ככל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

התנועה הקיבוצית מקדמת דרישה מהקרן הקיימת לישראל ומרשות מקרקעי ישראל כי שטח המחנה של 'קיבוצי הגדר' בעוטף יועבר לבעלותם של הקיבוצים. הקיבוצים שנפגעו קשות בהתקפה הרצחנית של חמאס פונו אך הם מעוניינים להיות הגורם שאמון על הפיתוח והשיקום, מבלי שרשות מקרקעי ישראל תוכל להנחית פתרונות שאינם מקובלים עליהם. ניר מאיר מזכ"ל התנועה הקיבוצית שהעלה את הדרישה להעברת הבעלות לידי הקיבוצים טוען: "המדינה לא הייתה שם בשביל קיבוצי העוטף בשעת ההתקפה הרצחנית עליהם אז עכשיו לפחות שלא תפריע לפיתוחם".

בסוף חודש נובמבר קיבלה מועצת מקרקעי ישראל שורת החלטות שמעניקות הטבות למגזר הכפרי בנגב המערבי, בהם הגדלת שטחים למתקני אנרגיה סולארית, וגם את ההורדה של שיעורי ההיוון של קרקעות מגורים בקו העימות ל-0%, אלא שבתנועה הקיבוצית טוענים כי רוב ההטבות מכוונות בכלל למושבים והיא יוצרת מעין 'הפרד ומשול' בין הקיבוצים למושבים. "ההחלטות נהגו בחופזה בימים שהקיבוצים שנפגעו קשות עוד היו תחת ההלם ולא הבינו לעומקן את הצעות רמ"י, שניצל זאת להעבירן" אומר מזכ"ל התנועה, ומסביר כי מרבית הקרקעות שעליהן יושבים הקיבוצים הסמוכים לגבול רצועת עזה נרכשו על ידי קק"ל לפני קום המדינה, אבל בפועל הן מנוהלות על ידי רמ"י כאדמות מדינה.

הסכמי החכירה עם הקיבוצים מאפשרים למדינה לשלוט בהקצאת קרקעות המגורים, להכתיב את קצב הפיתוח ולגבות את חלקה במקרה של חילופי חוכרים. את השליטה הזו מבקשת התנועה לסיים באמצעות העברת שטח המחנה לבעלות הקיבוצים הללו, שעברו טראומה מחרידה ב-7 באוקטובר, תושביהם פונו ואין עדיין ידיעה מתי יחזרו הביתה. לדברי מזכ"ל התנועה "הקיבוצים הללו "קנו במחיר מופקע" את הזכות המלאה לבעלות על ביתם. מעורבותה של רמ"י, שהוא למעשה "גובה" מטעם המדינה, אינה נדרשת, בהינתן העובדה כי המדינה ויתרה כליל על גביה מקרקעות אלה. לפיכך, אין צורך בשירותיו, וכל מעורבות מצידו רק תפריע לחברי הקיבוצים לשקם את עצמם בקיבוציהם".

אסון השבעה באוקטובר בנגב המערבי, והמלחמה שבאה אחריו עודם מטלטלים בעוצמה רבה את המדינה כולה, ואת הנפגעים הראשיים מההתקפה הרצחנית - תושבי העוטף – המפונים מבתיהם, בפרט. השבוע, הופץ עלון מיוחד שקיבל את השם "כלניות וקוצים", אותו הפיקו וכתבו בוגרי בית החינוך האזורי "מעלה הבשור" (לימים "נופי הבשור") במועצה האזורית אשכול, שהיה מוסד חינוכי ציורי ויחיד במינו המשותף לכל קיבוצי אשכול, ושאליו הצטרפו מאוחר יותר גם ילדי המושבים באזור. תכני העלון כוונו לתושבי אזור אשכול, אולם אנחנו מביאים את תכני העלון לידיעתכם, משום שלתחושתנו גם חברי קיבוצים מאזורים אחרים בארץ יזדהו וימצאו עניין רב בתכנים.

