי היה עסוק בהרבה דברים ואז הסט לחוץ. במקרה של פלמ"ח הבמאי, יונתן יצר אווירה רגועה והרגשתי שהשחקנים חלק מתהליך היצירה. מצד שני, מצפים שאתה יודע את העבודה שלך, תיכנס, תעשה את העבודה כמו שצריך. מאוד עזר לי שהייתי מנותק לגמרי מאולם הכוכבים של הילדים בארץ ולא ידעתי האם מי שמולי כוכב או לא. התרשמתי מאוד מהמקצוענות של השחקנים הראשיים שעובדים ימים ולילות למשך 3 – 4 חודשים ובאמת נותנים את ההנשמה. כאשר חזרתי לעונה השנייה הופתעתי מקבלת הפנים החמה שקיבלתי, סה"כ יש לי חלק מאוד קטן בסדרה, אבל מיד הרגשתי בנוח. אחלה חברה".  

מה חושבים בקיבוץ על קריירת המשחק שאתה מפתח?

"אנשים בקיבוץ לא היו מודעים לעובדה שמשתתף בסדרה ולקח יותר מחצי שנה בין הצילומים ועד שהסדרה מוקרנת בטלוויזיה. אבל בקיבוץ כמו בקיבוץ, בוקר אחד ניגשה אלי חברת קיבוץ שאמרה לי שיש מישהו בסדרה החדשה, פלמ"ח, שממש, אבל ממש דומה לי. כמובן שסיפרתי לה שהוא יותר מרק דומה לי, והיא מאוד התרגשה שהבינה שזה אכן אני..... אשתי מנהלת את בית הספר היסודי האזורי, וכאשר הילדים שמעו שבעלה של המנהלת משחק בסדרה – התלהבו מאוד. היה רעיון שאגש לביה"ס לדבר עם הילדים, אבל הוחלט לבסוף שזה עלול גרום ליותר מידי בלאגן.

המשחק זה משהו שאני אוהב ועושה בכיף ומאוד נחמד שיוצא לי, אבל לא הייתי רוצה להתעסק בזה במשרה מלאה. האהבה הראשונה שלי היא למוסיקה ובעיקר לתופים בהם אני מנגן מעל ל- 50 שנה. אולי פעם ייצא לי לשחק את רינגו סטאר!!!!".