כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

"שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת, תִּסְפָּר-לָךְ" (דברים, פרק ט"ז פסוק ט'); שבעה שבועות – זהו פרק הזמן שחלף לו מיום כינון הממשלה ועד ליום אישור הרפורמה החקלאית בממשלה, רפורמה שבאירופה נבנית בזהירות ובמקצועיות, נפרשת הדרגתית לאורך מספר שנים ומלווה בתהליכי בקרה והתאמה; רפורמה שככל שלא תשונה, אחריתה זריעת הרס עצום בחקלאות הישראלית המפוארת, שבמשך עשרות שנים והביאה הישגים יוצאי דופן למדינת ישראל, ובמחי החלטה קפריזית אחת של שר החקלאות עומדת בפני משבר שלא ידעה כמותו.

יעדה של הרפורמה המוצעת הוא מעבר מתמיכה עקיפה לתמיכה ישירה. יעד זה אינו פסול, ככל שהוא מנוהל נכון; אלא שלשר החקלאות אצה רצה הדרך והוא מסכל דיון מקצועי אמיתי עם החקלאים כמצוות הממשלה, דורס את הדרג המקצועי במשרדו המתנגד לרפורמה כפי שהיא מוצעת ומפזר סיסמאות שטחיות שאינן יורדות לשורשו של השינוי שהוא מוביל - שינוי המאיים למוטט ענפים חקלאיים רבים, לפגוע אנושות  בכלכלת יישובי פריפריה רבים ולהוציא ממעגל העבודה והפרנסה חקלאים מיובלי ידיים וקמוטי פנים מעשרות שנים בשמש היוקדת.

עמיקם נולד בתל-אביב בשנת 1937,  בנם יחידם של זהבה, לשעבר גולדה, שהגיעה מליטא לארץ ישראל כספורטאית למכביה ואביו, אברהם (אברשה) סמולינסקי, שהיה קבלן גדול וגם איש הבוהמה, חבר של אלתרמן ושלונסקי, רביזיוניסט, שבלחץ בן גוריון עזב את לח"י והצטרף ל"ההגנה".

יו"ר הקיבוץ, עידן הלמן, ספדה לו בהלוויה ואמרה בין היתר: "עוד בהיותו נער מימי הגרעין ב"צופים" האמין ברעיון הקיבוצי, בשותפות, בערבות הדדית. מעולם לא זנח את הרעיון הקיבוצי ואת אהבתו הגדולה לאפיקים. עמיקם מילא מגוון רחב של תפקידים: ריכוז ועדת תרבות, ריכוז ועדת לימודים, עריכת העלון, מרכז כוח אדם, מרכז ועדת חברה, מרכז עבודה, מרכז ועדת ביקורת, מרכז מסלול בנים מזכיר קיבוץ (בתקופה שכך קראו לתפקיד) והיה שותף מרכזי בתקנון הקיבוץ שקיים עד היום. בנוסף, היה פעיל גם בתנועה: שליח בארצות הברית מטעם "הצופים" בשנים 1968-1970, לשם נסע עם משפחתו. הוא עבד בתנועה הקיבוצית בימי המזכ"ל זאב שור (ולוולה) בתפקיד מרכז מחלקת התכנון האסטרטגי, ואמרו עליו אז כי הוא הכותב הרהוט ביותר בתנועה.

לעמיקם חלק נכבד מפס הקול של בני אפיקים לדורותיהם והוא חלק מ"היש" המפואר של תרבות אפיקים, הוא הנחיל לנו מורשת ומסורת שתישאר איתנו".

מזכ"ל התנועה הקיבוצית לשעבר, זאב (וולוולה) שור, חברו של עמיקם שעבד עימו בתנועה הקיבוצית, ספד לו: "עמיקם היה אוהב אדם, איש ערכי בעל כישרון הבעה יוצא דופן, מקורי ויצירתי בדעותיו. פטריוט של הקיבוץ בכלל ואפיקים בפרט. אני כבר מתגעגע אליו".

שלומית צימרינג, מנהלת תחום הון אנושי בתנועה הקיבוצית מסבירה: "בתהליך שנעשה עם מנהלות ומנהלי משאבי אנוש בקיבוצים נמצא כי ישנם תפקידים  שאינם רלבנטיים יותר (או ממשיכים להתקיים במספר מצומצם של קיבוצים) ותפקידים שנוצרו מאז הסקר הקודם. המידע על השכר הניתן בפועל נאסף מחשבות השכר, דויק על ידי מנהלות מש"א ומנהלי קהילה ועובד לנתוני סקר ע"י דליה פת, יועצת בתחום שכר ותגמולים. סקר השכר מהווה כלי עבודה ראשוני להנהלת הקיבוץ בניהול מדיניות השכר הן לחברים והן לשכירים. 

