כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

צאו להפגין ולמחות, בואו להשמיע קול ולהשפיע יחד עם ציבור ענק שלא מוכן לוותר. גם השבוע נגיע כולנו לת"א, למפגן הכוח המרכזי של המחאה, ולהפגנות השונות ברחבי הארץ. מסת המפגינים האדירה והעקבית תבהיר חד משמעית: לא תהיה פה הפיכה משטרית!

הרשמו להסעות המסובסדות להפגנה בתל אביב בהקדם: לחצו כאן. קיבוצים המעוניינים בעזרה בהזמנת אוטובוס מוזמנים לפנות ליורי קנדל: 054-3237722.

ביחד ננצח.

הכנס נערך גם השנה על פני יומיים, בשלישי-רביעי, במלון 'יערים' שבמעלה החמישה, והפקתו נוהלה והובלה על ידי גלי גרוס (שדה בוקר) ממחלקת שנת השירות באגף חינוך. מעגלי השיח והתוכן נבנו ברוח "החינוך הקיבוצי", ביצירה משותפת של צוות האגף ומערך ההדרכה בהובלתה של אוסנת חביב גל (הגושרים), מנהלת פיתוח תוכן באגף. מלבד הצוות הגדול והמסור של אגף חינוך ורבים מפעילי ופעילות אגפי התנועה האחרים, לקחו חלק בכנס מאות נציגים מכ-170 קיבוצים ובהם מנהלות הגיל הרך, מנהלות ומנהלי החינוך חברתי, יו"רי חינוך בקיבוצים, מנהלי קהילה, מנהלי חינוך במועצות האזוריות, מנחי ומנחות תכנית ההעשרה של שנת השירות התנועה הקיבוצית ונציגי תנועות הנוער. 

מופע הפתיחה של היום הראשון עם ד"ר מוטי זעירא והזמרת מיטל טרבלסי היה מסע בזמן בעקבות החינוך הקיבוצי עם שירים של יוצרים מקיבוצים שונים. לאור בקשות עבר מה"שטח", שתי ההרצאות המרכזיות היוו תשתית לדיונים במעגלי שיח שהתקיימו לאחריהן ועסקו בעיבוד וחשיבה בעקבות מה שעלה בהרצאה. ההרצאה המרכזית של היום הראשון הועברה על ידי איילה וול, מנחה מובילה ב'מרכז ורדה' - המרכז הבינלאומי לבינוי קהילה, והתמקדה בשאלת ריבוי הזהויות בקיבוץ והשפעתן על תחושת השייכות של הפרט, תוך קיום דיון במושגים של זהות קהילתית ומרכיבי הקהילה והאתגרים המשותפים של הזהות הקהילתית והחינוך הקיבוצי.

בשלב הברכות אמרה ראשת אגף חינוך, דבי ברא"ס: "זכיתי להיות ממובילי כנס החינוך הראשון, אליו הגיעו, בזכות היכרות אישית שהובילה למחויבות להתייצב, כ-70 מנהלות ומנהלים. מאז עברנו דרך ארוכה והיום כולם מחכים לכנס השנתי החגיגי של המנהיגות החינוכית בקיבוצים, במועצות ובמרחב ההתיישבותי. העמידה כאן מולכם מרגשת מאוד. פורום כזה גדול, מקצועי, מחויב, כזה שרץ למרחקים ארוכים – מחזק את האמונה שגם בימים סוערים ואפלים נדע לעמוד חסונים ונכונים אל מול החושך המאיים, בזכות היותנו חלק מתפיסה שיש לה שורשים וערכים". 

