התנועה הקיבוצית מתייחדת עם הנופלים במלחמת יום הכיפורים
במלחמה שפרצה ב-6 באוקטובר 1973 נפלו 2,656 חללי צה"ל, בתוכם 470 נופלים מ-167 קיבוצים. השבוע התקיים מפגש באנדרטה המנציחה את חללי הקיבוצים שנפלו במערכות ישראל ובפעולות האיבה בין מזכ"ל התנועה הקיבוצית ניר מאיר לנורית מורן שריג ובנה פלג מקיבוץ בית השיטה, אלמנתו ובנו הצעיר של רס"ן יוסף שריג ז"ל שנפל במלחמה. יהי זכרם של הנופלים ברוך
נורית מורן שריג ובנה פלג, עם מזכ"ל התנועה הקיבוצית ניר מאיר ליד הקיר המוקדש לחללי יום הכיפורים
בימים אלה מציינת מדינת ישראל 50 שנים למלחמת יום הכיפורים, אשר פרצה ב-6 באוקטובר 1973 והסתיימה כעבור 19 ימים עם כניסת הסדר הפסקת האש לתוקף. חילופי האש בגזרה המצרית בסיני נמשכו עוד יומיים. בגזרה הסורית נמשכו חילופי אש עד חודש מאי 1974 מומש הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל לסוריה. מלחמת יום כיפור גבתה מהחברה הישראלית מחיר כבד - 2,656 חללים נפלו במערכה, ביניהם 470 חללים מהתנועה הקיבוצית (קרוב לחמישית מהנופלים), שאוכלוסייתה מנתה 2% בלבד מכלל אוכלוסיית המדינה. השכול היכה במרבית הקיבוצים. 167 קיבוצים שכלו בנים (ובת אחת - ניבה שאול ממשמר הנגב, החיילת היחידה שנפלה) במלחמת יום הכיפורים, שפרצה בהפתעה רבתי והסתיימה בניצחון הרואי של צה"ל.
ביום שלישי נפגשו באנדרטה המנציחה את חללי הקיבוצים שנפלו במערכות ישראל ובפעולות האיבה מזכ"ל התנועה הקיבוצית ניר מאיר, נורית מורן שריג מקיבוץ בית השיטה, ובנה פלג. נורית היא אלמנתו של רס"ן יוסף שריג ז"ל מבית השיטה, שלחם כמפקד פלוגת טנקים שהדפה כוחות סוריים ברמת הגולן, ונפל בקרב בחושניה ביום י"ד בתשרי (ערב חג סוכות). יוסף השאיר אחריו את בנו אסף, ואת נורית ובנם פלג שריג, שהיה בן ארבעה חודשים בלבד כשאביו נפל.
במפגש אמר ניר מאיר כי "התנועה הקיבוצית ספגה מכה קשה במלחמת יום הכיפורים. רבים מהקיבוצים איבדו במלחמה את עתודות המנהיגות והניהול שלהם. אבל האמת היא שלא הייתה כל ברירה אחרת. זו מהות החינוך וההוויה הקיבוצית, "להיות שם, כשצריך". והיה צריך. מאוד! יהי זכרם של כל הנופלים ברוך". נורית שריג סיפרה "כשהגיעו הידיעות מחזית ושמות הנופלים זה היה קשה מנשוא. ידעתי שהוא נלחם אך לא שמעתי ממנו, עד הבשורה המרה על נפילתו של יוסף בערב חג סוכות, י"ד תשרי. מאז במשך שנים הקפדנו לקיים ערב שירה עברית לזכרו, בהשתתפות כל השבט המשפחתי, חבריו ומוקירי זכרו הרבים, ובמרכזו השירים שכתב. השיר המוכר ביותר שלו הוא "אור וירושלים" שזכה ל-40 ביצועים שונים, אך יוסף נפל עוד לפני שהשיר שחיבר זכה להצלחה כה גדולה. הבן פלג הוסיף כי הזיכרון של אביו נוכח בחייו כל השנים. לאורך השנים היה לי חשוב לדעת עליו ולהכיר אותו דרך אימי ודרך חבריו. אני מאוד גאה בו, ומספר עליו לילדיי".
