דילוג לתוכן העיקרי
fw_before_content
content_top

מרכז הדרכה "שבילים"
"שבילים" - ארגון מערכות החינוך החברתי-קהילתי

content

גלגולו של חג הסוכות

מתוך חוברת חגי תשרי תשע"ב, מחלקת נוער עמק חפר

הקדמה

למה חוגגים את סוכות?
מהות החג, למה קוראים לחג סוכות בשמו? מהם ערכי החג? מהם מצוות חג הסוכות?
מנהגים, שמות נוספים לחג ובכלל לא בושה לדעת למה יושבים בסוכה, האמת היא שגם בין חכמי דת, רבנים ואחרים יש מחלוקת על למה ומדוע בדיוק נוהגים לשבת בסוכה וזאת עוד מתקופתו של רבי אלעזר ורבי עקיבא. ממה נובע מנהג ישיבה בסוכה? לחג הסוכות קוראים בשמו "חג סוכות" משום שבימי החג נהוג לשבת בתוך סוכה. כפי שנאמר: "למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים." )ויקרא כג, מב-מג(. מכאן שמקור שמו של החג במצווה המרכזית שלו - ישיבה בסוכה , זכר לסוכות שבהן ישבו בני ישראל בצאתם ממצרים. לפי פרשנות אחרת הישיבה בסוכה היא זכר "ענני הכבוד" שהגנו על בני ישראל במדבר.

 

רקע


תאריך החג - מתי נחגג החג ?
חג סוכות נחגג ב: ט"ו בתשרי - כ"א בתשרי. מספר ימי החג: 7.
חג סוכות מתחיל חמישה ימים לאחר יום הכיפורים. סוכות הוא חג דתי מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, החל מט"ו בתשרי. יום החג הראשון הוא יום שבתון, אחריו שישה ימי חול המועד.  לאחר חג הסוכות נחגג יום שבתון נוסף - חג שמיני עצרת, )שהוא חג בפני עצמו( בו המצוות המיוחדות של חג הסוכות (הסוכה, נטילת לולב וכו') אינן חלות. סוכות הוא החג השלישי בשלוש הרגלים, לפי סדר הזכרת הרגלים בתורה (פסח, שבועות וסוכות).
 

שמות נוספים לחג סוכות
בלשון התורה, חג הסוכות מכונה גם "חג האסיף" - שכן בחקלאות העונתית הקדומה היו מקיימים בתקופה זו (בארץ ישראל) את אסיף הפירות ותבואות הקיץ "בְאָסְפְךָ מִגָרְנְ ך, וּמִיִּקְבֶ ך" (שמות כ"ג, טז; דברים טז, יג). בכך הוא מציין את ההיבט החקלאי של החג החל בסתיו, עם איסוף יבולי הקיץ ולפני הזריעה לקראת החורף. תפילות החג כוללות תודות על יבול השנה הקודמת ותפילות לגשמי ברכה בחורף המתקרב. שם נוסף לחג סוכות הוא "זמן שמחתנו" - לשמחה מקום מרכזי בחג הסוכות הנחשב לחג השמח ביותר מבין חגי ישראל. על פי חז"ל, השמחה מלווה את חילופי העונות וסיום השנה החקלאית, ואת ההיטהרות שבאה לאחר ראש השנה ויום הכיפורים.
 

 

סמלים ומנהגים

ישיבה בסוכה - הלכות בניית סוכה
בחג הסוכות, מצווה לשבת בסוכה, ולהשתמש בה בכל השימושים הרגילים של בית. סוכה היא דירת ארעי, כלומר מקום מגורים לא קבוע. גג הסוכה מכונה סכך. המצווה היא לגור בסוכה ממש: לאכול, לשתות ואף לישון, כל שבעת ימי החג, זכר לסוכות בהן ישבו בני ישראל במדבר לאחר יציאתם ממצרים, או זכר לענני הכבוד, שלפי המסורת סוככו על בני ישראל לאחר יציאתם ממצרים. הסוכה אינה צריכה להבנות דווקא לשם החג, וגם סוכה שמשמשת כל השנה לצל, כשרה. גודל הסוכה המינימאלי הוא 7 על 7 טפחים, וגובהה המינימאלי הוא עשרה טפחים. על הסכך להיות מהצומח, מנותק מהארץ, ומדבר שאינו מקבל טומאה. בסוכה צריך לשבת תחת הסכך ממש, ועל הסכך להיות תחת כיפת השמים, ולכן סדין מתחת לסכך או תקרה מעליו חוצצים ופוסלים את הסוכה. כמו כן, ישנם דינים נוספים לגבי תהליך הבנייה, מספר הדפנות ועוד. יש מסבירים שעיקר המצווה של הסוכה הוא, שגג של סכך העשוי מן הצומח יבדיל בין האדם לבין השמים ויגונן עליו. את הסוכה נוהגים לקשט בכל מיני קישוטים, תמונות, והם  הנקראים בלשון חז"ל "נויי סוכה". רבים נוהגים להזמין לסוכה אושפיזין . מנהג האושפיזין  בארמית - אורחים - ברוכים הבאים. אירוח הוא נושא מרכזי בחגיגות הסוכות. הרבה אנשים, בתי כנסת וקהילות עושים מאמצים גדולים לארח, ולפתוח את סוכותיהם לאחרים – המסמל  סימן לברכה במהלך השנה. ימי הישיבה בסוכה נקראים "אושפיזין". ומקובל ליחס לכל יום את אחד מאבותינו המבקר אותנו בסוכה: ביום הראשון - אברהם, ביום השני - יצחק, ביום השלישי - יעקב, ביום הרביעי - יוסף, ביום החמישי - משה, ביום השישי - אהרון, ביום השביעי - דוד.