היוזמה להפקת עלון זה נבעה מהתארגנות ספונטנית של בוגרי ובוגרות התיכון שרצו להחזיר לרגע את תחושת הביחד, לשמש במה לרגעים שונים של תקופה קשה זו - רגעי תקווה, רגעי חשש, רגעי תסכול. לוקטו בעלון תמונות ומילים, מחשבות ותחושות מהעבר ומההווה, מנקודת מבטם של בוגרי מעלה/נופי הבשור, קהילה המורכבת מעוזבי הקיבוצים והמושבים שנולדו, בגרו וחוו את הנגב המערבי אך בחרו להקים את ביתם במקומות אחרים, יחד עם בוגרים שנשארו ובנו את ביתם בחבל אשכול.

בפתיח כתבו עורכי ועורכות העלון על התחושות והמראות: "הילדות שלנו, השבילים שלנו, האדמה - הפכו כולם לאזור מלחמה. המשפחות, המורים, החברים הפכו בין לילה לפליטים. קהילה שורשית וציונית מפוזרת ברחבי הארץ. כועסים, עצובים, מבולבלים ומתוסכלים. זועמים על אוזלת היד של הממשלה, מאוכזבים מהקונספציה הביטחונית שקרסה ובעיקר מעומק הקרע, משבר האמון הבלתי נתפס. מה שקרה ב- 7 באוקטובר החזיר את כולנו בבת אחת לתחושת הבית העמוקה של כולנו, לתחושת השייכות לנגב המערבי. מכל מקום בארץ ובעולם חזרנו להיות מ"הם" לאנחנו". נמשיך לעמוד לצד משפחות הנרצחים והחטופים ולהשמיע את קולם".

בין תפקידיו השונים של המזכ"ל ניתן למנות: ניהול והובלה של פעילות המגזר הקיבוצי ברמה הלאומית מול משרדי ממשלה וגורמי מדינה אחרים, תיאום פעילות מול מועצות אזוריות, ארגונים קיבוציים, ושיתוף פעולה עם תנועות התיישבות נוספות. עליו גם לפקח וללוות מהלכים של אגפים ומחלקות התנועה. בנוסף, מתווה מזכיר התנועה בשיתוף עם המשנה למזכ"ל, מנכ"ל התנועה וראשי האגפים את פעילות מטה התנועה. נדבך מרכזי בפעולת המזכיר היא הגנה על זכויות המגזר הקיבוצי וייצוג צרכיו. מתפקידו להוביל עבודה פרטנית מול קיבוצים, ליווי ומעקב אחר פעילות אגפי ומחלקות התנועה, וקביעת הנושאים שיועלו לדיון במזכירות ומועצת התנועה.

המזכ"ל נבחר לתקופת כהונה של 4 שנים, והוא יכול להעמיד עצמו לבחירה, לתקופת כהונה נוספת אחת בלבד (בסך הכל 8 שנים).

מהן שעות ההצבעה, ומתי מתקבלות התוצאות?

הבחירות בכל קיבוץ מתקיימות באחריות ועד ההנהלה (המזכירות). בפועל, כמו בכל הצבעה בקיבוץ, היא תהיה בניהול ועדת הקלפי בקיבוץ. הקלפי תהיה פתוחה החל מהשעה 12:00 ועד השעה 20:00 (בקיבוץ שמספר חבריו 100 או פחות – תיפתח הקלפי בין השעות 16:00 עד 20:00). ועדת הקלפי תספור את הקולות ותעביר התוצאות אל ועדת הבחירות המרכזית,  לא יאוחר משעה 21:30 של יום הבחירות. 

הבחירות הן כלליות, ישירות, שוות וחשאיות והן יתקיימו ביום אחד. לאחר שחברי הקיבוצים יבחרו במועמד המועדף עליהם, המועמד שייבחר יהיה זה שיקבל את רוב קולות החברים (בחישוב מצטבר מכל הקיבוצים) שתמכו בו. 

