אגדה – נורית, כלנית ופרג

לפני שנים רבות, בארץ רחוקה, חי נסיך יפה תואר. כשבגר, החליט בן המלך לקחת לו אישה לחיים והכריז על נשף בארמון. אלפי נשים החליטו לנסות את מזלן, ביניהן גם שלוש אחיות ממשפחה טובה: כלנית, נורית ופרג. יפות אחת אחת ודומות מאוד. האחיות נסעו לחפש את השמלה הכי יפה בעיר, אך החנויות היו הומות ובשלב מסויים נפרדו האחיות ונפגשו שוב רק כשחזרו לביתן, כל אחת עם החוויות שלה, כל אחת עם שלל הקניות שלה, וכולן עם אותה שמלה אדומה. צרה צרורה! איך יוכל הנסיך להבדיל בין שלושתן? האחיות בכו ובכו ובכו עד שאימן הציעה פתרון: כל אחת מהן תוסיף להופעתה סימן היכר ייחודי לה. כלנית הוסיפה צעיף לבן שהביאה ממסעותיה בהודו, נורית הגנדרנית קישטה את השמלה בנוצצים ומרחה על שפתיה אודם מבריק, ופרג ענדה עגילים שחורים ששאלה מאמה. עם ההופעה המשודרגת הן נכנסו לאולם וכבשו את ליבו של הנסיך תוך דקות. שלושתן. הוא בילה עם כל אחת בנפרד במשך יום שלם, ומקץ שלושה ימים הודה שהוא לא מצליח להגיע לכדי להחלטה. גם שלוש האחיות נשבו בקסמיו, וכל אחת רצתה בו לעצמה. שוב בכי, שוב התא המשפחתי בסכנה, ואז עוד פתרון נמצא: הנסיך ישא את שלושתן, בתנאי שיקדיש לכל אחת מהן תקופת התייחדות משלה, פעם בשנה, כל שנה. הנסיך המאוהב מיהר להסכים ורק ביקש שהאחיות ימשיכו לענוד את סימני ההיכר כדי למנוע בלבול ובושות מיותרות. מאותה סיבה הוא גם החליט לפתוח יומן ולקבוע תאריכים לכל אחות, לפי סדר האלף-בית: כלנית, נורית, פרג. ומאז, מדי שנה, פורחת ראשונה הכלנית עם הצעיף הלבן מסביב לאבקנים, השנייה להופיע היא נורית עם העלים המבריקים ומסיימת את הסבב כל שנה הפרג, עם העיגולים השחורים על עלי הכותרת שלה.