דילוג לתוכן העיקרי
fw_before_content
content

"יישום ערכי הליבה סייעו לקיבוצים לצלוח את משבר הקורונה"

מאמר שהוצג בכנס מחקרי במסגרת הקונגרס הקואופרטיבי העולמי ה-33, שנערך לפני כשבועיים בדרום קוריאה, הראה כי ההתנהלות על פי עקרונות קואופרטיביים אפשרה לקהילות הקיבוציות לשמור על חוסן במהלך המגיפה, ומסמן נקודות הדורשות חיזוק ובחינה נוספת
מערך הערבות ההדדית פעל באופן משמעותי. פעילות קהילתית בתקופת הקורונה בקיבוץ כפר גליקסון
"מערך הערבות ההדדית פעל באופן משמעותי". פעילות קהילתית בתקופת הקורונה בקיבוץ כפר גליקסון

כחלק מאירועי הקונגרס הקואופרטיבי העולמי ה-33 נערך כנס מחקרי שבו השתתפו עשרות חוקרות וחוקרים מרחבי העולם. הנושא המרכזי של הכנס היה זהות קאופרטיבית על היבטיה המגוונים והאופנים שבהם היא מקבלת ביטוי במציאות, ובפרט, יכולתם של ערכים קואופרטיבים לחזק את החוסן של קהילות, ארגונים ומדינות לנוכח עם משבר הקורונה, המשבר הסביבתי העולמי ואתגרים נוספים.

במסגרת הכנס הציגו עו"ד מרב ניב, מהיחידה לקידום הקואופרציה בתנועה הקיבוצית,  ענת מרלא, ממחלקת צמיחה דמוגרפית ופיתוח קהילה, וד"ר אילת גלס, ראשת אגף חברה וקהילה, מאמר שכתבו על האופן שבו ערכים קואופרטיביים באים לידי ביטוי בחיי היומיום בקיבוצים. המאמר מתאר את תהליך החיבור והגיבוש של תפיסת "קהילה קיבוצית במיטבה" על ידי התנועה הקיבוצית, ובוחן – באמצעות הממצאים משני סקרים שערכה התנועה בתקופת הקורונה בקיבוצים, האם ועד כמה רווחים מרכיבי הליבה של התפיסה בפועל.

המאמר מחזק את מה שמרבית חברות וחברי הקיבוצים חוו על בשרם במהלך המגיפה: מערך הערבות ההדדית פעל באופן רחב ומשמעותי, הבעלות המשותפת על נכסים והגיוון בפעילות הכלכלית מיתנו את הפגיעה הכלכלית בקיבוצים וסייעו לשמירת החוסן, נערכו התאמות טכנולוגיות שאיפשרו להמשיך לקיים מערכת דמוקרטית השתתפותית, המנהיגות המקומית (צוותי צח"י קורונה) איפשרה המשכיות של הובלה ומתן שירותים, והדגש על רב-דוריות הבטיח דאגה לכל שכבות הגיל בהתאם לצרכים שלהם. 

"היישום של הערכים הקואופרטיבים שלנו הבטיח את היכולת של הקיבוצים לצלוח את הקורונה בצורה טובה," מציינת ראש אגף חברה וקהילה בתנועה הקיבוצית, ד"ר אילת גלס, שהובילה את תהליך "קהילה קיבוצית במיטבה". עם זאת, היא מציינת שבתחום אחד – מעורבות ואחריות כלפי החברה הסובבת את הקיבוצים, הצטיינו הקיבוצים פחות בתקופת הקורונה, וכן כי מאז התחדד הצורך לשלב גם את נושא הקיימות והאחריות האקולוגית לתפיסה.

"יצאנו למהלך של הטמעת תפיסת קהילה קיבוצית במיטבה בקיבוצים לקראת סוף 2019, ומהר מאוד לאחר מכן הקורונה היכתה והמהלך התעכב," אומרת אילת. "כתיבת המאמר חידדה לנו את הצורך לפעול כעת גם לעדכון ודיוק המסמך שנוצר, וגם לשיח מתרחב עם הקיבוצים – הנהגות וחברות וחברים, וחיבור שלהם לתוכן ולאופן היישום שלו. אנחנו מזהות את הצורך ההולך וגובר בקיבוצים לעסוק בשאלות של זהות ומהות החברות, ובכוונתנו להמשיך ולעסוק בכך במהלך השנה הקרובה".

הוספת תגובה חדשה