היום השני החל בפאנל היכרות עם מעגל השותפים של החינוך הקיבוצי במטה התנועה הקיבוצית. ראשי וראשות אגף חברה וקהילה, אגף צעירים ומעורבות בחברה, אגף כלכלה ומחלקת הרכזים האזוריים סיפרו על הקשר שלהם לחינוך בעבודתם האגפית וכיצד הם רואים שותפות מקצועית זו כחלק מבית ודרך במטה התנועה וברחבי התנועה הקיבוצית. ההרצאה המרכזית של היום השני, הייתה הרצאתו של דני שטיינר מטירת צבי, מנחה קבוצות ויועץ ארגוני, שעסקה בזהות המקצועית של מנהלי החינוך. לדברי דני הוא "מאמין ביכולת לתמוך בשינוי שאנשים מבקשים לעשות, שמתעצם כשעובדים יחד בקבוצה".

בימים הקרובים ישלח אל מנהלי החינוך סיכום הכנס, קובץ שיאגד את התכנים, המתודות והמצגות, כך שיעמדו לשירותם בניהול המערכת וביסוס מעגל שותפות קהילתי- קיבוצי.

ויזל נולד בתל אביב בשנת 1933 ובשנת 1951 הצטרף לגרעין המייסד של קיבוץ נתיב הל"ה. הוא היה חקלאי, ועל רקע הקשיים הכלכליים של קיבוצו שהתקשה להתקיים מחקלאות בלבד, יזם, הקים ושימש כמנכ"ל של מפעל תנ"ה (תעשיות נתיב הל"ה) בשנת 1970. ברבות השנים הפך תנ"ה למפעל בינלאומי שמייצר את מכשיר טיהור המים "תמי 4" ונרכש על ידי חברת שטראוס.

מאיר'קה היה לוחם עז נפש ובמלחמת יום הכיפורים שרת במילואים כמפקד מעוז "פורקן" מול איסמעיליה. המעוז בפיקודו נלחם ללא אבדות במשך שלושה ימים מבלי להיכנע. לאחר שניתנה פקודת פינוי לכל מעוזי קו בר לב, הוביל את חייליו בבטחה דרך כוחות האויב אל כוחות צה"ל. על מעשיו אלה קיבל את צל"ש אלוף פיקוד המרכז. בשירות המילואים הגיע עד לדרגת סגן אלוף.

בשנת 1994 התמודד בבחירות לראשות המועצה האזורית מטה יהודה ונבחר ברוב גדול. כראש מועצה יזם את הקמת "דרך היין". הוא המשיך לכהן בתפקיד במשך ארבע קדנציות רצופות, עד שפרש בשנת 2009. גם לאחר פרישתו היה מעורב ופעיל ציבורית מתוך אכפתיות ומחויבות לערכי ההתיישבות ותנועת העבודה. היה נשוי לדליה, ונולדו להם שלושה ילדים: איל, ניב (ראש המועצה כיום) וגיא. הוא נישא בשנית, לרחל, ולזוג נולדו שני בנים, ערן ואריאל.

ביום שלישי התקיימה ישיבת עבודה ראשונה בין שר החקלאות, אבי דיכטר, לחברי ההנהגה החקלאית, בה לקחו חלק חברי "צוות 6": אבשלום וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח – מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות חקלאי ישראל, ניר מאיר – מזכ"ל התנועה הקיבוצית, שי חג'ג' – יו"ר מרכז השלטון האזורי וראש המועצה האזורית מרחבים, יו״ר נשיאות המגזר העסקי והתאחדות האיכרים ויעקב בכר – יו"ר התאחדות הארגונים הכלכליים הקיבוציים. לפגישה הצטרפו גם מאיר יפרח, מזכ"ל ארגון מגדלי הירקות, ירון בלחסן, מזכ"ל ארגון מגדלי הפירות, ואילנה דרור, כלכלנית התאחדות חקלאי ישראל.