עיקרה של הסוכה הוא היותה דירת ארעי למשך שבעת ימי החג. בימים אלה אוכלים בסוכה, לומדים וישנים. הישיבה בסוכה מקנה ליושב בה את החוויה שעברו בני ישראל ביציאתם  ממצרים, חווית הנדודים והישיבה בסוכות. הסוכה עשויה משלד של קורות עץ, את קירות הסוכה בונים מקורות עץ או מיריעות בד. הסוכה מכוסה בסכך )ענפי עץ( והיא נותנת ליושב בה מכסה וצל. בניית הסוכה מתחילה במוצאי יום הכיפורים. נוהגים לתקוע יתד ראשונה של הסוכה מיד עם תום הצום, כדי לצרף את היום הקדוש עם החג שבא אחריו. מצווה ליהודי להקים את הסוכה בעצמו או להיות שותף בהקמה.
ההלכה היהודית קובעת כללים לגבי צורת הבניה של הסוכה: מידותיה, מיקומה וחומרי הבניה שלה. לדוג' - אין להקים את הסוכה אלא מתחת כיפת השמים. מבין חלקי הסוכה תופס הסכך מקום מרכזי ואף שמה של הסוכה , לקוח מהמילה סכך. הסוכה כשרה רק אם יש בה יותר צל משמש. אף על פי שמותר להשתמש ברצועות עץ יבש כסכך, נוהגים המהדרים להשתמש בכפות תמרים או בענפי עץ ירוקים המביאים איתם לסוכה את ריחות הירק של הטבע.


ארבעת המינים - סמל החג ואחדות העם
בחג הסוכות, מצווה ליטול את ארבעת המינים.
"וּלְקַחְתֶם לָכֶם בַיּוֹם הָרִאשוֹן פְרִי עֵץ הָדָר כַפֹת תְמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל  וּשְמַחְתֶם לִפְנֵי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם שִבְ עת יָמִים.") ויקרא כ"ג מ'(
נטילת ארבעת המינים, או נטילת לולב, כפי שהמצווה מכונה בלשון חז"ל, היא לקיחת ארבעה מיני צמחים: לולב )השדרה המרכזית של הדקל(, אתרוג )ממשפחת פירות ההדר(, שלושה הדסים ושתי ערבות )ערבי נחל(, ונענועם בכל יום מימי החג, חוץ מיום השבת. במקרא כתוב בפירוש רק לגבי הלולב )"כפות תמרים"( והערבה )"ערבי נחל"( ואילו לגבי האתרוג )"פרי עץ הדר"( וההדס )"ענף עץ עבות"( המקרא כותב באופן עמום, ומהות הפרי התפרשה על ידי חכמי תורה שבעל פה. אחד ההסברים שניתנו למצווה זו היא לשמוח עם הטבע, ולהודות לאלוהים על האסיף. דרשנים שונים סיפקו הסברים רבים לשאלה מדוע נבחרו דווקא ארבעת המינים הללו. יש שראו בהם סמל לאנשים השונים בעם ישראל לפי תכונותיו של כל מין, כך שכל אחד מארבעת-המינים מאופיין בתכונות מיוחדות, ויחד הם מסמלים את עם- ישראל.

