כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

צריך סיבה טובה לצאת מאזור הנוחות ולעשות משהו חדש. כנס קפיצת גדילה שנערך ביום רביעי (8.6) בשפיים, היה הכנס המשותף הראשון לאגפי כלכלה וחברה וקהילה, והוא נולד מתוך ההבנה שאתגרים גדולים דורשים דרכי חשיבה ופעולה חדשות. ההתמודדויות בפניהן ניצבים הקיבוצים מדרום ועד צפון מחייבים אותנו לפעול בשילוב ידיים ולחבר מנהלות ומנהלים מכל התחומים ומהמגזר החברתי-קהילתי והעסקי גם יחד, להיכרות עם העתיד לבוא ולחשיבה משותפת על מה ניתן וכדאי לעשות.

בחלקו הראשון של הכנס התקיימו מושבים מקבילים. מושב אגף כלכלה עסק בסוגיות בוערות שעל סדר היום הקיבוצי-כלכלי ובהן, כגון נושא החשמל, קרקעות זמניות, מענקי הקורונה, הרפורמות הכלכליות ובפרט זו בחקלאות, שוק הדיור להשכרה בישראל וכיצד הוא פוגש את העולם הקיבוצי במסגרת היחידות הקטנות, אתגרי המיסוי בתהליכי השיוך והקליטה והתפתחויות האחרונות בנושאי השיוך והסדר הביניים. המושב של אגף חברה וקהילה הוקדש לתרבות השיח בקיבוץ וכיצד אפשר להתמודד ברמה האישית, הארגונית והקיבוצית עם השלכותיה. בהמשך, ערך גיל חובב, מנהל הקהילה במצר, שיחה עם שלומית שיחור רייכמן, רשמת האגודות השיתופיות, ותקוה טננבוים, מנהלת המוסד לגישור ובוררות של התנועה, שבה הן שיתפו בתפיסת העולם שלהן לגבי יישוב מחלוקות ובניית הסכמות בקיבוץ. 

חלקו השני של הכנס התמקד בנושא המשותף: הצמיחה בפניה עומדים הקיבוצים. המשנה למזכ"ל התנועה, הדס דניאלי ילין, בירכה את באות ובאי הכנס ואמרה: "אחרי שהסדרנו, צמחנו וקלטנו - הגיע הזמן לחזור ולשאול את עצמנו, מי אנחנו, לשם מה אנחנו כאן, מה ישמור על צורת החיים המיוחדת הזו שנקראת קיבוץ, גם ב-100 השנים הבאות?". אושרת גני גונן, ראשת מועצת דרום השרון, דיברה על התהליכים המתרחשים במדינה מנקודת המבט של המרחב הכפרי וכיצד יוכל להתאים את עצמו לישראל של 2048, על הצמיחה שצפויה עד אז. 

ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, אמר כי "ההתפתחויות סביבנו מחייבות את התנועה הקיבוצית וקיבוציה לשינוי חשיבה. התמונה הזאת אינה בהירה ואינה מובנת לחברי הקיבוצים שאינם מבינים כנראה שאנחנו נשתנה, אם נרצה ואם לא, וזה יקרה מהר יותר ממה שהיינו רוצים. אם לא נצליח, פשוט לא נהיה. קצב הגידול שלנו הוא מהיר יחסית לעצמנו אבל איטי מאוד יחסית לצרכי מדינת ישראל".

בחלקו האחרון של הכנס התחלקו המשתתפות והמשתתפים לקבוצות דיון וחשיבה שבהן דמיינו יחד את תמונת העתיד המיטבית של הקיבוץ של מחר, לנוכח המגמות שנפרשו בהרצאות השונות, והעלו הצעות לפעולות ותהליכים שיש לקיים ולקדם ברמת הקיבוץ והתנועה על מנת להיערך בצורה הטובה ביותר כבר היום כדי להגשים זאת. את תוצרי הדיונים יקבצו בתנועה למסמך שיועבר בקרוב לקיבוצים.