מוזמנים להיזכר ולצפות שוב בטקס הזיכרון השנתי לחללי הקיבוצים 2023 שנערך בסימן 50 שנה למלחמת יום הכיפורים
מספר ימים לפני יום הזיכרון קיימנו את טקס ההתייחדות השנתי באנדרטה לזכר חללי הקיבוצים, שנערך בסימן 50 שנה למלחמת יום הכיפורים ו-75 שנה למלחמת השחרור ולעצמאות ישראל. בימים אלו בהם מתייחדים עם זכרם של הנופלים במלחמה ומציינים יובל ליום בו פרצה, אנו מזמינים אתכם לצפות שוב בטקס
הטקס באנדרטה. צילום: אלעד גוטמן. לחצו על התמונה לצפייה בווידאו
השנה התייחדנו עם זכרם של 3111 חללי התנועות הקיבוציות בטקס הזיכרון השנתי שנערך בסימן 50 שנה למלחמת יום הכיפורים ו-75 שנה למלחמת השחרור ולעצמאות ישראל. הקדשנו את מחשבותינו לזכר הנופלים ולכאב הבלתי נתפס, שאינו פוסק לעולם של המשפחות שהקריבו את היקר להן מכל, ולחלקם המשמעותי של הקיבוצים והמחיר ששילמו במלחמת יום הכיפורים בפרט ובהגנה על ביטחון ישראל בפרט.
אנו מזמינים אתכם לצפות שוב בטקס המלא ולהאזין לדבריה של צופיה גומא מקיבוץ דברת ששכלה במלחמה את שני אחיה סגן אפרים ישראלי וסג"מ דוד ישראלי זכרם לברכה, לעדותו של אל"מ ישראל אריאלי מגניגר, מפקד ''כוח זברה'' בחטיבה 179, ולשאר הנאומים והשירים מהטקס המרגש.
לחצו כאן לצפייה בקליפ מסכם של מיטב הרגעים מתוך הטקס
לחצו כאן לצפייה בטקס המלא
״בגלל המלחמה ההיא״:
בית לוחמי הגטאות ערך יום עיון מיוחד
לציון 50 שנה למלחמת יום הכיפורים
בכנס נשא דברים גידי ארנהלט, שנפל בשבי הסורי בזמן מלחמת יום הכיפורים כאשר נלחם במוצב החרמון, ושיתף: "מה שנתן לי את הכוח להחזיק מעמד בכלא בדמשק זאת אמא שלי שעברה את כל מסלול קראקוב-פלשוב-אושוויץ-בירקנאו-צעדת המוות ובוכנוואלד והחזיקה מעמד". במקביל, נפתחה במוזיאון תערוכה חדשה לציון 80 שנה למרד גטו ורשה
יגאל כהן, מנכ"ל מוזיאון בית לוחמי הגטאות והרב חיים סבתו שלחם במלחמת יום הכיפורים
במהלך יום העיון נערכו שלושה מושבים שכללו עדויות אישיות בגוף ראשון של לוחמי יום הכיפורים, ביניהם הרב חיים סבתו, גידי ארנהלט, פרופ׳ מוטי אביעם, צביקה גרינגולד ו-תיקי וידס, אשר שיתפו בסיפורי הגבורה מהמלחמה, וכן נערכה הרצאה של פרופ' חנה יבלונקה תחת הכותרת "שמונים ל-1943 וחמישים ל-1973".
את התערוכה החדשה ״אומה עומדת על נפשה״ אצרה לילך אפרים, מנהלת חטיבת המוזיאון, תוך מתן דגש בהפתעה, השכול הכבד ונוראותיה של המלחמה ההיא שהותירו חותם עמוק, מרובה פנים, על החברה הישראלית. אחד מביטויו נמצא בקרב אמנים ואנשי רוח שורדי שואה, שלחמו במלחמה זו.
יגאל כהן, מנכ"ל מוזיאון בית לוחמי הגטאות: "אירוע 50 שנה למלחמת יום הכיפורים מתקיים בשנת ה-80 למרד גטו וורשה. זו הזדמנות ייחודית לחשבון נפש לאומי עמוק שיטווה את הקו המחבר בין שני האירועים הדרמטיים האלה בהיסטוריה של העם היהודי ומדינת ישראל. מצד אחד אתוס הגבורה שנוצר במרד ומצד שני השבר הגדול שיצרה מלחמת יום הכיפורים, מלווה בהבנה אודות שבריריותו של הקיום היהודי בכל דור. בבית לוחמי הגטאות מקופל, באורח סמלי ונאדר, מסר הלחימה העזה בגורל כפוי בארץ לא לנו אותו הנחילו המייסדים שרידי השואה, עם קשיות העורף של בני הארץ הזו שעוז רוחם וקורבנם שימר את הבית הלאומי בניגוד לכל הסיכויים".