נציגי ההנהגה החקלאית הציגו לשר דיכטר את הנתונים העדכניים ביותר המבליטים את חשיבות בטחון המזון כנושא אסטרטגי ראשון במעלה למדינת ישראל, וכן את הנזקים שנגרמו לענפים החקלאיים כתוצאה מהמדיניות שננקטה עד היום. הנתונים הוצגו באופן מדויק ובהיר על ידי עמית בן-צור, מנכ"ל מכון המחקר "יסודות". חברי הצוות עמדו על הסיבות לקשיים ההולכים וגדלים הניצבים בפני חקלאי ישראל ועל פתרונות אפשריים לאתגר. כן הוצגו גם הכשלים החמורים בתכנית הקודמת, מבית מדרשו של אגף התקציבים ועל תוצאות בעייתיות ביותר של מהלכים חד צדדיים שננקטו, אשר הביאו לפגיעה קשה ברווחיות המגדלים לצד כישלון מוחלט ביומרה להוריד את יוקר המחייה.

ההנהגה החקלאית סיכמה עם השר דיכטר על אבני הדרך שיעזרו לחזק ולבסס את החקלאות הישראלית בהשקעות, חדשנות, מו"פ חקלאי, הוזלת אמצעי הייצור, כניסת הדור הצעיר לתחום ואת חשיבותה האסטרטגית של החקלאות על השמירה על גבולות מדינת ישראל. כמו כן, ההנהגה החקלאית הבהירה לשר כי השילוב של הגדלת ההיצע החקלאי לצד הירידה בהסתמכות על ייבוא הוא הפתרון היחידי שיעזור מחד לבסס את ביטחון המזון של מדינת ישראל ומאידך ל להפחית את יוקר המחייה.

פרסום דבר כוונתו של שר התרבות והספורט, מיקי זוהר, לבטל את הפעלתו של מיזם "שבת ישראלית" כיוזמת המשרד עורר גל של תגובות מחאה בתחילת השבוע וגרם לראש הממשלה להתחייב כי ימשיך לפעול במימון המדינה. למרות זאת, פורסם לאחר מכן כי המיזם ייעצר בינתיים מחוסר תקצוב וכי זהו השבוע האחרון שבו יפעל. בין עשרות אתרי המורשת שפתחו את שעריהם בשנתיים האחרונות בפני הקהל הרחב במתכונת שומרת שבת וללא תשלום, נמנים קרוב לעשרים אתרים בקיבוצים שונים.

במועצה לשימור אתרי המורשת הסבירו את העניין בצורך ב"התארגנות והיערכות לשנת 2023" אך קיים קושי של המפעילים להביא לחידוש התמיכה הממשלתית במיזם ועל פי ההסכמים הקואליציוניים, בסוף החודש הוא יעבור לאחריות של המשרד למורשת, שבראשו עומד השר עמיחי אליהו מעוצמה יהודית שיצטרך להכריע בסוגיה.

מדובר בכפייה דתית שאסור להשלים עמה. ביטול מיזם שבת ישראלית פוגע בהמוני אזרחים עובדים וילדים, המתגוררים בפריפריה, ונהנים מפעילויות תרבות מסובסדות בסופי השבוע. אנו מבטיחים כי התנועה תמשיך לעקוב וללוות את הטיפול בנושא עד שהדברים ישובו לפעול כמקודם.

אנחנו שמחים לעדכן כי בעוד פחות מחודשיים יזכו נערי ונערות שכבת י"א בקיבוצים לכנס השנתי שלהם. ההרשמה תפתח ביום ראשון הקרוב, 29.1, ותמשך עד לתאריך 08.03.23. הכנת המדריכים תתקיים ביום שני, 13.2.23, בקיבוץ רמת הכובש - נוכחות המדריך בהכנה מהווה תנאי ליציאת קבוצה לכנס.

התחומים המרכיבים את ציר התוכן המתפתח בכנס הם:
א) אישי - בירור לגבי הערכים, המטרות, השאיפות והרצונות שמובילים אותנו בחיינו ומשפיעים על בחירות שאנחנו עושים.
ב) קבוצה/קהילה - העמקה של תחושת שייכות לקבוצה ולקהילה ממנה מגיעים הנערים והנערות, הבנת ההשפעה שיש לקבוצה/קהילה שלנו עלינו ועל עיצוב זהותנו, וכיצד דרך הבחירות שלנו, אנו יכולים להשפיע עליהן.  
ג) החברה הישראלית - הרחבת השיח מהקבוצה/קהילה אל החברה הישראלית על גווניה ומורכבויותיה: הקבוצות המרכיבות את החברה, סוגיות בחברה הישראלית בכלל ובנגב בפרט.