לאחר שתקבל ועדת הבחירות מענה מכל הקיבוצים לגבי מתכונת ההצבעה בהם, תפנה ועדת הבחירות עם מטה התנועה אל הקיבוצים המפונים כדי לדעת ולהבין את הצרכים המיוחדים שלהם ביום הבחירות ולספק לכך פתרונות. כמובן, שעניין זה משמעותי יותר בקיבוצים מפונים שאינם מקיימים מתכונת הצבעה דיגיטלית.

הדס דניאלי ילין: לתנועה יש למעשה תפקיד כפול: לקדם ולייצג את הקיבוצים כמכלול בתוך החברה הישראלית, ולדאוג לצרכים של כל קיבוץ בפני עצמו באופן ספציפי. התפקיד הזה כמובן לא ממוקד רק בשעת חירום. קיבוץ שסובל ממשבר כלכלי, מהגירה שלילית או שיש לו בעיה מול הרשות המקומית - התנועה מוכרחה להיות לצדו. כנ"ל לגבי דברים חיוביים כמו קיבוץ שרוצה לפתח ענף חדש או שרוצה להתרחב. המטרה שלי היא שהטלפון הראשון שקיבוצים ירימו יהיה לתנועה הקיבוצית. היא מוכרחה להיות ה"גב" שלכם. 

הצד הנוסף של תפקיד התנועה הוא להסתכל על כלל הקהילה הקיבוצית ממבט על. להחזיר אותה ואת הערכים שלה לעמדת השפעה במדינה. לדאוג שהממשלה תשקיע ותפתח את כל ענפי החקלאות. לחשוב ולעשות כל הזמן עם המבט קדימה: פיתוח אינטנסיבי, טיפוח מנהיגות צעירה שתוביל את הדור הבא, הכשרות מקצועיות לבעלי תפקידים, הקניית ושיתוף ידע, וביסוס שיתופי פעולה מכל הסוגים שייצרו תשתית כלכלית, חינוכית ותרבותית.  

ליאור שמחה: תפקידה של התנועה הוא לתת גב לחברי הקיבוצים ולהנהלות. לתת ביטחון על כל רבדיו: אישי – קהילתי – כלכלי. ביטחון פיזי, ביטחון כלכלי, ביטחון קהילתי, ביטחון בדיור וביטחון סוציאלי. ממילים למעשים: כמזכיר קיבוצי, נצר סרני, ויחד עם חברות וחברים נפלאים, הצלחנו להקים שכונות חדשות לצעירים בקיבוץ בד בבד עם העלאת גובה הקצבה החודשית לדור הוותיק – וכך אני רואה את אחריותה של התנועה בטיפול בכל המגזרים.

עדיין, עלינו לזכור כי הביטחון והשמירה על האינטרסים של הקיבוצים יכולים להתקיים רק בהתנהלות נכונה מול מכלול של גורמים, הווה אומר: חיבורים וממשקים במישור הלאומי והציבורי. דוגמה מוחשית לכך ניתן לראות בענף החלב. כמנכ"ל יצרני החלב ובעבודה מערכתית, זה עבד מול הממשלה בשמירה על משק מתוכנן, זה עבד בשיקום רפתות העוטף לאחר הטבח הנורא, זה עבד בהגדלת מכסות החלב לרפתות - וזה יעבוד גם עבור כלל הקיבוצים, אל מול אתגרי המציאות, שהפכה למשימת חיינו.

ליאור שמחה: החברות והחברים הם הלב הפועם של התנועה ועלינו לרתום אותם לעשייה ולמעורבות. על-כן, קיימת חשיבות רבה בקשר הדוק עם חברות וחברי הקיבוצים, לרבות תהליכי שיתוף ציבור באמצעות פלטפורמות דיגיטליות והקמת צוותי עבודה רחבים. לצד זאת, התנועה חייבת להיות נוכחת בשטח ולהרגיש את הדופק הקיבוצי באופן בלתי אמצעי, במפגשים עם הנהגות הקיבוצים, החברות והחברים. 