מהקיבוצים באהבה - גם בראש השנה
גם השנה נתרמו בחג מעל 20,000 ארוחות חג וסלי מזון לראש השנה מקיבוצי התנועה הקיבוצית והקיבוץ הדתי עבור מעוטי יכולת ברחבי ישראל. שיר גורן שמובילה את המיזם מטעם התנועה: "בבסיס המיזם נמצאת הנתינה למען מי שצריך וחסר לו"
נערים מתיכון שקמה-דרכא מעמיסים ארגזי מזון לתרומה למשאית של גרנות
זו השנה הרביעית שהתנועה הקיבוצית ותנועת הקיבוץ הדתי מובילות את מיזם "מבשלים באהבה" כהמשכיות למסורת קהילתית של התנדבות ותרומה לזולת. הפעם, שינה מעט המיזם את פניו, הפך ל"תורמים באהבה" והתמקד בבישול אצל העמותות עצמן, בתרומת סלי מזון "יבש" ובתרומה כספית לטובת ארוחות חג מוזלות. שיר גורן, רכזת צוותי מעורבות חברתית בתנועה הקיבוצית מספרת כי "בבסיס המיזם נמצאת הנתינה למען מי שצריך וחסר לו, ובאים בו לידי ביטוי בו שיתוף הפעולה המוצלח בין התנועות, המאפשר את המשכיות המסורת של ההתנדבות והתרומה לזולת".
אילנה חפוטה, מנהלת עמותת "מאור פנים" באור עקיבא, סיפרה לאתר YNET: "השנה הכנו מעל 10,000 מנות. זו מצוקה קשה וגידול ב-25%. משפחות נזקקות מגיעות לכאן לקבל סל מצרכים לקראת השנה החדשה שבפתח. התנועה הקיבוצית והקיבוץ הדתי השתתפו במימון חלק מהארוחות וקיבוץ משמר השרון תרם דגי סלמון".
סנדי בן זקן (קיבוץ יפעת), מנכ"ל עמותת "עזר לזולת", מוסיף דוגמא הממחישה את הנתינה וההתגייסות: "לפני כשבוע הודענו בצער רב למאה משפחות שבראש השנה לא נוכל לסייע בחלוקת סלי מזון מאחר והתקשינו במציאת תרומה. אולם, לפתע פנתה אליי שיר גורן ואמרה לי שהצליחה לגייס 100 נערות ונערים מהתיכון האזורי "שקמה-דרכא" בו לומדים קיבוצי חוף אשקלון, ובהובלת עמית וייץ ומדריכיו יצאו לגיוס תרומות של מזון יבש לאותן 100 משפחות. התרומות גויסו מקיבוצי האזור ועסקים מקומיים, ובעבודת צוות מאומצת ומשותפת נארזו 50 סלי מזון שהועברו למשפחות באדיבות ארגון משקי גרנות".
תמונת השבוע: כבר חצב עכשיו
פריחת החצב והדבורים. צילום: יערה ויקסלבאום-שטהל
ראש השנה מאחורינו, ואומנם הסתיו אינו מורגש עדיין אך אחד הסמלים המוכרים המבשרים על תחילתו כבר בשיא פריחתו בשבועות האחרונים. מדובר כמובן בחצב המצוי, שהוא אחד מהצמחים הבודדים שפורחים בתקופה זו (בשל החום והמחסור במים) ובזכות כך, בשילוב עם מראהו המרשים, זוכה לביקורים תכופים של חרקים ומאביקים. בתמונה המרהיבה שצילמה יערה ויקסלבאום-שטהל, הצלמת המוכשרת מברעם, ניתן להתרשם מפריחת החצב שמושך אליו את הדבורים, שמצדן נהנות מהצוף.