אז מה צפוי בכנס?

בכנס יתקיים יריד שנת שירות במסגרתו יפגשו בני ובנות הנוער שינשינים ממגוון מסגרות שנת שירות שיגיעו כדי לספר על העבודה שאותה הם מבצעים ולתאר את החוויות שהם זוכים בהן במסגרת שנה זו. כמו כן, ייערך סיור במסגרת שנת שירות ייחודית וינתן הסבר מפורט אודות תהליך המיונים וההרשמה. כמדי כנס, יתקיימו פעילויות קבוצתיות כמו טורנירים בענפי ספורט שונים ותחרות בישול קבוצתית - "מאסטר שף" - שיחזקו את תחושת הגיבוש וה"יחד", ויצרו הזדמנות חינוכית להתמודדויות קבוצתיות ואישיות. הנערים והנערות יהנו מהרצאות מרתקות של דוברים מעוררי השראה, מפעילויות משותפות עם קבוצות מאזורים אחרים, ובכלל מאפשרות לבלות עם בני נוער מכל רחבי הארץ במהלך היום ובערב סביב מדורה או במסיבת שטח.

ה- IAC, ארגון הגג של הקהילה הישראלית בארה"ב, אירח בסוף השבוע האחרון את הכנס השנתי השמיני שלו שנערך בסימן חגיגות 75 שנים למדינת ישראל, בהשתתפות קרוב ל- 3000 אנשים מארצות הברית, ישראל, ומרחבי העולם. מרבית המשתתפים בכנס היו הורים לחיילים בודדים המשרתים או שירתו בצה"ל, וצעירים יהודים המתעניינים בגיוס לצה"ל במעמד של חייל בודד.

מרים פרץ, אשת החינוך הוותיקה ומעוררת ההשראה ששניים מבניה, סגן אוריאל ז"ל ורס"ן אלירז ז"ל, נהרגו בקרב בעת מילוי תפקידם, פגשה בכנסים פגשה במהלך הכנס מאות רבות של צעירים וסיפרה להם על עשייתה של התנועה הקיבוצית לאורך השנים למען חיילים בודדים ועל תכנית "חמסה" המבוקשת שמייצרת עבור החייל הבודד שמגיע להתגייס לצה"ל רצף ליווי ותמיכה מרגע עלייתו ארצה ועד קליטתו והתאקלמותו המלאה כאזרח לאחר שחרורו. החיבור של פרץ לתכנית נולד לאחר מפגשים עם הנהגת הבונים דרור בכנסים שונים בחו"ל. לאחר שהתוודעה לפרויקט אימוץ החיילים הבודדים בקיבוצים היא נאותה לספר בעצמה ולהיות שגרירה של "חמסה" בכנס זה ובאחרים. 

אופיר ליבשטיין, ראש המועצה האזורית שער הנגב ויו"ר הבונים-דרור, סיפר: "הכנס הביא אלפי ישראלים מרחבי ארה"ב והיינו גאים לחשוף את תכנית חמסה לבני נוער ישראלים לפני גיוס. אני מודה למרים פרץ שהובילה את החשיפה לתכנית. לאורך כל האירוע דוכן חמסה באירוע היה גדוש ומלא עד אפס מקום". עדי גולן תירוש (גבעת חיים איחוד), מנהלת "חמסה" ציינה כי נציגי התכנית הוזמנו להציגה בקהילות רבות של ישראלים בתפוצות, על מנת לעודד צעירים רבים להצטרף אליה. 