למדתי שאין תחליף לקשר ולחיבור "גלגלי השיניים" לחזון משותף, מטרות ויעדים, תחת קו מנחה אחד: יותר עשייה, פחות דיבורים. עשייה זו תאפשר לתנועה להעניק ערך משמעותי לקיבוצים ולחבריהם, כחומת ביטחון אל מול המערכות הלאומיות, הציבוריות והתקשורתיות. תפיסת עולמי ביחס לצביונה של התנועה: בית קשוב, מכיל ומשתף, המזוהה עם היכולת לחבר בין אנשים, לתרום ברעיונות ובחשיבה, להוביל יחד עתיד טוב ובטוח יותר. בית נוכח ורלוונטי לקיבוצים ולחבריהם, על-בסיס קשר שוטף, מתוך ערכי הליבה המזוהים עמנו.

הדס דניאלי ילין: לכל חברות וחברי הקיבוצים צריך להיות קו ישיר לתנועה, בלי מתווכים. הדעות והעמדות והצרכים של כל אחת ואחד חשובים לא פחות מאלה של ממלאי התפקידים. אגיע לשמוע אתכם ואתכן באופן רציף ושוטף. כל מי שיירצה להעביר מסר, לשוחח או להיפגש - יוכל לעשות זאת. עם ההנהגות של הקיבוצים נקיים שיח של שותפות כך שיידעו להעזר בתנועה בצורה הטובה ביותר. נעדכן ונתעדכן באופן שוטף בצרכים, באתגרים ובתוכניות של הקיבוץ הבודד, האיזור והתנועה.  

דבר נוסף שנעשה הוא להעמיק ולהרחיב את הפעילות של התנועה בקרב הקהילה, נרחיב את מגוון הפעילויות לנוער, נרחיב את רשת הצעירים ונקים פעילויות לוותיקים. ניצור מעטפת שתלווה את החברות והחברים בכל שלב. התפקיד שלנו הוא ליצור חיבורים - בין התנועה לחברים ובין הקהילות. אני מאמינה שה"ביחד" והערבות ההדדיות הם כוח העל שלנו.

בהצעה המקורית היה מתוכנן קיצוץ של 860 מיליון ש"ח שכלל הפחתה מצטברת של כ-432.3 מיליון שקלים עד 2026 מבסיס התקציב של משרד החקלאות, הפחתה של 317 תקני כוח אדם בעלות 89 מיליון שקלים, שינויים מבניים מרחיקי לכת, הפחתת תקציבי המדען הראשי מהתקציב הכולל של המשרד ואת 250 מיליון השקלים שיועדו לתמיכות על שתי פעימות הפחתת המכס על ייבוא פירות וירקות. לבסוף סוכם כי הקיצוץ בתקציב יעמוד על 280 מיליון ש"ח בלבד. במסגרת ההסכם, יוקצו 270 מיליון שקל לתמיכה בחקלאים. 

גופי הרגולציה שהיו אמורים לעבוד למשרד הכלכלה, בכלל זה השירותים הווטרינריים והשירותים להגנת הצומח, יישארו במשרד החקלאות. בנוסף, סגירת סניפי המחוזות של משרד החקלאות תבוטל, כמו גם הקיצוץ ביחידה המרכזית לאכיפה וחקירות במשרד (יחידת הפיצו"ח), הפועלת לפיקוח על מעבר תוצרת חקלאית מהרשות הפלסטינית למדינת ישראל ומניעת העברת תוצרת חקלאית אסורה. יחידת המדען הראשי במשרד תישאר עם כל התקנים שלה.

בתחילת השבוע נשלח לשר האוצר סמוטריץ' וראש הממשלה נתניהו פנייה מטעם התאחדות חקלאי ישראל עליה חתמה כל ההנהגה החקלאית, הכוללת את יו"ר מרכז השלטון האזורי, ראשי התנועות המיישבות וראשי הארגונים החקלאיים והכלכליים בהתיישבות העובדת ובמועצת הפירות והירקות. בפנייה קראו החותמים לשר האוצר וראש הממשלה לעצור את הפגיעה האנושה בחקלאות הישראלית, שתוביל להפסקת הפעילות החקלאית של מאות משקים ופגיעה לא הגיונית בביטחון המדינה, בתעסוקה בפריפריה ובביטחון המזון. בתחילת מכתבם הם כתבו כי "החקלאות הישראלית ספגה מכה קשה באירועי ה-7 באוקטובר. רבים מחברינו שהיו חלק מחומת המגן ביישובי חבל תקומה נהרגו או נחטפו, ובמאמצים רבים המשיכו החקלאים ששרדו, יחד עם עשרות אלפי המתנדבים תוך סיכון רב לעבד את אדמת הארץ, גם תחת ירי משמעותי בדרום ובצפון ולספק את התצרוכת החקלאית הדרושה לתושבי מדינת ישראל".