הסקר מהווה תשתית לבחינת שכר במשרה קיימת ובמשרה חדשה בהשוואה לקיבוצים אחרים שהם קבוצת ההתיחסות שלנו. מעבר לכך תמחור משרה וקביעת השכר חייבים לקחת בחשבון את מאפייני המשרה, משימותיה והיקפי האחריות כפי שהוגדרה בכל קיבוץ מחירי שוק אלטרנטיביים וליכולות הכלכליות של הענף. במדיניות שכר נכונה בתהליך קביעת השכר האישי לעובד יש להתחשב גם בנתוניו האישיים של העובד, תרומתו בעבודה ומהלך קידומו בעתיד".

בין הקיבוצים המשתתפים בסקר 86% מהפריפריה ו14% מהמרכז. 12% קיבוצים קטנים, 63% בינוניים ו25% גדולים. נתוני הסקר מוצגים הן בחתך כללי והן לפי גודל קיבוץ ואזור גיאוגרפי. עיסוקים המאופיינים בהיקף משרה חלקית מוצגים לפי חלקיות המשרה, כפי שנמסרה על ידי משתתפי הסקר. ככלל, נתוני השכר מוצגים לפי שכר ברוטו למשרה מלאה בחודש. בחלק מהמשרות מוצג תעריף שעתי שהוא הבסיס המקובל לתשלום באותה המשרה.

ביום שני השבוע (10.1) הועברה באופן רשמי וחגיגי האחריות על הגיל הרך ממשרד הכלכלה למשרד החינוך. במקור, הוקם אגף מעונות היום בזרוע העבודה במשרד הכלכלה והתעשייה, במטרה לעודד השתלבות של אימהות בשוק העבודה, מה שהוביל לתפיסת עבודה לפיה התפקיד של מסגרות לתינוקות ופעוטות היא בייביסיטר ולא שירות טיפולי חינוכי שממוקד בצרכים ההתפתחותיים של הפעוטות. מעבר מעונות היום למשרד החינוך מביא עמו בשורה של הסתכלות על הילד מגיל לידה, תוך בניית מעטפת מקצועית ואיכותית שתלווה את ההתפתחות שלו במסגרות החינוכיות. במעונות (לידה - 3) בהם יותר משבעה פעוטות האחריות תתחלק בין שלושה משרדים:

משרד הכלכלה והתעשייה: סוגיות הסבסוד והרישום נשארות באחריותו, כולל רישום הילדים למעונות הסמל לצורך מבחני שכר וקבלת דרגה, וכמו כן משפחתונים ימשיכו לעבוד תחת אחריותו.
משרד הרווחה והביטחון החברתי: מעונות יום שיקומיים ומשפחות רווחה יישארו באחריותו.
משרד החינוך: באחריותו תחום הפיקוח, ההכשרות, הרישוי, הבינוי וכל המעונות בהם מתחנכים שבעה פעוטות ויותר.

כיצד צעדים אלו ישפיעו על המערכות שלנו?

הרגולציה והעמקת הדרישות המגיעות ממשרד החינוך מחזקים את האמונה בגן הקיבוצי בחשיבות יצירת שיתופי הפעולה יחד עם המועצות האזוריות ומשרד החינוך, לשם שמירה על הייחודיות שלנו וגם לשם יצירת מרחב של למידה מתוך העשייה שלנו. המעבר אינו שלם, אך הוא "תופס" את קשרי העבודה של הגן הקיבוצי ואגף חינוך עם משרד החינוך במקום המאפשר השתלבות מקצועית ביצירת המענים ומינופם לחיזוק מערכות הגיל הרך בפרט, ומערכת החינוך בקיבוץ ככלל. מפגשי מנהלות הגיל הרך יתקיימו מעת לעת על פי המידע והידע המתעדכן.

הספר מיועד לכל העוסקים במלאכה ומוגש לעמיתינו בקיבוצים, הא.נשים אשר הופכים את פרויקט אימוץ החיילים הבודדים לתכנית הדגל של התנועה הקיבוצית בחברה הישראלית. לכל אותם מלאכי החיילים הבודדים שהופכים עבורם את השירות לחוויה נעימה יותר ובודדה הרבה פחות, ועושים את הפלא הזה הלכה למעשה.

"הצבא ומחלקת חיילים בודדים בתנועה הקיבוצית מטייבים תהליכים ושואפים לשיפור מתמיד, ומשכך ריכזנו וכתבנו את כל הנושאים המעסיקים אותנו", אומרת יעל אייזנר, מנהלת המחלקה, ומדגישה כי "הספר אינו תחליף לקשר הרצוף, האישי והאנושי בין צוות המחלקה ורכזות ורכזי החיילים הבודדים וגרעיני צבר בקיבוצים. יחד עם זאת, בהיקף הפעילות שכולל מעל 75 קיבוצים, מברעם ועד גרופית, ויותר מ-700 חיילים בודדים המאומצים נכון לרגע זה בקיבוצים, יש מקום גם לסטנדרטיזציה והתמקצעות".

