דילוג לתוכן העיקרי
fw_before_content
content_top

מרכז הדרכה "שבילים"
"שבילים" - ארגון מערכות החינוך החברתי-קהילתי

content

ונתנה תוקף - יום כיפור

ליאור קולודני (עורכת)

[הנוסח הוא לפי הספר "ענני" בעריכת פנחס שדה]

 

 

וּנְתַנֶּה תֹּקֶף קְדֻשַּׁת הַיּוֹם,

כִּי הוּא נוֹרָא וְאָיֹם.

וּבוֹ תִנָּשֵׂא מַלְכוּתֶךָ, וְיִכּוֹן בְּחֶסֶד כִּסְאֶךָ,

וְתֵשֵׁב עָלָיו בֶּאֱמֶת.

 

אֱמֶת כִּי אַתָּה הוּא דַיָּן וּמוֹכִיחַ וְיוֹדֵעַ וָעֵד,

וְכוֹתֵב וְחוֹתֵם וְסוֹפֵר וּמוֹנֶה,

וְתִזְכֹּר כָּל הַנִּשְׁכָּחוֹת,

וְתִפְתַּח אֶת סֵפֶר הַזִּכְרוֹנוֹת,

וּמֵאֵלָיו יִקָּרֵא, וְחוֹתָם יַד כָּל אָדָם בּוֹ.

 

וּבְשׁוֹפָר גָּדוֹל יִתָּקַע

וְקוֹל דְּמָמָה דַקָּה יִשָּׁמַע.

וּמַלְאָכִים יֵחָפֵזוּן,

וְחִיל וּרְעָדָה יֹאחֵזוּן,

וְיֹאמְרוּ: הִנֵּה יוֹם הַדִּין

לִפְקֹד עַל צְבָא-מָרוֹם בַּדִּין.

כִּי לֹא יִזְכּוּ בְעֵינֶיךָ בַּדִּין.

 

וְכָל בָּאֵי-עוֹלָם יַעַבְרוּן לְפָנֶיךָ כִּבְנֵי-מָרוֹן.

כְּבַקָּרַת רוֹעֶה עֶדְרוֹ, מַעֲבִיר צֹאנוֹ תַּחַת שִׁבְטוֹ,

כֵּן תַּעֲבִיר וְתִסְפֹּר וְתִמְנֶה וְתִפְקֹד

נֶפֶשׁ כָּל חָי.

וְתַחְתֹּךְ קִצְבָה לְכָל בְּרִיָּה. וְתִכְתֹּב אֶת גְּזַר דִּינָם.

 

בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה יִכָּתֵבוּן

וּבְיוֹם צוֹם כִּפּוּר יֵחָתֵמוּן:

כַּמָּה יַעַבְרוּן וְכַמָּה יִבָּרֵאוּן,

מִי יִחְיֶה. וּמִי יָמוּת,

מִי בְקִצּוֹ וּמִי לֹא בְקִצּוֹ,

מִי בַמַּיִם וּמִי בָאֵשׁ,

מִי בַחֶרֶב וּמִי בַחַיָּה,

מִי בָרַעַשׁ וּמִי בַמַּגֵּפָה,

מִי יָנוּחַ וּמִי יָנוּעַ,

מִי יִשָּׁקֵט וּמִי יִטָּרֵף,

מִי יִשָּׁלֵו וּמִי יִתְיַסָּר,

מִי יָרוּם וּמִי יִשָּׁפֵל,

מִי יֵעָשֵׁר וּמִי יֵעָנִי.

 

וּתְשׁוּבָה וּתְפִלָּה וּצְדָקָה

מַעֲבִירִין אֶת רֹעַ הַגְּזֵרָה.

 

 

אֱמֶת כִּי אַתָּה הוּא יוֹצְרָם, וְאַתָּה יוֹדֵעַ יִצְרָם,

כִּי הֵם בָּשָׂר וָדָם.

אָדָם יְסוֹדוֹ מֵעָפָר וְסוֹפוֹ לֶעָפָר,

בְּנַפְשׁוֹ יָבִיא לַחְמוֹ.

מָשׁוּל כְּחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר, כְּחָצִיר יָבֵשׁ וּכְצִיץ נוֹבֵל,

 

 

וּכְצֵל עוֹבֵר,

וּכְעָנָן כָּלֶה, וּכְרוּחַ נוֹשָׁבֶת, וּכְאָבָק פּוֹרֵחַ, וְכַחֲלוֹם יָעוּף.

 

וְאַתָּה הוּא מֶלֶךְ, אֵל חַי וְקַיָּם.