בעיצומם של ימי מלחמה ודאגה גדולה בישראל, נפתח מחזור החורף של גרעיני צבר בקיבוצים – שלושה גרעינים ובהם קרוב ל-100 חניכים וחניכות שהתגבשו בקני הצופים בארצות מוצאם, עשו עלייה לארץ, והחברים בהם עתידים להתגייס לצה"ל בעוד מספר חודשים. הצעירים הצעירות מגיעים מארצות שונות וביניהן ארה"ב, ארגנטינה, קנדה, אוסטרליה, איטליה, אנגליה, צרפת, גרמניה, רוסיה, ספרד ואוקראינה.

הגרעינים ייקלטו בקיבוצים חצור ושדה אליהו, במושב השיתופי מולדת, ובכפר צבר ברעננה. מאות זוגות עיניים נוצצות מהתרגשות וקצת דמעות התרגשות של החניכים (מלווים בצוות התכנית מטעם הצופים, הצוות התנועתי שלנו, צוות הקיבוץ הדתי, נציגי משרד העלייה והקליטה וצה"ל והורים ובני משפחה בארץ ובחו"ל - בזום). כולם כולם נרגשים מהמעמד מהאומץ והבחירה לעזוב את ביתם ולעלות לארץ להתגייס לצבא, ובמיוחד בעת הזאת בעיצומה של מלחמה.

מהטקס בלט בהעדרו יאיר (יאיא) רן מקיבוץ להב, מנהל תכנית גרעין צבר, אשר גויס ונלחם בעזה מאז ראשית המלחמה. אומרים ש"מנהל טוב נמדד בהיעדרו", ואכן הטקס כמו כל יום הגעת הגרעינים לארץ היה מאורגן למופת. אחד משיאי הטקס היה סרטון ברכתו של יאיא מלב עזה, שלא הותיר הרבה עיניים יבשות בקהל. בדברי הברכה שנשאה בטקס יעל אייזנר ממחלקת חיילים בודדים בתנועה הקיבוצית, היא אמרה לחניכים הנרגשים בין היתר: "אני יכולה להבטיח לכם שזכיתם בבית הכי טוב שיש, שיהווה עבורכם משפחה משלימה למה שהותרתם מאחור. הצוות התנועתי וצוות הצופים הוא צוות מנצח יחד כבר 33 שנים. ניתן לכם יד כל הדרך להצלחה גדולה בדרך להיות ישראלים. רכזות הגרעינים בקיבוצים, הצוותים בקיבוצים וקהילות נפלאות מחכים לכם להתחיל את הפרק הבא המרגש בחייכם ולהפוך אותו להיות וואו". אייזנר ציינה כי בכל שנה הטקס מרגש ומושקע, אולם המצב במדינה מאז השבעה באוקטובר שיווה לו תחושות עזות של גאווה ושייכות, ובצידם גם דאגה רבה.

פינוים של קיבוצים בגליל העליון הנמצאים קרוב לגדר הגבול מחשש לפעילת רקטות חיזבאללה גרר עימו גם את העתקת פעילות תנועת הנוער שפעלה בהם למקומות אליהם פונו הקיבוצים - מלונות בטבריה וקיבוצי עמק הירדן. אולם לא כל קיבוצי 'אצבע הגליל' ועמק החולה פונו. ישנם קיבוצים שלא פונו במסגרת התוכנית הלאומית כיוון שהם מעט רחוקים יותר מהגבול והם לא פונו, מה שיצר מצב שבני הנוער בקיבוצים אלה - שדה נחמיה, כפר בלום, להבות הבשן ואחרים, לא נהנו מפעילות של תנועת נוער כמעט שלושה חודשים. אולם השבוע, לאחר מאמצים והתעקשות של המדריכים, תנועת השומר הצעיר קיבלה אישור לחזור לקיים פעילות חינוכית במקלטים, באותם הישובים שלא פונו, גם אם תחת הנחיות רכזי הביטחון.

