סוכות נעורים - טקס סוכות של חברת הנעורים בעין החורש

קטע פתיחה

"שלוש רגלים, תחוג לי בשנה..
את-חג המצות... וחג הקציר...

וחג האסיף בצאת השנה,

באוספך את-מעשיך מן-השדה"

 

קטע סיום
שתבוא שנתנו שלום

וימינו חיים

שיישאו עצינו פריים

ושדותינו ירוו מים

יהמה ביתנו אדם

וצעדינו איתן

ארבעת המינים

"...וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, פְּרִי עֵץ הָדָר, כַּפּות תְּמָרִים, וַעֲנַף עֵץ-עָבות,
וְעַרְבֵי-נָחַל ושמחתם..."

פרי עץ הדר - אלו ישראל.
מה אתרוג זה יש בו טעם ויש בו ריח,
כך ישראל - יש בהם בני אדם שיש בהם תורה ויש בהם מעשים טובים.

 

כפות תמרים - אלו ישראל.
מה התמרה הזו יש בה טעם ואין בה ריח,
כך הם ישראל - יש בהם בני אדם שיש בהם תורה ואין בהם מעשים טובים.
 

ענף עץ עבות - אלו ישראל.
מה הדס זה יש בו ריח ואין בו טעם, כך ישראל יש בהם בני אדם שיש בהם מעשים טובים ואין בהם תורה.
 

וערבי נחל - אלו ישראל.
מה ערבה זו אין בה לא טעם ולא ריח, כך הן ישראל - יש בהן בני אדם שאין בהן לא תורה ולא מעשים טובים.

יוקשרו כולן אגודה אחת והן מכפרים אלו על אלו

חג האסיף מדוע?

"חַג הַסּוכּות תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים... 
בְּאוסְפְּךָ מִגּורְנְךָ, וּמִיִּקְבֶךָ...
 וְשָׂמַחְתָּ, בְּחַגֶּךָ.
אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ, וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ, וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ..
שִׁבְעַת יָמִים תָּחוג ... בְּכֹל תְּבוּאָתְךָ וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ, וְהָיִיתָ, אַךְ שָׂמֵחַ..." (דברים ט"ז 13-16)

חג אסיף

ליוגב ולאיכר
שנת שלום ושנת מטר.
ועמל בכל פינה
שי לחג אסיף רינה.
 

בשדה חלף קציר,
ובכרם תם בציר
ועתה עם בוא הסתיו
חג אסיף, נחוג בשיר.

 

 

 

 

 

 

 

חג הסוכות מדוע?
 

"...בַּסּוכּות תֵּשְׁבוּ, שִׁבְעַת יָמִים;
כָּל-הָאֶזְרָח, בְּיִשְׂרָאֵל, יֵשְׁבוּ בַּסּוכות.. לְמַעַן, יֵדְעוּ דֹורֹותֵיכֶם,

כִּי בַסּוכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם"
(ויקרא כ"ג- 39-43)

סוכה זו שאנו בונים זכר לנדודים במדבר.
זכר לימי הנעורים והחלומות של עם ישראל, התקווה להגיע לארץ ישראל ולהתיישב בה.
זכר למעבר מעם נווד לעם יושב על אדמתו.
היציאה מן הדירה הנוחה לסוכה הפתוחה, סמל לפשטות-הליכות, לשוויון ולשלום.
ככתוב: פרוס סוכת שלום על ישראל ועל העולם כולו"

חג שמחת בית השואבה - מדוע?

המים הם יסוד כל החיים.

בישראל החמה שבה החורף קצר,

והקיץ שולט ביד רמה,

הכמיהה לגשם בתקופה זו של השנה,

והציפייה לשבירת החום הכבד, מעסיקות את

יושבי הארץ עוד מימי קדם –

בפולחן, בתפילות ובחג,

וכיום - בחינוך לקיימות ולחסכון במים,

ובחיפוש פתרונות אקולוגיים

לשימור מאזן המים בטבע.

לכן במועד זה

שבו חשיבות המים מורגשת כל-כך

התקבע במסורת ארוכת השנים גם חג המים,

או "שמחת בית השואבה",

שנחוגה בערבי חול המועד סוכות.

 

הִנֵּה גֶּשֶׁם, גֶּשֶׁם בָּא,
הברכה עִמּוֹ רַבָּה.
שֶׁפַע עֵשֶׂב וּשְׂדוֹת בָּר
בְּכָל עֵמֶק, עַל כָּל הַר.

הַזּוֹרְעִים, הַזּוֹרְעִים,
הַזּוֹרְעִים בְּדִמְעָה,
בְּרִנָּה, בְּרִנָּה,
בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ.

 

חג שמחת תורה – מדוע?

 

מתוך הסידור שולחן ערוך:

" יום שמחת תורה, לפי ששמחין ועושין בו סעודת משתה לגמרה של תורה."
בסוכות מסיימים את מחזור הקריאה השנתי של התורה,
מתחילתה ועד סופה, ועל כן מצווים אנו לשמוח בסגירת מעגל זה.

