דילוג לתוכן העיקרי
fw_before_content
content

"הזכות והכבוד להיות חלק ממשפחת השכול היא כואבת ועצובה"

לפני הטקס המסורתי באנדרטה, קיימה התנועה הקיבוצית את המפגש השנתי עם המשפחות השכולות ב"מרכז תרבות" של המועצה האזורית מגידו. במפגש השתתפו גם נציגי אגף משפחות, הנצחה ומורשת במשרד הביטחון, ארגון יד לבנים וארגון אלמנות ויתומי צה"ל. המפגש נפתח בהקרנת הדברים ששלח ראש הממשלה נפתלי בנט למשפחות השכולות
נאום ראש הממשלה מוקרן במפגש המשפחות. צילום: שיר טורם
נאום ראש הממשלה מוקרן במפגש המשפחות. צילום: שיר טורם

יו"ר סניף יד לבנים הקיבוצי, ד"ר אירית בר-נתן (מעגן מיכאל) הנחתה את האירוע ואמרה למשפחות השכולות שהגיעו למפגש: "אני עומדת לרשותכם כל השנה ומודה לכם שהגעתם למפגש השנתי. אני שמחה שחזרנו לשגרה לאחר כל ענייני הבריאות והקורונה, אך מודאגת מגל הטרור שהתפרץ לאחרונה ומוסיף עוד משפחות למעגל השכול. תפקידי הוא לייצג אתכם בארגון יד לבנים, מול משרד הביטחון ומול קיבוצכם במידה ויש צורך. אני רוצה להודות לאנשי התנועה הקיבוצית על עזרתם לאורך כל השנה ובמיוחד בארגון היום הזה".

אחריה דיבר מזכ"ל התנועה, ניר מאיר, שאמר בהמשך לדבריו של ראש הממשלה על תרומתם של הקיבוצים לביטחון המדינה: "האנדרטה הייתה פרויקט הסיום של ברית התנועה הקיבוצית. בשנת ,2001 כשהייתי מרכז ועדת המשק בתנועה הקיבוצית, ראיתי את עזרא רבין ועמיקם אסם שוקדים על מפות ושאלתי אותם למה צריך את האנדרטה, הרי לנו, המשפחות השכולות, יש כבר מקומות ללכת אליהם. בתגובה הם אמרו לי שאני עוד אבין. עברו השנים ואכן הבנתי. האנדרטה נבנתה בשלבים, לאט לאט, כמו קיבוץ - קודם המגדל ולאחר מכן כל היתר. בשנת 2018 קיבלה האנדרטה מעמד של אתר הנצחה רשמי. יצא לי לבקר באנדרטה לא מעט פעמים בשנה האחרונה, היא שוקקת חיים ומלאה אנשים. 

מבין מי שחי כיום בישראל יש אולי מיליון וחצי אזרחים שמכירים את הסיפור של התנועה הקיבוצית ומחיר הדמים הבלתי נתפס ששילמה בהקמת המדינה וההגנה על גבולותיה לעומת חלקה היחסי באוכלוסייה. כל היתר נולדו או עלו לאחר מכן. זה סיפור עצום שבלעדיו מדינת ישראל לא הייתה קמה. הפכנו את האירוע באנדרטה מאירוע זיכרון והנצחה לאירוע מורשת ואנחנו נדאג שהסיפור הזה יסופר ולא יפסיק להיות מסופר ואני מאוד אשמח אם תצטרפו אלינו כל שנה גם בהמשך".

שאול גולומב מניר דוד, אביו של רס"ן עודד גולומב ז"ל מספר אודותיו
שאול גולומב מניר דוד, אביו של רס"ן עודד גולומב ז"ל
מספר אודותיו. צילום: שיר טורם

שאול גולומב מניר דוד, אביו של רס"ן עודד גולומב ז"ל שהיה מ"פ במילואים ונפל בקרב במחנה הפליטים ג'נין במבצע חומת מגן, סיפר אודותיו. לבקשתה של לאה בר מעינת, אמו של סרן דרור בר ז"ל שנפל גם הוא בקרב עם עודד במחנה הפליטים ג'נין, הוקרן סרטון של המשפחה שנעשה עליו.

מזכ"לית הקיבוץ הדתי, שרה עברון, דיברה גם היא: המפגש כאן בבית העדות הוא המפגש האינטימי שלנו. אמנם,  3100 חללים מונצחים על קירות האבן באנדרטה וזהו מספר עצום, ועדין, המפגש כאן לפני הטקס הרשמי, הוא המפגש האינטימי. הזכות והכבוד להיות חלק ממשפחת השכול היא כואבת ועצובה. אינני מכירה משפחה שהייתה בוחרת להיות במשפחה זו לכתחילה. המורשת היהודית מצווה אותנו לבחור בחיים ולקדש את החיים, וכן, להילחם למען הזכות לחיים. ומורשת זו גם מחייבת אותנו לזכור את אלה שמסרו נפשם על זכות זו. 

הצטרפתי לתנועה הקיבוצית לפני קרוב לארבעים שנה, עם נישואי לאשר עברון, אח שכול, הנמצא איתי כאן היום. כאבה של המשפחה הפך לכאב שלי, וסיפורה הוא חלק מסיפור חיי. נתן עברון ז"ל, הגיס הבכור שלא זכיתי להכיר. משפחות יקרות, אנו כאן יחד, לזכור, להזכיר, ולהיות איתכם, להיות חלק במסע של כולנו להחיות בלבבות את זכרם האהוב של יקירנו".

הוספת תגובה חדשה