החזרה הייתה מרגשת מאוד, לחניכים ולמדריכים, אומרים בתנועה. עינב גופר, קומונר בגרעין הצפוני  שמדריך בשדה נחמיה וניר דוד כתב "לפני שהתחילה המלחמה, היינו בעיצומן של הכנות לפתיחת השנה, ופורום המד"צים הראשון והחגיגי נקבע לשבוע של ה8/10. כשהמלחמה התחילה אני והגרעין שלי נאלצנו לעבור מהאזור שלנו, ולעצור את הפעילות התנועתית בכל הקיבוצים שלא פונו. ככל שעבר הזמן, הבנו שמה שחשבנו שיהיה זמני הופך להיות שגרה, ואנחנו חייבים למצוא דרך לחזור ולחדש פעילות, וכך אכן קרה המד"צים כבר היו נלהבים לחזור להדריך, יצרו שיבוצים, נפתחו קבוצות, והתקיים אותו פורום מד"צים חגיגי של פתיחת שנה, עם 17 מד"צים ומד"ציות ואף 3 רש"ציות. בשבוע הראשון התקיימו פעולות לכיתות ג'-ו', ובשבוע השני הצטרפו אליהם גם הצב"ר (ז'-ח'). המצב מורכב אבל זה מרגש לראות מחדש את ההתלהבות, נוער מחנך נוער ולוקח אחריות. החניכים מרוויחים, המדריכים מרוויחים והקהילה מרוויחה."

מנהלת המלגות קבעה שני מועדי הגשה במטרה לאפשר גמישות מול היוצרים ולוחות הזמנים של הפרויקטים:

מועד ראשון: הגשות החל מינואר ועד 30 באפריל - אישור תמיכה ביולי.
מועד שני: הגשות החל מיולי ועד 30 בספטמבר - אישור תמיכות בנובמבר.

תחומי תמיכה:

• הקרן לעידוד היצירה האמנותית – פרויקטים אומנותיים בתחומים: קולנוע, מוזיקה, אומנות פלסטית, תיאטרון, מחול וספרות.
• הוועדה לספרי תנועה – תמיכה בהוצאת ספרים שעיקרם סיפורי חיים בתנועה ובקיבוץ.

הקרן תבחן רק פרויקטים המתוכננים להתבצע בשנה הקלנדרית הנוכחית (2024). הגשת הבקשות תעשה בקישור הבא בלבד: לחצו כאן 

חשוב לקרוא בעיון את הקריטריונים לפני הגשת הפרויקטים - לחצו כאן לתקנון הקרן לעידוד היצירה

לשאלות נוספות ניתן לפנות במייל בדוא"ל: kerens@givathaviva.org.il

לאחר המתקפה הרצחנית על יישובי הנגב המערבי, שם לעצמו בית שטורמן כיעד להכיר את מורשתו של קיבוץ נחל עוז, לספר את סיפורו, ולתת במה לתערוכות אשר הוצגו בקיבוץ והצגתן נקטעה בשבת הארורה. לשם כך, הוקם במוזיאון מרחב אמנותי-תיעודי דינמי, ובו תערוכות צילום, מסמכים תיעודיים ומרחב לביטוי אישי. תצלום האויר על רצפת הגלריה, מחדד את החיבור בין עין חרוד לנחל עוז, שני קיבוצים ראשונים מסוגם, אשר היוו – ומהווים עדיין, סמל להתיישבות חקלאית – ביטחונית – חלוצית ותרבותית.