השבוע, נרשם פרק נוסף בפעילות הקיבוצים והתנועה לטובת העם האוקראיני עם מסירתם של גנרטורים שיפעילו תנורים לחימום בתי תושבים בחורף הקשה, שחולקו בקייב ובערים אחרות. בכל אוקראינה הספקת החשמל והמים אינה רציפה ומוסדות חינוך מתפקדים ללא תאורה ובטמפרטורה מקפיאה. הגנרטורים נרכשו בכספים שתרמו 12 קיבוצים ממשקי הדרום, במסגרת מבצע משותף עם עמותת "לב אחד - סיוע אזרחי בחירום", המסייע בשעת חירום במוקדי מלחמה ואסון במדינות שונות. הקיבוצים התורמים: חצור, נען, ניצנים, גלאון, עין צורים, גבעת ברנר, נערן, פלמחים, קבוצת יבנה, חפץ חיים, משואות יצחק ובני דרום.

קידר פיינגולד, חבר קיבוץ בית ניר ומנהל הקהילה בגברעם, שמתנדב ב"לב אחד" מאז תחילת המלחמה, טס השבוע לבירת אוקראינה בתור נציג הקיבוצים התורמים לחלק ולהתקין גנרטורים, במסגרת משלחת של העמותה. לאחר ההתקנה בקייב הלכו חברי המשלחת לבאבי יאר, גיא ההריגה שבו שרצחו הנאצים יותר ממאה אלף יהודים, וחלקו כבוד מתוך הציווי "לזכור ולא לשכוח". "אנחנו חשים תחושת שליחות גדולה לעשות את המעשה ההומניטרי בשם מדינת ישראל והקיבוצים, לאפשר לתושבים הנמצאים במציאות חיים קיומית, ולאפשר להם אור ותקווה לאנשים הנמצאים במצוקה קיומית", אמר קידר.

עפרי רביב, מנהל האגף לצעירים ומעורבות בחברה בתנועה הקיבוצית, מציין כי "גיוס המשאבים לרכישת הגנרטורים נעשה בהמשך להירתמות התנועה הקיבוצית לסייע לאזרחי אוקראינה באופנים שונים. נמשיך לסייע ולהושיט עזרה ככל שצריך".

ישראלי אוספת רפרודוקציות ישנות מתוך מדריכי מקומות כמו "כל מקום ואתר", טרום עידן האינטרנט, שהודפסו בשחור על גבי נייר שהצהיב מיושן, מדריכי טיולים ל"ידיעת הארץ" והכרת הארץ. המקומות המצוירים אינם ייצוג של מקום קונקרטי. הושמטו מהם הפרטים והם הופכים לכל מקום, למושג של נוף מושטח ומודפס ובמקרה של ישראלי מרוסס מבעד למגזרת נייר. הטכניקה הייחודית שהיא פיתחה כרוכה בעבודה מפרכת וידנית של העתקה של חלקים מהרפרודוקציה, גזירה וחיתוך, ריסוס בספריי וכך שכבה על גבי שכבה, עם תוספות של רישום בעיפרון. נוצר דימוי נופי, הרים, דרכים, אגמים, צמחייה ומבנים, מושטח ומסוגנן כתפאורה, כששיטת הריסוס מבעד למגזרת הנייר משאירה פס של הילה בין המשטחים המרוססים, מהם מבצבץ המצע, שמסגיר את הטכניקה הלואו-טקית, המסורבלת, הידנית. ודווקא זה מה שיוצר את החן של העבודות. 

המצעים עליהם עובדת טליה ישראלי הם לוחות עץ שנאספו, ולעיתים היא עובדת גם ישירות על הקיר בגלריה. מצעי העץ הישן, המשומש, חוברים לנוף, לרפרודוקציה ולספר שדפיו מצהיבים. לעיתים היא מרססת רקע ורוד שמזכיר את הנייר המקורי ששינה את צבעו ויוצר הסטה מרעננת מהמקור.