הובא למנוחות ניר דקל ז"ל מאור הנר שנהרג באסון קריסת העגורן בתחנת הכוח באשקלון

בבית העלמין באור הנר הובא ביום ראשון למנוחות ניר דקל ז"ל בן ה-54, בן ותושב הקיבוץ שנהרג בקריסת העגורן בתחנת הכוח רוטנברג באשקלון בחודש מרץ. גופתו של ניר, מפעיל העגורן, אותרה וחולצה לאחר 43 ימי חיפושים. האסון אירע ב-13 במרץ בשעה 23:30 בלילה. ניר הלך אל העגורן במטרה לעלות עליו ולהתחיל את המשמרת כשהתחילה רוח וסופה, והעגורן החל לזוז על המסילה שלו למרות שהוא לא אמור לזוז. ניר היה עם חברו לעבודה, צביקה, שהיה אמור לעלות על העגורן השני, וכשהם ראו שהעגורן זז הם התחילו לרוץ בחזרה. העגורן קרס לים והפיל למים את ניר וצביקה ואת נפתלי אדרי ז"ל מאשדוד שדג במקום. בעוד שצביקה חולץ חי מהמים כעבור מספר שעות וגופתו אדרי נמצאה כעבור יממה, ניר נקבר תחת העגורן והיה בחזקת נעדר עד שהצליחו להרים את העגורן.

ניר נולד באור הנר לפנינה ואפרים, ממייסדי הקיבוץ, אח שני מתוך ארבעה. הוא התחנך בבית הספר התיכון שער הנגב ובצעירותו עבד בקיבוץ בחקלאות. כשחזר מהטיול הגדול בדרום אמריקה עבד בחברת מקורות, ובאותה תקופה פגש את בת זוגו, חופית. לאחר שהתקבל לעבודה בחברת החשמל, עברו השניים ממרכז הארץ לאשקלון. בשנת 2005 עברו חופית וניר ושלושת ילדיהם להתגורר באור הנר כתושבים.  

מאות בני אדם ליוו את דקל בדרכו האחרונה, בהם שלושת ילדיו, ניצן, אגם ותמר, בני משפחתו, חבריו מהקיבוץ, עובדי חברת החשמל ומשפחתו של נפתלי אדרי ז"ל. חופית, רעייתו, ספדה לו בבית העלמין: "43 ימים שנמשכו כמו נצח מלאים בקשיים, בכעס אבל גם באהבה, עד שקיבלנו את ההודעה שמצאו אותך, וכמו בכל התקופה האחרונה שמצאנו את עצמנו במצבים הזויים ולא מציאותיים גם שם ברגע הזה שהיה מהול בעצב ובשמחה. עצב אינסופי על הוודאות הסופית שאתה כבר לא חי ושמחה על כך שסוף סוף אתה חוזר אלינו. ניר שלנו, היית איש צנוע וביישן, חרד לפרטיותך כשהילדים והמשפחה הם ערך עליון מבחינתך. שמרת עלינו כל השנים האלה, משפחה קרובה ואינטימית עם המון חברים קרובים וטובים, וכל אלה עזרו לנו בחודש האחרון שהיה קשה מנשוא. נעלמת בלילה אחד ונשארנו לבד בלעדיך, וקשה לנו. אוהבים אותך המון ומתגעגעים".      

התנועה הקיבוצית משתתפת בצערם הכבד של המשפחה ובית אור הנר.