"כמו חצב להתבצר
במעבה האדמה
ולחכות לסיומה
של העונה הכי חמה
ואחר כך להתמר
וכעמוד עשן לבן
שמועה טובה להעביר
שהחגים כבר באוויר"
נעמי שמר
בשורה משמחת לקיבוצים מנרה וכרם שלום: אושרה הצטרפותם ליצרני החלב בישראל
שר החקלאות ופיתוח הכפר חתם על אישור מועצת החלב להוספת 13 מכסות ייצור חלב לקיבוצים ומושבים בגליל ובנגב, וביניהם הקיבוצים שיושבים על הגבול עם לבנון ורצועת עזה שנמצאים בתהליך צמיחה לאחר שנים קשות. מזכ"ל התנועה ניר מאיר הודה ובירך על ההחלטה. מועצת החלב: "תשובה לייבוא חלב - חיזוק ההתיישבות והייצור המקומי"
רפת חלב בקיבוץ. צילום: רפי בביאן
הקיבוצים כרם שלום בעוטף עזה ומנרה בגליל העליון, וארבעה מושבים בעוטף עזה ובערבה התבשרו ערב ראש השנה כי מועצת החלב אישרה להם מכסת ייצור חלב והקמת רפת. האישור בחתימת שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר ניתן לאחר חישוב הצריכה בשנה שעברה והחלטה על הוספת 13 מכסות ייצור חדשות, וכן, על פתיחת רפתות חדשות, בהן ניתנה עדיפות לכאלו שיקומו בישובי עוטף עזה ובפריפריה.
עבור כלכלת שני הקיבוצים תוספת המכסה לייצור חלב והקמת רפת מקומית היא בשורה חשובה ומרגשת. קיבוץ מנרה חווה צמיחה בשנים האחרונות, עם חברים חדשים ויותר מ-80 ילדים מגיל לידה ועד 18, לאחר שלפני עשור חיו בו כ-70 חברים בלבד וכמעט לא היו משפחות צעירות ועם ילדים. כרם שלום שהתפרק לאחר שנקלע למשבר חברתי וכלכלי וגם לאחר הקמתו המחודשת המשיך להיתקל באתגרים חברתיים וכלכליים ונכנס לרשימת היישובים בתת-אכלוס של משרד החקלאות, נמצא בשנים האחרונות בתנופה גם הוא ומונה כיום 68 חברי קיבוץ ו-10 מועמדים לחברות. לפני שנתיים נפתח בו גן ילדים חדש לראשונה מזה 40 שנה ובמהלך שנת 2022 אוכלסו כל בתי הקבע החדשים בקיבוץ והוחלט לצאת לבניה של שכונת בתי קבע נוספת.
מזכ"ל התנועה הקיבוצית ניר מאיר הודה למקבלי ההחלטות שנרתמו אף הם לחיזוק ההתיישבות בחבלי הארץ המרוחקים המסמנים את הגבול. איציק שניידר, מנכ”ל מועצת החלב בירך את המצטרפים החדשים לענף החלב ואמר: "התשובה שלנו ליבוא היא חיזוק ההתיישבות והיצור המקומי בעוטף עזה בחלוציות בערבה ובגבול הצפון”. ליאור שמחה, מנכ"ל התאחדות יצרני החלב, הוסיף: "כולי תקווה כי רפת זו תפרנס את חברי הקיבוץ במשך עשרות רבות של שנים, ותוכיח שאפשר לעשות חקלאות ישראלית גם בפריפריה הרחוקה. אשריכם שהתברכתם במנהיגות עם חזון, ואך סמלי כי במועד ראש השנה, המסמל התחלות חדשות ומבטיחות".
התנועה הקיבוצית מציעה:
מלגה לצעירים בענפי החקלאות
אגף כלכלה בתנועה הקיבוצית מבקש לעודד דור חדש בענפי החקלאות הקיבוצית ומעניק מלגות בסך של 5000 ₪, כל אחת
אגף כלכלה בתנועה הקיבוצית מבקש לעודד באמצעות מספר מסלולי תמיכה הצטרפות של צעירים וצעירות לעבודה בחקלאות וללימודי מקצועות החקלאות. אחד המסלולים הוא הענקת מלגה בסך של 5,000 ₪ לחבר/ת או בן/בת קיבוץ הלומדים במוסד אקדמי את נושא החקלאות או נושאים אחרים המשיקים, ובנוסף גם מעורבים באופן פעיל בענף חקלאי בקיבוצם.
חיים חבלין, ראש תחום חקלאות בתנועה הקיבוצית, מוסיף: "לפני הכל, חקלאות היא דרך חיים וערך שכל מדינה חייבת לעצמה, ובטח מדינה כמו ישראל, המנותקת פיזית מיבשת אירופה ומאוימת בחרמות מדיניות. אנחנו רוצים לעודד ולסייע כמה שניתן לבני ובנות קיבוצים שלומדים ועוסקים בתחום, וזאת כדי לייצר עתודה לחקלאות ולבצר את ביטחון המזון כערך מדינתי חשוב במעלה".