 

 

"דברי תורה נמשלו כמים"

(שיר השירים)

מה המים מסוף העולם ועד סופו, 
כך התורה מסוף העולם ועד סופו.
מה המים משיבים נפשו של אדם,
כך התורה משיבה נפשו של אדם.
מה המים מנקים אדם מטומאה,
כך תורה מטהרת את הטמא מטומאתו.
ומה המים כשאין אדם יודע לשוט בהם   סופו שהוא מתבלע,
כך דברי תורה אם אין אדם יודע לשלוט בהם ולהורות בהם  
סופו שהוא מתבלע"

 

לא סתם נמשלה התורה למים. 
בעוד שיורדים אלינו מים
בשדות, במטעים, בנחלים ובבארות,
ומיטיבים עם הקיום הגשמי של חיינו,
עלינו לזכור גם להיטיב
עם הקיום הרוחני של חיינו.
מי ייתן ותורתנו הקיבוצית,

העינ-החורשית -
תמשיך להתפתח ולהשתכלל

מדור לדור
ותהיה כזרם מים חיים
כי היא מקור כוחנו

והיא הבטחת עתידנו.

 

 שירים

חג אסיף

חג אסיף, חג אסיף
כן ירבה וכן יוסיף.

בשדה חלף קציר,
ובכרם תם בציר
ועתה עם בוא הסתיו
חג אסיף, נחוג בשיר.

חג אסיף...

ליוגב ולאיכר
שנת שלום ושנת מטר.
ועמל בכל פינה
שי לחג אסיף רינה.
 

 

 

 

 

מלאו אסמינו

מלאו אסמינו בר ויקבינו יין,
בתינו הומים, הומים מתינוקות
ובהמתנו פורה -
מה עוד תבקשי מאיתנו מכורה,
ואין, ואין עדיין?
מה עוד תבקשי מאיתנו מכורה,
ואין, ואין עדיין?

בוא בשלום

ציפורי הצפון כבר הגיעו
מתערבל האבק בגבעות
אחותינו הרוח עברה בדרכים
ואנחנו צמאים לאות.

בוא בשלום החורשה מזכירה
בטרם חלקה אחרונה תזרע
ובטרם יוגף חלון
אנא שוב אלינו בשלום.

בוא בשלום נפתחות חצרות
ערכנו שולחן והדלקנו נרות
ובטרם יושר מזמור
נחכה לך שתחזור.

מתרפק האזוב על האבן
כתינוק על אימו היחידה
אחותינו הרוח עברה בשדות
והגשם בכף ידה.

כוכבים ישבצו את האופק
הירח ישלים מחסורו
אחותנו תפגוש בטלה האובד
בערגה תלטף צמרו

בוא בשלום החורשה מזכירה
בטרם חלקה אחרונה תזרע
ובטרם יוגף חלון
אנא שוב אלינו בשלום.

 

שלומית בונה סוכה

שלומית בונה סוכה
מוארת וירוקה
על כן היא עסוקה היום
ואין זו סתם סוכה
מוארת וירוקה -
שלומית בונה סוכת שלום

היא לא תשכח לשים
לולב והדסים
ענף של ערבה ירוק
רימון בתוך עליו
וכל פירות הסתיו
עם ריח בוסתנים רחוק

וכששלומית תאמר
הביטו, זה נגמר!
יקרה דבר נפלא פתאום:
יבואו השכנים
כולם בהמונים -
ולכולם יהיה מקום

ואז מתוך הסכך
יציץ לו ויזרח
כוכב בהיר כיהלום:
שלום סוכת פלאים
מה טוב ומה נעים -
שלומית בנתה סוכת שלום!

 

 

 

פטיש, מסמר

פטיש, מסמר
ניקח מהר.
סוכה לבנות,
בנים ובנות.

קרשים ניקח
וענפים לסכך
קשט הגג
לכבוד החג.

קנה, קנה,
סוכה נבנה.
קרשים ניקח,
קני סוף לסכך.

מהר, מהר,
פן נאחר,
אין פנאי חכות,
מחר סוכות.

 

בשנה הבאה

בשנה הבאה נשב על המרפסת
ונספור ציפורים נודדות.
ילדים בחופשה ישחקו תופסת
בין הבית לבין השדות.

עוד תראה, עוד תראה
כמה טוב יהיה
בשנה, בשנה הבאה.

ענבים אדומים יבשילו עד הערב
ויוגשו צוננים לשולחן.
ורוחות רדומים ישאו אל אם הדרך
עיתונים ישנים וענן.

עוד תראה, עוד תראה...

בשנה הבאה נפרוש כפות ידיים
מול האור הניגר הלבן
אנפה לבנה תפרוש באור כנפיים
והשמש תזרח בתוכן.

סוכתי הסוכה

סוכתי, הסוכה, 
נהדרת, ירוקה.
לי, לי, לי - רק, רק, רק
לי רק מחכה.

סבא יש לי, יש לי סב, 
וזקן לו צח, רחב.
הוא אותי אוהב כל כך, 
סוכתי יכס בסכך. 

סוכתי, הסוכה...

מן הבוקר עד הליל
היא עומדת לה בצל.
לבושה היא עד הגג,
מקושטת ליום חג.

סוכתי, הסוכה...