 

אמנון ממגנצא

 

הפיוט, הנאמר בתפילות ראש השנה ויום הכיפורים, אפשר שנתחבר כמה מאות שנים קודם לכן, אך מסורת שמקורה בספר "אור זרוע" מייחסתו לר' אמנון, בן המאה ה-10, שאמר הפיוט בשעת מותו על קידוש השם. לעומת זאת יש מאחרים הפיוט ומייחסים אותו לר' קלונימוס בן משולם ממגנצא, האיש שאליו, לפי אותה מסורת, נתגלה ר' אמנון בחלום "ולימד לו את הפיוט ההוא".

 

[מתוך "ענני", בעריכת פנחס שדה]

 

 

 

ספר אור זרוע, ח"ב - הלכות ראש השנה, סימן רעו

מצאתי מכתב ידו של ה"ר אפרים מבונא בר יעקב. שר' אמנון ממגנצא יסד ונתנה תוקף על מקרה הרע שאירע לו וזה לשונו:

 

מעשה בר' אמנון ממגנצא שהיה גדול הדור ועשיר ומיוחס ויפה תואר ויפה מראה, והחלו השרים וההגמון לבקש ממנו שיהפך לדתם, וימאן לשמוע להם. ויהי כדברם אליו יום יום ולא שמע להם ויפצר בו ההגמון. ויהי כהיום בהחזיקם עליו ויאמר חפץ אני להועץ ולחשוב על הדבר עד שלשה ימים, וכדי לדחותם מעליו אמר כן. ויהי אך יצוא יצא מאת פני ההגמון, שׂם הדבר ללבו על אשר ככה יצא מפיו לשון ספק שהיה צריך שום עצה ומחשבה לכפור באלקים חיים. ויבוא אל ביתו ולא אבה לאכול ולשתות ונחלה. ויבואו כל קרוביו ואוהביו לנחמו, וימאן להתנחם כי אמר ארד אל ניבי אבל שאולה. ויבך ויתעצב אל לבו. ויהי ביום השלישי בהיותו כואב ודואג וישלח ההגמון אחריו, ויאמר לא אלך. ויוסף עוד הצר שלוח שרים רבים ונכבדים מאלה, וימאן ללכת אליו. ויאמר ההגמון: מהרו את אמנון להביאו בעל כרחו, וימהרו ויביאו אותו, ויאמר לו: מה זאת אמנון, למה לא באת אלי למועד אשר יעדת לי להועץ ולהשיב לי דבר ולעשות את בקשתי? ויען ויאמר אמנון: אני את משפטי אחרוץ, כי הלשון אשר דבר ותכזב לך - דינה לחתכה. כי חפץ היה ר' אמנון לקדש את ה' על אשר דבר ככה. ויען ההגמון ויאמר: לא כי הלשון לא אחתוך, כי היטב דברה, אלא הרגלים אשר לא באו למועד אשר דברת אלי – אקצץ, ואת יתר הגוף איסר. ויצו הצורר ויקצצו את פרקי אצבעות ידיו ורגליו, ועל כל פרק ופרק היו שואלין לו: התחפוץ עוד אמנון להפך לאמונתנו? ויאמר: לא. ויהי ככלותם לקצץ צוה הרשע להשכיב את ר' אמנון במגן אחד וכל פרקי אצבעותיו בצידו, וישלחהו לביתו. הכי נקרא שמו ר' אמנון, כי האמין באל חי וסבל על אמונתו יסורין קשין מאהבה רק על הדבר שיצא מפיו.

אחר הדברים האלו קרב מועד והגיע ראש השנה. בקש מקרוביו לשאת אותו לבית הכנסת עם כל פרקי אצבעותיו המלוחים ולהשכיבו אצל שליח ציבור, ויעשו כן. ויהי כאשר הגיע שליח ציבור לומר הקדושה וחיות אשר הנה, אמר לו ר' אמנון: המתן מעט ואקדש את השם הגדול. ויען בקול רם: ובכן לך תעלה קדושה, כלומר שקדשתי את שמך על מלכותך ויחודך. ואח"כ אמר ונתנה תוקף קדושת היום, ואמר אמת כי אתה דיין ומוכיח, כדי להצדיק עליו את הדין שיעלו לפניו אותן פרקי ידיו ורגליו וכן כל הענין, והזכיר וחותם יד כל אדם בו ותפקוד נפש כל חי, שכך נגזר עליו בראש השנה. וכשגמר כל הסילוק, נסתלק ונעלם מן העולם לעין כל ואיננו, כי לקח אותו אלקים. ועליו נאמר מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו' (תהלים לא).

אחר הדברים והאמת אשר הועלה ר' אמנון ונתבקש בישיבה של מעלה, ביום השלישי לטהרתו נראה במראות הלילה לרבנא קלונימוס בן רבנא משולם בן רבנא קלונימוס בן רבנא משה בן רבנא קלונימוס, ולימד לו את הפיוט ההוא ונתנה תוקף קדושת היום, ויצו עליו לשלוח אותו בכל התפוצות הגולה להיות לו עד וזכרון, ויעש הגאון כן.