יש לשלוח קורות חיים, אישור לימודים והמלצת מרכז.ת משק עד לתאריך 31.10.23, לדוא"ל: hr@tkz.co.il. לוועדת המלגות של התנועה הקיבוצית שיקול דעת מוחלט בבחירת הזכאים למלגה, לאחר הגשת כל הדרוש.
צעירי וצעירות הגליל העליון
מצאו עמיתים בגרמניה
בחודש אפריל התארחה, זו השנה השנייה, משלחת של צעירים הפעילים במרחב הכפרי בגרמניה לשבוע אינטנסיבי בישראל כחלק מחילופי משלחות בתכנית ׳עמיתים׳ לחיזוק המנהיגות הצעירה אותה מפעילות המחלקה הבינלאומית ורשת הצעירים של התנועה הקיבוצית, בשיתוף המועצה האזורית הגליל העליון. לפני החגים התקיים ביקור הגומלין בגרמניה ושי כרמלי (שניר), אחת ממשתתפות התכנית, משתפת אותנו בחוויותיה
המשלחת המשותפת בביקור בגרמניה
כשנרשמתי לתכנית לפני חצי שנה לא באמת ידעתי לקראת מה אני הולכת. ממש עם תחילת התכנית, כבר הגיעה הקבוצה הגרמנית ונפגשנו בשבוע שבו ציינו בישראל את יום הזיכרון לשואה ולגבורה. היה מאוד מעניין לראות עד כמה חלקם מושפעים מהמלחמה וכמה תחושת אי הנוחות והאשמה מבעבעת גם בדור הזה. החוויה מהטקס שבו זכינו להשתתף בבית ספר ״מבוא הגליל״ באיילת השחר נצרבה אצלם והם מציינים כי היא הייתה המשמעותית ביותר מכל השבוע שעברנו יחד בישראל.
במשך חמישה חודשים לאחר מכן נפגשנו פעם בשבוע משתתפי התכנית מהגליל העליון, ובכל פעם עסקנו בנושאים הקשורים בחלק שאנו לוקחים בקהילות שלנו, במהן האפשרויות שעומדות מולנו בתור צעירים בתנועה הקיבוצית ובמועצה האזורית הגליל העליון, איפה אנחנו יכולים להשפיע, ובהמשך גם בהכנה מנטלית ולימודית לקראת השבוע בגרמניה. לטיסה התייצבנו נרגשים ועם רצון לפגוש את הקבוצה הגרמנית, ואכן המפגש היה משמח מאוד. חזרנו להיות קבוצה אחת מהר מאוד, החברויות התחדשו והאווירה הייתה מעולה.
ההבדל בין התרבויות הורגש לאורך כל השבוע. המנטליות הישראלית כל כך שונה מהמנטליות הגרמנית שלפעמים זה הביא למתחים קטנים בין הקבוצות. הצורך שלנו בעיבוד רגשי ובהתגמשות תוך כדי תנועה בעקבות מה שאנחנו חווים, התנגש עם הצורך של הקבוצה הגרמנית להספיק לדבר הבא ולא לאחר. לפעמים הצלחנו להוציא אותם מהקופסא, ולעיתים לא. היה מדהים לראות כמה הפריפריה שלהם שונה משלנו. כמה המרחקים הם לא מה שאנחנו מכירים ורגילים. הצלחנו להבין בזכות זה עד כמה תנועת הצעירים שלהם משמעותית עבורם ולמה היא תופסת כזה משקל בחיים שלהם.
עבורי החלק הכי מרגש בשבוע היה הביקור הקבוצתי שלנו במחנה ״ברגן-בלזן״. כבר בנסיעה זכיתי לשמוע סיפור משפחתי אישי של אחד המשתתפים. השיתוף האישי היה מאוד משמעותי עבורי, בעיקר כי אנחנו לא זוכים לשמוע סיפורים ״מהצד השני״. בהמשך, כשסיפרתי למדריך כי סבתא רבא שלי הייתה במחנה, היה לו מאוד חשוב לבדוק בארכיון מה אפשר למצוא אודותיה. הרגע שבו הוא קרא לי וסיפר כי מצאו מידע אודותיה ופגשתי את האישה שעובדת בארכיון, היה מאוד מרגש עבורי ועבורם. הם התרגשו לראות ולשמוע כי סבתא רבא שלי שרדה את המלחמה והתרגשו מאוד לראות את הנינה שלה נמצאת במחנה בו היא הייתה.