קרן סל"ע הוקמה על ידי התאחדות הארגונים הכלכליים הקיבוציים והתנועה הקיבוצית, והחלה לפעול בינואר 2015, לצורך סיוע לחברים שקיבוצם אינו יכול לשלם את הפנסיה על-פי תקנות הערבות ההדדית ואין להם מקורות הכנסה נוספים מלבד קצבאות הביטוח הלאומי. הונה של הקרן מתבסס על מקורות תנועתיים ותרומות של קיבוצים המיישמים את הערבות ההדדית התנועתית. רובם המוחלט של קיבוצי התנועה משלמים לחבריהם סכום כזה או גבוה יותר, ורואים בכך עמידה במחויבות הבסיסית של קיבוץ לחבריו.

רוני ברניר, יו"ר קיבוץ רמות מנשה: "אני שמח וגאה מאוד על החלטת אסיפת הקיבוץ ששם את ערכי הערבות ההדדית בין הקיבוצים בסדר עדיפות וחשיבות עליונה".

את 'אות יקיר אורנים' לשנת 2022 בחרה המכללה להעניק לכבוד נשיא המדינה, מר יצחק הרצוג, על פעילותו רבת השנים לקידום הערכים העומדים ביסודה של רוח אורנים, שוויון לכל אזרחי המדינה, דאגה לדור העתיד, שיח מקרב בין כל חלקי העם היהודי בארץ ובתפוצות ומחויבות בלתי מתפשרת למסמך המכונן של מדינת ישראל הדמוקרטית ולהבטחה הגלומה בו לפיה תפעל המדינה על יסודות החירות, הצדק והשלום ותקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני מוחלט לכלל אזרחיה ללא הבדל דת, גזע ומין.

מאחר והאולם במכללה צר היה מלהכיל את המוזמנים הרבים, התקיים טקס הענקת האות בהיכל התרבות של יוקנעם. לטקס הוזמנו 70 בוגרי ובוגרות המכללה, כמספר שנותיה של המכללה, שהטביעו את חותמם על החברה בישראל, ולצידם מרצי המכללה לדורותיהם, וכן עמוס נצר ראש המועצה האזורית זבולון, סימון אלפסי, ראש עירית יוקנעם, עידו גרינבלום ראש מועצת קריית טבעון ורבים אחרים.

בדברי הברכה מעל הבמה, אמר נשיא המדינה: ״אני מבקש להודות לכם על הכבוד בו זיכיתם אותי בהענקת אות יקיר המכללה האקדמית לחינוך – אורנים. מכללת אורנים היא המוסד האקדמי הראשון אשר מעניק לי תואר של כבוד, כנשיא המדינה. שבעים השנים שאתם מציינים היום הן בראש ובראשונה תקופה של שליחות אמיתית. שנים של עשייה בשדה מורכב ומאתגר, ובה בעת קריטי כל-כך להמשך קיומנו כחברה וכמדינה: השדה החינוכי. החינוך הוא ערך מרכזי בתולדותינו, והוא שממשיך לעצב, במידה רבה, את פנינו כחברה וכיחידים גם לעתיד לבוא. נקודת הקצה של העשייה החינוכית חייבת להיות הקניית ערכים וכלים לחיים. התלמידים של היום, יובילו את המדינה והחברה מחר".

"דור מחדש ויוצר איננו זורק אל גל האשפה את ירושת הדורות. הוא בוחן ובודק, מרחיק ומקרב ויש שהוא נאחז במסורת הקיימת ומוסיף עליה, ויש שהוא יורד לגלי גרוטאות, חושף נשכחות, ממרק אותן מחלודתן, מחזיר לתחייה מסורת קדומה, שיש בה להזין את נפש הדור המחדש".