 

 

 

Leonard Cohen

Who By Fire

 

And who by fire, who by water,

who in the sunshine, who in the night time,

who by high ordeal, who by common trial,

who in your merry merry month of may,

who by very slow decay,

and who shall I say is calling?

 

And who in her lonely slip, who by barbiturate,

who in these realms of love, who by something blunt,

and who by avalanche, who by powder,

who for his greed, who for his hunger,

and who shall I say is calling?

 

And who by brave assent, who by accident,

who in solitude, who in this mirror,

who by his lady's command, who by his own hand,

who in mortal chains, who in power,

and who shall I say is calling?

לשמיעת השיר – לחצו כאן

 

 

 

 

מִי בָּאֵשׁ / לאונרד כהן

מאנגלית: יהונתן נדב

*התרגום לזכר הוריי, יעל ומרדכי נדב

 

וּמִי בָּאֵשׁ, מִי בַּמַּיִם,

מִי לְאוֹר יוֹם, מִי לְעֵת לַיִל,

מִי בַּחֲרִיצַת מִשְׁפָּט, מִי בְּיִסּוּרִים מָרִים,

מִי בְּיוֹם אָבִיב זוֹהֵר־זוֹהֵר,

מִי לְאַט מְאֹד יִתְפּוֹרֵר,

וּמִי, מִי הוּא שֶׁקּוֹרֵא לִי?

 

וּמִי בִּמְעִידָה קְטַנָּה, מִי בְּכַדּוּרֵי שֵׁנָה,

מִי בְּעוֹל הָאַהֲבָה, מִי בַּחֲבָטַת אַלָּה,

מִי בָּרַעַשׁ, מִי בְּאַבְקָה,

מִי בִּגְלַל הַחַמְדָנוּת, מִי בִּגְלַל רָעָב פָּשׁוּט,

וּמִי, מִי הוּא שֶׁקּוֹרֵא לִי?

 

וּמִי בְּהַשְׁלָמָה שְׁלֵוָה, מִי בִּתְאוּנָה קְרוֹבָה,

מִי יָחִיד בִּבְדִידוּתוֹ, מִי אֶל מוּל בָּבוּאָתוֹ,

מִי בְּמִצְוַת גְּבִרְתּוֹ, מִי בְּמוֹ יָדָיו,

מִי אָסוּר בִּכְבָלָיו, מִי בְּכוֹחַ רַב,

וּמִי, מִי הוּא שֶׁקּוֹרֵא לִי?

 

"הארץ" 23.10.14

מי באש? / לאונרד כהן

מאנגלית: קובי מידן

 

מי באש?

מי במים?

מי לאור השמש?

מי בחשכת ליל?

מי בבית דין של מטה?

מי בישיבה של מעלה?

מי בפריחה החייכנית הזאת?

מי בדעיכה איטית מאד?

ומי, מי קורא בשמנו?

 

מי במעידה קלה?

מי בסמי שינה?

מי בשלטון הלב?

מי במכשיר קהה?

מי במפולת שלג?

מי באבקה נשפכת?

מי בשל בצע כסף?

מי ברעב בלי שובע?

ומי, מי קורא בשמנו?

 

מי בזמן טיפוס?

מי בתוך אוטובוס?

מי ברוב בדידות?

מי בראי ממול?

מי במצוות גבירתו?

מי על חרבו שלו?

מי ייקשר עד מוות?

מי ייכנע לכוח?

ומי, מי קורא בשמנו?

מי באש / ליאונרד כהן

מאנגלית: אורי דותן בוכנר

 

ומי באש, מי במים

מי לאור חמה, מי בליל אפלה

מי בסבל רב, מי סתם כך

מי ביום פריחה אביבית, מי בגסיסה איטית

ומה אומַר? מי הוא זה, מי המבקש?

 

ומי בנפילה, מי בתרופות הרגעה

מי בממלכת האהבה, מי באיבחה מהירה

מי במפולת שלגים, מי באבקת סמים

מי בתאוות בִּצְעוֹ, מי בגלל רעבונו

ומה אומַר? מי הוא זה, מי המבקש?

 

ומי בהשלמה אמיצה, מי בתאונה

מי גלמוד בבדידותו, מי אל מול מראתו

מי בפקודת גבירתו, מי בידיו שלו

מי אסור בכבלים, מי בכוחות רבים

ומה אומַר? מי הוא זה, מי המבקש?

 

 

 

כזה ראה וחדש
חגים ומועדים
סיווג חומרים לחגים
האם הפעילות עזרה לי?

הוספת תגובה חדשה