דרך התערוכה הם מבקשים לחזק את תחושת השייכות לאזור של חברי נחל עוז המפונים מביתם וקיבוצם, וזוכים בימים אלו לבית חם במשמר העמק, ולהביע הזדהות עימם בזמנים מורכבים אלו. התערוכה מהווה חוליה בשרשרת תערוכות שהוצגו במוזיאון, העוסקות בהיסטוריה של הצילום התיעודי ביישובי התנועה הקיבוצית. תערוכות המספרות את הנרטיב הקיבוצי-חלוצי, כקטר המוביל את ראשית התיישבות, ואת תחיית התרבות ביישוב העברי בארץ ישראל. התערוכה פתוחה לציבור הרחב. הכניסה בתשלום - למפונים מביתם הכניסה בחינם.

שיח הגלריה יתקיים ביום שישי בעוד שבועיים, 26 בינואר, בשעה 11:00. באירוע, שכל הכנסותיו יתרמו לטובת שיקומו של נחל עוז, ישוחח חבר נחל עוז ועיתונאי הארץ אמיר תיבון עם אביו, אלוף (במיל') נועם תיבון על הזווית האישית והזווית הלאומית שלהם בהקשר של השבעה באוקטובר והלקחים בעקבותיו והשיקום הדרוש. באותה שבת ארורה הגיע נועם לקיבוץ במטרה להציל את בנו קרוב לעשר שעות. עלות הכרטיס היא 75 ש"ח וכוללת כניסה למוזיאון. מספר המקומות מוגבל. לחצו כאן לרכישת כרטיסים לאירוע

האירועים מוקדשים לנשות ולאנשי הקיבוצים שעמדו בחזית המתקפה בשבעה באוקטובר ולא הרכינו ראש, לאלה שאיבדו חברים ושותפים לדרך, לאלה שנמצאים עדיין בעין הסערה הטראגית ומסרבים לעלות על סירות חילוץ בלי לדעת שהם עשו הכול כדי להיות ראויים לחיות כאן.  הפסטיבל מורכב מארבעה עוגנים: 

• "שוקיבוץ" בשרונה מרקט - השוק הקיבוצי הראשון של ישראל המאגד תוצרת מעמל כפיהם של היצרנים הקיבוציים הטובים ביותר של ישראל - מצפון ומדרום, מהבקעה, מההר ומהעוטף.
• "קיבוצגיק" - סדרת הרצאות על הקיבוץ ומורשתו בברים תל-אביביים שיעשו מחווה לפאבים הקיבוציים. בין ההרצאות: "מחדר האוכל למגרש המשחקים" (העיתונאי, הפרשן וחוקר הספורט היהודי עדי רובינשטיין יספר כיצד שינו הקיבוצים את הספורט בישראל), "מקומונה אלף ועד שיוך דירות: לקסיקון המונחים הקיבוצי" (הסופר, חוקר השפה ובעל אתר "הזירה הלשונית" ד"ר רוביק רוזנטל, יצלול לעומק השפה הקיבוצית), "חלוציות, חדשנות, חקלאות ושמן שומשום" (יו''ר העמותה הישראלית לתרבות קולינרית דוד קישקה מארח את מייסד ומנכ"ל מסיק קיבוץ מגל אורן הכסטר לשיחה), "בסוף מצאו אותו זרוק מתחת עץ אשכוליות" (עיתונאי הארץ אורי משגב בשעה שמחה של שיח והאזנה מודרכת לרוק הקיבוצי).
• "חדרוכל" - הומאז' נוסטלגי לחדר האוכל הקיבוצי במסעדת "האחים". עיתונאי ידיעות אחרונות אסי חיים ידפדף עם הקהל בספרו הקיבוצי-קולינרי, יספר על המנות המיתולוגיות של חדרי האוכל, ועל הסיפורים שמאחוריהן
• "בערוגות הגינה" - הפנינג נטיעות שיחדש את האדמה באלפי צמחים חדשים. שתילת פרחים בערוגות פארק שרונה, הכנת עציצים אישיים עם פרחי העונה, הצגת הילדים "העץ המאומץ״ (תיאטרון ״עתיד בהיר"). ההשתתפות באירועים אלה ללא תשלום.