ציטוט זה מתוך המאמר "מקורות לאכזב" שכתב ברל כצנלסון, היה גם המסר של תיקון ליל שבועות הראשון שקיימה תכנית "יהב", שהתקיים בערב שבועות לאורך הלילה. היה זה מפגן מרהיב של מסורת ישנה-חדשה השבה לחיים בעוצמה וחיות. מסורת ציונית ויהודית, הומניסטית, שיוויונית ויפה, הנוגעת בנושאים רבים כל כך. הלילה נסוב כולו סביב רעיונות ישנים-חדשים, שמורים לנו להיות אקטיביים בחברה בה אנחנו חיים.  בין הדוברות והדוברים היו ד"ר נועה לביא, חגית גפן, יהונתן טוקר, יותם רגב, אבי דבוש ואורי איזק, שהעשירו את המשתתפים והמשתתפות בידע ומחשבות להמשך. 

בקיום הערב לקחו חלק התנועה הקיבוצית, בהובלת אגף צעירים ומעורבות בחברה, קרן ברל כצנלסון, המחלקה למפעלים ציוניים בהסתדרות הציונית העולמית, מכינת "בארי" ומכינת "רעות" של התנועה הקיבוצית.

ליאור כרמל, יו"ר נצר סרני כיום ובעבר מזכ"ל תנועת הצופים, ברך את החיילים (כולם חברי גרעיני צבר), דיבר ב"שפתם" וריגש אותם כשהזכיר שבט זה או אחר שבו הם התחנכו בחו"ל. ליאור הבטיח שקיבוצו ימשיך לטפח את הקשר עם חיילים בודדים, ואולי אף בעתיד הלא רחוק ישתלב בעשייה המבורכת ויאמץ חיילים בודדים בעצמו. איתן בן צבי שהיה אחראי על ההפקה והביצוע המרשימים, איש שאינו מכביר במילים אך אינו מקמץ במעשים טובים, הודה לעשרות המתנדבים. על התודות שקיבל השיב "שזה לא הוא – זו קהילת נצר סרני" וביקש מהחיילים רק דבר אחד - שישמרו על עצמם.

יעל אייזנר ממחלקת חיילים בודדים בתנועה הקיבוצית סיפרה לחיילים על צביקה לוי ז"ל ומורשתו, וביקשה מהם ברוחו של צביקה לשים לב לכל חיילת וחיל סביבם, להושיט יד למי שזקוק לסיוע ולהפנות אליה ואל איציק עוז, שותפה למחלקה. בדברים נרגשים הודתה לחברי הקיבוץ על אירוע קהילתי בלתי נשכח.

אייזנר: "מרגש לראות את ההתגייסות הרחבה, את חדוות העשייה יחדיו, את ההשקעה והנדיבות בהכנת האירוע - שכולו היה בהתנדבות וכתרומה לחיילינו על ידי הקיבוץ וחבריו. האירוע הוכיח יותר מהכל כמה עוצמה אנושית יש בנצר סרני וכי התנדבותם יחד למען החיילים הבודדים היא רק תחילתה של "ידידות מופלאה" עם המחלקה והחיילים הבודדים. תודה מיוחדת לרון פרומרמן, מתנדב העל שלנו והמפיק הקבוע על החיבור לאנשים טובים באמצע הדרך, שהפליאו בעשייתם בנצר סרני".

החינוך הבלתי פורמלי בקיבוצים מהווה אתגר משמעותי עבור כל הפועלים במרחב החינוכי הקהילתי. אגף חינוך בתנועה הקיבוצית מיצב במהלך השנים האחרונות את "שבילים" - ארגון מערכות החינוך החברתי-קהילתי - כעוגן מקצועי מתפתח עבור הקיבוצים בפרט והמרחב ההתיישבותי ככלל. מקצועיות הבאה לידי ביטוי בהרחבת מעגל השותפים במשרד החינוך, במועצות, המכללות ובקיבוצים.

מחקר ראשון זה שאגף חינוך בתנועה הקיבוצית שותף לו, אמור להוות מקור ידע ויסייע לצוות אגף חינוך לטייב את המענה ולחזק ולהצמיח את המנהיגות החינוכית בקיבוצים בזכות בחירה קהילתית ומערכת מקצועית. לאחר שלב הראיונות האישיים שבוצעו עם הורים, בוגרי מערכת ואנשי חינוך בכ-30 קיבוצים ברחבי הארץ, הגיע שלב המחקר הכמותני, בו יכולים להשתתף מכיתה ט' ומעלה.