מוריה אילון שחר, שותפתה של יעל למחלקה, מוסיפה: "בשנה וחצי האחרונות שבהן אנו עובדות יחד העמקנו רבות בעולמות התוכן של צעירים בודדים ולמדנו רבות בנושא. אנו מעבירות מדי שבוע את הידע והניסיון, כמו גם את השקפת עולמנו, בכל אינטראקציה עם רכזות ורכזים, משפחות מאמצות וממלאי תפקידים בקיבוצים. הספר מרכז את כל הנ"ל וימשיך להתעדכן ולהתעשר במידע והעמקה מעת לעת".

קיבוץ וסביבתו הכפרית מתאפיינים בחיבור לאדמה ולטבע הסובב אותו, דשאים שיחים ובעיקר עצים גדולים הם חלק מהנוף הקיבוצי, לכן אך טבעי שחג לאילנות יתחבר להוויה הקיבוצית ויהיה אחד מחגיו הבולטים לאורך השנים.

במפגש, בו לקחו חלק כ-30 נשות חינוך לגיל הרך בקיבוצים, הושק ילקוט ט"ו בשבט, פרי שיתוף פעולה בין אסנת חביב גל, מנהלת פיתוח תוכן, מחקר והדרכה באגף חינוך של התנועה לדותן אריאלי מהמדרשה באורנים ואילה ויצנר, מרכזת תכנית "כזה ראה וחדש". בילקוט אפשר למצוא חומר רקע על החג ומנהגיו, אוסף גדול של תכנים וכמובן, סדר טו בשבט קיבוצי. התוכן החינוכי בילקוט מהווה חיבור בין העשייה והידע הרב הקיים בשטח ובין תכנים חדשים המתבססים על הערכים וההוויה הקיבוצית לדורותיה, בין מסורת לחידוש.

במפגש נערך לימוד על שורשיו וגלגוליו של החג מימי המקרא ועד ימינו, בהנחייתה המעניינת של דותן אריאלי, והוצגו מגוון פעילויות לחג על ידי הגננת לילך דנדקר מדביר, שתרמה רבות מהניסיון והידע שלה לעושרו של הילקוט. תודה למנהלות ולגננות, שתרמו מאוצר ניסיונן והעשירו את כולן: לילך דנדקר (דביר), ורד רודריק, הילה צפריר (בית קמה) וסיגל לוי (פלמחים).

במהדורת סוף השבוע האחרון התפרסמו מודעות שיווקיות בעיתון בנוגע לרכישת מנוי בתשלום לעיתון. מודעות אלה פורסמו ללא ידיעתנו ולא על דעתנו.

עיתון זמן קיבוץ, הממומן מכספי התנועה ימשיך להיות מופץ בקיבוצים ללא תשלום. 

המשך קריאה מהנה.

תנאי סף וכישורים נדרשים:

• חבר/ת קיבוץ – חובה.
• השכלה אקדמאית.
• ניסיון ניהולי כממלא תפקיד מרכזי בקיבוץ.
• תפיסה ניהולית ערכית.
• יכולת לתאם ולפעול בשליחותם של גורמים שונים.
• יכולת בעבודת צוות ויחסי אנוש טובים.
• כושר הבעה בכתב ובעל פה.
• נכונות לעבודה בשעות לא שגרתיות.
• חשיבה יצירתית ויכולת התמודדות עם קונפליקטים.
• מסירות ואחריות ודוגמה אישית מיטבית.

היקף משרה: 100%.

קורות חיים יש לשלוח עד ליום 24.1.22 בדוא"ל לאירית גולדברג: iritg@tkz.co.il  

תנאי סף וכישורים נדרשים:

1. חבר/ת קיבוץ – חובה.
2. היכרות עם עולם הצעירים וארגונים חברתיים – יתרון.
3. יכולות ותכונות אישיות הכוללות:  יחסי אנוש טובים, תקשורת בינאישית מעולה, בדגש על תקשורת עם צעירים, יכולת לתאם, להוביל ולייצר שיתופי פעולה.
4. ניסיון ויכולת לעבודת צוות.
5. כושר הבעה בכתב ובעל פה.
6. רישיון רכב – חובה.
7. נכונות לנסיעות מרובות כולל יכולת ורצון להובלת ציוד לחיילים.

היקף משרה: 50%

קורות חיים יש לשלוח עד ליום 24.1.22, בדוא"ל לאירית גולדברג: iritg@tkz.co.il