המשיכו לקרוא על חוויותיה של שי והמשלחת לגרמניה
הזמנה לישיבה היסטורית של מועצת התנועה הקיבוצית: הצבעה על צירופם של הקיבוצים העירוניים "משעול" ו"מעשה" כחברים בתנועה
 ישיבת מועצת התנועה הרביעית לשנה זו תתקיים ביום חמישי כ"ח בתשרי תשפ"ד, 12.10.2023, בשעה 09:00 - באמצעות הזום.
על סדר היום
- אישור פרוטוקול מועצה 3/2023 מיום 08.06.23.
- ממועצה למועצה
- בקשת קיבוץ מעשה להצטרף כחבר בתנועה הקיבוצית.
- בקשת קיבוץ משעול להצטרף כחבר בתנועה הקיבוצית.
- הצגת הוראות הבחירות ואישור נהלי בקרה כספית – עו"ד יעקב דרומי יו"ר ועדת הבחירות.
- אישור החלפת נציגים במזכירות התנועה: עובד בן זאב (שמיר) מחליף את זהר ליפקין (הגושרים).
לחצו כאן לצפייה במסמכים המצורפים לקראת הישיבה
* בהתאם לסעיף 6 (ה') לתקנון התנועה הקיבוצית, הקוורום הנדרש על מנת לדון בבקשה לקבלת קיבוץ כחבר בתנועה הנו נציגי לפחות מחצית הקיבוצים החברים בתנועה הקיבוצית. בהעדר קוורום מספיק, ידחה הדיון בבקשה להתקבל כחבר לישיבת המועצה הבאה, ויוכל להתקיים בכל מספר של נציגים. ההחלטה לקבל קיבוץ כחבר בתנועה הקיבוצית הינה החלטה מיוחדת ועליה להתקבל ברוב של 2/3 מהמצביעים בעד ונגד באסיפה הכללית (מועצה).
להזכירכם, מטעם קיבוץ יכול לכהן כציר במועצה, המהווה, כידוע, את "אסיפת הקיבוצים" על כל המשתמע מכך, רק מי ששמו מופיע בפנקס החברים של אותו הקיבוץ.
יום עיון לזכרו של אמרי רון ז"ל: עשור למותו
אמרי רון, עשור למותו. צילום: דוד (דדה) עינב
חברנו אמרי רון ז"ל, איש משמר העמק והקיבוץ הארצי, חבר הכנסת התשיעית והעשירית וממנהיגי הזרם השיתופי, הלך מאיתנו לפני עשור. יום העיון לזכרו, שיתקיים תחת הכותרת "הדמוקרטיה הישראלית במאבק לחברה סולידרית", יעסוק בשני נושאים, העולים מתוך משבר הדמוקרטיה הישראלית. החלק הראשון של היום יעסוק בהפיכה המשטרית והמאבק על דמוקרטיה סוציאליסטית ויורכב משלוש הרצאות של פרופ' (אמריטוס) מני מאוטנר, פרופ' דני גוטווין וניצן תנעמי, מזכ"לית משותפת של ארגון כוח לעובדים. חלקו השני של היום יתקיים בצורה של מעגלי שיח בנושא דמוקרטיה בקיבוצים ובקבוצות ויוקדש לאופיה ומצבה של הדמוקרטיה בקיבוץ, בכלכלה הקיבוצית, בקבוצות ובתנועות השיתופיות.
את היום יפתח ד"ר נפתלי הדס, חברו והרופא הגדודי של אמרי, שיספר על אמרי המפקד, במלאות יובל למלחמת יום הכיפורים.
יום העיון קשור במהותו לשיח ולקידום הרעיון השיתופי בקיבוץ ובקבוצה, ולדיון בסוגיות סוציאל דמוקרטיות וייערך ביום שישי בעוד שבועיים (6.10.23) במועדון הצעירים (זנדלי) של משמר העמק. הציבור מוזמן.
לחצו כאן לתכנית יום העיון
יש לכם סיפור מעניין? רוצים לספר על המתרחש בקיבוצכם? להתלונן? לייעץ? לשבח?! כתבו לנו.
|
|
|
הוספת תגובה חדשה