אורנה שמעוני פתחה בשביתת רעב מול הכנסת עד להחזרת החטופים

ביום חמישי בבוקר, למחרת האזכרה לבנה איל במלאת 27 שנים לנפילתו בדרום לבנון, החליטה אורנה שמעוני לעלות לכנסת ולפתוח בשביתת רעב עד להחזרתם של כל החטופים והחטופות מעזה. אורנה היא דמות מוכרת בתנועה הקיבוצית ועל אף גילה (83) היא ממשיכה לפעול ולהיאבק ללא לאות. אורנה הייתה מהפעילות הבולטות במאבק ליציאת צה"ל מרצעות הביטחון בדרום לבנון בסוף שנות ה-90 ומאז המשיכה להיות פעילה במאבקים חברתיים ומדיניים שונים, כולל בשנים האחרונות בתנועת "נשים עושות שלום" ובמאבק למען החזרתם של אברה מנגיסטו, הדר גולדין ואורון שאול משבי החמאס. בנוסף, כשנחתם הסכם השלום עם ירדן ביקשה אורנה להקים ב"אי השלום" פארק נוער משותף ירדני-ישראלי. לאחר טבח שבע הנערות הישראליות בנהריים יצרה אורנה אנדרטת הנצחה ייחודית ופורחת עם שמותיהן, אותה היא מטפחת עד היום. לזכרו של בנה הקימה אורנה את "בית איל" - מרכז לשילוב בעלי צרכים מיוחדים בכל רובדי הקהילה, המציע פעילויות חינוך, ספורט, בריאות, תרבות והנצחה. בבית איל גם הוקם מרכז הנצחה לנופלים בלבנון ולנרצחי פעולות האיבה משם. על כל אלה קיבלה אורנה את ״אות הנשיא להתנדבות״ בשנת 2021 ואת פרס "מפעל חיים" על תרומה ייחודית לחברה מטעם התנועה הקיבוצית בחודש מאי האחרון.

וכך אמרה אורנה בחמישי על החלטתה לפתוח בשביתת רעב מול הכנסת: "אתמול היה יום השנה של איל שלי. איליק נשאר צעיר בן 21, כאשר לפני 27 שנים טיל פגוט חטף את החלום במוצב ריחן שבלבנון. בסוף הערב לזכרו החלטתי לפתוח בשביתת רעב להחזרתם של החטופות/ים כולם - 101 ילדים, צעירות וצעירים, אבות וסבים וסבתות - רובם חיים. אני יושבת מאז הבוקר ליד הכנסת בירושלים, וקוראת לכל מי שרוצה בהחזרתם - להצטרף אלי ליד בית המחוקקים. הרוב הגדול בעם בעד עסקה. יש לפעול לממש את זה. לא הצלחנו בזעקה ובמלחמה להשיבם, וכלי הנשק האישי האחרון הוא שביתת רעב. הם חיים על פת לחם 11 חודשים מתחת לאדמה. אני אהיה באויר הצח בשביתת רעב. אסור לנו לוותר עליהם - בואו הצטרפו אלי". 

לאתר YNET אמרה אורנה "החלטתי לפני כמה שבועות כשרצחו את ששת החטופים לצאת בשביתת רעב, עוד בלוויה של כרמל גת. לא סיפרתי לאף אחד שאני עולה לירושלים לשבות רעב, אבל אין לי יותר מה לעשות. השתתפתי בכל הצעדות וההצהרות, הלכתי למאות שבעות. הילדים שלי אומרים לי שאני גומרת להם את החיים, אבל זה הדבר היחיד שאני יכולה לעשות. לא הצלחתי 10 שנים להחזיר את הדר ואורון ולא הצלחתי גם 11 חודשים עכשיו לעזור לכל המשפחות. צריכים לצאת לכאן 6 מיליון איש ולהראות למחוקקים שרוב העם רוצה בהשבת החטופים וזו תהיה תמונת הניצחון שלו. זה יהיה התיקון והתקומה. אני רוצה שהמונים יבואו".

מזכ"ל התנועה הקיבוצית ליאור שמחה קורא לכל תושבי הקיבוצים ומדינת ישראל להצטרף לאורנה: אורנה האגדית תומכת בזעקה של כולנו ודורשת להחזיר את כל החטופים הביתה. היא מפגינה מול הכנסת בעידוד ובתמיכה שלי ושל התנועה הקיבוצית כולה. לא מעט אנשים ניסו לשכנע אותה לוותר על שביתת הרעב בגלל הגיל ומזג האוויר, אבל אורנה היא אורנה - כשהיא מאמינה במשהו, אי אפשר לעצור אותה. אני נרגש מההחלטתה וקורא לכם לעלות לירושלים - לפגוש אותה ולהפגין יחד איתה. התנועה תגיש לה כל סיוע אפשרי".