אתרוג - יש בו טעם (בהיותו פרי) וגם ריח טוב.
לולב - טעם יש לו (פרי התמר) אך ריח אין לו.
הדס - יש לו ריח אך אין לו טעם.
ערבה - אין לה לא טעם ולא ריח.
חלוקה זו מסמלת את כל הסוגים שבעם-ישראל:
טעם וריח - אלה היהודים, שיש בהם גם תורה וגם מעשים טובים.
טעם בלי ריח - יהודים בעלי תורה, שאינם עוסקים כל-כך במעשים טובים.
ריח בלי טעם - בעלי מעשים טובים, אך אין להם תורה.
לא טעם ולא ריח - אלה היהודים, שלא הגיעו לא לתורה ולא למעשים טובים.
בכך למעשה מקבלת התורה את כל היהודים באשר הם וללא תנאים. גם את החילוניים
וגם את הדתיים, גם כאלה שלא עושים מעשים טובים וגם את אלה שעושים מעשים טובים
- "כל היהודים באותה הסירה".
 

חג הסוכות – והמים
לחג הסוכות – כמו לחגים אחרים מן המקרא – יש גם היבט חקלאי: סוכות הוא חג האסיף, שבו אוספים את היבול החקלאי מן השדה ומן הכרם"-חַג הַסֺכֹת תַעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְאָסְפְךָ מִגָרְנְ ך מן הגורן שלך וּמִיִקְבְ ך" )דברים טז 13).
חג הסוכות מציין את סיומו של מחזור חקלאי, וכאשר היבול עולה יפה – מתעוררת תחושה טבעית של שמחה. אחרי האסיף מתחיל מחזור חדש של עבודת אדמה וזריעה, ולקראת העיבוד והזריעה המחודשים מתעוררת דאגתו של האיכר ,שאינו יודע אם השנה החדשה תהיה שנה גשומה או חלילה שנה שחונה, שנת בצורת, אם יהיו הגשמים גשמי ברכה או חלילה גשמי זעף הרסניים .על-פי המסורת, בחג הסוכות נקבע גורל השנה מבחינת הגשמים.

 

בעיית המים בארץ ישראל המקראית
בעיית המים בישראל אינה חדשה – להפך :זוהי בעיה עתיקת יומין המלווה את החיים בארץ ישראל מאז תקופת האבות (לפני כ- 4,000 שנה). תיאור חיי האבות בספר בראשית כולל סיפורים על בצורת ורעב, על מחסור במים ומריבות על בארות מים. המקרא מספר על אברהם אבינו שנאלץ לרדת למצרים בגלל הרעב בארץ כנען, וכך גם נכדו יעקב, שירד עם כל בניו למצרים מאותה סיבה ארץ ישראל ענייה, כידוע, במשאבים בכלל – ובמקורות מים בפרט. החקלאות בארץ ישראל הייתה מאז ומתמיד תלויה בגשמים, כפי שמעיד המקרא": וְהָאָרֶץ אֲשֶׂר אַתֶם עֹבְרִים שָמָה לְרִשְ תהּ )= לרשת אותה)… - לִמְטַר הַשָמַיִם תִשְתֶה מָיִם"  (דברים יא 11 ). גשמים בעתם, בעונתם, היו הברכה שהבטיח אלוהים לבני ישראל תמורת שמירת הברית:"וְהָיָה אִם שָמֹעַ תשְמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי אֲשֶׂר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיוֹם… וְנָתַתִי מְטַר אַ רצְכֶם בְעִתוֹ, יוֹרֶה וּמַלְקוֹש" …(שם פס' 14-13).

 

טקסי המים בחג הסוכות
היישוב היהודי בארץ ישראל בתקופת הבית השני היה יישוב חקלאי, וגשמי ברכה היו חיוניים לקיומם ולפרנסתם של התושבים. על כך מעידים טקסי המים שהתקיימו בתקופת הבית השני בימי חג הסוכות, חג האסיף, לקראת עונה חקלאית חדשה ניסוך המים :בזמן שבית המקדש היה קיים ,היו נוהגים לנסוך, לצקת, מים על המזבח בבוקר של כל אחד מימי חג הסוכות. תהלוכה גדולה של אנשי ירושלים ועולי רגל, בראשה כוהנים  ובתוכה . מנגנים בחצוצרות ותוקעים בשופר, הייתה צועדת עם שחר למעיין השילוח שלמרגלות הר הזיתים. בצלוחית של זהב היו שואבים מים מן המעיין, ומביאים אותם לבית המקדש. את המים היו מעבירים לספל מיוחד עשוי כסף – שבו השתמשו רק פעם בשנה, בחג הסוכות – ובספל זה יצקו את המים על המזבח .ניסוך המים על המזבח סימל את הבקשה לשנת גשמים ברוכה.

כזה ראה וחדש
חגים ומועדים
סיווג חומרים לחגים
האם הפעילות עזרה לי?

הוספת תגובה חדשה

This question is for testing whether or not you are a human visitor and to prevent automated spam submissions.

Image CAPTCHA
Enter the characters shown in the image.