הון חברתי, חינוך, הקהילה והחיבור ביניהם

בשנים האחרונות, מזה למעלה מעשר שנים, החברה הקיבוצית נמצאת בתהליכים של הפרטה הכוללים העברת האחריות הכלכלית והחינוכית אל משקי הבית הפרטיים.

ללא ספק דבר מבורך כאשר בוחנים זאת ככותרת, בית אב או בית אם צריכים להיות אחראים על ההכנסות שלהם וההוצאות שלהם, על חינוך ילדיהם ועל איכות החיים של התא המשפחתי. זאת בניגוד מוחלט למציאות שהיתה קיימת בתנועה הקיבוצית עד לא מזמן ויש עדיין קיבוצים הדוגלים בשיטה זו ברמה כזו או אחרת.

הצרה הגדולה שנוצרה היא שהקיבוץ החדש שופך כמה ערכים עם דלי המים הקפיטליסטי. הוא אינו מזהה את הצרכים שנותרו בשטח, את כוחה של הקהילה וחוסנה כאשר הוא מפריט את ערכיו הבסיסיים, כגון תרבות, חינוך ורווחה וכך נותן לפרטים בקהילה לכלות את איכות חייהם במו ידיהם.

ג'ימס קולמן במאמרו מ 1988 "הון חברתי ביצירת הון אנושי" מתאר מושג הנקרא הון חברתי. הון חברתי זו מערכת יחסים חברתית אשר מוגדרת על ידי תפקידים ולה שני מאפיינים עיקריים: האדם משתייך למסגרת חברתית זו או אחרת והאדם קשור לפעילות האנשים במסגרת זו.

אז איך נוצר הון חברתי?

רוברט פטנאם במאמרו "השקעות בהון חברתי הן הבטחה גדולה להתנעת הכלכלה מחדש", מסביר כי הון חברתי נוצר בשלל דרכים: חינוך חברתי, חינוך פורמלי, מפגשים תרבותיים בשכונה ובקהילה והדבר שנוצר הוא שגשוג כלכלי. אנשים שמרגישים טוב בקהילה רואים בקהילה כמרכז חוסן ועזרה הדדית. העלות הכלכלית של החיים יורדת ותחושת הביטחון עולה. בנוסף אומר פאנטם "אחת הנקודות המפתיעות במחקר שלנו - קהילות עם הון חברתי גבוה מצליחות יותר מאלה עם הון פיננסי. אם אתה צריך לבחור באיזו קהילה להיוולד, עשירה בכסף או בהון חברתי, הבחירה קלה - תבחר בהון חברתי. יהיה לך יותר טוב שם. זה לא שעוני הוא טוב, אבל היעדר הון חברתי גרוע מעוני. המחקר מראה כי לכסף יש השפעה חיובית על רמות האושר, אבל הוא מקפיץ את האושר במעט, בעוד הון חברתי מקפיץ אותו בכמה דרגות יותר מכסף."

פאנטם בעצם בא ואומר לנו, אנשי החינוך מנהלי ומנהלות הקהילה, את ההון החברתי לא ניתן לראות באקסל, הוא יופיע רק אחרי כמה שנים בחזרתם של בנינו הביתה, הוא יגרום לאורח חיים ואיכות חיים גבוהה אצל הגיל השלישי וחוסנה של הקהילה יגדל.

בקיבוצים קיים הפוטנציאל לחיזוק ושימור ההון החברתי, הוא נמצא אצלנו כערכי ליבה שבפרוש אינם כלכליים, אך כל זה הוא לכאורה. חברה שיש בה הרבה אנשים עשירים הקונים את איכות חייהם בכסף לא תצמיח חברה איכותית. חברה שבה יש הון חברתי גבוה עם ערכי ליבה כגון חינוך, רווחה ותרבות גבוהים, ללא ספק תצמיח חברה בה כולם ירצו לחיות בה.

לסיכום, החברה הקיבוצית צריכה לעצור את מרוץ הניעור הקפיטליסטי. ההנהגות הקיבוציות צריכות לעמוד על משמר ערכי הליבה, לשמור על אוכלוסיות הגיל השלישי ועל רמת חינוך איכותי, גם במחיר מיסוי גבוה או מציאת מקורות כספיים אחרים. ההון האנושי שיצמח וההון החברתי שיופק יהיה כלכלי יותר מכול הפרטה שהיא ויביא את הקהילה לצמיחה כלכלית ולא רק בסוף הדרך אלא ממש מעבר לפינה.