מטרות המחקר: בחינת תמונת מצב עדכנית בין המצוי לראוי בהיבטים של תפיסות, עמדות ותפקוד החינוך הבלתי פורמלי בתנועה הקיבוצית ובירור יחסי הגומלין בין החינוך החברתי להיבטים קהילתיים

אורי פלד נקש מנהל "שבילים", מוסיף: "אנו עושים כמיטב יכולתנו לדייק את העבודה עם הקיבוצים כל העת ולהתאים אותה לתקופה הנוכחית. אנו מאמינים שתוצאות המחקר ייתנו לנו מקור לכיוונים חדשים וחיזוק של העבודה הנוכחית נעשית בשטח. נודה לשיתוף הפעולה של כולם במילוי השאלון".

בקרן רואים חשיבות גדולה בהצגת התרבות הקיבוצית בחברה הישראלית ומקדמים מטרה זו באמצעות תמיכה ביוצרים. מנהלת המלגות קבעה מועד הגשה חדש במטרה לאפשר גמישות מול היוצרים ולוחות הזמנים של הפרויקטים (מי שכבר הגיש פניה במהלך 2022 לא נדרש להגיש שוב):

קבלת בקשות עד לתאריך 31 ליולי 2022, אישור תמיכה באוקטובר 2022. התמיכה מיועדת לחברי קיבוצים מכלל התנועה הקיבוצית תחומי תמיכה:

• הקרן לעידוד היצירה האמנותית – פרויקטים אומנותיים בתחומים: קולנוע, מוזיקה, אומנות פלסטית, תיאטרון, מחול וספרות.
• הוועדה לספרי תנועה – תמיכה בהוצאת ספרים שעיקרם סיפורי חיים בתנועה ובקיבוץ.

 * תינתן עדיפות  לפרוייקטים המשלבים עבודת אומן בשיתוף הקהילה הקיבוצית בה הוא חי.

הגשת הבקשות תעשה באמצעות טופס דיגיטלי בלבד, הנמצא באתר האינטרנט של חבצלת, בקישור: https://bit.ly/3x56uEp
לשאלות נוספות, ניתן לפנות לקרן שוויצר ברוש בדוא"ל: kerens@givathaviva.org.il

המכביה או "המכביה העולמית" היא תחרות ספורט רב-ענפית המתקיימת אחת לארבע שנים בישראל בהשתתפות ספורטאים יהודים מרחבי העולם. המכביה ה-21 הייתה אמורה להתקיים בקיץ של שנת 2021 אולם היא נדחה לקיץ הקרוב בעקבות הדחייה של האולימפיאדה לקיץ 2021, במקביל לתאריכים המקוריים של המכביה. משכך, ברור היה שלא ניתן יהיה להביא ספורטאים מובילים ישראלים ויהודים מהתפוצות. 

אירועי המכביה יתקיימו בארבעה מוקדים עיקריים - ירושלים, כפר המכביה (ר"ג), נתניה וחיפה. משימות המתנדבים הן שונות ומגוונות - חלקן ארוכות טווח וחלקן קצרות טווח. חלק גדול מהתפקידים כולל לינה ואירוח מלא בבתי מלון ברחבי הארץ. תאריכי ההתנדבות: 10-26.7.22.

* ההתנדבות אפשרית מגיל 16 ומעלה.
* המתנדבים יקבלו ביגוד ייצוגי שיישאר ברשותם, וכן כלכלה למשך פעילותם.
* המתנדבים יהיו מכוסים בביטוח צד ג' של הפקת האירוע במשך תקופת ההתנדבות וכן דרך ביטוח לאומי .
* המתנדבים לא יקבלו שכר על הפעילות.

מוזמנים ומוזמנות להירשם ויחזרו אליכם עם כל הפרטים: לחצו כאן